הנושאים החמים
"אני נורא אוהב לעצב מלל על מוצרים, בעיקר ליצור משטח נקי עם פסוק, ולגרום לו לבלוט בצורה שהעין לא תפסיק לקרוא אותו" פותח מיכאל עמרם את הראיון המרתק, שבוער בלחש כבר שמונה חודשים מתחת לפני השטח.
"תמיד אהבתי לראות אנדרטות או איזה קיר שיש עליו פסוק. הייתי בן 14 כשנסענו מהישיבה לכותל בחורף, להתפלל. בחלק הפנימי, המקורה של הכותל, נעמדנו להתפלל כדי לחסות מהגשם ושם, בחלק המערבי, יש פסוק מאותיות ברזל שלא הפסיקו לרתק אותי. אני זוכר כמה קסמה לי ההשקעה בפריטים הקטנים, הניקוד, הפיסוק, הגרשיים... דאגו להכל".
אם גם אתם לא שמעתם עד כה על האיש והחנוכיות מיכאל עמרם, מעצב גרפי ומתמחה בצילום מוצרים. בוגר פרוג, אחרי הכתבה הזו, אתם תתחילו לזהות את המוצרים שהוא עיצב, משווקים כיום בכל חנות היודאייקה וחנויות כלי הבית בארץ ובעולם.
"לפני 8 חודשים ביקש ממני מנכ"ל מ.י.ד גוליאן (חברה יבואנית למוצרי עיצוב הבית, כלי בית, ויודאייקה.) לעצב קו של חנוכיות בעיצוב מקורי וחדש".
הקשר של מיכאל עם גוליאן מתחיל לפני כ- 5 שנים. הוא הסתכם בעיצוב קטלוגים, דוגמאות להדפסה על כלים או מוצרי יודאייקה, אריזות למוצרים, וצילומי מוצרים.
"בין השאר עזרתי להקים את מותג כלי הבית שלהם, שנקרא Dream chef. עקב היותי דתי היו פונים אלי בשאלות כמו כמה צריך להיות הרוחב הפנימי של קנה החנוכיה בכדי לשים גביעי שמן, או מה צריך להיות, ע"פ ההלכה, במוצר זה או אחר, כדי להתאימו לציבור החרדי/דתי.
חשוב לציין שעד לאותה בקשה, העיצובים היו יותר הדפסה על... ולא עיצוב ממש של הכלי או המוצר".
מיכאל מציין, כי כאשר יבואן הולך לייצר כמויות של מוצר, החלק החשוב בעיקר בכל התהליך הוא המחיר והביקוש. מה שמצריך את היבואן ולדאוג שהמוצר יהיה שווה לכל כיס ושיהיה לו ביקוש רב.
בשלב זה, החליט מיכאל - הוא הולך ליצר פס חנוכיות דקורטיביות בעלות עיצוב ייחודי, שאף עין לא תישאר אדישה בפניו.
איך עושים את זה?
"דבר ראשון יש גוגל" מחייך מיכאל. "ראיתי דוגמאות, בדקתי מה הולך בשוק קראתי מאמרים ומושגים בויקיפדיה, שרטטי קווים במחברת, על אופציות אפשריות, וכשהיו היו לי כיוונים פתחתי את תוכנת אילוסטרייטור. הכנתי כמה דוגמאות ראשוניות עם הסבר מדויק ליצרן בסין".
בדרך אגב, מציין עמרם, אם נשלח סתם תמונה של מוצר עם מלל בעברית, לסין, ונבקש מהיצרן לעשות את אותו הדבר - מסתבר שהסיני יודע לכתוב בעברית, יותר נכון יודע להעתיק
יש לו גופנים בווינדוס (: והוא שולט היטב, אם כי עלול לפרש את הנכתב עם טעויות.
"היצרן הבין ושלח חזרה עדכון על אודות מה הוא מסוגל לייצר ומה לא. בחלק מהמוצרים הצעת המחיר הייתה יקרה מדיי ונאלצתי לשנות עיצוב או לבחור בעיצובים אחרים".
החשש הגדול, הקיים בלב מעצב השולח מוצרים ליצור בארץ ניכר, הוא בפריטים הקטנים, אותם היצרן בסין, עלול להשמיט מחוסר הבנתו בגודל חשיבותם:
"שלחתי פעם דוגמאות עם מלל בעברית והיצרן החליט על דעת עצמו, לחבר בין שני חלקי האות ה' ולעשות ממנה ח' וככה הוא יישם בכל המלל... זה היה מצחיק ועצוב כאחד, להסביר לו שלא יעשה את זה ויפעל על פי מה ששלחתי. הוא כנראה ניסה להגדיל ראש, וטוב שתמיד אני מבקש דוגמה לאישור".
אחרי כל המסע ומתן, הערות ותיקונים והרבה תפילות שהיצרן הסיני יקלוט את הרעיון והדקויות זה קרה.
"לפני כחודש הגיע אלי מנכ"ל מ.י.ד גוליאן עם חיוך רחב, כשהוא מחזיק שני מוצרים בידיו, מראה לי ואומר: 'תראה, את זה אתה עשית' הייתי מוקסם...
הגיעו בעבר מוצרים מסין שאני יצרתי, אבל זה היה שונה. כאן יצרתי הכל כולל הכל - גם את גוף המוצר והוא הגיע מושלם. הסיני עשה עבודה מעולה."
מיכאל מתכונן לכך שאולי יקום מישהו שיראה על אריזת החנוכיות את צמד המילים 'מיוצר בסין' וירטון על כך שהוא מדליק נרות בחנוכיה שאיזה גוי ייצר. אז זו באמת הבמה להזכיר, שהחנוכיות עוצבו ע"י ידיים יהודיות, מוח יהודי ונשמה שמחכה ומתפללת בכל יום 'ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים'.
"התחושה אצלי היא, שאת המצווה של הדלקת נרות התחלתי בעשייה לפני 8 חודשים כמו לבנות סוכה, ואני ממש מחכה לנר הראשון".
בימים אלו עובד מיכאל עמרם על מוצרים חדשים לפסח - מגשים ומתקנים למצות, קערת ליל הסדר, כיסויים, כריות הסבה ולמרות שפסח הוא עוד כחצי שנה, הוא עובד תחת לחץ זמן: "הלחץ הגדול שלי כעת, הוא להספיק לאשר את המשלוח לפני 1 לדצמבר, שאז הסינים יוצאים לפגרה ולא יהיה עם מי לדבר עד אחרי החגים שלהם, שאורכים על פני תקופה של חודש שלם."
לסיום מספר מיכאל, אנקדוטה שיכולה לדרבן כל מעצב וכל יוצר בעיקולי הדרך במקצוע:
"חנוכיית הסביבונים שעיצבתי בין כל החנוכיות המעוצבות, כמעט ולא ירדה לפס היצור. לפני סגירת ההזמנה - המנכ"ל ויתר עליה ואני ביקשתי שיחזיר אותה, כי היא הכי יפה לטעמי, היה לי ממש חבל. אז הוא אמר בצחוק:
'אם אני לא אצליח למכור אותה, אני אוריד את ההוצאות שלה מהתשלום שלך'. בסוף, הוא הבין שהוא צריך להוסיף לי לתשלום בזכותה, את החנוכיה הזו קנו בכמויות שלא פיללנו".
אז מה התכניות לשנה הבאה?
"הגעתי לגרפיקה כי רציתי להיות אנימטור, וגרפיקה זו אבן הבסיס לאנימציה - כנראה זו הסיבה שהסביבונים מיד התחברו לי לחנוכיה, רציתי להנפיש אותם בדרך מסוימת וזו היתה התוצאה הכי מדויקת וכנראה הכי מוצלחת ב"ה.
היו שתי חנוכיות שהיצרן לא הספיק לייצר והקונטיינר היה צריך לצאת לארץ. את העיצובים האלו, אני מקווה, נשווק כבר לשנה הבאה, יחד עם חומרים נוספים בעז"ה. בתפילה שעד אז נזכה לגאולה השלימה אמן!"
"תמיד אהבתי לראות אנדרטות או איזה קיר שיש עליו פסוק. הייתי בן 14 כשנסענו מהישיבה לכותל בחורף, להתפלל. בחלק הפנימי, המקורה של הכותל, נעמדנו להתפלל כדי לחסות מהגשם ושם, בחלק המערבי, יש פסוק מאותיות ברזל שלא הפסיקו לרתק אותי. אני זוכר כמה קסמה לי ההשקעה בפריטים הקטנים, הניקוד, הפיסוק, הגרשיים... דאגו להכל".
אם גם אתם לא שמעתם עד כה על האיש והחנוכיות מיכאל עמרם, מעצב גרפי ומתמחה בצילום מוצרים. בוגר פרוג, אחרי הכתבה הזו, אתם תתחילו לזהות את המוצרים שהוא עיצב, משווקים כיום בכל חנות היודאייקה וחנויות כלי הבית בארץ ובעולם.
"לפני 8 חודשים ביקש ממני מנכ"ל מ.י.ד גוליאן (חברה יבואנית למוצרי עיצוב הבית, כלי בית, ויודאייקה.) לעצב קו של חנוכיות בעיצוב מקורי וחדש".
הקשר של מיכאל עם גוליאן מתחיל לפני כ- 5 שנים. הוא הסתכם בעיצוב קטלוגים, דוגמאות להדפסה על כלים או מוצרי יודאייקה, אריזות למוצרים, וצילומי מוצרים.
"בין השאר עזרתי להקים את מותג כלי הבית שלהם, שנקרא Dream chef. עקב היותי דתי היו פונים אלי בשאלות כמו כמה צריך להיות הרוחב הפנימי של קנה החנוכיה בכדי לשים גביעי שמן, או מה צריך להיות, ע"פ ההלכה, במוצר זה או אחר, כדי להתאימו לציבור החרדי/דתי.
חשוב לציין שעד לאותה בקשה, העיצובים היו יותר הדפסה על... ולא עיצוב ממש של הכלי או המוצר".
מיכאל מציין, כי כאשר יבואן הולך לייצר כמויות של מוצר, החלק החשוב בעיקר בכל התהליך הוא המחיר והביקוש. מה שמצריך את היבואן ולדאוג שהמוצר יהיה שווה לכל כיס ושיהיה לו ביקוש רב.
בשלב זה, החליט מיכאל - הוא הולך ליצר פס חנוכיות דקורטיביות בעלות עיצוב ייחודי, שאף עין לא תישאר אדישה בפניו.
איך עושים את זה?
"דבר ראשון יש גוגל" מחייך מיכאל. "ראיתי דוגמאות, בדקתי מה הולך בשוק קראתי מאמרים ומושגים בויקיפדיה, שרטטי קווים במחברת, על אופציות אפשריות, וכשהיו היו לי כיוונים פתחתי את תוכנת אילוסטרייטור. הכנתי כמה דוגמאות ראשוניות עם הסבר מדויק ליצרן בסין".
בדרך אגב, מציין עמרם, אם נשלח סתם תמונה של מוצר עם מלל בעברית, לסין, ונבקש מהיצרן לעשות את אותו הדבר - מסתבר שהסיני יודע לכתוב בעברית, יותר נכון יודע להעתיק
יש לו גופנים בווינדוס (: והוא שולט היטב, אם כי עלול לפרש את הנכתב עם טעויות. "היצרן הבין ושלח חזרה עדכון על אודות מה הוא מסוגל לייצר ומה לא. בחלק מהמוצרים הצעת המחיר הייתה יקרה מדיי ונאלצתי לשנות עיצוב או לבחור בעיצובים אחרים".
החשש הגדול, הקיים בלב מעצב השולח מוצרים ליצור בארץ ניכר, הוא בפריטים הקטנים, אותם היצרן בסין, עלול להשמיט מחוסר הבנתו בגודל חשיבותם:
"שלחתי פעם דוגמאות עם מלל בעברית והיצרן החליט על דעת עצמו, לחבר בין שני חלקי האות ה' ולעשות ממנה ח' וככה הוא יישם בכל המלל... זה היה מצחיק ועצוב כאחד, להסביר לו שלא יעשה את זה ויפעל על פי מה ששלחתי. הוא כנראה ניסה להגדיל ראש, וטוב שתמיד אני מבקש דוגמה לאישור".
אחרי כל המסע ומתן, הערות ותיקונים והרבה תפילות שהיצרן הסיני יקלוט את הרעיון והדקויות זה קרה.
"לפני כחודש הגיע אלי מנכ"ל מ.י.ד גוליאן עם חיוך רחב, כשהוא מחזיק שני מוצרים בידיו, מראה לי ואומר: 'תראה, את זה אתה עשית' הייתי מוקסם...
הגיעו בעבר מוצרים מסין שאני יצרתי, אבל זה היה שונה. כאן יצרתי הכל כולל הכל - גם את גוף המוצר והוא הגיע מושלם. הסיני עשה עבודה מעולה."
מיכאל מתכונן לכך שאולי יקום מישהו שיראה על אריזת החנוכיות את צמד המילים 'מיוצר בסין' וירטון על כך שהוא מדליק נרות בחנוכיה שאיזה גוי ייצר. אז זו באמת הבמה להזכיר, שהחנוכיות עוצבו ע"י ידיים יהודיות, מוח יהודי ונשמה שמחכה ומתפללת בכל יום 'ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים'.
"התחושה אצלי היא, שאת המצווה של הדלקת נרות התחלתי בעשייה לפני 8 חודשים כמו לבנות סוכה, ואני ממש מחכה לנר הראשון".
בימים אלו עובד מיכאל עמרם על מוצרים חדשים לפסח - מגשים ומתקנים למצות, קערת ליל הסדר, כיסויים, כריות הסבה ולמרות שפסח הוא עוד כחצי שנה, הוא עובד תחת לחץ זמן: "הלחץ הגדול שלי כעת, הוא להספיק לאשר את המשלוח לפני 1 לדצמבר, שאז הסינים יוצאים לפגרה ולא יהיה עם מי לדבר עד אחרי החגים שלהם, שאורכים על פני תקופה של חודש שלם."
לסיום מספר מיכאל, אנקדוטה שיכולה לדרבן כל מעצב וכל יוצר בעיקולי הדרך במקצוע:
"חנוכיית הסביבונים שעיצבתי בין כל החנוכיות המעוצבות, כמעט ולא ירדה לפס היצור. לפני סגירת ההזמנה - המנכ"ל ויתר עליה ואני ביקשתי שיחזיר אותה, כי היא הכי יפה לטעמי, היה לי ממש חבל. אז הוא אמר בצחוק:
'אם אני לא אצליח למכור אותה, אני אוריד את ההוצאות שלה מהתשלום שלך'. בסוף, הוא הבין שהוא צריך להוסיף לי לתשלום בזכותה, את החנוכיה הזו קנו בכמויות שלא פיללנו".
אז מה התכניות לשנה הבאה?
"הגעתי לגרפיקה כי רציתי להיות אנימטור, וגרפיקה זו אבן הבסיס לאנימציה - כנראה זו הסיבה שהסביבונים מיד התחברו לי לחנוכיה, רציתי להנפיש אותם בדרך מסוימת וזו היתה התוצאה הכי מדויקת וכנראה הכי מוצלחת ב"ה.
היו שתי חנוכיות שהיצרן לא הספיק לייצר והקונטיינר היה צריך לצאת לארץ. את העיצובים האלו, אני מקווה, נשווק כבר לשנה הבאה, יחד עם חומרים נוספים בעז"ה. בתפילה שעד אז נזכה לגאולה השלימה אמן!"
