הנושאים החמים
הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ
(סיפור ילדים לתשעת הימים)
(סיפור ילדים לתשעת הימים)
קוֹרְאִים לִי יִשְׂרָאֵל וְאַבָּא וְאִמָּא מְכַנִּים אוֹתִי שְׂרוּלִיק, אֲנִי בֶּן שֶׁבַע וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים שִׁפְרָה וְהִיא בַּת חָמֵשׁ. אֲנַחְנוּ גָּרִים בְּמוֹשָׁב יָפֶה בִּדְרוֹם הָאָרֶץ.
יָשַׁבְנוּ בַּסָּלוֹן אֲנִי - שְׂרוּלִיק אֲחוֹתִי שִׁפְרָה וְאִמָּא. עַל הַכִּירַיִם הִתְבַּשְּׁלָה אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וּמֵהַטֵּיְפּ הִתְנַגְּנָה מוּזִיקָה שְׁקֵטָה, לְפֶתַע נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה מֵהַחַלּוֹן, לֶהָבָה קָפְצָה מֵהַכִּירַיִם נִתְפְּסָה בַּגָּלִיל הַטִּישׁוּ וְתוֹךְ רֶגַע הָיָה הַוִּילוֹן בּוֹעֵר, אִמָּא נִסְּתָה לְהַשְׁפְּרִיץ מַיִם לְכִוּוּן הָאֵשׁ, אֲבָל הָאֵשׁ כְּבָר הָיְתָה גְּדוֹלָה מִדַּי.
שִׁפְרָה הִתְחִילָה לִבְכּוֹת, אֲנִי אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ שֶׁל אִמָּא בְּכָל הַכּוֹחַ, אִמָּא אָחֲזָה בְּיָדֵנוּ וְיָצְאָה אִיְּתָנוּ בִּמְהִירוּת מֵהַבַּיִת. לְמוּל עֵינַי רָאִיתִי כֵּיצַד הַבַּיִת הַיָּפֶה שֶׁלָּנוּ, בֵּן שְׁתֵּי הַקּוֹמוֹת עוֹלֶה בְּאֵשׁ וְעָשָׁן שָׁחֹר הִתַּמֵּר מַעְלָה מַעְלָה.
הַכַּבָּאִים שֶׁהִגִּיעוּ נִלְחֲמוּ בַּכֹּל כּוֹחָם בָּאֵשׁ הַחֲזָקָה שֶׁהִשְׁתּוֹלְלָה, שִׁפְרָה יָשְׁבָה עַל הַסַּפְסָל וּבָכְתָה בְּבֶכִי נוֹרָא, אִמָּא הִזִּילָה דְּמָעוֹת וְהֶחֱזִיקָה בְּיָדָהּ וְרַק אֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפְסָל קָמַצְתִּי אֶת יָדִי וּפָנַי הָיוּ חִוְּרוֹת כְּמוֹ סִיד, שָׁתַקְתִּי - מֵהֶלֶם וּמִבֶּהָלָה.
הָאֵשׁ כָּבְתָה, אַךְ הַבַּיִת נִשְׂרַף כֻּלּוֹ. הַסָּלוֹן, הַחֶדֶר שֶׁלִּי, הַמִּטָּה, הַסְּפָרִים, הַמִּשְׂחָקִים וַאֲפִלּוּ הָאַלְבּוֹמִים, מַזָּל שֶׁהָרֶכֶב לֹא נִשְׂרַף. אַבָּא אַגִּיעַ, הֶחֱזִיק בְּיָדִי וְשָׁתַק. עָלִינוּ עַל הָרֶכֶב וְנָסַעְנוּ לְסַבָּא וְסַבְתָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם.
אִמָּא אָמְרָה לָנוּ לְהִתְאַרְגֵּן לְשֵׁנָה, הִתְקַלַּחְנוּ וְלָבַשְׁנוּ שׁוּב אֶת בְּגָדֵינוּ - כִּי הַפִּיגָ'מָה גַּם הִיא נִשְׂרְפָה. נִשְׁכַּבְנוּ עַל הַמִּטּוֹת, שִׁפְרָה נִרְדְּמָה מִיָּד וְאָנִי נוֹתַרְתִּי עֵר. אִמָּא הִתְיַשְּׁבָה עַל יְדֵי, לִטְּפָה אֶת מִצְחִי וְחִיְּכָה.
'שְׂרוּלִיק הַמָּתוֹק, אַתָּה עָצוּב?', הִנְהַנְתִּי.
'שְׂרוּלִיק, גַּם אֲנִי עֲצוּבָה שֶׁהַבַּיִת נִשָּׂרֵף' אָמְרָה אִמָּא.
פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִסְתַּכְּלִי לְכִוּוּנָהּ.
'בֶּטַח אַתָּה עָצוּב - עַל הַמִּשְׂחָק הֶחָדָשׁ וְעַל הַתְּמוּנוֹת הַיָּפוֹת שֶׁנֶּהֶרְסוּ' הִנְהַנְתִּי שׁוּב.
אִמָּא הִמְשִׁיכָה 'עַל הַשָּׁטִיחַ שֶׁנִּשְׂרַף, עַל קִירוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְעַל שֻׁלְחַן הָאֹכֶל - עַל הַבַּיִת כֻּלּוֹ'.
'בְּעֶזְרַת ה' עוֹד נְתַקֵּן אֶת הַכֹּל',
'נְסַיֵּד אֶת הַבַּיִת, נִצְבַּע אוֹתוֹ, נִקְנָה לְךָ מִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים, מִטָּה חֲדָשָׁה וְשָׁטִיחַ חָדָשׁ'
'וְגַם קַפְּלּוֹת' אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט,
'נָכוֹן' אָמְרָה אִמָּא 'וּמָה עוֹד?
'אֲנִי גַּם צָרִיךְ פִּיגָ'מָה חֲדָשָׁה עִם צִיּוּרִים שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת וְגַם מִבְרֶשֶׁת חֲדָשָׁה לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם' הִתְחַלְתִּי לְחַיֵּךְ וְגַם אִמָּא חִיְּכָה.
לְפֶתַע אִמָּא הִפְנְתָה אֶת עֵינֶיהָ לַחַלּוֹן - אֶל הַכּוֹכָבִים וְהִתְבּוֹנְנָה בָּהֶם, גַּם אֲנִי הֵצַצְתִּי אֲלֵיהֶם.
'אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁפַּעַם, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה לָנוּ עוֹד בַּיִת שֶׁנִּשְׂרַף?'
'בֶּאֱמֶת?' הִתְפַּלֵּאתִי,
'זֶה הָיָה הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים, עוֹד פָּנַי שֶׁנּוֹלַדְתְּ, לִפְנֵי שֶׁגַּם אֲנִי נוֹלַדְתִּי. הָיָה לְכֻלָּנוּ - לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל בֵּית בַּיִת גָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם, בַּיִת שֶׁהָיוּ מְבִיאִים עָלָיו קָרְבָּנוֹת וָהּ' הָיָה מוֹחֵל עַל כָּל עָווֹן שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל...'
'וְגַם הָיָה חוּט שֵׁנִי שֶׁנֶּהְפַּךְ לְלָבָן' אָמַרְתִּי בְּחִיּוּךְ - 'זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?'
'נָכוֹן' אָמְרָה אִמָּא.
'כְּשֶׁהַחוּט הָאָדֹם הָיָה נֶהְפַּךְ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְלָבָן, זֶה הָיָה סִימָן שֶׂה' סְלַח לָנוּ. זֶה הָיָה מַמָּשׁ הַבַּיִת שֶׁל כֻּלָּנוּ - שָׁם הָיִינוּ מִתְפַּלְּלִים וּמַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת, הָיוּ שָׁם כֹּהֲנִים וּלְוִים, הָיְתָה שָׁם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, ה' הָיָה בַּבַּיִת הַזֶּה...'
'נָכוֹן' אָמַרְתִּי, אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהַגַּנֶּנֶת תָּמָר סִפְּרָה לָנוּ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
אִמָּא הִמְשִׁיכָה - 'אֲבָל לֹא הִתְנַהַגְנוּ כָּרָאוּי, לֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל ה' וַאֲנָשִׁים שָׂנְאוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי סְתָם'
'כְּמוֹ קַמְצָא וּבַר קַמְצָא?'
'כֵּן נָכוֹן. וְאָז הִגִּיעוּ גּוֹיִם וְשָׂרְפוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ', אִמָּא הִשְׁתַּתְּקָה וּדְמָעוֹת פָּרְצוּ מֵעֵינֶיהָ גַּם אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד דִּמְעָה נוֹזֶלֶת מֵעֵינֵי אֶל מוֹרֵד לְחַיֵּי וְנִכְנֶסֶת לֶפִי, הִיא הָיְתָה מְלוּחָה.
אִמָּא הִמְשִׁיכָה - 'הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ נִשְׂרַף, הַבַּיִת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְהוּא אֵינֶנּוּ עוֹד - אֵין קָרְבָּנוֹת, אֵין חוּט שֶׁנֶּהֱפַךְ לָבָן, אֵין לָנוּ בַּיִת, אֲבָל הוּא עוֹד יַבְנֶה'.
אִמָּא מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְשָׁבָה לְחַיֵּךְ 'אִם אֲנַחְנוּ נֹאהַב אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, נַעֲזֹר לְאַחַר, נִגְמֹל חֲסָדִים וְגַם נִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לָהּ' שֶׁיִּבְנֶה לָנוּ שׁוּב אֶת הַבַּיִת - אָז יִהְיֶה לָנוּ שׁוּב בֵּית מִקְדָּשׁ...'
'וְיִהְיוּ בּוֹ קָרְבָּנוֹת? וְיִהְיוּ בּוֹ כֹּהֲנִים וּמִזְבֵּחַ וַאֲנַחְנוּ נַעֲלֶה שׁוּב לָרֶגֶל?' שָׁאַלְתִּי,
'כֵּן' אָמְרָה אִמָּא,
'בְּקָרוֹב מַמָּשׁ יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ'
הָיְתָה שְׁתִיקָה אֲרֻכָּה, אִמָּא שָׁתְקָה וְגַם אֲנִי.
לְפֶתַע לָחַשְׁתִּי אֶל תּוֹךְ הַדְּמָמָה - 'אִמָּא אֲנִי רוֹצָה שֶׁמִּכָּאן נִסָּה יָשָׁר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ'
נִרְדַּמְתִּי..
