מדור עם כיתוב54.jpg

צדקה בתוספת פטריות

"בסדר גמור" אומרת חני. תוהה את פשרה של ההזמנה. האם הילדה מתכוונת לשלם? מנה אישית כזו, עולה לבד כמו שני מגשים. מאיפה לאסתר סכום כזה? זיץ ליל שישי...
נכתב ע"י אשר כותבת · ‏31/1/19 ·
  1. אשר כותבת
    מסעדת סימפוניה הומה כמו בכל ליל שישי. זוגות צעירים שמנצלים את העובדה שהם מוזמנים לשבת אצל הורי אחד הצדדים. בחורי ישיבה רעבים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים.

    "שוקו פרלינים וסלט פלפלים מוקרם לשולחן 12" מעבירה חני את ההזמנה לחנוך שעובד במרץ להרכיב את ההזמנות ולשלוח אותן לשולחנות.

    "שני מגשי פיצה ללא תוספות לשולחן 5 ישיבה במקום ללא מלצרות" היא שולחת עוד פתק למטבח התנורים.

    "חני, יש לך שוקו בננה קר? אם אפשר עם מקופלת וניל ושני משלושי פיצה עם תוספת גבינת עיזים".

    "מוזמן" היא מסיימת לשרבט על דף ממו ולהעביר למטבח האחורי. מחייכת לציבי, השכנה הצעירה שמפנקת את עצמה בקביעות בשעה שבעלה מוכר חליפות באחת החנויות העמוסות בלילות שישי.

    חנוך מגיח מהמטבח, מוסר מגש רותח ליואל, שממלצר במרץ את הניחוחות המוקרמים אל שולחנות הסועדים.

    שקט מבורך ממלא את עמדת ההזמנות. חני מתמתחת קמעה, מוזגת לעצמה מיץ לימונים עם קוביות קרח ומתיישבת לצד אחד השולחנות הריקים לשתות ברוגע.

    דף החשבונות פרוס מולה, אם רק היה לחץ כזה בשאר ימות השבוע, וודאי היו יכולים לסגור את פינות ההשקעה בעסק ולהתחיל להרגיש את הרווחים.

    אבל ברוך ה'. היא לא מתלוננת. מסמנת וי על מספר שורות. כותבת מספר הערות לבדיקה חוזרת בשבוע הבא, ופונה לבדוק את המקררים לקראת מילוי סחורה מחודש.

    "אנחנו משולחן 5" פותחת אישה גבוהה במקצת, עם פאה קצרה ומעיל ישן.

    "60 שקלים גברת" עונה חני אחרי מבט על המסך. "אפשר במזומן או באשראי" .

    "הנה, תנסי באשראי" האישה מולה מתוחה כמו קפיץ.

    סירוב.

    "אני אשלח את הילדה לבית, נחכה כאן. היא תביא מזומן".

    "הכל בסדר, את יכולה להביא גם מחר".

    "זה... לא משנה. היום ומחר זה אותו דבר בשבילי", מגמגמת ופונה בהיסוס לחבורת הילדים המצטופפת סביב השולחן.

    חני רואה אותה נותנת הוראות מפורטות לבת החמש עשרה. היא מתיישבת ליד השולחן, מפשפשת בחוסר סבלנות בתיק המרוט, מחפשת מזומן להצלה.

    ליבה של חני נכמר על הגברת והילדים. אם התיק ריק, פניה לחוצות והאשראי לא מתקבל. מסתמא כי גם בבית נותרו רק שקלים אחרונים. היא מתקרבת אל השולחן. האישה נרמזת ומגיעה לעמדת התשלום.

    "זה בסדר, יש לי היום מעשרות שיכסו את ההזמנה שלכם, לכו הביתה ואשמח אם תגיעו שוב!"

    "אין לי מילים להודות לך!" האישה נבוכה. "הכנסתי שטר אחרון שמצאתי בבית לתיק, החלטתי להוציא את הילדים שלי, שלא טעמו פיצה כבר יותר משנתיים והיו חייבים אוורור אחרי תקופה קשה שעברנו"...

    "אני שמחה לעזור לאנשים כמוך" מחייכת חני בטוב לב. "תזכרי- בפעם הבאה שתרצו פיצה- אתם מוזמנים לכאן. קוראים לי חני, ומה שמך?"

    "אסתר מושוביץ. תודה חני את שליחה של ה'! "

    היא חוזרת נינוחה לשולחן. ילדיה לובשים מעילים. הם מתעכבים עוד קצת ויוצאים לרחוב החשוך.

    חני רושמת לעצמה לשקלל במערך המעשרות שהיא כל כך מקפידה עליו, על אף שרווחים עדיין לא מציפים את העסק, שני מגשי פיצה משפחתית למשפחת מושוביץ. כל שבוע.

    שבוע נוסף עובר, שבועיים. אסתר וילדיה מגיעים בחיוך למסעדת סימפוניה בכל ליל שישי. מקבלים בברכה שני מגשי פיצה. שוב אסתר מודה מכל הלב. מסבירה שמדובר בחסד עצום. חני לא מאפשרת לה להתנצל יותר מדיי.

    "אפשר להזמין בלינצ'ס פטריות מוקרם?" ניגשת מ'השולחן של אסתר' נערה כבת 11.

    "בסדר גמור..." אומרת חני. תוהה את פשרה של ההזמנה. האם הילדה מתכוונת לשלם? מנה אישית כזו, עולה לבד כמו שני מגשים. מאיפה לאסתר סכום כזה? ולמה לא ביקשה מנה יותר משתלמת. סלט קצוץ שיכול להספיק לחמשת ילדיה או מגש גבינות וירקות שורש עם תיבול ייחודי?

    'זה לא העסק שלי' חושבת חני. 'מי שמעוניין במותרות- שישלם! לי אין רווחים כלל, ומנה כזו עולה לי תבין ותקילין על כל מרכיביה היקרים'.

    המנה מוגשת לשולחן. מבעבעת וריחנית. הילדה מגישה לחני שטר של מאה שקלים. חני מחזירה עודף ופונה להכין מגש שייקים לשולחן VIP בקצה המסעדה.


    * *

    "אז סגרנו על פינת אוכל עם שולחן מדגם 'מלכות' שמונה כיסאות עץ מלא בגימור דובדבן מבריק" מקריאה המוכרת המבוגרת בחנות הרהיטים המועדפת על חני. "ריפוד כחול רויאל למושבים וכיסא אחד עם ידיות מגולפות". עיניה של חני נוצצות. חנוך גם הוא שמח. בשבילה. בשבילם.

    "אתם יכולים לחלק את התשלום עד שישה צ'קים" מציעה המוכרת ופונה לענות לטלפון. תוך מילוי הצ'קים מאזינה חני לשיחה בחצי אוזן. לאחר שניה פניה משדרות הלם.

    "אסתר מושוביץ, כן? כן כן. ההזמנה שלכם לחדר ילדים הכולל ארון 8 דלתות בתכנון אישי, כוורת ושולחן כתיבה ומיטת שני מפלסים בדגם נסיכות תגיע היום. תהיו בבית אחרי השעה ארבע בצהריים. רחוב נועם 12, נכון?

    "הצ'ק הראשון שלך הופקד ביום שהזמנת, היום נפקיד את שאר הסכום. את מעדיפה להחליף למזומן? אין בעיה, אנחנו כאן עד עשר בלילה".

    חנוך וחני יוצאים מהחנות. חנוך מנסה לרוות עוד קצת מתיקות מתחושת השיכרון שבהזמנה החדשה, אך נראה שחני כבר המשיכה הלאה. משהו מטריד אותה ומוציא ממנה את שמחת ההתחדשות.


    * *

    "אמא החצאית שלי דהויה אני חייבת חצאיות בית ספר חדשות!" שושי עושה סיבוב קטן סביב עצמה, "תיזהרי שלא יישפך לך השוקו ואז תגידי לי שאת צריכה גם חולצות" מעירה לה חני. רבע לשמונה. היא חייבת לסיים להוציא את כולם לבתי הספר, לפני שיאחרו.

    "החצאית שלך בסדר גמור, ככה נראית חצאית אחרי 20 כביסות. את לא מצפה שכל חודשיים נקנה לך חצאית תלבושת חדשה".

    "אבל..."

    "יאלללה שושי מותק. יש לך כאן לחם מלא עם חביתה שאת אוהבת. אני אחשוב על זה, נראה".

    "ותודה על כל הגרביונים החדשות שקנית לי, הן צחורות וכיפיות" שושי מדביקה לה נשיקה על הלחי. חני מחבקת אותה לרגע ומאפשרת לה לרוץ לבית הספר.

    'מגיע לשושי שאקנה לה שתי חצאיות חדשות' חושבת חני בחיוך. 'אחרי הכל שלוש חצאיות הן לא הרבה, בהחלט צפוי שמחזור הכביסות יהרוס אותן תוך חודשיים'.

    בשעה 12:00 מסעדת סימפוניה מתחילה להתרוקן מסועדי ארוחות הבוקר. בעוד שעה יתחיל גל חדש של לקוחות ובשעה 15:00 תפנה חני לביתה, לחמם ארוחת צהריים בשרית לילדיה. חנוך יישאר להפעיל את העסק עד הלילה.

    השעה 12:20 חני עומדת בפתחה של רשת בגדים כללית. כאן נמצאים כל פרטי הלבוש והאבזור למשפחה. ממצעים חורפיים ועד כובעי תינוק. למרות חנויות היוקרה הסובבות את הרשת, יש בה משהו שמושך אליה קהל גדול של קונים, ולא רק בגלל המחיר הנוח. כנראה זה ריכוז של מוצרים רבים כל כך בחנות אחת גדולה, שמאפשרת נוחות מקסימלית.

    בעוד היא צועדת אל פתח החנות מבחינה חני בדמות מוכרת. אסתר מושוביץ נראית יוצאת מחנות מותגים יקרה להחריד. מספר שקיות עמוסות בין ידיה.

    חני מורידה את עיניה. רק לא לבייש. רק לא לבייש. היא נכנסת לחנות הגדולה ומתערבבת בין גלגלי הביגוד הרבים, מדפי הגרביים והמתלים, מחפשת את חצאיות התלבושת מידה 14. מנסה להתמקד בהן, אך ראשה כבר לא כאן....



    המשך בס"ד בשבוע הבא.



    אמנות באמונה

    "את העני עמך" (כ"ב-כ"ד)

    אומר רבי שמלקי מניקלשבורג זצ"ל: "מצוות צדקה וגמילות חסדים יש לקיימה גם בזמן אשר 'העני עמך' - כאשר העוני הוא גם מנת חלקך ואת סובל ממחסור, בכל זאת, תפרוס לעני לחמך"


    פינת הגיטרה

    השיר תפילה לעני בביצוע גיל עקיביוב מתוך הופעה חיה ב'אור חיה'.
    מוקדש לנותנים מעצמם ולא רק בכסף, ולמקבלים, שנותנים סיפוק של הענקה
    ושפע של טוב לב היורד לעולם עם כל נתינה ונתינה.


    שבת שלום ומבורכת!


תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. Menifa
    מרתק, מושך
    מתי ההמשך?
  2. פילפילון
    מתי ההמשך?
      Menifa ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  3. מ. ברא"י
    מחכה בקוצר רוח להמשך!
      Menifa אוהב/ת את זה.
  4. shira bira
    מעולה.
    מחכה להמשך.
      Menifa, מ. ברא"י ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  5. ELO
    אלוף!
    כתיבה מעולה ומרתקת!
    מחכים להמשך...
      Menifa, מ. ברא"י ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  6. עחאי
    כ"כ מעניין לקרוא על הזווית של בעלת העסק בחנות כזו!
    מרתק ומסקרן!
      Menifa, מ. ברא"י ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  7. nechamizak
    נשארתי במתח...
    כתוב מעולה!
      Menifa ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  8. מרים אדריכל
    כתוב נפלא, מושך ומרתק.
    קשה לא להתעצבן על מושוביץ, מענין מה יהיה בהמשך...
      Menifa ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  9. מירי סגל
    כתיבה יפהפייה!

    התיאורים העשירים של האוכל המגרה התפצפצו לי על הלשון.
    מרתק, מסקרן וסוחף!
      Menifa, אנוכי ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  10. Ruty Kepler
    כתיבה מצויינת.
    אם הצלחת להביא את הקוראים לפרפורי לב של עצבנות על מושוביץ, 'יש לך' את זה...
    אזהרה - הציבור מחכה לסוף מצויין לא פחות.
      Menifa, אנוכי, ayys ומשתמש נוסף אוהבים את זה.