ב"ה.

להופיע על במה בלי לעלות עליה!

טעם חדש של כתיבה יצירתית.


אם אתם בעלי חגורה כתומה, מן הסתם יש לכם ניסיון רב בכתיבת סיפורים ושירים. היעד הנכסף או הנדרש הבא הוא כתיבת מחזה. דהיינו טקסט להצגה.

תהיתם לעצמכם האם יש לכם את הכלים הנדרשים או שזוהי אמנות חדשה וללמוד היא צריכה?

מובן שקיימים לימודים לכתיבת מחזות, אך ניתן גם ללמוד באופן עצמאי. עם כשרון כתיבה וכוח רצון, זה בהחלט אפשרי.

עם זאת, ישנם כמה דברים חשובים שדורשים תשומת לב מיוחדת.


***

וילון.jpg


המשתנה המשמעותי ביותר - זמן!

בהנחה שכבר יש לכם סיפור שעליו מבוססת ההצגה, השלב הראשון שאכתוב עליו הוא חלוקת הסיפור למערכות. חלקו שווה בשווה את כל המהלך לסצנות וכתבו בראשי פרקים מה יקרה בכל אחת. אם לא תעשו כך, יש חשש שההסתבכות והשיא יפורטו רבות ויקחו 90% מהזמן, וההתרה תידחס למערכה אחת קצרה ולא ממצה. הצגה כזו תצא פחות אמינה, ולא כדאי שתתקעו ותצטרכו לקצץ מהמערכות שכתובות כבר.


מיקומים בהצגה:

תחליטו על כמות מצומצמת של מיקומים ותסתפקו בהם. בשונה מספר, שבו הגיבור יכול לגור בירושלים, להתחבא במרתפי השב"כ, לרדוף אחרי פושעים בארגנטינה, לגלוש בהרי האלפים ולקנח בבית חולים בחיפה, בהצגה התפאורה מוגבלת. אז תבחרו כמה מיקומים נצרכים בתחילת הכתיבה ותישארו בהם.

(טיפ: אפשר לשחק עם התאורה - להאיר ולהחשיך חלקים שונים של הבמה ליצירת אווירה של מקומות נפרדים.)


הוראות במה:

חשוב ביותר! לא משנה כמה מרגשת תהיה הסצנה שכתבתם, אם לא תכתיבו לשחקן איך לשחק, זה יכול לצאת הכי נדוש ושמאלצי בעולם. בדרך כלל כדאי לפרט את מה שאתם מדמיינים, כדי שכך באמת יקרה על הבמה.

במקום "בעצב", אפשר לכתוב: "אומר בקול חלש, מניח את ידו באיטיות על כתף חברו, מסתכל על נעליו ומוחה דמעה". כתחליף ל"באושר" תכתבו למשל: "קופץ במקומו, מניף את ידיו ומריע תוך כדי ריצה סביב הבמה".

כך בדרך כלל, אלא אם כן ההצגה שאתם כותבים תתבצע על ידי שחקנים מנוסים. במקרה כזה תוכלו לוותר על הפירוט ולסמוך עליהם שיבינו לבד.


תפקיד ראשי:

בְספר, אפשר שיהיו דמויות בודדות. לפעמים קל יותר לבנות את הסיפור ככה. בהצגה, לעומת זאת, בדרך כלל רוצים שיהיו כמה שיותר דמויות. בנוסף, לקהל נמאס לראות את אותה דמות שוב ושוב. אל תתנו לדמות הראשית "לגנוב את ההצגה".

תכניסו בנות נוספות לכיתה, משרתות בארמון, קבצנים בדרך לכותל ורוכלים בשוק. ניצבים או בעלי טקסט של שתי מילים. העיקר שזה תפקיד.


לא תעשה:

אל תכתבו על פעולות שלא יכולות להתבצע מבחינה טכנית (בגלל חוסר יכולת של שחקן או של תפאורה). נכון שמתבקש שיראו את הגנב קופץ מהגג, אבל איך בדיוק תבצעו את זה? אם יש לכם אמצעים, מה טוב! אך במקרה שלא, אפשר למשל להחשיך את האולם בהפתעה ולהשמיע הקלטה של נפילה וצעקה.

תנסו לא לסבך את המאמנים והשחקנים בגלל שאיפות יתר בכתיבה שלכם. תשאירו את זה למדע הבדיוני הבא מפרי עטכם.


לסיכום, צריך לזכור שבכתיבת טקסט להצגה, יותר מבכל כתיבה אחרת, אתם שמים מילים בפה של אנשים. תכתבו רק מה שאתם רוצים שייאמר.

חדדו עפרונות או פתחו קובץ טרי ו...

בהצלחה!




קרדיט: @ליאורהA