הנושאים החמים
שמי מיכה שולם, כיום, כבר מספר שנים, אני יועץ עיסקי שמלווה עסקים קטנים וחברות גדולות שלא ממש מוצאות את הדרך לפרוץ החוצה ולהגדיל את מעגל הלקוחות.
לפני הרבה שנים, במסגרת ליווי של אחד מהרשתות הגדולות והמוכרות במגזר, לאחר שכמעט סיימתי את שיקום הרשת, בקשתי פגישה עם הבעלים' על מנת הציג בפניו את הנתונים ואת ההנחיות שלי להמשך הדרך.
הבעלים פינה לי מספר דקות מזמנו העמוס וכשהגעתי לפגישה, להפתעתי, הוא ביקש לפתוח אותה.
בסקרנות הקשבתי לדבריו.
הוא "הודיע" לי, שבכוונתו לכתוב ספר. על מה? שאלתי, "על הכישלונות שהיו לי ועל הדרכים שהתגברתי עליהן..." אמר בפאתוס.
אמרתי לו שאני לא מאמין שהספר שלו "יתפוס" בשוק.
"למה"? הוא שאל ספק נפגע, ספק לא האמין בקביעה שלי.
כי יש אלפי ספרים כאלה בכל ספריה עירונית אמרתי לו. אם היית טורח לקרוא אותם, לא היית נכשל איפה שכולם כשלו קודם....
הסיפור הזה היה באמת. מילה במילה. מפאת כבודו של בעלי הרשת הידועה, לא אפרט. אבל כשמערכת אתר פרוג פנתה אלי בבקשה לכתוב וידוי על כישלון עסקי שלי, ואיך בניתי את עצמי מזה, לא היה קשה לי להיזכר באחת הטעויות הנוראיות שלי בתחום העסקים.
טעות היא דבר כואב, שרק בהסתכלות אחורה אפשר קצת לגחך עליה או ללמוד ממנה. כשהיא קוראת בפועל, ההתמודדות עם הכישלון, היא דבר קשה!!
אך האמת היא, שאין מישהו בעולם שלא עשה טעות! אין מישהו שלא נכשל. אין מישהו שכל מה שהוא נגע, הצליח ללא שום "נפילה".
ומי שמספר לכם שהוא כזה, ההמלצה שלי היא, להתרחק ממנו כמטווחי קשת. בדיוק כפי שאין דבר כזה ריבית או רווח מובטח על השקעה.
עסק זה דבר מסוכן, ובעלים של עסק זה דבר מסוכן עוד יותר. המצליחים הם אלה שלומדים מהכישלונות ומהטעויות שלהם ומפיקים מזה לקחים.
המצליחים הם אלה שיודעים לקבל ביקורת ולהפעיל בקרה. המצליחים הם אלה שמוכנים לעצור רגע, לנשום עמוק ולבדוק אם הם בדרך הנכונה.
אז הנה עוד סיפור אישי שלי אמיתי לחלוטין, שיראה לכם שני דברים.
1. שלמרות מה ששמעתם עלי, אני לא כל כך מוצלח.
2. שלמרות הכישלון, אפשר להמשיך הלאה ולצאת מחוזקים.
המקרה עליו אני מתוודה כעת, קרה לפני 'הרבה' שנים, החלטתי לפתוח עסק בעצמי. זיהיתי הזדמנות, התיישבתי לכתוב תכנית עסקית וקבעתי את גובה ההשקעה.
מכיוון שהסכום היה גבוה מהכסף הפנוי שלי באותה עת, החלטתי לחפש משקיע שייכנס איתי לתחום.
לא עבר הרבה זמן, ומישהו סיפר לי שיש לו משקיע וקבענו פגישה משותפת. לאחר מסע ומתן קצר, ניסחנו חוזה, שגם עורכי דין עברו וליטשו אותו, וחתמנו. יצאנו לדרך.
הכל היה נראה מדהים, עד שהגענו לפרשת דרכים. כפי שקורה אלפי פעמים בכל עסק. המחלוקת שניטשה באותה פגישה האפילה על קורח ועדתו, השותפות התגלתה כ'עורבא פרח' ונאלצתי להתמודד מול ספקים, תזרים מזומנים ותשלומים לבדי. סכומים שהובטחו, לא הועברו והסיכומים - היו לאבק וחלום פורח.
לצערי הרב, צ'קים התחילו לחזור. רגע לפני שהכל התמוטט לי מול העיניים, חתכתי החוצה כשאני משאיר את העסק בידיים של ה"שותפים" תוך הפסד כספי לא קטן, גאווה פגועה ונפש פצועה.
במבט לאחור, אני חושב שהשיעור הזה לימד אותי כמה דברים:
התרחקו משותפים באשר הם. הגמרא קוראת לזה "קדירא דבי שותפי..." (סיר של שותפים לא מתקיים, כי כל שותף מושך לכיוונו והאוכל נשפך וכולם נשארים רעבים....)
ועכשיו לוידוי- הייתי פזיז יותר מדיי. האמת, שאם הייתי מחכה רק עוד כמה ימים, ומארגן עוד כמה פגישות בירור, כנראה לא הייתי ניכנס מראש, לעסקה הכושלת הזאת שהשאירה אותי ללא כלום, אך עם שלוש תובנות חשובות בנושא שותפות עסקית:
1. חובה לקבוע עוד לפני חתימת השותפות, שלכל אחד יש תפקיד מוגדר והנחיות עבודה ברורות. (אל תשאירו את זה אף פעם ל"אחר כך"!!)
2. חובה לברר עם עצמכם ולא רק תיאורתית, שיש לכם אבני דרך ברורות לטווח קצר ולטווח ארוך ולכל צעד ונקודה בדרך העסקית שלכם, ומה אמורים לעשות אם הצעדים לא מתבצעים כהלכה.
3. חובה לוודא שיש לכם דרך יציאה ברורה ואבסולוטית במידה ומשהו מהנ"ל לא עובד כמו שצריך.
להיות עצמאי זה נהדר, ולעשות עסקים זה דבר מדהים. אני לא אומר שלא. רק צריך לעשות את זה נכון כדי להצליח. אני עשיתי זאת לא נכון, לא יעיל ולא מחושב.
ברבות הימים גיליתי שהטעות העסקית הזאת הניבה בי הרבה תובנות אותן חוויתי במלוא העצמה, עם מלא הכישלון. הטוב שאי אפשר להתכחש לו הוא, כי צבירת התובנות סייעה בידי לגשת ולהשקיע את עצמי בתחום בו אני מצליח היום- יעוץ עסקי.
אז בפעם הבאה שנראה לכם שנפלתם- שפשפו את הפצעים, שתו מים ותנסו להביט אחורה, אולי הייתה שם אבן דרך, שהתקילה אתכם, אבל איתה תוכלו להתחיל לבנות את העתיד.
