מאמרים שחיבר המשתמש אילת בריטמן

  1. גיטה- חלק ג'

    "בסיפור ההינדיק, תרנגול ההודו של רבי נחמן מברסלב, הצליח החכם לרפא את בן המלך שהשתגע בכך שנכנס יחד אתו אל מתחת לשולחן ויצר אתו אחוות תרנגולים". אילת בריטמן חותמת סדרה.
  2. גיטה- חלק ב'

    "את גיטה אני לוקחת הביתה. אני עסוקה בה ואני גם יודעת למה. היא מחייבת אותי לעבוד קשה, להזיז הצדה כל כך הרבה תפיסות עולם שלי, כל כך הרבה דעתנות, כל כך הרבה ביקורת ופשוט, להניח לה להיות שם".
  3. גיטה- חלק א'

    "את יודעת גיטה", אני מתחילה בזהירות, "בשביל תקשורת, צריך תמיד שניים. הבן שלך לא נמצא כאן ואת יודעת בוודאי שאם להצליח לשנות מישהו זה תמיד, תמיד, רק את עצמנו." בחדר השיח של אילת בריטמן.
  4. מלי/ חלק ג'

    "אם לא נתתי לו לדבר אפילו כאן, אפילו בכאילו, אפילו שהוא לא שמע ורק את כן ועלייך אני סומכת, אני מבינה שבעולם האמיתי, בחיים האמיתיים שלנו, קולו ודאי לא נשמע".
  5. מלי / ב'

    "הדיבורים האלו קיימים אצל כולנו. למעשה, אנחנו כל הזמן שומעים את הקולות של הסובבים אותנו בתוכנו, מעבדים אותם, מפנימים אותם, נותנים להם פרשנות"... לשוחח עם דחליל. מלי, בפרק ב'.
  6. מלי / א'

    "היא חוזרת להתעמק בערימה השנייה, של בעלה. 'אימא'לה', היא לוחשת. הפנים שלה מחווירות פתאום. 'לא תאמיני בין מה למה אני מתלבטת בקשר לבעלי'." על בית, עץ ודחליל.
  7. חלי / פרק ג'

    "בתוך רגע חלי שוקעת לתוך עצמה. היא מרוכזת, רק שעכשיו עוטף אותה משהו רך, נינוח. כשהיא קשובה לקולות שעולים מתוכה היא מזכירה לי אפרוח שנוקש בעדינות, מבפנים, על גבי קליפת הביצה". חלי איתנו, בפרק ג'.
  8. חלי / ב'

    "אני מושיטה לחלי מספריים והיא נענית. קצת מסתבכת, קצת נקרע לה הדף, אבל בסופו של דבר זה מצליח, הלב גזור, פעור בתוך מעמקי בטן הארנבת" חלי המתוקה, קורעת את ליבנו בפרק ב'.
  9. חלי/ א'

    "תראי", היא שוב מסבירה לי בסבלנות. "ילדים קטנים צריכים שאבא ישב לידם עד שהם נרדמים אבל כשהם גדלים, אחרי שהם יתחתנו, הוא הרי לא יבוא להשכיב אותם. אז ככה זה יעבור גם לה!" היכנסו להכיר את חלי, ותצאו עם דמעות.
  10. יוכבד- חלק ב'

    "אין ילד רע. יש ילד שרע לו. כמה פעמים שמענו את המשפט הזה. בשיעורי הפסיכולוגיה בסמינר, במדורי הייעוץ בעיתון, במפגשי הנחיית הורים. בטח שאין ילד רע, בטח ובטח לא הילד שלנו. אז מה עושים באמת כשהילד שלנו, שלנו! מקבל ביושר את תווית המזיק השכונתי"...? כלבנה להאיר, עם יוכבד, בפרק ב'.
  11. יוכבד

    הפנים שלה משתנות בבת אחת. "מה כואב לי?" היא שואלת, הקול שלה נחלש. "מה קרה פתאום? אגיד לך: הוא חוזר הביתה כל ערב בשעה שש. לפני כמה ימים שמתי לב שכשהשעה מתקרבת מתחיל לי מן כיווץ בבטן רק מהידיעה שעוד חצי שעה הוא נוחת כאן. את מבינה? אני! מצטערת שילד שלי מגיע הביתה? מייחלת שיאחר?"...
  12. פנינה/ פרק ג'

    שוב נעצרות המילים בפנים. "אני אעזור לך", אני אומרת. כמו אישה בוגרת ששמה את ידה הגדולה בתוך כפה הקטנה של ילדה. רק לחצות אתה את הכביש. היא יודעת את הדרך הרי, אחר כך תמשיך כבר לבד. פנינה, איתנו בפרק נוסף.
  13. פנינה/ פרק ב'

    "מישהו מבחוץ יכול להאיר לנו את הדרך, להזכיר לנו את כל הדברים הטובים שלנו ששכחנו, את מי באמת אנחנו, את כל מה שאיבדנו בדרך". אילת בריטמן, השבוע, בפרק ב'.
  14. פנינה

    היא מחזיקה במשרה חשובה, הבית כמו לקוח מקטלוג, והילדים מטופחים ומעורבים היטב בחברה. כשחלומות לא באמת מתגשמים- אילת בריטמן, במדור שהולך לסחוף אתכם כל שבוע מחדש.
טוען...