טאדדדדדם נעים להכיר הצלחה וכישלון, הנה הם פה על הבמה שלי רחוקים מאור הזרקורים,
אבל קיימים ובועטים ומלווים כל פיפס אצל כולנו.

אממה, יש מילה אחת שלא מתחברת לי, אני לא מקבלת אותה ולא רוצה להכיר בקיומה:

כ י ש ל ו ן
אנשים נוטים לייחס לכישלון פקטור רציני לאי התקדמות, הם נכנעים לזה, מתייחסים לזה
ומאשימים את כל העולם ואשתו בזה.

המילה כישלון מתעתעת כי אנחנו לא יודעים להבחין ביו כישלון אמיתי, לבין משהו שלא הצליח בברומטר שלנו, וכשהיא מגיע בגרסתה המקורית- היא אסון.

אין לי מספיק שורות במאמר הנוכחי, בכדי לכתוב על מליוני אנשים שנכשלו במהלך חייהם ולא רק שלא אמרו ביי ביי, אלא מינפו את זה להצלחות גדולות שחקוקות באבן של ההיסטוריה.

בכתובים ניתן למצוא את המשפט 'שבע יפול צדיק וקם'. ובינינו, שבע נפילות זה מעט, כל אחד חווה בימי חלדו הרבה יותר מזה, השאלה מה עושים כשהנפילה קיימת, ואיך אנחנו מגדירים את המילה כישלון ונפילה, והאם בכלל אנחנו אומרים את זה במילה אחת ומתייחסים לזה כיחידה אחת.

אספר לכם משהו, כשכל פעם קורה משו דרמטי, והנטייה שלי להתייחס לזה באופן מעצבן.

סיגלתי לעצמי לאמר "אחותי, הכל טוב, עדיין לא הצלחת"

כלומר, במקום להזכיר את המילה הנודניקית הזאת, השימוש במילה "עדיין לא" מרגיעה מאד.

בעלי עסקים חווים פעמים רבות מה שנקרא 'כישלון מהדהד', וכשהם נזכרים בו הם יכולים לתאר תחושות של: פחד, אימה, תחושת אפס וגועל עצמי.
ובכלל כשהכישלון מגיע, לעיתים זה נראה כמו סוף העולם או העסק או ווטאבר.

אם נפרק את זה לגורמים,
הרי הלימוד הטוב ביותר הוא כשמנסים לתקן משהו שלא הצליח, האם יש מישהו מושלם שלא טעה אף פעם? גם אלה שנוטים לשחק שהכל סבבה, ותחת ידם לא יצאה תקלה אבר, זה פייק אחד גדול.

או כי הם דאגו לכסות בפודרה את הכישלון בכדי שלא תחשבו עליהם רע, או כי בעיניהם כישלון זה רק מדרגה אחת בתוך הסולם הזה, שאנחנו מטפסים בו בכדי לממש את השאיפות שלנו, וממילא המילה כישלון לא רלוונטית בעליל.

אז מה אני רוצה לאמר תכלס'? כולנו טועים ונכשלים וזה תקין, זה דרך העולם ודרך ההתקדמות, כי אני לא מכירה אף צוציק שלמד ללכת, בלי שנפל מאתיים פעם
מ א ת י י ם (זה הפן הירושלמי שלי :) )

בעסקים זה חשוב פי כמה, כי אל תתנו לכישלון אחד למשוך אתכם למטה, תלחמו בו, תשננו לכם שעדיין לא, אל תעזו לספר לעולם כמה אתם כישלון מוחץ, כי אנשים נוטים להאמין למה שאומרים להם.

ואתגר קטן:
קחו את הכישלון הגדול ביותר שלכם, תשאלו את עצמכם למה זה טוב ומה אתם לומדים ממנו.
תהפכו את זה למנטרה, ואופס- תתחילו להתאהב בכישלונות שלכם, כי תקלטו שזו הדרך הכי טובה שלכם להתקדם, וזה סימן שאתם אוטוטו פורצים, ואם לא נכשלתם סימן שלא ניסיתם ומי שלא מנסה כנראה לא עובד...
טריקי קצת, אבל למי אכפת.

מאחלת לכם כישלון נעים ושתפו אותי בו. אה?