בע"ה

כבר תקופה ארוכה אני עובד עם 'צורבא מרבנן' על חלק מהחוברות והספרים שלהם. הרעיון ב'צורבא' הוא ללכת עם ההלכה מהפסוק בתורה, דרך המשנה והגמרא ורבותינו הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה. שיעורי 'צורבא' נלמדים במאות מקומות בארץ ובעולם, ויש גם 'צורבא' ילדים. (הכריכות, הפרסומות וההקדשות אחראים פרסום 'גל אורן' המעולה, ולכן לא אתייחס אליהן במאמר זה).

הצורבא מקיף את כל תחומי ההלכה -אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, וכן חוברות נוספות (פרשת שבוע, בין אדם לחברו, שמיטה, סת"ם ועוד). לצורבא הגעתי דרך שני חברים - חננאל תורגמן, מאייר ה'משנאות', שידיו רב לו בתרשימים ודידקטיקה, ואפרים שרם, עורך לשוני, ששירת איתי כעורך תוכן תורני-המוני ברבנות הצבאית. שניהם הציעו לרב אלגזי, ראש המכון, לערוך את המהדורה החדשה של הלכות 'אורח חיים' - כשמונה כרכים שבכל אחד מהם כ-12 נושאים.
בהמשך הצטרף אלינו גם משה גרוס, אף הוא מאנשי 'משנאות' להגהות נוספות.

הדרישות של 'צורבא' בבריף הם כאלה: שיהיה תורני, אבל לא כבד מדי - כי זה הקהל. שיהיו תרשימים, כדי להקל על הבנת ההלכה והשתלשלותה, ומצד שני- שלא ייראה מצועצע מדי. הדרישות הללו נענו באופן מקיף - מבחירת הצבעים ועד בחירת הפונטים בטקסט הרץ, וכמובן בעיצוב התרשימים וצבעם.

1624755213117.png
העמוד הראשון: פונטים 'אשר', 'לוטוס' ו'ליבורנה' של פונטביט.

אות הכותרות היא 'אשר' של פונטביט. אשר היא אות מקורות צרה, שמשמשת את צורבא מרבנן בלוגו ומזוהה איתה בפרסומות רבות. יש לה ניראות תורנית מאוד, אבל היא קצת קרובה לפונטים מודרניים ולא לישנים (וילנא, דרוגלין והסביבה). היא גם מספיק בולטת ביחס לאותיות אחרות שיש בדף - והשילוב בין אותיות צריך להיות בין אותיות שונות.

כדי לאזן את האות 'אשר', נבחרה לאות הטקסט הרץ 'לוטוס', אף היא של פונטביט. לוטוס היא אות חדשה יחסית, ולא בשימוש בהרבה ספרים, מה שייתן יחודיות מסוימת לצורבא (אלא אם היא תתפוס, ואז היא תהיה פחות ייחודית...). היתרון שלה שאפשר למצוא בה הן מאפיינים של נרקיס תם, והן מאפיינים של אותיות מקורות ואותיות דפוס. בסקיצות קודמות ניסינו גם את אות קטיפה, אולם בניסיונות שערכנו לא היה ניכר מספיק השינוי בינה לבין אות המקורות.

אות המקורות שנבחרה היא ליבורנה של פונטביט. במהלך הניסונות למצוא אותיות בדקנו את הדסה ואותיות נוסופת, וכמובן את אשר (שנמצאה פחות קריאה מליבורנה). למרות הדימיון הקל בין ליבורנה לאשר (אותיות מקורות צרות) לליבורנה יש יותר קשר עם הצורה המשולשת, מה שיוצר בידול במקצב האות. לכן גם ישנם שלוש משפחות אות בדף ולא אחת או שתיים בלבד, כמו שמומלץ בדרך כלל בספרים ועיצובים. עם זאת, בסך הכולל של הדף ישנו משקל אחד של לוטוס, שניים של אשר ואחד של ליבורנה -4 משקלים בסה"כ. לא מאוד נורא.

גודל הפונט נקבע לפי זה שבאות 'לוטוס' יהיו כ-66 אותיות בשורה, וב'ליבורנה' הצרה ממנה בציטוטים יהיו כ-72 אותיות בשורה. 'ליבורנה' גם קיבלה הזחה, שכן בלעדיה מספר האותיות בשורה היה גדול ממה שנוח לעין לקרוא. גודל הספר כולו הוא בדומה לכרכים בעבר -165 רוחב ו-235 מ"מ גובה של ספר.

כותרות השיעור נבחרו להיות ממורכזות ועם רקע כחול, על מנת להבליט אותן ברצף הטקסט. הכחול מגיע עד קצה העמוד ככה שהוא ניכר בעת מעבר בין עמוד לעמוד גם כשמסתכלים על הספר מהצד. נוסף גם פס הזהב, שאף הוא מזוהה עם צורבא מרבנן במודעות.

כותרות משנה נבחרו להיות מסומנות בין שני קווים, ומיושרות לימין וממוספרות, כיוון שכל כותרת כזו היא נושא נפרד בתוך השיעור. במקרה הזה, בשיעור הזה 1 הוא מודה אני, 2 עוסק בחובת נטילת הידיים ו-3 בדיני ברכת הנטילה ועל איזה נטילה מברכים. ההפרדה עוזרת ללומד לקלוט את החומר.

"ויקרא אל משה - יכול אף להפסקות הייתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדיבור הייתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות? ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט". (ספרא, ויקרא א).
המקור הזה בספרא הנחה אותנו בבחירת הפונטים והמרווחים - משקלים קלים יחסית, מרווחים בין קטע לקטע, ותרשימים לא צפופים.

דבר נוסף שחשוב הוא הדגשת המקורות, כאשר זו נעשית על ידי צבע ברקע המקור. לאחר נסיונות רבים, נבחר הצבע הסגול (שהוא בעצם כחול עם קצת אדום, מה שמצד אחד שובר את הכחול בכלל הספר, ומצד שני לא צועק מדי). יחד עם ההזחות ושינוי הפונט נוצר בידול בין טקסט ההכוונה לבין המקורות עצמם.

הדגשת המקורות גם עוזרת להתחברות עם ההלכה - להראות איך ההלכה משתלשלת מלמעלה, מדברי ה' למשה בסיני ועד להלכה למעשה מאחרוני זמנינו. גם הבאת אחרונים וראשונים המזוהים מגוונים עוזרת מאוד לאחדות ישראל ואהבת ישראל, תוך הבנה של המנהגים גם של מי שלא פוסק כמוני - התורה שייכת לכלל ישראל, ולא רק לפסיקה מסוימת, וגם אפשר לראות את ההשפעות בין הפסיקות השונות.

1624756528052.png


תרשימים
באופן חריג מאוד, בחרתי בפונט רחב מאוד בתרשימים - פונט פלוני של אאא. גם הפונט יחסית חדשני (גם גיאומטרי-עגול, וגם מהשנים האחרונות), וגם הוא רחב. למה רחב זה לא הבחירה הראשונה בתרשימים? בדרך כלל בתרשימים אנחנו מנסים לדחוס טקסט, ופונט צר טוב עוזר לדחוס טקסטים. פה המטרה היתה בדיוק הפוכה: להכריח את אפרים וחננאל ככותבי תוכן לצמצם את התוכן ככל האפשר, שהעיצוב "יצעק" עלינו שצריך לקצר. ב"ה ב-2 הכרכים שכבר יצאו לאור (או"ח א', שמיטה), אפרים וחננאל כתבו את התרשימים מראש מספיק קצרים, והרווח העיקרי הוא שהתרשימים משמשים גם כחלל לבן שהעין יכולה לנוח בו על הדף.

כל תרשים בעל 2 כותרות: כותרת אחת במלבן לכל רוחב הדף, שהיא יכולה להיות אף כותרת של כמה תרשימים, וכותרת עגולה - שהיא נושא התרשים הספציפי עצמו. שאלות מלוות יופיעו בתכלת מעט אפור יותר, והתוכן עצמו בריבועים שמרניים ומעוגלים בקצוות. כמובן, שבמהלך הסקיצות ניסינו סוגי מלבנים נוספים, יותר מעוגלים ופחות מעוגלים - ואלה נבחרו: בעיגול עדין.

נסיתי גם להקטין את העיגול בפינות, כמו העיצוב החדש של Win 11, אולם התוצאה יצאה יותר עמוסה ופחות מוצלחת. ריבוע יצר דף יותר עמוס ופחות הבדלה בין השיטות כשישנם שיטות רבות - הפך אותן יותר לטבלה מאשר לתרשים זרימה.

נבחנה גם אפשרות לסמן בצבע את הדעה המחמירה והמקילה (איפה שזה שייך, כמובן), והוחלט שלא לציין אותה באמצעות צבע או באמצעי אחר- ולו בגלל שמה שבנושא מסוים הוא חומרא בנושא אחר הוא קולא, ולרוב זה נשאר ברמת השמאל-ימין (ככל שהשיטה יותר מחמירה היא ממקומת שמאלה יותר בתרשים).

1624757183787.png
עקרון נוסף בתרשימים הוא הצגתם מהגמרא ועד לאחרונים דרך הראשונים והשו"ע. | תרשים מתוך הצורבא או"ח על ציצית.




1624756969044.png
טבלאות, במידת האפשר, יופרדו בקווים אופקיים בלד על מנת למנוע עומס. כאן בטבלה יש גם אפשרות לראות את השו"ע מול המשנה ברורה. תמונה כזו - של השולחן ערוך מול האחרונים מאפשרת לראות איך האחרונים מתייחסים לדברי השולחן ערוך.



צורבא שמיטה. צבעים שונים מהצורבא הרגיל

הערה שמחברת בין תרשימים הקשורים זה לזה נבחרה לא להיות בתוך ריבוע, כדי להפריד ביניהם משמעותית, ולהרוויח גם את הקשר בין שני התרשימים וגם את הניקיון החזותי.

הצבעים שונים כי "צורבא שמיטה" בא בפני עצמו ולא כחלק מהסדרה הגדולה של אורח חיים.



__________
רבים שאלו אחרי "שלישי בשמונה" מתי יהיה עוד סיבוב או אם יש הקלטה. בעז"ה נעשה הרצאה חוזרת. אם תרצו שאודיע לכם, תירשמו בקישור הזה.

כמו כן, שמחתי להיות עם כולם בהשקת האתר המהמם של איתמר נתן מבית אלף. גם על זה אני מקווה להספיק לכתוב בקרוב. אפשר גם (לחברי פרוג וכו') לשלוח לי הודעה בפרטי.