מדור עם כיתוב8.jpg

שעתו העצובה של השעון

"לכל מחוג יש שעה" כתוב במחברת המשפטים החכמים של הגננת ראיסה מאוזבקיסטן. הביטו על שעון היד שעל מפרק ידכם, כמה אתם שומרים לו אמונים? לא לפני שתעבירו...
נכתב ע"י נתן גלנט · ‏5/7/18 ·
  1. נתן גלנט
    העיניים שלו התכווצו ברשעות אמיתית, היישר מאבותיו שונאי האדם בקזאחסטן הרחוקה:
    אמרתי לך תחכה, לא?

    נשמתי לאט, כל כך רציתי לצעוק לו בפנים שלו את כל האמת, אבל נשכתי שפתיים בכוח, זכרתי היטב את מה שלימדה אותי ראיסה הגננת בקייב, כאשר הציבה אותי בפינה למשך יומיים, צמוד לאגרטל, רועד מקור ומרעב:
    אל תתחיל עם אנשים יותר חזקים ממך.
    שמעתי, ראיסה. שמעתי.
    את בכלא עכשיו, אני בחוץ.
    אולי יום אחד עוד אעלה לבקר את הורייך המקשישים בכפר נידח ללא חשמל בערבות אוזבקיסטן, אביא את שאר חבריי לגן.
    נרקוד ונשמח שם, נשיר בקול גדול:
    ראיסה בכלא, אנחנו לא.


    הראש הקזאחי הענק והמקריח כיווץ את גביניו, ונופך מולי בשעוני היקר, הכלוא בידיו האגרסיביות הגדולות:
    רוצה שעון שלך בחזרה? רוצה שעון עובד? תביא לי חמש עשרה שקל.

    חמש עשרה שקל?!?!
    גנב!!
    כולה החְלפת בטריה, על מה אתה רוצה כסף...

    מצד שני, ממש יכולתי לשמוע את שעוני מיילל בכאב:
    אוי, אוי, אוי. רע לי, עצוב לי. אני מתגעגע לשבת על פרק כף ידך, להראות לך מה השעה, לסייע לך ביצירת רושם ראשוני הגון ומטעה, להיות איתך.

    שעוני מירר בבכי:
    לא טוב לי כאן, אני לא מחבב קזאחים...

    זהות רגשית מלאה ביני ובין שעוני, חשבתי.
    אני ושעוני. כמוני כמוך, חה.

    הוצאתי את ארנקי הכרסתני, נברתי בין עשרות פתקיות הצבעה ששמרתי שם במשך שנותיי.
    חפרתי וחפרתי, לבסוף שליתי משם ארבעה עשר שקלים.

    הגשתי לאותם לשען הזועף, קח, קח. זה מה יש.

    הוא דיבר איתי עברית קשה, ונתזי רוקו הגיעו עד לזקני המגולגל:
    לך הביתה, תביא לי עוד שקל.
    רוצה שעון?
    לך, לך תביא עוד שקל.

    שעוני מירר בבכי, ליבי נע וזע, גועש.

    כססתי שיניים במתח, לא ידעתי האם לעשות את הצעד הזה.
    שעוני טולטל, הרצועות שלו כמעט נפרמו, השען חשף לעומתי סט שיניים עקומות וצהובות:
    אדון, אין לי את כל היום, אם אתה לא מביא לי שקל עכשיו, אני מוציא בטריה שלך בחזרה.

    השניות נקפו, וכל השעונים על הקיר נקשו ביחד.
    יכולתי לשמוע אותם, תק, תק, תק.
    איזו חנות ארורה!

    נשאתי עיניי לשמיים, מאין, מאין יבוא עזרי?
    תק, תק, תק. שעון אורלוגין מעוצב נקש בעצב מעל ראשי, ספר את השניות.
    דכדוך!

    הסבתי מבטי שמאלה, לאאאא:
    סט ענק של שעונים מודרניים, לבנים עד כדי בחילה, מסכי לד צבעוניים, סופרים את השניות ואל חלקי השניות.
    רגע, ועוד רגע, ועוד רגע ועוד רגע.
    בינג, בינג, בינג.
    אי אפשר לנשום!

    ברכי פקו, חיפשתי מפלט למבטי.
    פניתי ימינה, נשימתי נעתקה - -
    קיר ארוך וצר, מכוסה כולו בשעונים בשלל גוונים. תק, תק, תק.
    שמעתי אותם מזמזים במקהלה:
    עוד רגע מחייך חלף, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד...
    אפשר למות מרוב לחץ.


    השען חכך ידיים באיטיות, פיסות עור יבש צנחו את הדלפק הסדוק, והוא גרף אותם בנשיפה לעברי.
    איכס!

    החנות הצפופה כולה ספרה את חיי, כל שניה ושניה מהם:
    טוק, טוק. טאח,טאח, תק תק תק תק.

    חשתי איך הכפיתיות הישנה והטובה מרימה ראש, שואלת אותי בבישנות:
    אפשר לחזור?
    עכשיו נראה כמו זמן טוב...

    זמן טוב?
    גם את סופרת את חיי?

    נענעתי בראשי לשלילה מוחלטת.
    לא, לא יִקרה.

    חשקתי שיניים מול השען, נציגה הגאה של האומה הקזאחית כולה:
    לא תקבל עוד שקל, שכח מזה.
    תוציא את הבטריה, ותחזיר לי את השעון.
    לא רוצה טובות.

    בעיני רוחי, מקהלת ענק של אוהביי משכבר הימים טפחו על שכמי ושרו בפה גדול:

    מהיום,
    אין שעון.
    אין בטריה,
    ואין לחץ.

    לא תדע,
    בכל רגע-
    מה השעה,
    וכך,
    חייך יהיו -
    טבעיים יותר,
    פחות מחושבנים.

    הקולות כמעט הגיעו לפזמון, אבל השען קטע את המקהלה המלאכית, וחייך:
    י'א אשכנזי, לא צריך ת'שקל שלך.
    קח את שעון שלך וסע לחיים טובים.

    הודיתי לו קלות, ענדתי את השעון על פרק כף יד, ויצאתי אל אור השמש המסנוור.
    שניה אחת בדיוק חלפה, ומצבי האומלל מילא את ישותי -
    חיי נהרסו, שוב הייתי לכוד בחיי היומיום:
    שעוני שוב פעל כסדרו, וספר כל שניה ושניה מחיי.

    אין רגע של שקט בעולם הזה.


    תודה גדולה ועצומה לצייר הגדול @שי קיש על ההתמסרות לציור הקריקטורות לליל שישי.
    שעון גלנט 3.jpg
    שעון גלנט 2 ד.jpg

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. באבא קמא
    זכרתי את גלנט עם זקן יותר קצוץ.
      הסכת ושמע אוהב/ת את זה.
    1. נתן גלנט
      אלו סוג התגובות הכי מעצבן. תגובות אישיות, לגופו של כותב.
      הסכת ושמע ו-באבא קמא אוהבים את זה.
  2. Tweenset
    תודה על הטור!
    סוף סוף משהו קצת יותר עדין, וקצבי, ומתקתק.
    הלכתי למלא את הזמן :)
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.
  3. tkh
    טור מעולה ונוזל רגשות, כמו תמיד.
    אם אפשר, לעדן (עוד) מעט את ביטויי השנאה/מות. זה רק ישביח את הטור ואת ההבעות.
    שבוע טוב.
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.
    1. נתן גלנט
      לעדן???
      רחמנא לצלן, הטור כבר עודן עד למקסימום...
  4. יבנה המקדש
    רבי נתן! חן חן לך בדרכך החדשה...;););)
      נתן גלנט ו-456 אוהבים את זה.
  5. יאן
    הטור יפה מאוד
    וההבעות בציור ממש מעשה אומן
    אבל איפה הראש הקזאחי המקריח בתמונות?

    ממש תרתי דסתרי
      נתן גלנט, 456 ו-יבנה המקדש אוהבים את זה.
    1. מרים ליף
      זאת פאה
      miri photog אוהב/ת את זה.
  6. BIL
    WOW איזה ציורים!!
    ממש אומנות, להמחיש כך את הרגשות,
    במקבץ האחרון בכלל, פשששש.
    1. נתן גלנט
      הבחור באמת מוכשר, הציורים שלו מדהים בכל שבוע מחדש.
  7. ימס
    מעולה!
    יש ציור מפורסם כזה של סלבדור דאלי של שעונים נוזלים מכל הכיוונים, שממחיש את הרעיון הזה של הזמן העובר לבלי שוב.
    1. נתן גלנט
      בדיוק.
      456 ו-יבנה המקדש אוהבים את זה.
    2. כתב ומכתב
      בדיוק של שעון שוויצרי
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.