הנושאים החמים
סדר וארגון – למה חשוב להוציא את המיותר מהבית?
בכתבה הקודמת דיברנו על כך שיותר מחלקה. מהחפצים בבית שלנו – מיותרים. בכתבה הזו נצלול לעומק: למה החפצים האלו מעיקים עלינו? איך הם משפיעים על סדר היום והחושות שלנו? ואיך נוכל להוציא אותם בצורה נבונה מבלי להוציא את הדברים הנחוצים לנו? איך נבחין בין 'מה נצרך' ל'מה מיותר'?
אז למה בעצם להוציא את המיותר?
1. כל מה שיש לנו בבית – זה אנרגיה, תופס מקום בראש שלנו. גם מה שנמצא בתוך הארון ולא נראה לעין – תופס מקום בראש! פירוש הדבר, מעיק עלינו, מעמיס עלינו, גורם לנו לסבל, בלבול וחוסר שליטה.
ברגע שנוציא מהבית כמה שיותר פריטים מיותרים – נגרום לעצמינו הקלה משמעותית וסדר בראש.
2. כשהבית שלנו מלא – אין מקום לשפע חדש להגיע. ברגע שנרוקן את המיותר, נפנה מקום לדברים חדשים, לאנרגיות חדשות, למזל חדש. וכך נפתח כלי לשפע טוב בעז"ה.
3. כשיש לנו כ"כ הרבה פריטים בבית, רוב הסיכויים שאין להם מקום אחסון בבית. וברגע שאין להם מקום, זה אומר שהבית מתבלגן במהירות אדירה. ואולי הוא אף פעם לא מצליח להיות מסודר. אנו צריכים שיהיה מקום לכל חפץ בבית. רק בצורה כזו נצליח להשליט סדר בבית בעז"ה.
4. ונניח ויש מקום לכל דבר, אבל יש מלאאא פריטים. גם יהיה קשה מאד להשליט סדר בקלות. כי לא צריך כ"כ הרבה פריטים. הכמויות הללו מעמיסים כפי שכתבתי קודם. עלינו להפנים את זה טוב טוב, כל מה שלא בשימוש = מיותר!
5. הרבה פעמים קורה שיש בביתנו פריטים שלא משמחים אותנו, זה יכול להיות פריטים לא שלמים – שבורים/דהויים וכו'. זה יכול להיות פריטים המעוררים בנו זיכרונות לא טובים, כמו בגד שכבר קטן עלי כי השמנתי. וכל פעם שרואה אותו, מזכיר לי עד כמה השמנתי. וכו' וכו'.
איך מתחילים את התהליך הסינון?
טיפ ראשון- לעבור על כל תכולת הבית עד לפריט האחרון. אני יודעת שזה נשמע הזוי ואפילו מטורף, אבל זה אפשרי בהחלט! זה נעשה ע"י חלוקת תכולת הבית לקטגוריות. כל פעם עוברים על קטגוריה אחת בצורה יסודית. כך עוברים אחת אחת ללא דילוגים, ולפי סדר. סדר הקטגוריות הוא כזה: בגדים, ספרים, ניירת, פרטי שונות (כולל כלי מטבח, משחקים, פיצ'יפקס וכו'), ופריטים סנטימנטליים (המעלים בנו זיכרונות מהעבר כמו אלבומים, מכתבים ועוד).
טיפ שני - המיון. עלינו למיין כל אחת מהקטגוריות ולהחליט מה נשאר איתנו ומה מיותר בחיינו. לדוגמא בקטגוריית הבגדים. יש לקחת בגד, בגד, ולשאול את עצמינו, האם הבגד הזה משמח אותי? האם הוא ראוי שאלבש אותו? האם הוא מספק אותי מבחינת צניעות? וכו'. חשוב לי להבהיר נקודה נוספת – יתכן ויהיה לך בגד בלוי וישן, אבל הוא יכול לשמח אותך מסיבות שונות. ולעומת זאת, יכול להיות לך בגד חדש ויפה, אבל אחרי שלבשת אותו מס' פעמים, ראית שהוא לא מחמיא לך/לא הולם אותך. ולא חשבת לרגע שאת יכולה להפטר ממנו, כי הוא חדש... אז הגיע הזמן להבין שאת משאירה סביבך, רק את הדברים הנחוצים עבורך ועבור בני ביתך, רק את הפריטים שמשמחים אותך ואותם, ועוברים על הכל לאט לאט, לפי הסדר - קטגוריה, קטגוריה. ובכל קטגוריה לעבור פריט, פריט, ע"מ שהמיון יהיה יסודי ועמוק.
טיפ שלישי- לרכז במקום אחד את כל הפריטים של אותה קטגוריה, ורק אז להתחיל במיון.
אם את עכשיו אוחזת במיון הבגדים שלך, עלייך לרכז למקום אחד בלבד, את כל הבגדים שלך, מכל רחבי הבית. אבל כולם! פרט לאלו שנמצאים בכביסה שהם מן הסתם נמצאים בשימוש, אחרת לא היו בכביסה.. הסיבה לריכוז הזה - שתראי בעיניים את הכמות האדירה של הבגדים שיש לך. תוכלי לקבל החלטות יותר בקלות - מה נשאר איתך ומה יוצא, כי תראי שיש לך המון, ואת לא באמת צריכה כ"כ הרבה (כפי שציינו למעלה).
טיפ רביעי והאחרון- יעזור לך במיון עצמו. לדוגמא בקטגוריית הבגדים. כשאת עוברת בגד, בגד, עלייך ליצור עבור אותם בגדים, שלוש ערמות מיון:
1.נשאר בבית
2.יוצא מהבית
3. לא בטוחים – ערמת "ספק". חוזרים אליה אחרי שמסיימים את המיון.
עם הזמן, המיומנות עולה, וקל יותר להחליט. מהסיבה שאת כבר תהי יותר מיומנת במלאכת המיון, וגם כי תראי את כמות הבדים שנשארים איתך, ותביני אם את צריכה עוד, או שיש די והותר... יתכן ויהיו לך כמה בגדים שעדיין יהיה לך קשה להחליט מה דינם. זה בסדר להתלבט, וזה בסדר להחליט להשאיר אותם. פעולת המיון הזו אמורה להיעשות לפחות פעמיים בשנה. וככל שנחזור על פעולה זו שוב ושוב, כך נדע לדייק את עצמינו יותר ויותר, את מה באמת משמח אותנו ומה לא.
אם את תהי רצינית במשימה זו, תוכלי לרוקן מביתך המון פריטים מיותרים בחייך. כמובן שבאותו אופן, עלינו לפעול על כל הפריטים של כל אחד מבני הבית.
ועוד דבר חשוב – שיתוף בני הבית לא ממיינים בשביל אחרים ולא זורקים פריטים שלהם בלי רשות. גם ילד בן 5 יכול וצריך להיות שותף בהחלטה מה נשאר ומה יוצא. זה חלק מכבוד הדדי, וגם תהליך חינוכי מעולה.
בכתבה הבאה, אסביר וארחיב מה המטרה שלנו בכל הסדר הזה? וכיצד נמנע מדרך שעלולה לשבש את המטרה היקרה שלנו, שהיא לגמרי חלק מהשליחות שלנו בזה העולם.
אז נתראה בהמשך ובהצלחה בינתיים,
שירה מנדרזיצקי
@שירה מנדריצקי
גילוי נאות
- דבר המערכת:
שירה היא בוגרת מסלול עיצוב ואדריכלות פנים שלנו בפרוג, ואחת הדוגמאות היפות לכך שכשלימודים מקצועיים פוגשים תשוקה ושליחות – התוצאה מרגשת ומעוררת השראה.
אנחנו גאים לראות אותה ממשיכה לפרוח ולהשפיע, ומודים לה על השיתוף המיוחד.
בכתבה הקודמת דיברנו על כך שיותר מחלקה. מהחפצים בבית שלנו – מיותרים. בכתבה הזו נצלול לעומק: למה החפצים האלו מעיקים עלינו? איך הם משפיעים על סדר היום והחושות שלנו? ואיך נוכל להוציא אותם בצורה נבונה מבלי להוציא את הדברים הנחוצים לנו? איך נבחין בין 'מה נצרך' ל'מה מיותר'?
אז למה בעצם להוציא את המיותר?
1. כל מה שיש לנו בבית – זה אנרגיה, תופס מקום בראש שלנו. גם מה שנמצא בתוך הארון ולא נראה לעין – תופס מקום בראש! פירוש הדבר, מעיק עלינו, מעמיס עלינו, גורם לנו לסבל, בלבול וחוסר שליטה.
ברגע שנוציא מהבית כמה שיותר פריטים מיותרים – נגרום לעצמינו הקלה משמעותית וסדר בראש.
2. כשהבית שלנו מלא – אין מקום לשפע חדש להגיע. ברגע שנרוקן את המיותר, נפנה מקום לדברים חדשים, לאנרגיות חדשות, למזל חדש. וכך נפתח כלי לשפע טוב בעז"ה.
3. כשיש לנו כ"כ הרבה פריטים בבית, רוב הסיכויים שאין להם מקום אחסון בבית. וברגע שאין להם מקום, זה אומר שהבית מתבלגן במהירות אדירה. ואולי הוא אף פעם לא מצליח להיות מסודר. אנו צריכים שיהיה מקום לכל חפץ בבית. רק בצורה כזו נצליח להשליט סדר בבית בעז"ה.
4. ונניח ויש מקום לכל דבר, אבל יש מלאאא פריטים. גם יהיה קשה מאד להשליט סדר בקלות. כי לא צריך כ"כ הרבה פריטים. הכמויות הללו מעמיסים כפי שכתבתי קודם. עלינו להפנים את זה טוב טוב, כל מה שלא בשימוש = מיותר!
5. הרבה פעמים קורה שיש בביתנו פריטים שלא משמחים אותנו, זה יכול להיות פריטים לא שלמים – שבורים/דהויים וכו'. זה יכול להיות פריטים המעוררים בנו זיכרונות לא טובים, כמו בגד שכבר קטן עלי כי השמנתי. וכל פעם שרואה אותו, מזכיר לי עד כמה השמנתי. וכו' וכו'.
איך מתחילים את התהליך הסינון?
טיפ ראשון- לעבור על כל תכולת הבית עד לפריט האחרון. אני יודעת שזה נשמע הזוי ואפילו מטורף, אבל זה אפשרי בהחלט! זה נעשה ע"י חלוקת תכולת הבית לקטגוריות. כל פעם עוברים על קטגוריה אחת בצורה יסודית. כך עוברים אחת אחת ללא דילוגים, ולפי סדר. סדר הקטגוריות הוא כזה: בגדים, ספרים, ניירת, פרטי שונות (כולל כלי מטבח, משחקים, פיצ'יפקס וכו'), ופריטים סנטימנטליים (המעלים בנו זיכרונות מהעבר כמו אלבומים, מכתבים ועוד).
טיפ שני - המיון. עלינו למיין כל אחת מהקטגוריות ולהחליט מה נשאר איתנו ומה מיותר בחיינו. לדוגמא בקטגוריית הבגדים. יש לקחת בגד, בגד, ולשאול את עצמינו, האם הבגד הזה משמח אותי? האם הוא ראוי שאלבש אותו? האם הוא מספק אותי מבחינת צניעות? וכו'. חשוב לי להבהיר נקודה נוספת – יתכן ויהיה לך בגד בלוי וישן, אבל הוא יכול לשמח אותך מסיבות שונות. ולעומת זאת, יכול להיות לך בגד חדש ויפה, אבל אחרי שלבשת אותו מס' פעמים, ראית שהוא לא מחמיא לך/לא הולם אותך. ולא חשבת לרגע שאת יכולה להפטר ממנו, כי הוא חדש... אז הגיע הזמן להבין שאת משאירה סביבך, רק את הדברים הנחוצים עבורך ועבור בני ביתך, רק את הפריטים שמשמחים אותך ואותם, ועוברים על הכל לאט לאט, לפי הסדר - קטגוריה, קטגוריה. ובכל קטגוריה לעבור פריט, פריט, ע"מ שהמיון יהיה יסודי ועמוק.
טיפ שלישי- לרכז במקום אחד את כל הפריטים של אותה קטגוריה, ורק אז להתחיל במיון.
אם את עכשיו אוחזת במיון הבגדים שלך, עלייך לרכז למקום אחד בלבד, את כל הבגדים שלך, מכל רחבי הבית. אבל כולם! פרט לאלו שנמצאים בכביסה שהם מן הסתם נמצאים בשימוש, אחרת לא היו בכביסה.. הסיבה לריכוז הזה - שתראי בעיניים את הכמות האדירה של הבגדים שיש לך. תוכלי לקבל החלטות יותר בקלות - מה נשאר איתך ומה יוצא, כי תראי שיש לך המון, ואת לא באמת צריכה כ"כ הרבה (כפי שציינו למעלה).
טיפ רביעי והאחרון- יעזור לך במיון עצמו. לדוגמא בקטגוריית הבגדים. כשאת עוברת בגד, בגד, עלייך ליצור עבור אותם בגדים, שלוש ערמות מיון:
1.נשאר בבית
2.יוצא מהבית
3. לא בטוחים – ערמת "ספק". חוזרים אליה אחרי שמסיימים את המיון.
עם הזמן, המיומנות עולה, וקל יותר להחליט. מהסיבה שאת כבר תהי יותר מיומנת במלאכת המיון, וגם כי תראי את כמות הבדים שנשארים איתך, ותביני אם את צריכה עוד, או שיש די והותר... יתכן ויהיו לך כמה בגדים שעדיין יהיה לך קשה להחליט מה דינם. זה בסדר להתלבט, וזה בסדר להחליט להשאיר אותם. פעולת המיון הזו אמורה להיעשות לפחות פעמיים בשנה. וככל שנחזור על פעולה זו שוב ושוב, כך נדע לדייק את עצמינו יותר ויותר, את מה באמת משמח אותנו ומה לא.
אם את תהי רצינית במשימה זו, תוכלי לרוקן מביתך המון פריטים מיותרים בחייך. כמובן שבאותו אופן, עלינו לפעול על כל הפריטים של כל אחד מבני הבית.
ועוד דבר חשוב – שיתוף בני הבית לא ממיינים בשביל אחרים ולא זורקים פריטים שלהם בלי רשות. גם ילד בן 5 יכול וצריך להיות שותף בהחלטה מה נשאר ומה יוצא. זה חלק מכבוד הדדי, וגם תהליך חינוכי מעולה.
בכתבה הבאה, אסביר וארחיב מה המטרה שלנו בכל הסדר הזה? וכיצד נמנע מדרך שעלולה לשבש את המטרה היקרה שלנו, שהיא לגמרי חלק מהשליחות שלנו בזה העולם.
אז נתראה בהמשך ובהצלחה בינתיים,
שירה מנדרזיצקי
@שירה מנדריצקי
גילוי נאות
- דבר המערכת:שירה היא בוגרת מסלול עיצוב ואדריכלות פנים שלנו בפרוג, ואחת הדוגמאות היפות לכך שכשלימודים מקצועיים פוגשים תשוקה ושליחות – התוצאה מרגשת ומעוררת השראה.
אנחנו גאים לראות אותה ממשיכה לפרוח ולהשפיע, ומודים לה על השיתוף המיוחד.
- Next article in the series 'סדר וארגון – הבית כראי הנפש': סדר וארגון- איך מתחילים- מאמר שלישי בסדרה
- Previous article in the series 'סדר וארגון – הבית כראי הנפש': סדר וארגון – הבית כראי הנפש<<< כתבה ראשונה בסידרה
