מדור עם כיתוב5.jpg

שירות לאומי בעיצוב, מתאים לכם?

כל איש מקצוע יודע, שלא הכל מתחיל ומסתיים בכסף. ואולי כן? כנסו ללמוד קצת על קמפיין תחרותי כושל, ועל המעמד הרגשי של מעצבים גרפיים, ביחס לתחרויות...
  1. מערכת בית פרוג
    בימים האחרונים רועשת הרשת בעקבות תחרות הלוגואים, עליה הכריזה הרשות לשירות הלאומי- אזרחי לפני מספר ימים.
    הפיצוץ התחיל מהודעה לא דרמטית במיוחד כפוסט בפייסבוק של הרשות לשירות לאומי, אשר נפתחה במילים:

    "תקראו לזה סמליל תקראו לזה לוגו... אנחנו קוראים לכם לעצב אחד מחדש"

    הפוסט, נועד לגייס גולשים לתחרות עיצוב לוגו מחדש. בתחילה, לא היה ברור, מה הביא לכך שהתחרות לא התקבלה באור יפה, אך בפועל, ההודעה גררה אחריה תגובות נזעמות במיוחד.

    ברשות, ביקשו לרענן את הסמליל שמעטר את הרשות, הבטיחו כי העיצוב שייבחר על ידי וועדה מיוחדת יזכה את יוצרו בפרס, מה שלא סיפק, לפי רוח הדברים, את הגולשים שנודעו להודעה החגיגית.

    אחד המגיבים כתב על הפוסט: "בושה. שוב תחרות? שוב פרסים? עיצוב זה מקצוע, אנשים עובדים בעיסוק הזה ומרוויחים ממנו את לחמם. למה לעשות תחרות ולא לשלם כסף כדי שיעבדו בשבילכם? הזוי".

    בתגובה ענו ברשות לשירות לאומי:
    "אנשי העיצוב המקצועיים מוזמנים לקחת חלק בתחרות ולהרוויח פרסומת בחינם אם הצעתם תיבחר".

    בתגובה נוספת נכתב: "אפילו לא טרחתם לכתוב מה הפרס או לפרסם תקנון ל'תחרות' שלכם. כנראה שהתנהלות השכונה שלכם לא השתנתה מאז שאני עשיתי שירות לאומי לפני 18 שנה. אם יש לכם טיפת כבוד עצמי, תסירו את הביזיון הזה ומהר".

    על זה ענו בתגובה, ברשות:
    "אף אחד לא מכריח אף אחד להשתתף בתחרות. יש דבר חשוב מאוד שנקרא חכמת ההמונים והפייסבוק הוא ביטוי מצוין לכך. תוצאה כזאת לא משיגים בהזמנת לוגו מחברה. כבר נכתב במודעה שהעיצוב הנבחר מזכה את שולחו בפרס ולכן לא ברורה כל ההתלהמות. לא מתאים לך- אל תשתתף בתחרות. למה לך למנוע מאחרים המעוניינים בכך ליהנות מהעניין?"

    "אם תבדוק את חכמת ההמונים בפוסט הזה", נכתב בלעג הפעם על תגובת הרשות לשירות לאומי-אזרחי, "תראה שרובם נגד התחרות שלכם. אז אולי תקשיב לחכמת ההמונים ותרדו מהרעיון? או שכאן חכמת ההמונים הוא ביטוי פחות טוב למה שהרוב רוצה?".

    מה ביקשנו? לגעת בלב!

    אז מה באמת גרם למעצבים הגרפיים לנטור כל כך לפרויקט של הרשות, ומדוע למשל (ולהבדיל...) כאשר 'פרוג' הקים תחרות סוערת על מודעה שתעצב את המסר הכי קולע על תשלום בלתי שוטף לפרילנסרים, הייתה הרתמות גדולה כל כך, עד שלא היה מטר רבוע אחד פנוי, למודעות נוספות בתחרות?!

    נחמן, מעצב גרפי חרדי אומר בראיון ל'פרוג': "אחד הדברים שיכולים לעצבן גרפיקאים, זה שכל גוף שני עושה תחרות וגורם לאנשים לעבוד בחינם. באיזה עוד תחום מבקשים לעבוד בחינם בשביל תחרות? איזה נהג מונית ייקח אנשים מהצפון לירושלים ללא תשלום, בשביל תחרות מי מגיע הכי מהר...

    "התחושה היא, כאילו מתייחסים לגרפיקאים כמשועממים שמחפשים במה...מתי זה יכול להתקבל טוב? אלא אם כן האדם ירגיש שההשתתפות שווה לו.

    "ישנן תחרויות מטעם גופים כמו 'בית חם', או 'יד ושם' אנשים מרגישים חלק מהם, ורצון להשתתף.

    "אם ניקח לדוגמה את התחרות של 'פרוג' שנערכה בשנה האחרונה סביב הנושא 'לא עוד שוטף תשעים'- אפשר מיד להבין את ההשתתפות ההמונית- היא נערכה לטובת הפרילנסרים! קמה שם זעקה לטובת הגרפיקאים והאומנים עצמם. הייתה פה נקודה שנגעה ללב שלהם ולכיסם הפרטי. כמו כן, גם הפרויקט על זכויות יוצרים, בו העלו את המודעות לגבי גנבת פונטים ותמונות...

    "כשהנושא נוגע לגרפיקאי, יש מקום להיכנס לתחרות עיצוב גרפי, או כל תחרות מקצועית אחרת, הנוגעת למתחרים בה, אבל תחרות בגלל שאתה, כגוף, מתעצל לשפשף את המוח? בוא ותשלם על זה כסף!

    תגובה נוספת ניסתה להסביר מהי חכמת המונים, "אתם כנראה לא מבינים מה זה חכמת המונים. חכמת המונים זה לא בזבוז זמן של הרבה אינדיבידואלים, אלא פעולה פשוטה אחת של קולקטיב. אם הייתם מציגים מספר לוגואים, והקהל הרחב היה בוחר אז זה היה נחשב לחכמת המונים (אם כי גם במקרה הזה זה היה טעות כי בענייני טעם, לכמות האנשים- אין משמעות)".

    סיפורו של לוגו

    "סיפורו של לוגו", כתבו ברשות לשירות לאומי, בדף הפייסבוק שלהם:

    "לפני מספר ימים פרסמנו כאן תחרות לעיצוב לוגו חדש לרשות, לקראת אירועי שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי".

    "אנשי עיצוב רבים נפגעו מהפרסום ומעצם קיומה של התחרות. אנו, כמובן, מצרים על כך ומתנצלים בפני כל מי שנפגע. אך בעקבות זאת ברצוננו להבהיר כמה דברים:

    "בשנים האחרונות אנו פועלים במרץ להעלאת המודעות לתרומת המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי למען המדינה והחברה במגוון תחומי עשייה. לעתים, ישנם כאלו שאינם מעריכים מספיק את תרומת המשרתים, שהינם צעירים בעלי פטור מהצבא מסיבות שונות, שבחרו להתנדב למרות שקיבלו פטור ולתרום למדינה ולחברה בשירות משמעותי בו הם תורמים לא פחות מחיילים עורפיים".

    "במשך השנים ניהלנו מערכות לא פשוטות על מנת להשוות את תנאי המתנדבים לתנאי החיילים מתוך הערכה והוקרה לתרומה של המשרתים. כחלק מפעילות זו, יזמנו את שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, שבמהלכו, בין השאר, אנו מקיימים טקס מצטיינים ממלכתי במשכן נשיא המדינה. כל זאת כחלק ממאמצי הרשות להעלות את התודעה הציבורית לתרומה של המתנדבים למדינה".

    עכשיו נשאלת השאלה, האם התקרית הבלתי נעימה עם הרשות לשירות לאומי, שירתה בסופו של דבר את המטרה הראשונית, והעלתה את הרשות גם למודעות שלנו, או שאולי, בפעם הבאה שתרצו לעשות משהו טוב לאנושות, תלכו לעצב לוגו בתשלום...

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. שח מט
    מסכימה עם נחמן..
    ומוסיפה על כך..שכשהתחרות לא משדרת אמינות זה עוד יותר מפריע.!
    כי אנשים יעבדו קשה לייצר לוגו, ובסוף אולי יבחר איזה לוגו בכלל לא מקצועי..
    בכל התחרויות האלה שאין באמת שיקול דעת מקצועי של גרפיקאים מקצוענים אלא של כמות הלייקים או חוסר ההבנה בעיצוב של המנהלים בשרות לאומי..
    וזה מתסכל במיוחד! בפרט שלגרפיקאים אין באמת זמן לבזבז על תחרויות שכאלה..
    והתחרויות של יד ושם רב המתחרים הם סטודנטים, והכרזות שם נבחרות בהרבה יותר מקצועיות!
      עורכת התוכן אוהב/ת את זה.
  2. יונתן ליפשיץ
    בכל התחומים ישנן תחרויות.
    יש לי חבר אדריכל שמועסק בתחום כבר כמה שנים בשכר נאה ועדיין משתתף בהתלהבות בתחרויות.
    ההבדל הוא שאם יציעו לציבור הרחב להשתתף בתחרות על תכנון מבנה ציבורי למשל זה יהיה מגוחך
    כי ברור לכל שזה דבר שדורש מקצועיות רבה שניתנת לרכישה רק בעמל רב והשקעה של שנים רבות.
    לעומת זאת בלוגו זה לא כך.

    נראה לי לדמות את זה להבדל בין שיר פופ ליצירה קלאסית.
    אילו הייתה תחרות על כתיבת שיר פופ לאיזו מטרה היינו מזדעקים?
    הרי הסיפור המוזיקלי של ה70 שנה האחרונות רצוף באנשים לא מוכרים שפשוט
    כתבו שיר טוב שקלע לרגש של אנשים רבים.
    ברור שמדובר באנשים כישרוניים אך יכול מאוד להיות שלא היו זוכים להגדרת "מקצועיים"
    ואולי בדיוק לכן הם הצליחו לחדש ולפרוץ דרך.

    לי כבר אין כוח לשמוע את כל המקצועיים והמקצוענים. זה משעמם.
    גדלתי בין אמנים ואני יכול להעיד שהמעולים לא "מזדעקים".

    אז הם עשו תחרות... אם זה מדגדג לך בנקודה רגישה תבדוק את עצמך.
    עד כמה אתה מקצועי? עד כמה אתה בטוח שהיית עושה פה עבודה מעולה?
      עורכת התוכן, אשר שרבר ו-kola אוהבים את זה.
  3. kola
    ועדיין לא מובן על מה הכעס
    יצירת תחרות דבר לגיטימי
    אי השתתפות בתחרות ג''כ לגיטימית
    אך האשמה על תחרות - בעיני - אינה לגיטימית
    אין לה שום בסיס הגיוני

    לגופו של ענין ברור שהזוכה יזכה בפרסום וגם במוניטין
    וכאמור הבחירה ביד כ''א לפי השיקולים שלו אם להגיש או לא
    לפעמים גם יש רעיון שעולה וגם העיצוב הוא בקלות

    בעיני דומה הדבר למכרז שכמה חברות מגישים הצעות ומשקיעים בזמן המון כסף וזמן, וידוע לכולם שרק חברה אחת תיבחר
    אמנם כאן יש פחות תועלת מהזכיה, אך גם ההשקעה לא כה גדולה

    בברכת הצלחה
      עורכת התוכן ו-יונתן ליפשיץ אוהבים את זה.
  4. FILE10
    באומנות יש פעמים רבות תחרויות-
    במוזיקה, בישול, ספורט, ציור, יצירה על כל תחומיה.
    וגם בתחומים אחרים כמו תכנות
    ואנשים שמתפרנסים בתחומים הללו בוחרים להשתתף בהם
    למרות הידיעה שבמקום הראשון יש זוכה 1

    אך יחד עם זה, בתחרויות הנ"ל לעיתים
    מציגים את המתמודדים שמם ויצירותיהם- וניתן פרסום לאמן

    כנראה שכאן ההבדל
  5. שרה מגן
    זה הפך כבר לדבר שבשגרה.
    אותה גישה. אותה מדיניות - אותה בושה.
    מזכיר את הרוגז ששרר בבחירת הסמליל הרשמי לחגיגות 70 שנה למדינה.

    ועדיין אני מאמינה שיש אנשים שכבוד קרדיט וחשיפה מהווים עבורם תשלום הגון.
  6. chamutal
    מסכימה עם כל מילה.
    מעצבים גרפים הם לא מחפשים שעשוע. זה פרנסה כמו כל דבר וכמו כל מקצוע אחר מכובד...
    הגיע הזמן באמת להעריך את עצמינו ואת סביבת העבודה שלנו.
  7. א-ירושלמית
    תודה על הבאת הדברים.
    ראוי לציין נקודה נוספת ומשמעותית: בתחרות הכרזות של פרוג או של יד ושם או של כל עמותה אחרת, מדובר בכרזות שאינן מיועדות למטרה שיווקית. אף אחד לא ירויח עליהם כסף בהמשך או יעשה ביזנס איתם, על גבי. כל אחד מקדיש את הכרזה בהתנדבות. אין ציפיות לשכר, הכל וולונטרי.
    בתחרות הלוגואים הנ"ל, זו חוצפה לבקש ממאות אנשים להשקיע זמן, להגיש הצעה ולהתאכזב לבסוף, כשתבחר הצעה אחת בלבד. הם לא יתוגמלו בהתאם לציפיות. ומי יודע אם השיפוט יהיה באמת מקצועי ונקי? כבר נתקלנו בשיפוטים הזויים לחלוטין גם כן ובלוגואים ובעיצובים מביכים עד אימה, שעלו לשלב הגמר והתקבלו.