יש המשך לסיפור המותג, והוא המשך הנוגע ישירות אליכם אנשי הפרסום

בפעם הקודמת דיברנו על סטוריטלינג- סיפור המותג. נתנו כמה דוגמאות לסיפורי מותג ישראליים מוכרים. חשוב לדעת שלא תמיד סיפור המותג תלוי ככתובת הרשומה על הקיר, פעמים רבות הוא מופיע באודות או נרמז במודעות.



היכן מספרים בעצם את סיפור המותג?

מחוץ לעסק- כתדמית, נספר ונפרסם אותו לקהל היעד. הוא יכול להיות אפילו רמוז במודעה.

דוגמא לסיפור מותג ששזור במודעה:

חברות הסלולר בישראל, מפרסמות בכל פרסומת את נושא הבחירה של משפחות בחבילת התקשורת ולא מדברות על המחיר המשתלם...

כיום כולם הולכים למקומות של חיבור לסיפור ולא חיבור למחיר או למוצר.
כמעט אין פרסומת של חבילות סלולריות בהן מופיעה תמונה של מכשיר סלולרי בלבד... וזאת כי איננו צריכים חפצים בתמונה, כאשר מה שמוכרים לנו אלו הם הסיפורים והחוויות שמעבר לרכישה.


ובתוך העסק- נטמיע אותו כחלק מהתרבות הפנים ארגונית.


לשם מה אנחנו צריכים לספר סיפורים? הרי איננו סופרים... תשאלו בפליאה.
נכון, אנחנו פרסומאים וכותבי תוכן שיווקי ועדיין אנחנו אמורים לתשאל את הלקוח על הסיפור, כי בלעדיו העיקר חסר מן הספר.

פעמים רבות הלקוח לא ידע לענות (אני? אין לי שום דבר מעניין...) או לא יחשוב שהדבר משמעותי: "מה ייצא לי מהסיפורים האלה?!".

תפקידנו לכוון אותו למצוא אותו., כי כשיש סיפור- המותג שווה הרבה יותר וגם התוצאה האסטרטגית שתתקבל- תקפיץ את העסק ותחבר את הקורא או הצרכן באופן טבעי למצר ותשאיר אותו זכיר במוחו.

תנו להם סיבה לקנות דווקא מכם ע"י יצירת קשר רגשי שנולד מתוף סיפור ומבשר את תמצית ההבטחה הפרסומית ללקוחות הייעודיים.

איך תמצאו את סיפור המותג?

בעזרת ביצוע תחקיר יסודי בעסק, ושאלת השאלות המתאימות, תוכלו למצוא אותו.
הנה כמה שאלות חשיבה לדוגמא:

1. מי קהל היעד שלך?
2. מהם הערכים שלך?
3. מה אומרים עליך הלקוחות הוותיקים?
4. למה באים דווקא אלייך?
5. ולאמיצים בלבד: מה אומרים עליך המתחרים?....

לאחר שחשב הלקוח על דברים אלו והגיע לתשובות מגיע השלב שצריכים אותנו, בכדי לסגנן אותם באופן מרשים, אמיתי וכובש.


לפני השכתוב חשוב שנזכור:

1. סיפורי מותג צריכים להיות אותנטיים לחברה שמספרת אותם, כדי שיהיו אמינים, הם צריכים להיות מרתקים ונוגעים, הם צריכים להפעיל את הדמיון ולעורר רגשות ולהניע לפעולה.

2. חשוב מאד לתת מקום לאנושיות בדמות ולא לבנות "דמות על" כל יכולה ! כי היא דווקא יכולה... להרוס בקלות את האמינות שלכם.

3. לתת מקום לשפה אנושית ותקשורתית בסגנון התואם את קהל היעד. ('לא חידשת לנו כלום!' אתם בטח חושבים לעצמכם, אבל רבים וטובים נופלים בחלל הזה).

לצעירים/ לאקדמאים/ לחרדים- לכולם שפה שונה צריך ללמוד אותה ולהשתמש בה בהתאמה לקהל היעד, כי בכדי לכתוב סיפור מותג טוב, אשר יקרא ללקוח לנוע לפעולה ויגרום ללקוחות לזהות את המותג בקלות- צריך שאנחנו נזהה את העומד מולנו.



כשמדברים בעברית במקום בשפה פיננסית:
image (8).png



דוגמא משעשעת למודעה הכתובה בשפה "חרדית" :

image (5).png






אז אחרי שסיפרנו (כמעט) הכל...
האם נראה תוצאות אפקטיביות מהסיפור?


אם הסיפור מסופר היטב הוא יגרום ל:

1. חשיפה- קליטה והטמעה של ההבטחה הפרסומית הטמונה בסיפור .

2. מעורבות- חיבור רגשי של הלקוח למותג שלנו וציפייה לקבל ממנו עוד מסרים.

3. המרות שיתבטאו בשטח בלידים, בהתנסות וברכישה.

באמצעות זאת נגיע אל הסוף הטוב של הסיפור, כשהמותג יממש את הבטחתו ללקוח, ואז הלקוח ישוב לקנות שנית ויהפוך ללקוח מרוצה, וכך מתגשם החזון העסקי.





כמו שאמר סיימון סינק:

"אנשים לא קונים מה שאתם עושים, אלא את הסיבה שאתם עושים זאת"