"אני מחפשת עבודה''. הגיחה אורלי יום אחד, בפנים סמוקות.

''אבל אני מבקשת שלא תספרי לאף אחד''.

''למה?'' הופתעתי. אורלי היא שכנת ילדות שלי ובפרוש אישיות פוטנציאלית לעובדת מעולה.

''כי לא נעים לי להיות במצב הזה''.

''למה? קרה משהו לא נעים עם הבוס? שרפת קשרים? עזבת בכעס"? שאלתי.

''לא. מה פתאום. דווקא הייתי גננת מצוינת והמנהל נתן לי מכתב המלצה ואמר שאתן את המספר שלו לכל המעוניין''.

''אז למה לא לעדכן אנשים נוספים, אולי יוכלו לעזור לך למצוא עבודה. את אישיות כל כך נמרצת ומעשית. עולם העבודה זקוק לאנשים כמוך''.

''אני אגיד לך מה''. הנמיכה את קולה. ''אמא שלי עבדה במשרד הפנים עוד לפני שנולדתי ועד שיצאה לפנסיה. אז למה אני מרגישה אחרי שבע שנים, בסך הכל, שיש לי קוצים, אין לי סבלנות לעבודה, פוזלת לעבודות אחרות. בושות. מה אני שונה מאמא שלי?''

''אוהו. ברוכה הבאה למועדון''.

אכן, עולם העבודה כיום הוא שונה לחלוטין מלפני שני עשורים, עשור ואפילו פחות.

התקדמות הטכנולוגיה גרמה לאנושות להיות דינמית, חסרת סבלנות, שואפת לחדשנות, דורשת השכלה וחשיבה מחוץ לקופסה ועל זו הדרך.

שוק העבודה כיום תזזיתי ודורש כללי משחק שונים לחלוטין. בממוצע, אנשים מחליפים עבודה בין שנה לארבע שנים, כשהם עושים זאת במודע ומרצון.

כיום, להיות דורש עבודה, הוא דבר הגיוני ולגיטימי.
מעסיקים מחפשים עובדים יצירתיים שיעבדו בנמרצות ויגלו את המצאת המחר.

עובדים בכל התחומים מחפשים שינוי לאחר זמן מה. שינוי שיקדם אותם בידע, במיומנות, יצבע את חייהם בגיוון ועניין וכמובן בתגמול כספי הולם.

התנועתיות בעולם ההייטק העולמי, היא מהגבוהים ביותר.

עובדים בחברות נחשבות מסוגלים להחליף עבודה תוך שנתיים שלוש, רק משום שמיצו את עצמם, הוצע להם קידום, או העלאה בשכר.

מחפשים עבודה? אתם בחברה טובה.

ועוד על ההבדלים בין התעסוקה בעבר לבין התעסוקה כיום, בפוסט הבא.
אסתי אקרמן, יועצת תעסוקתית.