נגישות אתרי אינטרנט

pasted image 0.png

רשת האינטרנט, והיכולת לגלוש בה נתפסת עבור רובנו כמובן מאליו.
האמנם זה כך?

להלן סקירה קצרה על תחום נגישות אתרי האינטרנט והצגת ההשפעות של עולמות הנגישות על עולם ההייטק ובניית האתרים.

מהי נגישות, ואיך היא קשורה להייטק?

רובנו מכירים את מונח הנגישות מהעולם הפיזי.
כבר בספר ויקרא קיבלנו את הציווי ההיסטורי "לפני עיוור לא תיתן מכשול", ומאז הרחיבה ההלכה את הכלל למגוון תחומים נוספים בחיי היומיום מתוך מחויבותו הערכית של האדם בכלל והעם היהודי בפרט לעזור לחלש, ולאפשר לו למצוא את דרכו למרות הקשיים והמוגבלויות אותם הוא חווה.
למעשה, כשפירשה את מונח העיוורון והכלילה אותו גם להכשלה תבונית ומוסרית, הייתה ההלכה היהודית הראשונה שדנה במגבלות קוגניטיביות.
"לפני הסומא בדבר לא תיתן עצה שאינה הוגנת לו; אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו" - רש"י.

בעולם הפיזי קל לנו להבחין במקרים של חוסר נגישות, וישנן תקנות ברורות ומסודרות להנגשת בית עסק ומקומות ציבוריים:
  • רמפה בשיפוע סביר כתחליף למדרגות נעות
  • כיתוב ברייל ליד שלטים וכפתורים (תמונה - ויקיפדיה)
    pasted image 0 (2).png
  • לחצן שמע ליד רמזורים
  • אבני שפה בעלות מרקם שונה (תמונה - ויקיפדיה)
    pasted image 0 (1).png
  • ועוד...

כיום, בעידן ההייטק והמידע, נדרשות יכולות מחשב מהאוכלוסייה לקיום אורח חיים בסיסי. הזמנת מזון, שירותים בנקאיים, ממשלתיים, תרבות, פנאי מסחר ועבודה - הכל מתרחש במרחב המקוון והבירוקרטים במשרדי הממשלה הפנימו גם הם שהמרחב החדש נדרש גם הוא בהתאמות על מנת להתאים לבעלי מוגבלויות.
ההנגשה בהיי-טק מתחלקת למספר תחומי עיסוק מרכזיים:
  • הנגשה לעיוורים - עיוורים נוטים להשתמש בהתקני קלט ופלט שונים מאשר אדם רואה, כגון מקריאי מסך ומקלדת ברייל:
    pasted image 0 (3).png
  • הנגשה לחירשים - מתבצעת בעיקר ע"י הוספת כתוביות לכבדי שמע
  • הנגשה ללקויי ראייה - בדיקת נראות האתר לעיוורי צבעים, הגדלת והקטנת גופן, שיפור ניגודיות, היפוך צבעים ועוד
  • הנגשה לבעלי מוגבלות קוגניטיבית - לחצני עזרה, שימוש בשפה בהירה ופשוטה, ממשק משתמש פשוט לתפעול
  • הנגשה לבעלי מוגבלות מוטורית - שמירה על כפתורים גדולים (לבעלי ידיים רועדות)
  • ועוד ועוד ועוד

בישראל

בשנת 2013 נחקק חוק התאמות נגישות לשירות, שקבע במעורפל שורה של צעדים והמלצות, המכונים "תקן 5568" שמחייבים אתרי אינטרנט להתיישר ע"פ תקן נגישות בינלאומי (WCAG 2).
  • מרבית הסעיפים בתקן מעורפלים מאוד, חלקם מוצגים כהמלצה בלבד באופן מפורש.
  • עבור רוב הסעיפים המחייבים, נקבע כי לבעלי אתרים ינתנו 60 ימים לתקן ליקויים במידה ונמצאו כאלו לפני שיינקטו סנקציות
  • מרבית האתרים אינם מחוייבים בהנגשה. עסקים עם מחזור של מתחת ל100 אש"ח בשנה, בלוגים שלא מוכרים מוצרים ולא מספקים מידע על מוצרים למכירה ועוד הרבה דוגמאות נוספות לא מחוייבים מלכתחילה בהתיישרות לתקנים האלו.
ייתכן וזו הסיבה ש(ככל הידוע לכותב במועד כתיבת שורות אלו) לא התקיימו עד כה סנקציות מטעם המדינה כנגד אתרי אינטרנט שאינם מונגשים.
אז למה בכל זאת להנגיש?

סיבות להנגשת האתר

פרט לנימוקים ההלכתיים והערכיים, ניתן להוסיף מספר סיבות נוספות -

סיבה ראשונה - אנשים

גודל האוכלוסייה של המסתייעים בכלי נגישות הוא אסטרונומי. ע"פ אתר "נגישות ישראל" הם נאמדים בכ-25% מהאוכלוסייה לכל הפחות.
בעת הנגשת האתר, גולשים אלו מהווים לרוב קהל נאמן ומחויב - שכן הם יעדיפו באופן מובהק אתרים מונגשים, בהם הם יצליחו להסתדר ולהתמצא על פני אתרים אחרים, מונגשים פחות.
עבור אתרים המעוניינים לפנות גם לקהלים מבוגרים, עניין זה חשוב כפליים, שכן ככל שהגיל עושה את שלו עשויות לחול הידרדרויות בתפקודים פיזיים וקוגניטיביים, לקרות ראייה, שמיעה, יציבות (שליטה בעכבר עם יד רועדת) וכדומה. הפיכת האתר לנגיש ופשוט תאפשר לנו לאפשר להם לבצע פעולות באתרי האינטרנט שלנו, ולהשקיע בהם את כספם זמנם ומרצם.

סיבה שנייה - מנועי חיפוש

נכון להיום (2020), למרות היווצרותם ועלייתם של אלגוריתמים בתחום הלמידה המלאכותית במגוון תחומים כגון עיבוד שפה טבעית (ניתוח טקסטים שנכתבים בשפה אנושית ע"י בינת מחשב), זיהוי תמונה, OCR (זיהוי טקסט בתמונות) ו-speech to text (הפיכת סאונד דיבור לטקסט שהמחשב יוכל לנתח), מנועי חיפוש עדיין מתקשים לנתח מידע ויזואלי, מידע אודיו וכדומה.
לכן, מבחינה זו מנועי חיפוש (כגון גוגל) מקבילים לאדם חירש ועיוור כמעט לכל נושא ועניין. הנגשת האתר לאוכלוסיות אלו, תקל גם על גוגל להעריך את האתר ואת עיסוקיו, ובהתאם לכך תגרום למנועי החיפוש למצב את האתר בתוצאות החיפוש לשאילתות שונות.
תפיסה זו רווחת במיוחד בקרב אנשי מקצוע העוסקים בקידום אתרי אינטרנט למנועי חיפוש (אנשי SEO), הגורסים שגוגל בוחן את אתרי אינטרנט קודם כל בתור עיוור-חירש, ורק בשלבים מאוחרים מאוד מנסה (אם בכלל) לנתח את תוכן התמונות והמיצגים הויזואליים.

סיבה שלישית - משפטית

למרות שטרם נראות תביעות משמעותיות בנושא - ככל שעובר הזמן גם המחוקק וגם בתי המשפט צפויים לעסוק בצורה מוגברת בנושא הנגישות. ידע טכני הולך לנעשה נגיש יותר, וההכרח להיכנס לעולם האינטרנט הולך ונעשה מובן יותר ויותר ככל שהשנים עוברות ושירותים נוספים מצטרפים לדיגיטל.

אז מה עושים?
הנגשת אתר לעיוורים

הכל מלל!

ראשית, על מנת להנגיש אתר למשתמש העיוור, עלינו לזכור כלל פשוט - עבור הגולש העיוור, "הכל מלל". התוכנה יכולה להקריא לו רק טקסט.
על מנת ליצור חווית משתמש עשירה, ימליצו לנו גרפיקאים ואנשי חווית משתמש לשלב מגוון רחב של אלמנטים גרפיים וויזואליים. אין בכך שום דבר רע ופסול - גם אדם עיוור יוכל ליהנות מתמונתו של בעל העסק, לבוש בחליפה, כשברקע בנייני היוקרה שחברתו בדיוק סיימה לשפץ.
"איך?" אתם וודאי שואלים. זהו בדיוק תפקידו של ה alt text. בכל אלמנט תמונה, וידאו או שמע ניתן לספק מאפיין alt המכיל טקסט אלטרנטיבי עבור קהל היעד העיוור ומנועי חיפוש. כיתוב alt המתאר "נעם געש, מנכ"ל החברה, וברקע - מגדלי נעם הפורחים ומגרדים את שמי ירושלים" יסב לגולש העיוור (באמצעות תוכנת ההקראה בה הוא מסתייע) הבנה מלאה של המתרחש באתר.

pasted image 0 (4).png

"גם אדם עיוור יוכל להנות מתמונתו של בעל העסק, לבוש בחליפה, כשברקע בנייני היוקרה שחברתו בדיוק סיימה לשפץ" - אילוסטרציה


תפעול באמצעות tab

עיוורים (ובעלי מוגבלויות נוספים) יתקשו מאוד לתפעל את סמן העכבר על מנת להצביע על אובייקטים שונים על גבי מסך המחשב, ולפיכך ישנו במחשב מנגנון אלטרנטיבי, המאפשר לגולש לנווט בין חלקי האתר וללחוץ על קישורים ותכנים שונים.
באמצעות לחיצה על מקש הtab יכול הגולש לעבור בין הקישורים השונים בדף, הכפתורים, השדות בטופס המקוון ולבצע פעולות רבות נוספות.

מה נדרש מבעל האתר?
  • אירועי focus - ראשית כל, על מנת שהאתר יתפקד במעבר אלמנטים באמצעות tab באופן דומה לאופן בו היה מתפקד לו היה פועל באמצעות מעבר עכבר על גבי אלמנטים, נדרש מבונה האתר להקדיש תמונת לב מיוחדת לאירועי focus וblur (בניגוד לאירועי mouseover ו-mouseout בשפת JS, או אירועי hover כפי שהם נקראים בCSS).
    מה זאת אומרת?
    שאם ישנו תפריט משני שנפתח כשגולש מעביר עכבר מעל התפריט הראשי, מצופה מהתפריט המשני שיפתח גם כשמתבצע ניווט עם tab לתפריט ראשי זה. אם בשביל לפתוח תפריט משני הגולש חייב להגיע אליו באמצעות עכבר בלבד, מדובר בבעיית נגישות חמורה שכן גולשים רבים כלל לא יוכלו לתפעל את אמצעי הקלט הזה.
  • ערכי tabindex - לעיתים, ישנם אלמנטים שונים שמגיבים ומציגים מידע נוסף בעת "כניסה" אליהם. באמצעות ערך tabindex אנחנו יכולים לאפשר התנהגות focus גם לאובייקטים נוספים באתר, ועל ידי כך לאפשר גם לגולשים מוגבלים להשתמש ברכיבים שונים.
  • סימון האתר בתגיות סמנטיות - מרבית האתרים אליהם הגולש העיוור נכנס מתחילים בלוגו האתר. לאחריו - תפריט ניווט, כפתורי חיפוש, סיידבר ועוד מגוון מרעין בישין. לגולש העיוור אין לרוב אינטרס לשמוע את כל התכנים האלו בכל פעם שהוא עובד עמוד, וזו הסיבה שמרבית התוכנות להקראת תכנים במסך מתוכנתות ליכול לדלג על החלקים ה"משעממים" באתר האינטרנט.
    מאיתנו כבעלי האתרים נדרש לסייע לתוכנות אלו, ולסמן את התגיות השונות באתר באמצעות שימוש בתגיות סמנטיות של HTML5 (כגון header, footer וnav) או באמצעות תקנים יותר מתקדמים, כגון תקן AREA.
הנגשת אתר לאוכלוסיות נוספות
  • סרטונים ואלמנטים המכילים אודיו - חשוב שילוו תמיד גם בכתוביות ובתיאור טקסטואלי, שיסייע לגולש החירש להבין את ההקשר בו התכנים מופיעים
  • בחירת צבעים - חשוב לבחור צבעים בעלי ניגודיות גבוהה, ובהירות שונה על מנת לאפשר לעיוורי צבעים (כ-10% מהגברים) להשתמש באתר בקלות. חשוב להדגיש כי עיוורון הצבעים הנפוץ ביותר הוא עיוורון האדום-ירוק, לכן ישנה חשיבות מיוחדת לספק עזר חזותי נוסף להבחנה בין מידעים המופרדים בצבעים אלו.
אל תעשה
אינדיקציה של מלאי המוצר בסניף מוצגת בצבעי אדום וירוק. ישנו אייקון של v וx שנותן אינדיקציה נוספת לזיהוי המוצר, אבל קשה מאוד להבחין איזה סניפים רלוונטיים מבלי "לקרוא" כל אייקון בנפרד, ובפרט כשאינך מבדיל אדום-ירוק.
תעשה
השתמש באינדיקציה נוספת, כגון בהירות ושקיפות על מנת להפקיד קטגוריות שונות. אבחנה שנעשית על בסיס צבע לא תאפשר לעיוורי צבעים להנות מהשירותים, אבל בהירות ושקיפות קלים יותר להבחנה.
pasted image 0 (5).png pasted image 0 (6).png

  • שימוש בכפתורים גדולים באתר, והימנעות מכפתורים קטנטנים. יש המרחיקים לכת, והופכים את האזור מסביב לקישור ללחיץ גם הוא. פרקטיקה זו נפוצה בעיקר בפיתוח מובייל (פיתוח לטלפונים ניידים), ומאפשרת לגולשים בעלי בעיה מוטורית ללחוץ בצורה פחות מדויקת במהלך שהותם באתר.
  • הטמעת סרגל נגישות באתר, עם אפשרות להגדלת והקטנת טקסט, חידוד צבעים וכיוצא בזה.
האם זה מספיק?

התשובה מעורבת - כן ולא.
במאמר זה הבאתי קווי יסוד בסיסיים, שיסייעו לקוראים להבין את תחום נגישות האתרים, אך קצרה היריעה מלהיכנס לכלל הפרטים, שכן הנגשת האתרים זהו תחום רחב בעל אספקטים רבים.

נוסף לכך, תחום זה הינו אפור מאוד באופיו - מבחינה משפטית, נדירות הפעמים בארץ ובעולם בהם הוא עמד במבחן בית המשפט, כך שאין לנו אינדיקציה ברורה מהי עמדתו של בית המשפט בנוגע לסוגיה; המחוקק סייג את מרבית בתי העסק מההכרח לקיים את החוק - ולא זו בלבד הוא גם מאפשר 60 יום לצורך תיקונים לבעל אתר שחרג בצורה סבירה מהמגבלות אותן הוא הגדיר.
מבחינה מוסרית וערכית גם כאן הגבול אינו ברור.

מה מידת העזרה שאנחנו מדרשים לספק לעיוור?
איפה נרצה למצוא את עצמנו בטווח בין הימנעות מהשמת מכשול בפני עיוור, לבין סלילת הכביש עבורו וניקוי אקטיבי של המפגעים העומדים בפניו?
אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
About author
N
נעם געש עוסק בפיתוח תוכנה וארכיטקטורת צד לקוח במגזר הבטחוני, ושותף לפרוייקטים רבים בתחומי הנדסת תוכנה. בנוסף לעבודתו, נעם משתתף גם במסלולי הערב של מכללת פרוג במגמות בניית האתרים והפיתוח של בית פרוג, ומטפח דורות של סטודנטים מרוצים מתוך תחושת שליחות. ניתן ליצור קשר עם הכותב גם דרך כתובת המייל או דרך אתר האינטרנט שלו.

האמור במאמר זה הינו חומר מבוא בלבד ומיועד להעשרה כללית ומקצועית, אין לראות בו משום ייעוץ משפטי. הכותב עוסק בפיתוח טכנולוגי ואינו עורך דין.

תגובות

איזה מאמר מקיף וחשוב!
תודה נועם, התגעגענו...
 
חשוב יפה ומעניין. תודה.
לגבי העניין המשפטי, אם אינני טועה מתחילים להיערם על בתי המשפט עוד ועוד תביעות בעניין.
בהחלט נכון - למרות שטרם שמעתי על מקרה של תביעה כזו שהצליחה בארץ.
בשיחות עם עמיתי למקצוע, נדמה שמרבית המעסיקים הגדולים חוששים מצביעות שייתכן שינשאו הוכחת נזק. למשל, אם משתמש לא הצליח לקרוא מידע חשוב או לבצע פעולה מסויימת ובכך נגרם לו נזק כספי.
 
סליחה על ההערה,
אבל נראה לי שהתמונת פתיח זו אשה.
בכל מקרה צריך לברר, אבל בלי ספק שיש כאן ציבור גברים שגם זה מפריע להם.
בתקוה להבנה
וכמובן לא לקחת אישית חלילה.
 

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

לוח דרושים

Article information

נכתב ע"י
NoamWeb
צפיות
452
תגובות
6
Last update
מוניטין
5.00 star(s) 2 ratings

More in מגזין

למעלה