עוד לא הקלקת על המצלמה,יישרת מעט את השמיכה, כיוונת את התאורה. והופ-טופ הבייבי הקטן פוקח עיניים ממוצמצות, שואג לו בבכי מאדים לחיים.
אחד הדברים שיכולים להקל מאד על כל צלמת ניו-בורן, היא המודעות להצליח להוציא מסט אחד, כמה שיותר תמונות!
חיתלנו, האכלנו, נדנדנו ושוב חיתלנו וסופסוףףף! הקטנה שקעה לה בשינה ונשכבה על הר השמיכות שארגנתי לה (והספקתי ליישר לשנות ולשפץ מספר פעמים עד שהועילה להירדם...)
עכשיו נגיע הזמן לתקתק צילומים:
סדרתי רגליים ידיים ושוה סידור זווית מדויקת של כרית וזהו הרגע הנכסף... התמונה הראשונה צולמה
מה עכשיו?
לא להזיז! זהירות היא עלולה להתעורר ושוב נתחיל הכל מהתחלה-----
עכשיו זה הזמן להיות יצירתיות ולהצליח להוציא מהסט הנ"ל כמה שיותר תמונות מגוונות שלאם יהיה קשה לוותר על כל אחת מהן - בשביל להגיע למצב הזה חובה לגוון!
אז בואו נראה איך עושים את זה
צילום גוף מלא בתקריב + זווית קצת יותר גובהה תתן לנו שדרוג על התמונה הראשונה:
עכשיו... נלך על תקריב פנים מזווית הרבה יותר גבוהה! כמעט של 90 מעלות. צמצם פתוח (יחסית) ייתן הדגשה נטו על תווי הפנים ה'בובתיות'- העין אף פה המצוירות שאין דומה להם... כשכל הנמצא מסביב, משמש כרקע ליווי בלבד.
גוף מלא מזווית עליונה נתן כאן תמונה חדשה עם אמירה שונה לגמרי, וכשהבגד עם גימור מעניין גם בצד הגב זה בכלל מוסיף
עד לרגע זה התינוקת נשארה בתנוחה הראשונית בלי שנגענו בה.
עכשיו, עם כל החשש חייבים לגוון... כמו שאומרים: 'על החיים ועל המוות' זהו! מיצינו את כל האופציות! בשביל המשך גיוון היא תיאלץ לשתף פעולה- לישון עמוק ולתת לנו קצת להזיז ידיים ורגליים.
כמובן שכל שינוי יעשה בצורה הכי הכי עדינה ורכה (והבטחת מטבע לצדקה)
תמונה זו צולמה מכיוון הראש, עם צמצם פתוח שנתן לי את העומק היפה הזה בתמונה:
ועוד שינוי קטן של הידיים, עדיין צילום מכיוון הראש והפעם בתקריב :
השארתי את הידיים מתמונה הקודמת והפעם שיניתי רק את הרגליים, וכמובן זווית צילום קדמית בגובה התינוקת:
זהו, לפעמיים צריך גם לדעת להפסיק...
אין ברירה... הגיעה הזמן להרים את הקטנה להחליף בגד ולהתקדם לסט הבא...
ניפגש שוב ב"ה בסט הסגול
להתראות
שרה טירהויז.
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>