פונטפרוג2 (2).jpg

תנו אות "חיים" / מיוחד לתשעת הימים (+עדכון השוואת פונטים)

האות 'חיים' מאפיין דווקא את החיים לאחר המוות. מה גורם לו להיות כל כך מאיר עיניים, בולט ובעל אמוציות ארצי ישראליות מעלות אבק? היכנסו לטור הנוגע של...
נכתב ע"י יצחק למפרט · ‏8/8/19 ·
  1. יצחק למפרט
    בערב ראש חודש אב עברתי שוב על הכתבה שאמורה להתפרסם היום. הכל היה כבר מוכן, אבל אז החלטתי שמה שכתבתי ראוי יותר לט"ו באב מלתשעה באב, והתחלתי לכתוב מהתחלה...

    למי שרוצה לדלג כבר עכשיו לתכל'ס: החלטתי לכתוב על האות "חיים". למטה תמצאו את כל מה שאתם רגילים למצוא בטור- פורפורציות, הנגשה (באדיבות מרצת פרוג מרג' בורשטיין), קריאות במסכים ועוד. מכאן ואילך על תולדות העיצוב.

    אז מה הקשר בין תשעה באב לאות חיים?

    בשביל זה צריך לגמרא על ט"ו באב במסכת תענית. רש"י מביא שם ממדרש איכה:


    "...דתניא כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר 'צאו לחפור' והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמחר הכרוז יוצא וקורא יבדלו חיים מן המתים וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא וכל שנה היו עושין כן ובשנת ארבעים שנה (בט"ו באב) עשו ולמחר עמדו כולן חיים". (מובא ברש"י, מסכת תענית דף ל').

    בקיצור: מתשעה באב ואילך כל יוצאי מצרים חפרו לעצמם קברים, ואם לא מתו עד הבוקר - קמו וחוזר חלילה עד ט"ו באב.

    אז כאמור- בט"ו באב נדבר על פונטים אחרים, אבל היום נדבר על האות חיים, האות ש(עדיין) היא הפונט הנפוץ ביותר במודעות אבל.

    פונטפרוג2 (2).jpg


    עוד סיבה לדבר על צד אחר של חטא המרגלים- האות חיים נוצרה מחיבה לארץ ישראל ולסגנון הבניה בה.

    ואיך זה קשור?

    העיצוב הוא תחום חוצה גבולות.
    מאז הבריאה האדם מתאמץ לעצב ולשנות את הדברים שברשותו.

    גם העיצוב הטיפוגרפי - עיצוב האות - מושפע מהסביבה. בתחילה, הכתב נועד להעביר מידע בלבד ולכן היה חשוב שיהיה קל וזול (יחסית...) לקרוא ולכתוב אותו.

    בהמשך, כשהרבה מהאוכלוסייה למדה לקרוא ולכתוב, הכתב היה צריך גם להיראות מכובד ולא רק קל לכתיבה. כדי להבדיל בין דברים חשובים יותר לפחות. מאז עידן הדפוס - או מאז עידן הנייר להמונים - לפונטים יש עוד שימוש: עליהם להיראות בולטים ביחס לסביבה.


    למה זה חשוב? דמיינו בסטות בשוק. האם יש סוחר שאינו צועק על טיב סחורתו? האם אין יתרון לסוחר שצועק יותר חזק על התאנים שלו? אם המטרה שלי היא להודיע משהו, אז אני אעשה את זה הכי חזק. ואיך עושים את זה חזק? משתמשים בצורות גיאומטריות.

    קרטון-חיים.png
    הפונט חיימקה של פונטימונים על גבי קרטון. הדמיית מחשב. הפונט חיים חזק מספיק כדי לעבוד גם בקונטרסט נמוך יחסית וגם במשטחים לא ישרים לחלוטין, כל עוד הטקסט לא ארוך.

    העין שלנו רגילה לראות דברים טבעיים ועגולים (יחסית) בטבע, והצורות המושלמות - הן המצאה אנושית ובולטות בסביבה הטבעית.

    רגע. רגע. אבל הצורות של הכתב הן במקור לא גאומטריות. היד שלנו מעדיפה לכתוב חופשי. מתי כל זה התחיל ובהשראת מה?

    אז כן. במקור הכתב העברי נכתב בקולמוס, נוצה וקנה. בגלל צורת הכתיבה, הרבה יותר קל ליצור בכלים האלה את קווי האות האופקיים עבים וקווי האות האנכיים דקים (או להפך, כמו בשפות לטיניות). אמנם ניתן להשתמש בהללו כדי ליצור ריבועים, מלבנים ומשולשים - עדיין זה לא קל.

    אז למה לי אות מרובעת עכשיו?
    עם העידן המודרני השתכללו דרכי הכתיבה והתחלנו לכתוב הרבה יותר. אם ביישובים קטנים מספיק פה-לאוזן כדי להודיע דבר מה חדש, אז בערים גדולות צריך לוחות מודעות, שלטי חוצות ועם מהפכת הדפוס גם עיתונים.

    ואיזה עיתון ימכור? מי שהכותרת שלו יהיו נכי בולטות. ואיך עושים את זה? עם האות חיים.

    אבל רגע! מאיפה ההשראה לעשות אות מרובעת? אז זה הגיע מהאדריכלות.
    מהסגנון הבינלאומי. הבאוהוס.

    למה סגנון בינלאומי?
    אחרי מלחמת העולם הראשונה, היה צורך לבנות מהר ובזול בתים לפועלים החדשים שהיגרו מהחקלאות לערים. האדריכלים, הבנאים והיזמים הבינו שהמפתח להרוויח כסף, הוא לא פניה לעשירים, אלא דווקא למגיעים החדשים לערים, ובמקום לבנות בתים יפים- התחילו לבנות בתים פונקציונאליים.

    החומרים העיקריים שעמדו לרשות היזמים היו בטון ופלדה, שמחירם הוזל בגלל פיתוחים תעשייתיים. מה שאפשר לבנות בתים יותר גבוהים ממה שהיה מקובל עד אז.

    לעומת השינוי בטכנולוגיה, הדרכים והמגרשים לא השתנו בדרך כלל ונשארו בחלקות קטנות. לכן ויתרו האדריכלים על הסימטריה שהייתה מקובלת לפניהם באדריכלות, וכדי ליצור זרימת אוויר ברחוב הם העלו את חלק מהבתים על גבי עמודים, כמקובל במדינת ישראל היום.

    בבטון קשה יחסית לייצר אלמנטים קישוטיים קטנים, אבל קל יחסית ליצוק בתבניות אלמנטים לכל רוחב המבנה, וחוזק הפלדה מאפשר לבנות חלונות רחבים, מרפסות וחלקים אחרים במבנה ולהפוך אותם לקישוטיים.

    אז מה שעשה הסגנון הבינלאומי לאדריכלות, עשה הגופן חיים לאות העברית: יצק את הצורה הבסיסית ביותר שלה בבטון, מלט ופלדה.

    בלי צ'ופצ'יק מיותר או גינוני מלכות אלא פשטות, חדות וישירות.

    זה בדיוק מה שהיה צריך בתחילת עידן התעשייה בארץ: אות מרובעת ובולטת שאפשר לפרסם איתה כל דבר, והיא תמשוך את תשומת הלב על לוחות המודעות של הערים הצעירות בארץ, ותשתלב במרחב העירוני.
    D247-029-280x360-1560949859.jpg
    האות חיים משמשת לבניין הארץ. בכרזה הקוראת לתרום לקק"ל.



    שמלות בטון ומלט נלבישך.


    היום, האות חיים משמשת אותנו למודעות אבל אבל עדיין שרדה בכותרות חלק מהעיתונים, ובסקירה היסטורית קצרה אין כמעט עיתון בארץ שלא השתמש באות חיים...

    הסיבה לחשיבותה של האות חיים היא פריצת הדרך שלה לאותיות מודרניות.
    קורת גג לעולה.jpg

    כרזה של פסח עיר שי הקוראת להצטרף לענף הבנייה בארץ ישראל. מקור: פרויקט ארכיון הפוסטרים של פלשתינה (א"י).
    9-10.jpg

    שם: חיים.

    משקלים, משווקים וגרסאות:
    פלרון (רגיל ומוצר, זמין גם דרך פונטייפ), מיקרוסופוט (גוטמן חיים),
    פונטביט (חיים מודגש, רגיל, וכן משקלים מעוצבים ומעוגלים של חיים),
    מסטרפונט (קל, רגיל, בינוני, כבד, נטוי, צר קל, צר קל נטוי, צר, צר נטוי, צר שמן, צר שמן נטוי. יש גם חיים יפים שזה עיבוד של צביקה רוזנברג במשקל בינוני וכן חיים מעוגל שבו הקצוות עוגלו מעט)
    הגילדה (שמן, רגיל, צר) וחיים רך (רגיל, שמן).
    פונטימונים: חיימקה.



    פונטפרוג2.jpg פונטפרוג3.jpg פונטפרוג.jpg

    בתמונות:
    השוואת משקלים בין החברות השונות. ניתן לראות שחיימקה מעט יותר רחב ויותר ילדותי מאחיו (ולא כולל משקל צר), ושככל שהמשקל שלו יותר קל ככה הוא יותר ילדותי.
    מסטרפונט הקלאסי, ביט מעט יותר זוויתי וחדשני (וגם יותר צפוף מבחינת גוש הטקסט), של דני מירב נראה יותר כמו אותיות מעץ, שכן הוא מבוסס על סקיצות ישנות יותר של "חיים".
    חיים רך מצליח להיות אפילו קצת-קצת עתידני, ו'החיים יפים' (מסטרפונט) מנסה ליצוק אות מעט רחבה יותר מחיים הרגיל.
    (לחצו על התמונות להגדלה)
    בחינם: חיים של העוקץ. לטעמי לא קרוב מספיק למקור כדי להיחשב.

    איתנו מאז: תרפ"ט (1929), לפני כ90 שנה. סביר להניח שישנם עוד גרסאות שלא ידועות לי.

    עיצב: פסח עיר שי. יש אומרים שיאן לוויט.

    אחים למשפחה: לאות "חיים" יש כל כך הרבה אחים ובני דודים שקשה כבר לספור. יש אחים שיושבים על אותו שלד בגימור עדין יותר, ויש כאלה שהשלד השתנה והגימור המרובע נשאר. יש כאלה שהוסיפו עיבוד של אבן, מים, צינר (חיים רך ומעוגל לסוגיו) דיו, סטנסיל ועוד.

    על אותה משבצת: כאמור, רבים מספור

    ניקוד: יש המון גרסאות. לא ממליץ לנקד יותר ממילה או שתי מילים באות חיים, בטח לא פסקה שלמה.

    מסכים: אולי הגרסאות החדשות יחסית של פונטביט והגילדה יהיו טובות במסכים. יש מצב שהאות עצמה תהפוך לטרנד בפייסבוק מתישהו, ועדיין ניתן לראות בה עבודות גמר של סטונדטים פה ושם. כך או כך גם במסך האות משיגה בעיקר בולטות ופחות קריאות, ככה שלא כדאי להשתמש בה מעבר לכותרות.
    חיימקה של פונטימונים גם עובד יפה מאוד באתרי אינטרנט.

    פרופורציות רוחב-גובה: מרובע. האות הצרה מכניסה יחסית הרבה טקסט.

    עובד טוב: עם צורות פשוטות (ריבועים ומלבנים), ושימוש בעיגולים רק יבליטו את הפונט ביחס לשאר הסביבה שלו.

    הפונטים המובססים על שלד חיים עם עיגולים וכד' יבלטו פחות ויהיו מודרניים יותר, ולא בטוח שישרתו את המטרה כשם שחיים משרת.

    על גבי הטבע יראה גס, ויתאים לשלטי אזהרה וכד'.

    צבעים: עובד טוב בצהוב ושחור; לבן על גבי תכלת (ואפילו ציוני), לבן על גבי אדום בעיתון (אבל אז צריך לשים לב לאיזונים בין האדום ללבן, שלא יצא שכרו בהפסדו), שחור על גבי קרטון, כחול לבן (כן, יש משהו באלכסונים של חיים בא, כ' ול' שעובד טוב עם מגיני דוד).

    נגישות (מתייחס למשקלים של פונטביט):
    הפונט הרגיל נראה נגיש. העבה נראה מעט עבה מידי. האותיות נראות כמעט כמו גושים ריבועיים. מכשירי קריאה יצליחו לקרוא אותו, אבל לקורא עם לקות ראיה או לקות למידה (כגון דיסלקציה) בלי המכשיר, הפונט יקשה על הקריאה.

    בתקן הנגישות מתייחסים לעובי האותיות ביחס לגובהן. לגבי הפונט הצר- הוא בניגוד לסעיף מפורש שמדבר על היחס בין רוחב וגובה האות, ולכן הוא פחות נגיש.

    דו לשוני:
    בעוד שלחיים מוצר ולפונטים האחים של חיים קל יחסית למצוא מקבילים לועזיים בגוגל פונטס ובכלל, מרבית המקבילים הלועזיים של חיים יהיו דומים דווקא לפונט גולדפינגר של פונטביט ופחות לחיים.


    לאחר שלא מצאתי התאמות, שאלתי את מאיר סדן מאתר "העוקץ" על כך. מאיר אמר שחיים עוצב בהשפעת הפונט הלועזי Futura (להורדה: https://www.wfonts.com/font/futura ).

    מאיר סדן גם שלח אותי לעודד בן יהודה שעשה כתבה על סטונדטית יהודיה מפולין שיצרה גרסא לטינית לאות חיים.
    היא גם מתכננת למכור אותו, אבל עד סגירת הכתבה לא הצלחתי ליצור איתה קשר.

    4_6.jpg
    חיים ו"אביבה", הגרסא שעיצבה הסטונדטית. גרסא מודגשת וגרסא צרה. צילום: עודד בר יהודה, באדיבות Xnet


    דו לשונים לקרובים:
    לחיים מעוגל: rubik mono one - גוגל פונטס.
    לחיים בינוני:
    https://dribbble.com/shots/1307130-MAKHINA-Free-Font?list=searches&tag=free_fonts

    שנאת חינם.jpg
    כרזה טיפוגרפית על שנאת חינם שעיצבה נגה סיתרי לקורס בטיפוגרפיה של נעמה הנקין הי"ד.

    הפונט הכי קרוב שמצאנו בערבית:
    http://hacen.net/extender?lang=ar
    (כן, אני יודע שהעיבוד הסופי שלו מעוגל יותר ממה שהיה רצוי).



    עוד על חיים- באתר סמליל:
    http://www.samlil.co.il/פסח-עיר-שי-1968-1896/

    להבנת החדשנות של חיים: מה קורה כשנותנים למחשב לערבב בין חיים לפרנקריהל?
    https://adiron.me/project/frankhaim/

    הלשכה לטיפוגרפיה עברית:
    https://yaronimus.wordpress.com/2015/01/16/פסח-עיר־שי-כך-נוצרה-האות-העברית-המודרנ/

    Xnet (מומלץ לגלוש מאחורי אינטרנט מסונן בלבד)
    https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5501337,00.html

    כרזות של פסח עיר שי:
    https://www.palestineposterproject.org/poster/a-roof-for-the-immigrant


    תודות לעוזרים והמסייעים בכתבה זו:
    מאיר סדן (ייעוץ כללי), עודד בר יהודה, מרג' בורשטיין (פינת הנגישות), צביקה רוזנברג (מסטרפונט), נגה סיתרי, צחי קנטור, צוות פונטימונים, דני מירב, מאיר לגשטיין ו@אשר כותבת. יהיו ברוכים כולם.

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. miss s
    וואו, איזה כתבה,
    עוד עוד עוד עוד...! :)
    תודה רבה, מעשיר מאד!
      פתוש מודה על התגובה.
  2. Ayala1
    הועשרתי.
    תודה
      פתוש מודה על התגובה.
  3. שניאורזלמן
    יש גם לפונטימונים גרסה לא רעה.
      פתוש מודה על התגובה.
  4. אשר כותבת
    איזה חומר איכותי! כל מילה פנינה!
      פתוש מודה על התגובה.