הם כבר הרבה אחרי הלבשת מסכות לילדים ומארזי משלוחי המנות. הפורים של תשע"ט כמעט בפתח, אבל למי זה אמור להפריע, אם הנושא שלשמו התכנסנו הכי רלוונטי לחג השמח הזה?

את מוטי הלר, אוריאל פלד, שלום הלוי ומענדי ירוסלבסקי - אתם מכירים ולא מהיום...
בכל שבוע הם נרתמים לשלוח לנו את הקריקטורה שפורסמה בעיתונות החרדית - פרי עטם. לא פעם הם מוסיפים לנו הסבר מתבקש או קריקטורה נוספת, מפנקת, סתם בשביל הכיף...

ביקשנו מהם הפעם לעצור לרגע משרבוט בלתי פוסק (הם לא הצליחו, אם שאלתם) ולענות לנו על שאלון קצר...
על העבודה שמביאה את מושגי חג הפורים, בדמות מסכות, ונהפוך הוא, ו'עד דלא ידע' יום יום אל שגרת העבודה.


ציור וקריקטורה הם אמנות אחת, כאשר לכל אחת מהן הגישה שונה בתכלית.
ספרו קצת על איך מציירים בתואר, הפכתם ללא פחות מאמני קריקטורה בקנה מידה הכי מרשים בציבור החרדי...


"כבר מילדות אהבתי להתבונן בקריקטורת שונות ולנתח אותם" משתף הצייר מוטי הלר.

ScreenHunter_201 (Small).jpg


"וכבר אז שאפתי לאייר קריקטורות... כנראה שהדרך לא היתה ארוכה מהרגע בו התחלתי לצייר ועד שזה קרה".

"חלק גדול מההנאה וההבעה שלי בציור" משתף גם שלום הלוי. "זה לתת מקסימום רעיון במינימום קווים".

אני (1) (Small).png


"התחום של הקריקטורות פתאום הסתבר לי כתחום שמייצג את התזה הזו בכל הכוח. כך השקעתי את עצמי וגיליתי הנאה צרופה מכל תוצר ותוצר, כאשר הדרך- תואמת בדיוק לאופי שלי".

מענדי ירוסלבסקי התרגש דווקא מהרעיון לצייר אמנות, אך עם הזמן הבין שמרגש עוד יותר- לצייר מחוץ לכללים:

_MG_0152 (Small).jpg


"האמת שתמיד היתה לי אהבה לציורים מצחיקים, מעוותים, בהם יש פחות כללים לא צריך להיכנס לכל האנטומיה והכל יותר זורם.. למרות שראיתי את עצמי צייר בצבעי שמן ומצייר ציורי אומנות וראליסטי, זה בהחלט תפנית חדה להגיע לקריקטורות אבל מאמין שעוד אחזור לזה..."


" אצלי הדרך הייתה הפוכה"... אוריאל פלד מצטרף ומפתיע.

IMG_20190320_123703_590 (Small).jpg


"כבר מגיל צעיר מאוד, ציירתי ציורים הומוריסטיים, רק בשנים האחרונות התפתחתי בטכניקות שונות וסגנונות אחרים"...

כששאלנו את צוות המאיירים מהי הקריקטורה הכי מביכה שלכם, היחיד שידע להצביע על אחת כזו לפחות, היה מוטי הלר, שמסתמא צבר הרבה יותר ניסיון עם השנים, וגם, על הדרך, כמה עבודות מביכות...

"הקריקטורה הכי מביכה זאת שלפניכם:

19 06 14 (Small).jpg


"ציירתי אותה כאשר חטפו את שלושת הנערים, ורציתי לבטא בה שעקרו לנו חלק מהדגל. קיבלתי הערה שאם חלילה וחס האויב רואה את העבודה הזו, הוא יאמר לעצמו 'וואלה הצלחנו'... ולמדתי מזה שתמיד כשמאיירים נגד אויב צריך גם לדאוג שהאויב לא יוכל לעשות שימוש נגד - באותו חומר ממש..."

מהי התגובה הכי משמעותית שקבלתה במהלך העבודה, ולמה היא גרמה לך בהמשך הדרך?

"בגיל 18 הייתי חדש בתחום", ניזכר פלד. "את הציורים הייתי מצייר על דפים עם עפרונות, סורק ושולח לעיתון. החלום שלי היה לוח גרפי. אבל הייתי בחורצ'יק דלפון, ללא הסכום המתאים לרכישה כזו יקרה... באותם ימים הכרתי את הצייר והאיש המדהים 'אבישי חן' והוא תמיד אמר לי ''אם תרצה מאוד - יהיה לך לוח גרפי!'' ובאמת אחרי שנתיים קניתי מחשב של וואקום שמשרת אותי נאמנה עד היום".

מוטי הלר: "תגובות נרגשות שקבלתי על קריקטורה שציירתי נגד האינטרנט. אנשים אמרו לי שזה עשה להם רושם חזק מאוד, כי היא הציבה להם מראה מדויקת איך הם נראים: מבחן של הילד והציור של הילדה ותעודה, כולם זרוקים על הרצפה והבית הרוס והאבא שקוע כל כולו באינטרנט... זה היה מרגש ומזעזע כאחד".

אינטרנטעותק (Small).jpg




שלום הלוי: "ציור על יום השואה שציירתי רק עם קו אחד (כן קו אחד בודד) וקיבלתי עליו הרבה תגובות מרגשות, שאפילו לא חלמתי לצפות להן..."

מענדי ירוסלבסקי ניזכר דווקא בתגובה של עמיתו לראיון ולמקצוע- מוטי הלר.

"אחד הדברים שהשאירו בי רושם היא תגובה של מוטי הלר יקירנו, שהייתה בעבורי פצצת אנרגיה. הוא נתן לי כמה טיפים כשנכנסתי לתחום, אשר אחד מהם אהבתי במיוחד.

הוא אמר לי 'כל דבר שאתה רואה - תנסה לשייך לקריקטורה, ואז יהיה לך מאגר ענק...'

איזה רעיון מטורף אהה?!..

עוד הוא אמר לי לא להכניס הרבה פרטים לקריקטורה. לצייר משהו מינימלי שימחיש את הדבר... ולצייר קריקטורות עם צבעים יותר זרחניים... שזו המלצה שלו שאימצתי לעבודה בפועל".


אמני ציור רבים גודשים את האתר הזה... חלקם כבר עוסקים בתחום מספר שנים, אחרים התחילו זה עתה להעלות ציורים לשיתוף וחו"ד. בוודאי הם ישמחו שמוע גם מכם, על החיים בצל הציור- כמה מהיום, הציור מעסיק אותך במחשבה/בפועל?

"עדיף לשאול כמה שעות אני בלי ציור", מחייך הלר. "אפשר לומר שמרגע שאני מתעורר ועד שאני הולך לישון (שזה לא הכי מוקדם) אני כולי בתוך עבודת הציור חוץ מזמני תפילה, לימוד, שיעור, וזמן עם המשפחה - שעליהם אני לא מוותר".

"כל היום..." צוחק ירוסלבסקי. "הולך ציור, אוכל ציור, ישן ציור, ממש 'ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך' כי הם חיינו.. גם כשאין עומס בכלל. זה פשוט קורה, זה חי איתך וזה מעסיק אותך יחד עם כל הדברים האחרים"...

גם שלום הלוי מצטרף לעמדה כי גם אם לא מדובר בציור בפועל, האמנות הזו הולכת עם האמן לכל מקום ומעסיקה את הנפש ללא הרף...

אך אוריאל פלד דווקא עושה לנו סדר: "בשעות הבוקר אני לומד סדר א' בכולל ולאחר מכן מתיישב לצייר עד הלילה. במחשבה, הציור מעסיק אותי רק במקומות שאסור להרהר בהם בדברי תורה..."


ספר על הציור הראשון שלך שיצא לאור. מה דעתך עליו כיום?

"לא יפה בכלל, למרות שאז אהבתי את זה" ירוסלבסקי שם ווטו.

"כבר לא זוכר בדיוק איזה ציור זה היה"... מהרהר מוטי הלר. "אבל בא לי לראות אותו רק כדי לראות כמה התקדמתי... ואני מאמין שהרבה. כי בכל ציור וציור אני מרגיש שאני מתקדם עוד ועוד..."

"זה היה קודם כל, כיף גדול מבחינת הרעיון שיצרתי משהו" משחזר הלוי. "מבחינת הביצוע, יכול להיות יותר טוב"....

הראשון והאחרון לביינתים (Small).jpg


"הקריקטורה הראשונה שלי שפורסמה הופיעה בעיתון 'הפלס'" ניזכר פלד. "ביקשו ממני לצייר איזו שהיא קריקטורה על בוגי יעלון כמה שעות לפני הדד ליין ולי לא היו שום אמצעים לשלוח להם את הציור. אז נסעתי מהישיבה לבני ברק עם דפים ועפרונות ושם בעזרת נשים של בית כנסת הגדול ציירתי את הציור, בחום הדביק של בני ברק, בלי מזגן... וכשסיימתי הגשתי את דף הציור לאחד מאנשי העיתון באופן ידני... עד היום אין לי מושג איפה הציור הזה"...

מה הופך קריקטורה לדבר שמעורר רגש חזק?

"לדעתי משחק תפקיד מאד חזק, זה הגבות וצורת הפה". מסביר מענדי. "כשאני מצייר רגש אני מעוות את עצמי בהתאם לרגש וכך זה יותר עובד ויותר מתחבר לי- גם כרפלקס שאני מצייר מישהו עצוב, לדוגמה, למרות שכבר אני יודע לצייר זאת טוב אני מתעוות בשפתיי, וחש בהתאם לציור המצטייר".

שלום הלוי נותן לכם טיפ של אמנים אמיתיים: "לדעתי כדי להביע נכון את הרגש – פשוט נכנסים לדמות. אני מוצא את עצמי לפעמים עומד מול המראה ועושה פרצופים/תנועות כדי להגיע לתוצאה טובה (אל תנסו את זה בבית)."

מוטי הלר חושב שהעברת רגש היא דבר שחייבים לעבוד עליו כבר בתחילת הדרך.
"להעביר רגש בציור, אינה פעולה שמגיעה עם הזמן, אלא צריך מלכתחילה לעבוד עליה ולבנות אותה. ניקח לדוגמא ציור לעומת מוסיקה: במוסיקה יש תווים והאמן צריך להוסיף יותר רגש לתווים הקיימים, בציור לעומת זאת - הצייר צריך למלאות דף ריק, כשאין תווים ואין כל בסיס, זאת משימה לא פשוטה ולכן הצורך בהבעת רגש הוא מצרך הכי חשוב בהוצאת דבר מושלם".

ספר אפיזודה הכי פורימית שקרתה לך בעבודתך כצייר...


"לקוח ביקש ציור מסוים" מספר הלוי. "וכששמע את המחיר ביקש את אותו ציור רק בקטן יותר כדי לשלם עליו פחות.".

"קורה לי המון שאני כ"כ שקוע בציור כל כך חזק שאני מדבר בטלפון ואני לא שם לב שהשיחה הסתיימה לפני שעה והטלפון עדיין תקוע באוזן" זה, אם עדיין לא זיהיתם- מוטי הלר. "וכמובן שאין לי מושג מי ומה דיברו איתי ורק למחרת אני קולט מה הייתה תוכן השיחה... אותי זה תמיד מצחיק מחדש"....

"ציירתי באחד הפעמים את לפיד כחמור שמחזיק מסכה של גנץ", מגלה מענדי ירוסלבסקי. "כזה בלגן עשו לי על זה שציירתי את לפיד כחמור אז החלפתי לליצן... אז חבר שלי התקשר אלי בלחץ (באותה סערה של הלחץ הראשון של החמור) ועכשיו אל תשכח לרשום למעלה פורים שמח!!!"

לפני ואחרי (Small).jpg


"באחת השנים בפורים בישיבה שתיתי כהוגן והשתכרתי נורא" משחזר אוריאל פלד. "למחרת כשקמתי בבוקר, גיליתי כל מיני דמויות משוגעות שציירתי על הקירות בחדרי הפנימייה..."

מה הדבר שעדיין לא ציירת ואתה חולם לצייר? מה מונע ממך לצייר אותו?

"אין לי תשובה מדויקת", חושב הלר. "אבל אני מאוד רעב לצייר המון דברים, ותמיד אני מאמין שצייר שבאמת רוצה לצייר משהו הוא יצליח לשבור את כל המחסומים למרות הקושי העצום שטמון בזה. ו... אם כבר אנחנו כאן, אז טיפ קטן: אין צייר שביום אחד הפך להיות כזה. צריך המון סייעתא דשמיא והמון תפילות ושאיפה חזקה כדי לשבור את הקיר שמפריע לנו ליצור עוד ועוד. ציור הוא מתכון לרגש כמו מוסיקה וכמו כל דבר אחר. תשקיעו ברגש, תשקיעו בציור, ותראו בעז"ה תוצאות".

"עדיין לא יצא לי לצייר ציור מלא בפריטים קטנים". מתוודה שלום הלוי. "צריך בשביל זה הרבה זמן מיותר..."

"האמת שיש לי המון חלומות של ציורים," משתף מענדי. "ציורים עם מסר חזק, ביטוי אדיר, איורים שיכולים אפילו לשנות מציאות... מה שמונע ממני לבצע את זה כמו כולם- זה הזמן".

אוריאל פלד: "ספר קומיקס משלי!! אין לי כרגע זמן לעשות זאת... אבל זה עוד יגיע. בעז"ה"

IMG_20190320_083053_392 (Small).jpg



מה נאחל לסיום?
קוים של אושר, צבעים של שמחה,
והמון הומור ורגשות חיוביים
בפורים, ובכל השנה!!