מדור עם כיתוב3.jpg

ממלאת מקום

יש ימים שיכולים להסתדר בלעדייך,עובדה! מי ממלא את מקומך כשאת יוצאת לנופש? מי מטפל בילדייך/בקריירה שלך- כשאת בבית החלמה? אז מה בכל זאת? היכנסי למאמר...
נכתב ע"י פסי דבלינגר · ‏15/6/18 ·
  1. פסי דבלינגר
    יצא לך פעם לשמוע משהי אומרת "אני כל כל מתמסרת לעבודה, אף אחד לא היה עושה מה שאני עושה בצורה כזו יסודית" או "צברתי כל כך הרבה ניסיון ואני מכירה את המערכת אפילו יותר טוב מהבוס, אי אפשר להסתדר בלעדי!". כשעובדת מרגישה שהערך שהיא נותנת רב כל כך היא אפילו תיגש לבקש העלאה במשכורת, כל שנה היא רוכשת עוד ניסיון ומקצועיות, האינפלציה יורדת... ומימלא העלאה מתבקשת, (צריך רק לבקש...)

    האומנם? האם את באמת כ"כ טובה ואין לך ממלאת מקום? לא שאני רוצה לערער למשהי את הביטחון העצמי או את הביטחון הכלכלי חלילה, אבל באמת, אין עוד משהו שיכול ללמוד את העבודה שאת עושה ולספק לבוס בסיס לרווחים נאים?

    שמעתי מאדם שרבו ביקש ממנו למלא תפקיד מסויים, אבל הוא טען שאינו יכול כי הוא עובד במוסד לימודי לנערים מתקשים, יש לו שם תפקיד מרכזי והוא לא יכול לעזוב, איך יסתדרו בלעדיו?

    אותו הרב אמר לו "בוא איתי" והלך איתו לבית הקברות! ההוא נבוך ולא הבין מה משמעות הדבר, עד שהרב אמר:

    ”פה טמונים כל אלה שחשבו שלא יסתדרו בלעדיהם". וכדרך שאנשים נוהגים לאמר:"לכל אחד יש ממלא מקום"

    ושוב עולה שאלה, האומנם? לכל אחד יש ממלא מקום?

    כשאת נעדרת מהבית לצורך שמחה, לצורך רפואי, לצורך חופשה או כל אילוץ אחר, את דואגת לסידור לכולם, דואגת לעניינים הטכניים, מעדכנת את מי שצריך, משאירה בגדים, אוכל, פתקים הוראות, כסף, כרטיסי "קופת חולים", ומתפללת שהכל יסתדר ולא יהיו פשלות. למקרה חרום יש נייד שמשמש לבֵרור עניינים בוערים ואפילו לעניינים של מה בכך. הניתוק בימינו לא מוחלט ואת יכולה לשמוע במחלקת היולדות כבר בשבע בבוקר את שכנתך מעבר לוילון, מתעדכנת בנעשה בבית ומנסה לעוץ עצה מרחוק לפי הצורך.

    אבל בכל זאת, גם שַׁלָּט עובד טוב יותר שהוא קרוב לבסיס...

    את אולי קצת נעלבת שאחד הילדים אומר:"את יכולה להשאר עוד כמה ימים, אנחנו מסתדרים מצויין!", אבל ת'כלס את שמחה ומקווה שהם מתפקדים כרגיל, כל אחד באשר הוא שם.

    כשהגיסה/אחות/שכנה שהתנדבו לשמור על אחד או כמה מהילדים מעדכנות שהילדים שלך מנומסים ומחונכים להפליא, את תוהה אם הדברים אכן כך והילדים בכל זאת מתמלאים בטקאט כשהם מתארחים, או שהדברים נאמרים רק כדי להרגיע אותך (לא תוכלי לדעת את האמת אם אין משת"פ בסביבה), ומגדילות לעשות אלה שאומרת "זו הייתה עזרה בשבילי שהילדים שלך היו אצלי הם העסיקו את הילדים שלי בצורה יוצאת דופן" אדרבה, הלואי...

    הם מסתדרים ויתכן שאפילו נהנים כי הם יודעים שאת בעזרת ה' חוזרת! את חוזרת אליהם, והם חוזרים אליך.

    אז יכול להיות שאפשר להסתדר, אבל זה עדיין לא אומר שלכל אחד יש ממלא מקום,

    מגיע גם הזמן שהם באמת מסתדרים בלעדיך, עוזבים את הסינר, גודלים "מסתדרים" -ובלעדייך, בשלב זה או אחר זה קורה ...

    עדיין, מקום של אמא הוא מקום מיוחד ששמור בלב, מקום שהילדים לא יודעים להעריך מספיק וגם לא לבטא, אבל תזכירי- עוד יגיעו ימים שהם כן יוכלו להעריך ולהבין עד כמה המקום הזה יקר.

    כי אמא היא לא עניין של מקום ולא עניין של גיל, זהו מקום מיוחד ששמור בלבו של כל ילד ובמקרה שהילד הוא שלך, אז המקום הזה שמור לך במעמקי ליבו. ולא, אין לך ממלאת מקום!

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. איזי לוק
    תודה
    מחזק!
    כתוב מצוין
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  2. סטודיו פלאש
    מרגש, כמה שזה נכון
    תודה
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  3. גלידלה
    ממש נכון
      לאהל'ה ו-פסי דבלינגר אוהבים את זה.
  4. תהילוש
    תודה,
    כמה כח את נותנת!
      מתייעצת ו-פסי דבלינגר אוהבים את זה.