ירושלים של ימי הצנע הייתה מקום שקשה לחיות בו.
גם לסבתא שלנו היה קשה.

הילדים היו רעבים.
כסף לא היה הרבה (ז"א - לא היה)
והיה צריך להסתדר עם מה שיש.

מה עשתה הסבתא?
הסתדרה עם מה שיש!
IMG-20210113-WA0107.jpg

שלושה מצרכים בלבד היו בבית הירושלמי:
לחם, שמן ועגבניות.
מה כבר אפשר להכין מרשימת המכולת הדלה הזו?
ובכן, מזל טוב למנה החדשה - שירעס מיט טאמאטעס!
(עגבניות ושמן זית, בלע"ז)

הסבתא לקחה את העגבניות ופרסה בפרוסות דקות על גבי הלחם, מעל יצקה מעט שמן זית, מלח, פלפל - ויש לנו מנה מנצחת.
עד היום,
כשנגמרים הרעיונות לארוחות הערב -
"היי! הרבה זמן שלא אכלנו שירעס מיט טאמאטעס!"

אז מעבר לתודה העצומה שאנו רוחשים לסבתא,
יש כאן מסר חשוב מאוד:

פעמים רבות במהלך מיתוג או קמפיין או עיצוב מוצר או וכו' וכו',
מרגישים שאין לנו כל כך עם מה לעבוד.
אין מספיק חומרי גלם, הטקסט לא מספיק מעורר עניין, שטח הפרסום שהקציב הלקוח קטן מדי, ועוד כהנה וכהנה וכהנה.

אז ברגעים הללו, ההשראה שלנו זאת סבתא, שעומדת מול ילדיה הרעבים, דלת אמצעים, עם מינימום חומרי גלם - ומצליחה לייצר תוצאה מדהימה שעוברת מדור לדור!

אז נניח שנתקעת עם פרויקט עיצובי, ומותר לך להשתמש רק בשני צבעים - אולי תיצור מכל אחד מהצבעים גרדיאנט שמקפיץ את המודעה, או טקסטורה שיוצרת עניין...

או אם נתבקשת להכין מודעה פצצה, אבל שטח הפרסום הוא רק רבע עמוד - אז תיתן שפיכת צבע מרענן שלא רואים כל יום, או פונט שמושך את העין...

ואם נדרשת להכין פרסום ענק, אבל אין לך תמונות איכותיות(!!!) - אז הפוך, תלך על קונספט של תמונה קטנה אבל עם פונט ענק שאי אפשר לפספס...

בקיצור,
הבנתם את הרעיון.
תהיו סבתא קצת


ותודה לצלם המוכשר אוריה אהרון, שבאמצעים דלים, ללא ציוד משוכלל ובדד ליין צפוף - הצליח לייצר את התמונה הנפלאה הזו!
יבורכו הידיים!
(ידי הסבתא כמובן. שתהיה בריאה.)