מדור עם כיתוב27.jpg

פיקאסו 2018

"סופר ומאייר צריך לדעת, שאם הוא ממשיך לאייר וממשיכים להדפיס את הספרים שלו, זה בגלל שיש איזשהו ילד שנהנה מהציורים שלו" האמן והצייר ג'קי ירחי,...
  1. מערכת בית פרוג
    "כולנו מציירים מיום בו למדנו להחזיק עיפרון ולקשקש איתו על הקיר או על השולחן, ולפעמים גם על הדף, מגיל שנתיים-שלוש בערך" זה המשפט המעניין שפותח בו האמן והצייר ג'קי ירחי, כשהשאלה הראשונה מוצגת בפניו הנה: מאיזה גיל אתה מצייר?

    אך אצל ירחי, העיפרון לא המשיך לצייר רק על הקיר או לקשקש במרץ על הדף. כבר כשהיה תלמיד בן 15 היו ציוריו חלק מהותי מהעיתונות היהודית בצרפת, ארץ הולדתו.

    לקהל הרחב בישראל הוא מוכר בעיקר בזכות "הקוקומן", דמות אותה יצר עבור דגני הבוקר של תלמה, דרכה הוא נכנס לכמעט כל בית ישראלי.

    לאורך השנים, הוציא לאור מספר רב של ספרי קומיקס כולם בעלי אורייטציה תנ"כית ודתית בשפות עברית, צרפתית ואנגלית אשר חלקם הפכו הן בישראל, והן בחו"ל לרבי מכר.

    "הייתי בן חמש עשרה" משחזר אמן הציור ג'קי ירחי את הימים בהם התחילו ציוריו להתנוסס במקום ציבורי. "למספר עיתונים יהודיים בצרפת הייתי מצייר ציורים וקומיקסים ואף קריקטורות".

    בגיל 18 הוציא ג'קי ירחי את ספרו הראשון שניקרא: "Les aventures de Supermitsva- on a enlevé rabbi Shlomo"

    ירחי מספר כי דווקא הוריו היו אלו שדחפו אותו ללכת ולהתמקצע בתחום יותר ויותר, אך הוא, עם כשרונו ומרץ נעוריו, לא הרגיש יכולת לשבת ולשקוד על לימודים, וביקש להתחיל לעסוק בתחום באופן מיידי.

    "עם גיל הבגרות אבא שלי הציע לי להמשיך בתחום וללמוד ציור באקדמיה. לא כל כך התלהבתי, האמת היא, שרציתי כבר לעבוד בזה. זו הייתה תקופה קצרה לאחר שכבר הוצאתי את ספרי הראשון על הגיבור 'סופר מצווה' שהיה ספר קומיקס אמיתי אשר מוציא לאור שם עליו את עיניו וביקש לקחת עליו חסות ולהפיצו.

    "לאט לאט הגיעו אליי עוד פניות מהקהילה, לעבודות ציור. הייתי כל כך בתוך העשייה, שלא הייתה לי סבלנות פשוט לשבת וללמוד טכניקות 'קרות'".
    שנה לאחר מכן, הוציא ירחי ספר קומיקס נוסף- והפעם על מגילת אסתר.

    skechcover208finalize.jpg
    שלב הסקיצה (מאת ג'קי ירחי)


    cover208.jpg
    התוצאה. (מאת ג'קי ירחי)



    איך מרגיש בחור בן 18 שמוציא ספר?


    "המון גאווה. לא רק על האפשרות להוציא את הספר דרך מו"ל, שהרי גם היום, לא קל להוציא ספר דרך מו"ל גם אם אתה מבוגר ומוכר. ופה אדרבא, כשאתה צעיר ומוציא לאור מאמין בך, יש לך גאווה כזו. אבל בנוסף לתחושה, אתה נורא מתלהב גם מהשם שלך שמפורסם על הכריכה.
    "ואז אתה חושב שאחרי כמה שנים זה לא ילהיב אותך. היום הגעתי למצב שאחרי הספר המאתיים, הפסקתי לספור. ובכל פעם שהוצאתי ספר, חשבתי מחדש 'בטח בפעם הבאה כבר ישעמם לי ואהיה אדיש' אבל המציאות היא שעד היום יש בי התרגשות כשספר שלי יוצא לאור".

    ירחי מגלה פתיחות ומספר שבכל פעם שאמור להגיע אליו שליח עם הספר, הוא יודע מה תהיה התחושה: "אני אהיה מאד מאושר להכיר את הספר מקרוב, ללטף את הכריכה. בעולם ה'דיגיטל' יש קצב אחר. אין בו ריח ודפים. כשמדובר בספר, זה משהו מיוחד- כשמגיע אליך הספר למרות שהוא ה300 במספר, הוא מרגיש כמו הספר הראשון. תחושה של נחת.

    תחושה שעבדת על משהו, והנה הוא מגשים את עצמו?

    "הנחת היא לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי הציבור. סופר ומאייר צריך לדעת, שאם הוא ממשיך לאייר וממשיכים להדפיס את הספרים שלו, זה בגלל שיש איזשהו ילד שנהנה מהציורים שלו. בזכות אותם אנשים שמתלהבים, שקונים וקוראים, יש ביקוש לספרים נוספים. הנחת היא לדעת שמה שאתה עושה- אינו לשווא. כי קיים איזשהו ילד שמחכה לספר שלך".

    קומיקס. הדבר הכי מרתק שקיים בתחום הסיפורת, כשהוא נעשה במיטבו. אך גם ניתפס כפחות משרת את מטרת הקריאה מבחינה לימודית-חינוכית. מה דעתך על זה?

    "ספר מאויר ובמיוחד קומיקס זו דרך מאד טובה להעביר מסר. ובמיוחד חומר כבד כמו היסטוריה או מושגים שונים ביהדות.

    "אבל קומיקס הוא כמו סרט, ההבדל הוא שהוא לא נע. בקומיקס כל תמונה מהווה תנועה. ההבדל בין ספר קריאה ללא ציורים לסרט, הוא שבסרט נותנים לך הכל ואין לך מקום לדמיון. ספר ללא ציורים נותן לך לחפש, לדמיין וללכת אל מאחורי המילים ולראות מה מתחבא שם.
    "הקומיקס אכן מעט פוגע בנושא הזה, אבל מצד שני הוא עוזר לקריאה, במיוחד לילדים שבלעדיו לא היו פותחים ספר".

    ירחי מתאר, כי היום, בעולם הכללי- ילד כמעט ולא קורא. ואילו בעולם החרדי, שאליו לא פרצו כל הטכנולוגיות של העולם הכללי, מושג 'עם הספר' מתבטא בכל עוזו.

    כאן מגיע עולם הקומיקס, שאגב מקורו גם הוא אינו יהודי מובהק, ופתח את עולם הדמיון. לטענתו של ירחי, קומיקס אכן עלול להיות דבר 'מסוכן' אם הוא לא חובר על ידי האדם הנכון.

    "אם המאייר אינו בעל אידישקייט, הרוח שלו יורדת לציור עצמו. המאייר כמו הסופר, כמו מחבר מוזיקה- מאד משפיע על הנשמה של הקורא. זה אומר שאם אותו מאייר קומיקס, הנו בעל תכונות לא כל כך טובות, האיור שלו ישדר זאת וגם הילד יהיה מושפע מהתוכן.

    "פעם הייתה לי שאלת רב, שאלתי רב פוסק, איך אפשר לצייר צדיק, בלי לדעת איך היה נראה. הרב אמר לי 'אין מה לעשות, אבל תיצמד לדמות של צדיק שאנחנו מכירים. קח את הדרת הפנים של אותו צדיק שאתה מכיר ואחר כך תלביש לו בגדים מאותה תקופה'
    "הוא העיר את תשומת ליבי שהרבה פעמים, בסיפורי קומיקס יש את האיש הטוב ואת האיש הרע ואת הצדיק והרשע. בגלל שהילד מאד מושפע מהתמונה שאתה נותן לו, חשוב לשים לב שהצדיק והטוב ייראו טובים, אך להשתדל שגם הרע והרשע, יראו פחות 'רע' ו'רשע'".

    ולמה?

    "כי ברגע שאתה מקפיד לצייר רשע עם רשעות, הילד יכול לקלוט את הפנים של אותו רשע ולהשאירם בתת מודע, וזה דבר לא רצוי גם מבחינה פסיכולוגית. מלבד זה, שיש הרבה ילדים רגישים, ואין לנו מושג כמה ציור של רשעות, יכול באמת להזיק להם".

    ירחי מדבר גם על הקיבעונות שציורים או הדמיות למיניהם יכולים לחולל: 'יש פסל שבנה פסל בדמות 'משה רבינו'. אותו פסל, בנה את 'משה' עם קרניים על הראש.... יש המון אנשים שבטוחים שלמשה היו קרניים על הראש, בגלל הפסל הזה שהפך למציאות כל כך שגויה. עכשיו לך תפריח לאותם אנשים את החשיבה המעוותת הזו... "

    מה אתה הכי אוהב לצייר?

    "האמממ" מחייך ירחי ומעמיק בשאלה. "אני הכי הרבה אוהב לצייר תווי פנים. אני חושב שבציור פנים יש הכל. כתוב באחד מספרי הקודש, כי הפנים של האדם הם העולם כולו. זה מרתק אותי, כי אף אחד לא דומה לשני. אבל חוץ מזה, אין לי העדפה מיוחדת, כי כמו שתשאלו הורה איזה ילד חביב עליו... תמיד תשמעו שאת כולם הוא אוהב אותו דבר".


    sketch_chilo_03.jpg
    שלב הסקיצה ( מאת ג'קי ירחי)



    chilo03.jpg
    התוצאה. (מאת ג'קי ירחי)



    ציור זה דבר נרכש או מולד?

    "ציור זה עניין של אהבה או שאתה אוהב או שלא. אם יום אחד אתה מחליט להיות צייר או מאייר כי אתה רוצה להתפרנס מכך, ולא כי אתה אוהב את זה, לא בטוח שתצליח".

    יש אנשים שבצעירותם אהבו מאד לצייר. אך בשלב כלשהו לא מצאו לכך זמן ולא השקיעו. האם בגיל מבוגר יהיה אפשר להדביק את הפער, או שמדובר בניסיון של שנים?

    "באיור יש שני דברים. יש את הטכניקה שאפשר ללמוד תוך מספר חודשים. היא כוללת פרספקטיבה, אור וצל, זוויות, צבעים ועוד... אלו שיעורים שחייבים ללמוד ואז מגיע השלב השני: מיומנות.
    "המיומנות נרכשת תוך כדי עבודה. ברגע שאתה מצייר אתה מפתח את הדמיון וגם את המיומנות המבצעת. המיומנות של הילד".

    "אספר לכם משהו " מבקש ירחי לשתף בסצנה מעניינת. "פעם ניגש אליי אדם ואמר לי 'לך יש כישרון אני לא יודע לצייר. הציור שלי נישאר כמו מאז שהייתי ילד בן חמש'...

    "אמרתי לו 'זה סתם שטויות. אין כשרון בציור'. ואז הראיתי לו מחברת שקשקשתי בה בגיל 6. ואז הוא אמר לי 'אבל גם אני ציירתי כך בדיוק באותו גיל!'

    "'זה כל העניין'. הסברתי לו. 'ההבדל הוא שאתה הפסקת ואני המשכתי. אם אתה ואני היינו ממשיכים יחד בגילאים מוקדמים, כולל ההפסקות שיש מדי פעם שזה נכון וטבעי לכל תקופה בנפרד, אך עם התמדה ורצון- גם אתה היית מגיע לצייר ברמה שלי'.

    "ההבדל היחיד בין צייר לאינו צייר, שאותו ילד שצייר השתמש בהתמדה כי ובאהבה לצייר ולא ירד מזה אף פעם".

    למה אנשים רבים שאוהבים לצייר יורדים מזה?

    "יש לכך כל מני סיבות- לימודים, הורים, סביבה. לי היה מזל גדול שההורים שלי עודדו אותי מאד. לא היה לי זמן לקשקש על הקירות כי סיפקו לי דפים..."

    לסיום, מעודד ג'קי ירחי את כל מי שייצר אמנות חי בליבו, לא לתת לו לצייר, לכתוב ואפילו לעצב על קירות הלב. פשוט לנסות כל מפתח, כדי לתת לו לפרוץ דרך.

    תגיות מאמרים

    Ammo, ishai, שלום053 ו-51 משתמשים נוספים אוהבים את זה.

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. MusiCode
    היי ג'קי,
    אהבתי בעיקר את הסקיצות,
    כי הם "אמיתיות". ז"א, לא צביעה ממוחשבת,
    אלא הכל בעיפרון.

    יש שם אפ' צביעה של גוונים בעיפרון...
    ממש יפה!

    אז תוציא ציור (לא סקיצה...) בעיפרון!
    ללא מחשוב.

    אהבתי את החיות שבציורים...
    רואים אדם צעיר ברוחו!
  2. MusiCode
    היי ג'קי,
    אהבתי בעיקר את הסקיצות,
    כי הם "אמיתיות". ז"א, לא צביעה ממוחשבת,
    אלא הכל בעיפרון.

    יש שם אפ' צביעה של גוונים בעיפרון...
    ממש יפה!

    אז תוציא ציור (לא סקיצה...) בעיפרון!
    ללא מחשוב.

    אהבתי את החיות שבציורים...
    רואים אדם צעיר ברוחו!
  3. MusiCode
    היי ג'קי,
    אהבתי בעיקר את הסקיצות,
    כי הם "אמיתיות". ז"א, לא צביעה ממוחשבת,
    אלא הכל בעיפרון.

    יש שם אפ' צביעה של גוונים בעיפרון...
    ממש יפה!

    אז תוציא ציור (לא סקיצה...) בעיפרון!
    ללא מחשוב.

    אהבתי את החיות שבציורים...
    רואים אדם צעיר ברוחו!
  4. MusiCode
    היי ג'קי,
    אהבתי בעיקר את הסקיצות,
    כי הם "אמיתיות". ז"א, לא צביעה ממוחשבת,
    אלא הכל בעיפרון.

    יש שם אפ' צביעה של גוונים בעיפרון...
    ממש יפה!

    אז תוציא ציור (לא סקיצה...) בעיפרון!
    ללא מחשוב.

    אהבתי את החיות שבציורים...
    רואים אדם צעיר ברוחו!
  5. ג'קי ירחי
    [​IMG] [​IMG] [​IMG] [​IMG] תודה לכל המפרגנים. טוב מידי פעם לצאת מהבועה ולהנות מכם.
  6. לא יאומן
    כתבה מחכימה
      ג'קי ירחי אוהב/ת את זה.
  7. myriam
    j'ai vraiment adoré
      ג'קי ירחי ו-sweetpanda1 אוהבים את זה.
  8. מרים יעל
    @ג'קי ירחי תודה! אתה מקור השראה לכולנו... כל כך כיף לראות את היצירות שלך, באמת רואים שזה מגיע מאהבה אמיתית למקצוע
  9. פינגווין Pirsum
    מדהים!!
      ג'קי ירחי אוהב/ת את זה.
  10. נתן גלנט
    הסקיצות כל כך טובות, יש חשק לראות קומיקס שלם שכל כולו סקיצות (בלי הגריד של קווי האופק), בשחור לבן, זה כל כך יפה.
    גם התוצאה הסופית נהדרת, אבל יש משהו מיוחד בסקיצות בשחור לבן, בקווים פשוטים.

    ו... תודה על הראיון. נהדר.
    1. ג'קי ירחי
      לסקיצה יש קסם שזורם ונעלם ברגע שמנקים את "המיותר". אני מאמין שבקרוב נוכל לעשות ספר כזה...
      MusiCode ו-שלום053 אוהבים את זה.