.
זה התחיל מכך שהשנה שכחתי לקום באישון ליל, ללכת ברגליים יחפות ובגודלים זקופים לכיוון חדר הבנות,
לגזור עשרה סנטימטרים מגומי הקפיצה שלהם ולהרכיב אותם כחוט למשקפיים.
רק כך כל שנה אני נאבק בגלים השוצפים-קוצפים עם משקפיים מהודקים היטב על עיני.
אם אתם בעלי משקפיים ולא מבינים מה הבעיה להכנס לים בלי משקפיים?
אז או שיש לכם מספר נמוך או שאין לכן זאטוט שצריך לשמור עליו מבלי לגרוע ממנו עין.


בקיצור, באמצע הנסיעה מערבה אני דופק את הראש בתא כפפות ונזכר שהלילה לא בצעתי את המבצע ההרואי של חיתוך ופילוח הגומי הלבן,
וכשאדם נקלע למצוקה הרעיונות מתחילים לזרום...
מהתא כפפות בצבץ חוט לבנבנן דקיק של מסכה תלת שכבתית משומשת, תוך שניות ספורות פירקתי חוט לבן של אוזן ימין, והרכבתי על המשקף,
הנהג הממושקף שלידי התלהב גם הוא מהרעיון וגם חוט אוזן שמאל נתלשה לטובת משקפיו.
אם תהיתם האם חוט זעיר של מסכה יכול להאבק בגלים האימתניים?
תשאלו ילדים שדוחפים בכיתה חצי סנדוויץ' מתחת למסכה ובולסים להנאתם בשיעור מבלי לקרוע אותה...
אם האילתור הזה הצליח לי, אין סיבה שלא יעבוד גם אצלכם.
שתפו לממושקפים, מחזרו מסכות ושמרו על כדור הארץ, מי יודע? אולי שנה הבאה יהיו פחות הצפות בגרמניה.

תגידו אתם, מה הייתי עושה השנה אם נפתלי בנט היה קורא בספר שלו ומצליח לנצח את המגיפה?!

נ.ב. לאבידות\מציאות של משקפיים עם חוט מסכה קרוע אנא פנו לז'וז'ו המציל בבוטקה, אין הח"מ אחראי לענין.



zingst-3766116_1920.jpg