מדור עם כיתוב8.jpg

מלצר, אפשר טיפ?

נתן גלנט פותח עם הטור הראשון במדור 'ליל שישי בפרוג', ומזמין אתכם לקחת טיפ לאירועים הבאים במשפחה שלכם. ויש גם הפעלה לסיום- כנסו לטשולנט!
נכתב ע"י נתן גלנט · ‏24/5/18 ·
  1. נתן גלנט
    הוא הגיע לחתונה, לחץ ידיים, אמר מזל טוב בחיוך מזויף קמעא, וסרק בעיניו את האולם. חיפש כיסא לשבת, ועדיף כיסא כזה שלצידו מונח סט סכו"ם וצלחת, רצוי אף נקיים ברמה מסוימת.

    למרבה השמחה - הוא מצא!

    כסא פנוי, 'מחכה רק לו', ולצידו על השולחן, ארוז בתוך ממחטה מפוארת - סט סכו"ם לא משומש, עם סימני שטיפה טריים.

    מעולה.

    נכון, אין צלחת, אבל צריך להתנחם במה שיש, ויש הרבה: כסא, סט סכו"ם, נהדר.
    כעת, נותר לו רק להמתין לקבלת שירות.

    הוא חשב בשקט:
    חמש או עשר דקות, ומלצר יבוא לכאן, אבקש ממנו מנה כלשהי, או למצער - צלחת ריקה.

    הדקות עברו לאיטם, ואף מלצר לא ניגש אליו.

    תחושות הקיפוח שחש בילדותו, עת היה ילד נמוך קומה ונעקף סדרתי בכל תור אפשרי צצו ובאו, עטפו אותו בעטיפה חמצמצה של תחושת אי שוויון.

    הוא דחק הצידה את התחושות, גלגל אותם לכדור מכווץ, החזיר בחזרה לפינה מאבקת בירכתי ליבו.
    אף אחד לא מקפח אותי כיום, חשב. אני אדם בוגר, תיכף מלצר כלשהו ייגש אליי וישרתני.

    הוא שיחק באצבעותיו עם הסכו"ם, שפשף את המזלג עם הסכין, את הסכין עם המזלג, נשען עם ידיו על פלטת השולחן, ותהה לעצמו מניין תבוא הישועה.

    או במילים פשוטות יותר: מאיזה כיוון יבוא אליו המלצר.
    הוא ספר בליבו: חמש דקות, עשר דקות, רבע שעה, כלום לא קרה.
    הזמר הצעיר עם הכריזמה הנלבבת והקול הסביר המשיך לשיר ולשורר, עבר משיר לשיר והנעים את הערב.
    הוא לא שמע כמעט מאומה, הוא היה עסוק בדברים אחרים, בסיסיים בהרבה:

    איפה משיגים צלחת?
    חלה?
    סלטים?

    והכי חשוב:
    איך, איך משיגים כוס פשוטה, כדי לשתות משהו, או לפחות קצת מים?
    הוא בהה בצער בשולחן הבר המעוטר, עדיין מכוסה מפה צחורה וריק למשעי, וידע שאין לו על מי להשען אלא על טוב ליבם של המלצרים.
    סביבו באולם ישבו בעלי השמחה, בני משפחה, גיסים, דודים, בחורים צעירים, חייכו זה לזה, שוחחו בנועם על דא ועל הא, ובטנו שלו קרקרה ועיניו נלטשו שוב ושוב אל עבר המלצרים המסתובבים באולם כה וכה, ומשום מה מקפחים בקביעות את שולחנו, לתחושתו הלא מוכחת.
    כעבר דקות ארוכות שנדמו בעיניו כנצח, הוא שינה אסטרטגיה, ועבר למתקפה.
    הוא ניסה לתפוס את עיניהם של המלצרים, לאותת:
    חבר'ה, אני רעב, הבו לי שירות וגם את מנת הפתיחה.
    אך לא, לא עלה בידו מאומה.
    איש לא השית ליבו אליו, ואף מלצר לא הבחין בפניו המכלימות אט אט, ובסכו"מו הנשחק בחוסר מעש.
    לבסוף, אזר את בטחנו העצמי הנמוך, קיבץ ביחד את כל חלקי אישיותו הדוויה, קם בלא גובהו, מתח את גוו כדי לקבל עוד כמה ס"מ, וניגש לאחד המלצרים.

    סלח לי, אדוני.
    אני יושב פה עשרים דקות, ועדיין לא קיבלתי כלום.
    שמא תוכל להביא לי מנה כלשהי, או למצער -
    צלחת ריקה, וחלה קטנה?

    המלצר בהה בו, ואמר:
    אתה לא בשולחן שלי, אבל אטפל בך.
    המלצר קרץ לחברו שהסתובב מדושן עונג בקצה השני של האולם, וצעק לו בקול, מנסה לגבור על הזמר הכריזמטי הצעיר שהרעיד את האולם מהמיקרופון בידו:

    הלו, תביא פה לאיש כאן מנה וחלה או לפחות צלחת.
    המלצר הנהן לאות הבנה, ונעלם בינות המסובים, והוא שב ונתיישב, חדור תקווה חדשה שהחלה לפעם בו.
    לבסוף אצא מכאן שבע, מלמל לעצמו אגב חישוק שיניים ותקווה לטוב.
    לאט לאט הלכה סבלנותו ופקעה, וקיבתו החלה מעלה תביעות משל עצמה:

    אוכל! שתיה!

    ליבו לקח פיקוד, ותבע במפגיע:
    למה אף אחד לא מתייחס פה?

    הדקות נקפו, התקווה החלה להתפורר לאיטה, פירור אחר פירור, עד שנעלמה כולה.
    כעבור חצי שעה נוספת של שממון קודר, הוא הפנים:
    כל המלצרים עסוקים בפניות קודמות, הוא לא יקבל מהם שום דבר.

    מאי שם הגיעו לאוזניו מחיאות כפיים רועמות:
    החתן יוצא!
    הוא הביט בעיניים כלות על חבריו הקמים ממקומותיהם, שבעים ורעננים, וסבים סוב וסוב סביב חברם החתן הצעיר.
    כמה הוא השתוקק לחברה, ליחס, לאוזן קשבת, או לפחות:
    לחלה ולכוס מים, להרטיב גרונו המיובש.
    התזמורת רעמה, והוא הבחין בצער כי סיכוייו הולכים ופוחתים:
    המלצרים נעלמו כולם, כנראה התכנסו למטבח לקראת הוצאת המנה העיקרית.
    בקיבה ריקה ובגרון ניחר הוא ניחם את עצמו:
    לא נורא, עוד כמה דקות בלבד, תחולק המנה העיקרית, ואצא שבע ומסופק, כאורחיו של כלבא שבוע.

    ועד אז -
    החליט:

    אגש לאבי הבן, ואחר כך גם לאבי הבת, אאחל להם את הטובים שבאיחוליי.
    אברכם שתהיה ברכת שמיים על הזוג הצעיר, ושיבנו בית נאמן בישראל.

    הוא הודה באמת בפני עצמו:
    אין הם אשמים בביש מזלו!

    תחושת השליחות סילקה מקרביו את תחושת המחסור והצער, והוא קם ממקומו, רקד מעט עם חברי החתן ושני דודים באים בימים, ואחר כך לחץ ידיים בשמחה מזויפת בעליל לשני המחותנים.
    איחל להם את כל הטוב שבעולם, ובקצה עיניו הבחין בסיפוק יוצא מן הכלל כי אחד המלצרים, הרזה והחמקן מכולם, סוף סוף החל לחלק את השניצלים בשולחנו שלו.
    הוא מיהר, נפרד מהמחותנים השמחים, ופסע במהירות אל סוף האולם, שם פנה להתיישב על כסאו.
    ורגע לפני שהתיישב, פנה אליו אדם לא מוכר, ואמר בנכבדות:
    תסלחו לי, אבל אני ישבתי כאן ויצאתי לכמה דקות.

    עודו מופתע ותוהה כיצד להגיב, צץ מאחוריו המלצר, והניח על השולחן מנה מהבילה ומנקרת עיניים של עוף עטוף בפירורי לחם, על מצע של תפוחי אדמה ועם פרוסות צנון מלבבות בצידן.

    בעיניים כלות הוא הבחין ביהודי הנכבד טועם בחדווה את המנה המפוארת, והוא פנה אל אחוריו בחמיצות פנים, כל כולו מוצף וטובע בתחושות קשות של קיפוח, אפליה, ותהיה על ביש מזלו.
    ניגש אל דלתות החירום בקצה האולם, ירד לאיטו במדרגות המאבקות שאינן בשימוש ביום יום, ויצא מהאולם בפחי נפש.
    הפנים את התובנה היטב לכל שמחה שעוד תבוא בהמשך:
    בכל חתונה יש לגשת תחילה אל הבר, ולא להמתין לחסדי המלצרים.

    ועם תובנה זו, הוא הלך לישון על קיבה ריקה, ובחלומו, הוא הגיע לחתונה בדיוק לפני הגשת מנת הפתיחה, וישב שבע ונהנה...

    גולשי פרוג, אמרו נא את האמת שלכם:
    אתם באים לחתונה בעיקר בשביל...

    1 - לומר מזל טוב ולאכול שניצל
    2- לומר מזל טוב ולאכול קוגל
    3- לומר מזל טוב ולרקד במעגל באוטוסטראדה.
    4- לומר מזל טוב ולברוח הכי מהר שאפשר, בלי שבעלי השמחה יבחינו, כמובן
    5- אחר...............

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. באבא קמא
    יש באג בשאלה ויש לחלק אותה ל-2. מדוע אני בא לחתונה, מה אני עושה בחתונה. לחלק הראשון התשובה תלוי, יש שאני בא כי לא יפה לא לבוא, ויש כי אם אני לא אבוא אליו אגרד בקושי מנין בשמחות שלי, ויש כי זו הזדמנות לפגוש חברה אנושית ולא רק ממוחשבת.
    מה אני עושה בחתונה? שותה כוס קולה קרה מהבר, מחלק כמה מזלטובים וצ'פחות ומגלה דו"ח על שמשת הרכב.
    1. נתן גלנט
      לא שאני מנסה להתסיס, אבל יש באבאות שיש להם גם נהגים..
      אוטוטו אוהב/ת את זה.
  2. שרהפכ
    1- נו באמת. מי בא לחתונה כדי לאכול?? בחתונות בבני ברק???
    2- כנ"ל
    3- למי יש כוח לרקוד אחרי שכבר זגזגנו כל היום בין הילדים??
    4- הדודה של בעלי לא באמת מכירה את כל 100+ האחיינים שלה ובטח לא את נשותיהם.... ולא מאוד יזיז לה אם יגידו לה מזל טוב ואם הן יברחו מהר או לאט.....

    באם לחתונה כדי לדבר ולדבר ולדבר.... ולהפגש עם החלק מהמשפחה שאני כן מכירה.....
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.
  3. שירים במעלות
    כשהמחיצה הרמטית ואין צלם שמסריט את הריקודים, אז 3.
    בשאר - 5. להינות מהתזמורת ולצפות מהצד.
    כשהזמן דוחק, אז מזל טוב, עם התנצלות שלא יכולה להישאר הרבה זמן, ברכות ואיחולים, והביתה.
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.
  4. הסכת ושמע
    זה מאוד תלוי
    בחלק 3
    בחלק 4
    בחלק 5

    נאיבי מי שחשב ש1 ו-2 זה אופציה
      תודה רבה! אוהב/ת את זה.
  5. מוישה
    5. לא הולך לחתונות. במקרי פיקוח נפש - 4.
      אוטוטו ו-נתן גלנט אוהבים את זה.
  6. Tweenset
    תלוי מתי, ואם הספקתי לאכול נורמלי באותו יום
    בדיוק השבוע היתה לי חוויה מעניינת,
    היינו בחתונה, ומיד אחרי מנת הדג המיניאטורית הגישו גלידה!
    היינו בשוק.
    אין בשר?!
    אין. אין בשר.
    מישהי מחליטה שיהיה בשר. "איך? איך יהיה בשר? הביאו כבר גלידה!" אני קוראת לה ביאוש.
    והיא עונה לי מיניה וביה "יהיה בשר. אם לא עכשיו אז בשבת!"

    הרמתי טלפון נסער לבעלי. כי הייתי פשוט מורעבת אחרי יום שלם של התרוצצויות ובלי להכניס דבר לפה.
    בעלי עונה לי כשהוא באמצע האוכל.
    אני "מה אתה אוכל?"
    בעלי בתמימות עונה "שניצל"
    אני "מה? יש לכם שניצל? לנו לא הביאו בכלל שניצל!!! - - - - (צונזר) "
    בעלי "את רוצה שאני אארגן לך מנה?"
    אני "כן!"

    א קיצר, המנה אורגנה, ברגשות גאווה מהולים ברגשות חמלה על הסובבות אותי, ובהתפדחות קלה אני מתישבת לאכול מנה מכובדת עם דאבל שניצל (היו מנות מיותרות בגברים, אז הוא פשוט שידך בינהן) ומינימום תפוחי אדמה (לא היה מספיק מקום בצלחת). כשפתאום אחת קוראת לעברי :"תפסיקי לטחון כבר! מביאים לנו בשר!"

    מה אומר לכם, היא צדקה.
    פאדיחות.

    אחרי כמה רגעים החלטתי שהגיע הזמן ללכת.
    "תהני לך עם הבשר בשבת!" לא יכולתי שלא להפטיר להיא שהבטיחה בשר לשבת, ונעלמתי משם.
  7. kola
    ברור שיש משקל כבד ל"אוכל", אחרת בשביל מה מביאים את האוכל
    אך אם אנחנו לא רעבים והמעגלים מספיק מלאים, לא נשארים לפטפוטים ומפגשים, אלא הולכים, כמובן אף אחד לא שם לב לכך
    כמובן תלוי ברמת הקירבה למחותנים
  8. אסיסא
    5.
    לאכול שניצל ולפגוש משפחה וחברים ולשמוע את הצרמוניה של המוזיקה, לעקב מה הטרנד העכשווי של המוזיקה הבחורית, ועל איזה שיר יש היום ריקוד הפנגווין, ואם נמצא הזדמנות גם נגיד מזל"ט
    @נתן גלנט מוזר לי שלא הבאת את האפשרות לבחור בלשמוע מוזיקה?
  9. אשר שרבר
    פעם כשהיינו צעירים ויפים, היינו בחתונה של חבר בן למשפחה עשירה, אבל לא כזו מתרברבת, -יוקרתית, ממש אצולה. שנערכה בנוף ירושלים (למי שזוכר..) הבר שלפני החתונה היה מלא אוכל, ואנחנו אפעס אמרנו לעצמנו נמתין קמעא, למען לא נהיה כאותו דל ששבע מהסלטים, אך לדאבוננו כאשר התיישבנו ליד השולחנות הערוכים לסעודה עצמה, קיבלנו צב מנגו, ושתי חתיכות שיפוד, עם איזה שם מפוצץ, וכמובן סלט ארבע עונות... (מלפפון ועגבניה, למי שלא מכיר את כיבוס השם) תכלס', עלינו על כל כרכרה אפשרית וזינקו להיכלי מלכות והבנו למה ומדוע, קיללו אותנו זקני ירושלים לאכל פולקע עם טחינה, פשוט שנהיה שבעים.
      שורי פלד ו-רבקושש אוהבים את זה.
  10. ריקי פדרזון
    אני מבקשת רק דבר אחד כוס מים וגם אותו לא תמיד יש:(
    כל הברכות לכל המשפחה,אחר כך עוצרים(רכב פרטי) ב....תלוי איפה האירוע אוכלים ושובעים.
    רק השבוע נסענו לחתונה שעה וחצי כל צד וגם מים לא היה בבר,כך שהנושא ממש עדין מדגדג לי חזק.
      רונה 51, אשר שרבר ו-עורכת התוכן אוהבים את זה.