מדור עם כיתוב8.jpg

תצילינה אוזנינו

"ירחמיאל התפעם. אההה, לכן כולם מחכים. סדנא דארעה חד הוא, מתברר. אין לאיש פרוטקציה..." כשנתן גלנט כותב ושי קיש מצייר, התוצאה המשולבת היא סיפור...
נכתב ע"י נתן גלנט · ‏14/6/18 ·
  1. נתן גלנט
    ירחמיאל אמד במבט נואש את המהומה בחדר ההמתנה הקטן, ושקע שוב בספר התהילים.
    הוא כבר נמצא במקום מזה שעה ארוכה, ממהר כל כך, אך אין לו ברירה. אם לא היום - אימתי?

    היה לו קשה לקבוע את התור. כל הבקרים בחודש הקרוב היו תפוסים, ואחרי צהרים אין קבלת קהל בכלל.
    לבסוף, הנציג הטלפוני עם המבטא התל אביבי המעצבן מצא את התור הזה, בדיוק בשעה רבע לאחת עשרה בבוקר.
    גם כן שעה לא נוחה, מה לעשות.
    לאחרונה אוזנו כואבת מידי בוקר, ואין לו ברירה, הגיע הזמן לגשת לד"ר זרניסקי, ולבקש אבחון תוך אוזני.

    הוא ניסה להתנתק מהמהומה סביבו, ולא הצליח.
    הקקפוניה חדרה לנשמתו, עשתה בה שמות, ערערה את כל הטלאים שהוא עמל להדביק עליה שוב ושוב.
    רעש, דיבורים כעוסים, שנאה, ויכוחים מי היה לפני מי. שוּק, שוּק.
    הוא לא הצליח להתרכז בתהילים. סגר אותם בחמיצות, נשק להם, הכניס לשקית הבלויה של גל פז, ונישק את כל השקית, מבחוץ.

    רגלו הימנית קיפצצה באי נחת על הרצפה, ותופפה עליה בקול מטריד, בעודו בודק בקצב הולך וגובר את שעונו, רק כדי לגלות כי השעה מתאחרת לה עוד ועוד.

    זבוב כלשהו סובב סביבו, המאוורר הצולע לא הגיע אליו, זיעתו ניגרה פלגים פלגים, והוא החליט: אין מנוס. יש להיכנס בדרכים עקיפות.

    תור לרופא א.jpg
    הוא קם, השים עצמו כאילו פניו אל הקולר, ואז פנה פניית פרסה מהירה, ודחק את צווארו מעל דלפק השירות, גוהר מעל מקבל שירות מופתע.
    הוא סימן באצבע צרדה לפקידה, קיש קש.
    סלחי לי, גברתי. שאלה קטנה.
    אני ממש ממש ממהר. ויש לי רק שאלה קטנה לרופא, יש מצב להיכנס אליו ממש לרגע, ככה בצ'יק? אני מאוד מאוד יעריך...

    הפקידה התעוררה בבת אחת, ויצאה מאדישותה הלא יעילה.
    היא הזדקפה בכסאה, נעצה בו עיניים כעוסות, וירתה לעברו בסלידה:
    אין מצב, אדוני. ממש ממש לא. תחזור אחורה בבקשה, אתה מפריע לי.

    היא הביטה בו שוב, גלגלה עיניים קשוחות לכיוון ימין, וירחמיאל הבין את המסר, וחזר אל מקומו מדוכדך ומושפל, רק כדי לגלות בחמיצות פנסיונר רחב גרם שהתנחל על כיסאו, וכעת אפו תחוב עמוק עמוק בתשבץ בקזאחית.

    קולה של הפקידה המתעמתת עם הקהל מילא את החלל:
    כן, מה אתה רוצה, אדוני. לא, אין לי דרך להכניס אותך עכשיו.
    חכה בתור בבקשה, תודה.
    אדוני, יקראו לך, אין מה לשאול כל דקה.
    גברתי, היום דוקטור רוזנבלום לא הגיעה.
    גברתי, השירותים תפוסים, את יכולה לעלות לקומה למעלה.
    אדוני, יש פה שלט ואסור לדבר פה בפלאפון.
    ילד, צא החוצה.
    וגם אתה, צא החוצה, ותגיד לחברים שלך שישתו מים קרים בקולר בבית, לא פה.

    אדוני, אמרתי לך כבר, יקראו לך, חכה בסבלנות, חכה.

    היא הסתובבה באדישות בכסאה המשרדי, הראתה לציבור הממתינים הזועף את גבה, ופטפטה באדישות לתוך האוזניה הלבנה של האייפון שבידיה:
    אז איפה היינו, קוחי?
    כן, יואו, את שומעת?
    הייתי שם אתמול, את לא מאמינה מאמי, מעלף, מעלף, אני אומרת לך, אין דברים כאלו, פשוט אין...
    טוב, תקשיבי, יש פה עומס לא נורמלי של אנשים היום, כאילו כולם החליטו לבוא בדיוק היום, במשמרת שלי.
    טוב, אז ביי, נשמה, ביי, ותסתכלי בתמונה ששלחתי לך עכשיו, כן תראי איזה עומס, בא לי למות...

    ברגע שהיא סיימה את השיחה, קול רחש הבחש בחדר התחזק, ועלה לטונים גבוהים של אי שביעות רצון, גדש את חלל חדר ההמתנה.

    מלמול מריר של ממתינים טרודים, טענות, צקצוקי לשון, איזה שירות על הפנים, איך הם לא מתביישים, הפקידה פה הכי גרועה שראיתי בחיים שלי, ועוד ועוד.
    תור לרופא ב.jpg

    ההיא שקיוותה להיכנס לדוקטור רוזנבלום וסורבה, חיכתה לרגע שהכיסא מול הפקידה התפנה - והתיישבה עליו בבת אחת, רושפת:
    גברת! אתם לא אמרתם לי בטלפון אין היום דוקטור. אני לא ידעתי!
    למה אתם לא להגיד לי?
    אני לבוא מיוחד מבית וגן!
    גברת, לא בסדר בכלל, בכלל.
    אני רוצה את עכשיו תכניסי אותי לדוקטור רוזנבלום, אני יודעת שהיא הגיעה, ראיתי את הסקודה שלה בחוץ.

    הפקידה תלשה את האוזניה הלבנה, והגיבה בעווית זלזלנית.
    גברתי, אמרתי לך כבר. הדוקטור לא הגיעה היום.
    ועכשיו תני לי לתת שירות לעוד אנשים, מצטערת גברתי, אני עסוקה.

    עוד ממתינים קמו בהמיה, ודיברו יחד אל הפקידה, טרוניות, טינה, כעס, ויכוחים, חסרה לכם חתימה, הכרטיס קופת חולים מקולקל, והאוזניים של ירחמיאל כמעט נאטמו לגמרי.

    הוא חשב להרים ידיים, לוותר, לסבול בשקט וזהו, אבל אז הבחין כי דלת הרופא פתוחה עד כדי חרך צר.
    מעולה!
    הוא התנפל על ההזדמנות, וניגש לדלת, משחיל בחריץ הדק את אפו, ושואל בשקט:
    סליחה על ההפרעה, אפשר לשאול שאלה קטנה, ממש ממש?

    מתוך החדר הוא שמע את הרופא משיב בחימה:
    כנס, כנס, אבל אני לא יכול להתייחס אליך, אני בטלפון.

    מופתע ממזלו הטוב, הוא נכנס לחדר המרפאה, וסגר מייד את הדלת מאחוריו, כמובן. שאף אחד לא יפריע לו עכשיו לקבל שירות.

    ד"ר זרניסקי השעין על כתפו את שפופרת הטלפון הכבדה, ונשף:
    מה אתה צריך?

    ירחמיאל התחיל להראות את האוזן, ולנסות להגדיר את רמת הכאב בסולם אתב"ש, אבל הוא הבחין, לצערו, כי הרופא כלל לא איתו.

    זרניסקי קיטר וקיטר בשקט לשפופרת.
    כמה, כמה זמן מחכים, אוף.

    מחכים?
    דוקטור, אתה בעצמך מחכה בתור?
    וסליחה שאני שואל, אבל למה אתה בטלפון בזמן שחדר ההמתנה מלא בממתינים?

    הדוקטור לחץ על הרמקול, הניח את השפופרת על כנה, שילב את פרקי אצבעותיו, קשקש עם עטו על השולחן, והסביר בזעף:

    תור לרופא ד.jpg

    מצטער על זה, אדוני. אני יודע שחיכית לי שעה לפחות.
    מה יכולתי לעשות, תבין אותי.
    כבר שבוע אין לי אינטרנט בבית, אבל רק עכשיו חזר אליי סוף סוף נציג התמיכה הטכנית, אבל הוא שם אותי כל הזמן בהמתנה...

    ירחמיאל התפעם.
    אההה, לכן כולם מחכים.
    סדנא דארעה חד הוא, מתברר. אין לאיש פרוטקציה בפני הממסד המרושע של חברות האינטרנט, תגלית!

    הוא חשב בדיוק שנייה, וגילה את הסוד לדוקטור המתוסכל:
    יש לי טריק בשבילך, תתקשר למוקד המכירות, תלחץ מהר על סולמית תשע אחת חמש, ואז תגיד למי שעונה לך ש...

    הוא לא הספיק לגמור את המשפט, ודלת החדר נפתחה בבהלה - - -
    הפקידה!

    רושפת.
    זועמת,
    רותחת.

    ידה שלופה לכיוון היציאה:
    אדוני!
    או שתצא מפה הרגע, או שאני קוראת למאבטח...

    תור לרופא ג.jpg

    מכווץ מהשפלה ותסכול, יצא ירחמיאל החוצה, דידה לאטו, אוזנו כואבת, ליבו טעון.
    מאחוריו, קולו של זרניסקי הלך ונחלש, הלך ונחלש:
    בבקשה, אל תעבירי אותי, שנייה, תנסי לעזור לי את, הראוטר שלי מהבהב...
    בדיוק רגע ואז נכבה...
    כן, כבר התקשרתי אליכם אתמול ושלשום
    לא, כבר הבטיחו לי שיחזרו אליי כמה פעמים
    לא, גם הטלפון בבית לא עובד...

    ...

    וירחמיאל מצא את עצמו בחוץ, ממצמץ בשמש הקופחת, מזיע, אוזנו כואבת כמקודם.
    הוא הוציא את הסלולרי שלו עם דבק הסלוטייפ מאחורה, התקשר למוקד שירות הלקוחות כדי לקבוע תור חדש, ושם הוא שמע לתדהמתו כי מקומו בתור הוא 82, ומיד נתפנה ונשמח לעמוד לרשותך.





    תודה ענקית לצייר המוכשר @שי קיש.
    שי קיש - אתה כריש.

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. אהוב
    נפלא!

    רק אני שמתי לב לשינוי בסגנון?
    עדין כזה?
    מעלף כזה?
    :rolleyes:
      עילום אוהב/ת את זה.
    1. נתן גלנט
      מקווה השבוע בס"ד להעלות משהו בוטה ואלים, בכל זאת...
      אהוב אוהב/ת את זה.
  2. kola
    בכוונה כתוב "מעלף" ולא "מאלף"? או שזה סלנג חדש?
    דרך אגב, מה המסר של הכתבה?
      נתן גלנט ו-אסיסא אוהבים את זה.
    1. נתן גלנט
      אני עדיין מחפש
  3. יעל זפרני
    אז כל הרופאים אותו דבר.....:rolleyes:
    מדברים בטלפון שבחוץ עמוס :mad:
  4. שפן ניסיון
    'אז איפה היינו, קוחי?'

    @נתן גלנט לענ"ד צריך לומר 'כוכי' שמוצאו ב'כוכבה'
  5. יוודית
    וואו!!!
    בדיוק היום, כשטורטרתי בין ספקית האינטרנט לתשתית, הלוך וחזור וחוזר חלילה (כמו אתמול, ושלשום וכו') נזכרתי בפוסט שכתבת פעם באיש את רעהו, על מערכות לניתוב שיחות ועל חוסר שירות.
    והנה עוד אחד- בול בשבילי :)

    אולי באמת תעשה משהו בנידון? ראינו כבר שאתה מסוגל להכל..
    אז יאללה! מחאה. אני הראשונה שמצטרפת.
  6. בורג קטן במערכת
    רגע, לא הבנתי. נתן, אתה כתבת את זה או עורכת התוכן?
    משהו התבלבל לי פה.
      נתן גלנט, אסיסא ו-wrkusrprf אוהבים את זה.
    1. נתן גלנט
      אני, היא העלתה את זה תחת שמה מסיבות טכניות.
      אהוב אוהב/ת את זה.
  7. רונה 51
    גדול מהחיים
  8. ידידיה חבר
    הכתיבה של נתן עם הציורים של שי, יוצרים מציאות חיה עד כדי כאב. אומנות.

    נתן, אתה מגלה כאן בשבועות האחרונים כישורים בשפות...
    1. נתן גלנט
      שפות?
      אהוב אוהב/ת את זה.
    2. ידידיה חבר
      'גברת! אתם לא אמרתם לי בטלפון אין היום דוקטור. אני לא ידעתי!
      למה אתם לא להגיד לי?
      אני לבוא מיוחד מבית וגן!
      גברת, לא בסדר בכלל, בכלל.
      אני רוצה את עכשיו תכניסי אותי לדוקטור רוזנבלום, אני יודעת שהיא הגיעה, ראיתי את הסקודה שלה בחוץ.'
      אהוב, נתן גלנט ו-cheinanit אוהבים את זה.
  9. דן הלמדן
    ענק ענק
    כרגיל
  10. נתן גלנט
    @שי קיש
    האיורים שלך...
    אין מילים.

    מדהים, פשוט מדהים.