הנושאים החמים
ראשית, טור זה אינו בשגרת הטורים שלנו על פונטים. לא תמצאו פה את הפירוט הרגיל, אבל כן תמצאו פה פירוט על הפונטים הנפוצים (להיכרותי) על אריזות תרופות בישראל.
יובהר כי כל הזכויות על עיצוב האריזות שייך למעצבים ולחברות התרופות, והשימוש בתמונות הוא מתוך הנחה שרובן נעשו על ידי החברות לצורכי יח"צ והן חופשיות לשימוש הציבור.
אם טעיתי והפרתי זכויות יוצרים בטעות, הרי שאשמח להסיר את השימוש הלא ראוי בזמן סביר מקבלת ההודעה בנידון.
כמו כן, אין בכתבה ידע רפואי והכותב אינו מוסמך לכך בשום אופן. למעשה, הסיבה היחידה שאשתי מרשה לי להתקרב לארון התרופות היא כי אני לרוב לא נוגע בהן אלא מסתכל בעיקר על האריזה והעלון לצרכן...
עיצוב תרופות מרשם
החלק המשעמם. תרופות מרשם נכתבות בשם החומר הפעיל שלהן לרוב, ולא את הרופא ולא את הרוקח מעניין מי יצר את החומר הזה. לכן, בהתאמה, העיצוב שלהן יהיה הכי פשוט, ולפעמים אפילו ללא עיצוב כלל. דוגמא טובה זה האנטיביוטיקה מוקסיפן פורטה מבית טבע, הבאה באבקה ובבקבוק:
מוקסיפן של טבע. נרקיס תם בצבע מובחן (מג'נטה). הסמל החדש של טבע נוסף לשם רק במיתוג האחרון. כמדומני שזו האנטיביוטיקה המתוקה שהילדים אוהבים. צילום: קטלוג טבע
מוקסיפן מייצגת מאוד את התרופות הללו. למה? מרבית התרופות בישראל הם בסגנון השיווצרי / הבינלאומי: עיצוב פשוט, צבעים חלקים (עד שני צבעים, לרוב) או מעברי צבע (Gradient) פשוטים. דבר זה השתנה מעט בשנים האחרונות עם התרחבות קטגורית התרופות לכיוונים שונים (טבע ותרופות ללא מרשם), אבל לא הרבה.
לאריזת תרופות מרשם יש חשיבות מצד הצרכן (זיהוי בין תרופות שונות שהוא צורך) אבל מצד החברה אין לאריזות חשיבות גדולה במיוחד כי התחרות בענף היא מי יתן את המחיר תרופה הכי זול לרשויות הבריאות השונות.
אפשר לראות את הפער בין האריזות המושקעות (יחסית) של התרופות ללא מרשם רוקח, אותם הצרכן לוקח מהמדף או שהן מוצגות בסמוך לדלפק הרוקחים לבין תרופות מרשם.
בתרופות מרשם לרוב אריזות לא ישתנו (למעט אם יש רגולציה ממשלתית חדשה, אזהרה או שינוי גדול בפס היצור), ולכן הפונטים המובילים עליהם יהיו אורון (עליו כתבנו בעבר) שכן יש לו תואם לועזי - יוניברס ונרקיס תם ובלוק. כמו כן, נמצא שם גם פונטים וותיקים של פונטביט (קמפיין, ספייסר קוליה, ספוילר, רפורמה (עליו כתבנו בעבר) ועוד) ועוד, ופה ושם נוכחות של אלמוני ואלמוני צר.
ניתן להסביר את העיצובים בפונטים האלו (סן-סריפים המבוססים על צורות גיאומטריות) הן כי זה הסגנון המקובל בקטגוריה, והן כי זה נוח: אריזות של תרופות צריכים לכתוב ולעצב לרוב ב-2 שפות או יותר, וקל יחסית באות סן-סריפית עם עובי קו אחיד למצוא אות אנגלית הקרובה אליה בצורה ליצירת עיצוב הרמוני. בשנים האחרונות ישנם גם פונטים ערבים כאלו, אך עדיין לא נתקלתי בהן באריזות התרופות.
לאחר שיחה עם אח מוסמך בבי"ח, נאמר לי שהאחים והאחיות סובלים מאוד מהדמיון בין התרופות, וכשחברת תרופות מחליטה לעשות מיתוג מחדש לכל סדרת תרופות ולעשות את כולן דומות - הםן נאלצים לאחסן אותם בארונות נפרדים עם סימונים מיוחדים על מנת לא לטעות בתרופה ובמינון.
אקטוס של טבע. מי צריך עיצוב כשהתרופה במרשם רופא בלבד?! צילום: קטלוג טבע.
אריזה פשוטה של של טבע היום: הפונט 'קוליה' של פונטביט, המון גראדינטים ירוקים וכיוון חדש לטבע, בעקבות המנכ"ל החדש קאר שולץ שמחלץ את החברה מהמשבר אליו נקלעה.
צילום: אתר טבע
ככל הנראה, בהמשך האריזות של טבע יעברו לגופן "אפק" של אאא (שגם הוא דו לשוני), כמו שהאתר שלהם עבר. ואם כן, הם יהיו אריזות יפות. רק שיקח לטבע הרבה מאוד זמן לשנות את העיצוב של כל קו המוצרים הרחב (מאוד) שלה.
תוספי תזונה
ומטבע- לאלטמן.
לאלטמן יש מיתג באות מרים (שאף היא, בעבר הרחוק, היתה נפוצה על תרופות) - מחלוצי הפונטים הסלאב-סריפיים העבריים. אמנם, לצערי, פה ושם באלטמן לא מקפידים על המיתוג ב"מרים חדש" עד הסוף (והדבר בולט באתר שלהם ובכלל), אבל יש להם מיתוג מצוין.
קודם כל - כי הוא חושב על הלקוח הסופי (המוצרים מתועדפים לפי גיל ומצב בחיים, ולא לפי קטגוריה כמו בחברות תרופות אחרות), וכי הם מאוד יפים, יושבים טוב זה ליד זה במדף ולא מאוד בנאליים.
דוגמא לכך אפשר לראות את זה בעיצוב הויטמין C לילדים של אלטמן, וגם בכלל בכל המוצרים שלהם:
המאפיינים הבולטים הם: דמותג חזק, צבע אחיד לכל הקטגוריה + צבעים תואמים לכל מוצר בנוסף. זה יוצר גם נראות על המדף וגם פניה לקהל היעד.
אלטמן. קו מיתוג מצוין ובולט במדף. צילום: אתר אלטמן
חבל שלא ממשיכים בכל המאפיינים של המיתוג המצוין ומוציאים גם אריזות כאלה (לא רעות בפני עצמן) עם הפונט סימפלר:
מתחרים נוספים בקטגוריה:
מגנזיום סולגאר
בניגוד לאלטמן, בסולגאר, מחלוצות הקטגוריה הלכו על כיוון יוקרתי ואחיד: הנראות של סולגאר היא בכך שיש לה המון מוצרים שחוץ מהכתב (אלגנטי, פונטביט) נראים כמעט אותו דבר, וצריך פשוט רק לבחור תא מה שאתה צריך. צילום: אתר סולגאר
מול סולגאר, יש את חברת סופהרב, שבחרה גם היא (לזכרוני) בצבע אחיד לכל הרשימה כתחרות לסולגאר. גם מוצרי הילדים משעממים, ויש פס צבע נוסף לחיזוק הנראות על המדף, אבל עדיין האחידות שולטת.
בהדס-פלוריס, הלכו על מה שעובד- לא משנים. זה ניכר בכל הקטגוריה, אבל אפילו במוצר המקביל לאלטמן לילדים
גם כאן יש דובי חמוד, אבל הוא לא קרוב לרמת האריזה של אלטמן. מעניין לעשות ניסוי על הילדים ולבחון מה הם רוצים יותר.
אחידות זה כמובן לחלשים ויש גם ג'ירפות:
הדס. למרות התחרות בשוק האריזות הן די גדולות, ובשלב כלשהו עברו משימוש בפונט נרקיס לפונט פחות ברור. העיצוב נשאר כמעט אותו דבר כבר הרבה מאוד שנים וחבל.
משככי כאבים
כיוון שחלק ניכר ממשכי הכאבים הם ללא מרשם (אם לא כולם) הרי שזו קטגוריה תחרותית, וכמוה העיצוב בענף. כיוון שמי שמגיע לקנות משככי כאבים מגיע עם כאב ראש, מרבית היצרנים נזהרים מאוד שלא לשנות הרבה את האריזה. עם זאת, מרבית האריזות בולטות במדף. אחת הבולטות ביותר היא קומודקס של דקסלף שמשתמשת בהובלת עין נכונה, צבעים נכונים ופונט חזק (אלמוני צר), וגם יישור לשמאל כמקובל בקטוגירה שעובד פשוט טוב. שאפו.
אבל לדקסל יש גם תרופות אחרות, כאלה שנופולות לכמעט כל הקלישאות של עיצוב תרופה:
אורון נטוי ב-2 משקלים (כבד וקל) + ספייסר לפורטה.
אדקס. צילום: אתר אי-פארמה.
גם דקסמול נופל לחלק מהקלישאות, אבל לא לכולן. לפחות כאן הוא בצבעים הרבה יותר נורמליים ובולטים מהצבעים שלו על המדף.
נורפן. הצהוב-כתום-אפור יחד עם הנקודה המזוהה לאורך כל סדרת המווצרים, עוזרים מאוד לזהות אותו על המדף. בכללי, העיצוב של משככי הכאבים הוא חזק, וככה גם המיתוג שלהם - צבעים חזקים, פונטים חזקים ודימויים חזקים - כמו בפרסומת הזו לאופטלגין של טבע:
ושנזכה לבריאות איתנה ולא להצטרך את כל זה, ו"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך", ושהטירוף הזה כבר יגמר.
יובהר כי כל הזכויות על עיצוב האריזות שייך למעצבים ולחברות התרופות, והשימוש בתמונות הוא מתוך הנחה שרובן נעשו על ידי החברות לצורכי יח"צ והן חופשיות לשימוש הציבור.
אם טעיתי והפרתי זכויות יוצרים בטעות, הרי שאשמח להסיר את השימוש הלא ראוי בזמן סביר מקבלת ההודעה בנידון.
כמו כן, אין בכתבה ידע רפואי והכותב אינו מוסמך לכך בשום אופן. למעשה, הסיבה היחידה שאשתי מרשה לי להתקרב לארון התרופות היא כי אני לרוב לא נוגע בהן אלא מסתכל בעיקר על האריזה והעלון לצרכן...
עיצוב תרופות מרשם
החלק המשעמם. תרופות מרשם נכתבות בשם החומר הפעיל שלהן לרוב, ולא את הרופא ולא את הרוקח מעניין מי יצר את החומר הזה. לכן, בהתאמה, העיצוב שלהן יהיה הכי פשוט, ולפעמים אפילו ללא עיצוב כלל. דוגמא טובה זה האנטיביוטיקה מוקסיפן פורטה מבית טבע, הבאה באבקה ובבקבוק:
מוקסיפן של טבע. נרקיס תם בצבע מובחן (מג'נטה). הסמל החדש של טבע נוסף לשם רק במיתוג האחרון. כמדומני שזו האנטיביוטיקה המתוקה שהילדים אוהבים. צילום: קטלוג טבע
מוקסיפן מייצגת מאוד את התרופות הללו. למה? מרבית התרופות בישראל הם בסגנון השיווצרי / הבינלאומי: עיצוב פשוט, צבעים חלקים (עד שני צבעים, לרוב) או מעברי צבע (Gradient) פשוטים. דבר זה השתנה מעט בשנים האחרונות עם התרחבות קטגורית התרופות לכיוונים שונים (טבע ותרופות ללא מרשם), אבל לא הרבה.
לאריזת תרופות מרשם יש חשיבות מצד הצרכן (זיהוי בין תרופות שונות שהוא צורך) אבל מצד החברה אין לאריזות חשיבות גדולה במיוחד כי התחרות בענף היא מי יתן את המחיר תרופה הכי זול לרשויות הבריאות השונות.
אפשר לראות את הפער בין האריזות המושקעות (יחסית) של התרופות ללא מרשם רוקח, אותם הצרכן לוקח מהמדף או שהן מוצגות בסמוך לדלפק הרוקחים לבין תרופות מרשם.
בתרופות מרשם לרוב אריזות לא ישתנו (למעט אם יש רגולציה ממשלתית חדשה, אזהרה או שינוי גדול בפס היצור), ולכן הפונטים המובילים עליהם יהיו אורון (עליו כתבנו בעבר) שכן יש לו תואם לועזי - יוניברס ונרקיס תם ובלוק. כמו כן, נמצא שם גם פונטים וותיקים של פונטביט (קמפיין, ספייסר קוליה, ספוילר, רפורמה (עליו כתבנו בעבר) ועוד) ועוד, ופה ושם נוכחות של אלמוני ואלמוני צר.
ניתן להסביר את העיצובים בפונטים האלו (סן-סריפים המבוססים על צורות גיאומטריות) הן כי זה הסגנון המקובל בקטגוריה, והן כי זה נוח: אריזות של תרופות צריכים לכתוב ולעצב לרוב ב-2 שפות או יותר, וקל יחסית באות סן-סריפית עם עובי קו אחיד למצוא אות אנגלית הקרובה אליה בצורה ליצירת עיצוב הרמוני. בשנים האחרונות ישנם גם פונטים ערבים כאלו, אך עדיין לא נתקלתי בהן באריזות התרופות.
לאחר שיחה עם אח מוסמך בבי"ח, נאמר לי שהאחים והאחיות סובלים מאוד מהדמיון בין התרופות, וכשחברת תרופות מחליטה לעשות מיתוג מחדש לכל סדרת תרופות ולעשות את כולן דומות - הםן נאלצים לאחסן אותם בארונות נפרדים עם סימונים מיוחדים על מנת לא לטעות בתרופה ובמינון.
אקטוס של טבע. מי צריך עיצוב כשהתרופה במרשם רופא בלבד?! צילום: קטלוג טבע.
אריזה פשוטה של של טבע היום: הפונט 'קוליה' של פונטביט, המון גראדינטים ירוקים וכיוון חדש לטבע, בעקבות המנכ"ל החדש קאר שולץ שמחלץ את החברה מהמשבר אליו נקלעה.
צילום: אתר טבע
ככל הנראה, בהמשך האריזות של טבע יעברו לגופן "אפק" של אאא (שגם הוא דו לשוני), כמו שהאתר שלהם עבר. ואם כן, הם יהיו אריזות יפות. רק שיקח לטבע הרבה מאוד זמן לשנות את העיצוב של כל קו המוצרים הרחב (מאוד) שלה.
תוספי תזונה
ומטבע- לאלטמן.
לאלטמן יש מיתג באות מרים (שאף היא, בעבר הרחוק, היתה נפוצה על תרופות) - מחלוצי הפונטים הסלאב-סריפיים העבריים. אמנם, לצערי, פה ושם באלטמן לא מקפידים על המיתוג ב"מרים חדש" עד הסוף (והדבר בולט באתר שלהם ובכלל), אבל יש להם מיתוג מצוין.
קודם כל - כי הוא חושב על הלקוח הסופי (המוצרים מתועדפים לפי גיל ומצב בחיים, ולא לפי קטגוריה כמו בחברות תרופות אחרות), וכי הם מאוד יפים, יושבים טוב זה ליד זה במדף ולא מאוד בנאליים.
דוגמא לכך אפשר לראות את זה בעיצוב הויטמין C לילדים של אלטמן, וגם בכלל בכל המוצרים שלהם:
המאפיינים הבולטים הם: דמותג חזק, צבע אחיד לכל הקטגוריה + צבעים תואמים לכל מוצר בנוסף. זה יוצר גם נראות על המדף וגם פניה לקהל היעד.
אלטמן. קו מיתוג מצוין ובולט במדף. צילום: אתר אלטמן
חבל שלא ממשיכים בכל המאפיינים של המיתוג המצוין ומוציאים גם אריזות כאלה (לא רעות בפני עצמן) עם הפונט סימפלר:
מתחרים נוספים בקטגוריה:
מגנזיום סולגאר
בניגוד לאלטמן, בסולגאר, מחלוצות הקטגוריה הלכו על כיוון יוקרתי ואחיד: הנראות של סולגאר היא בכך שיש לה המון מוצרים שחוץ מהכתב (אלגנטי, פונטביט) נראים כמעט אותו דבר, וצריך פשוט רק לבחור תא מה שאתה צריך. צילום: אתר סולגאר
מול סולגאר, יש את חברת סופהרב, שבחרה גם היא (לזכרוני) בצבע אחיד לכל הרשימה כתחרות לסולגאר. גם מוצרי הילדים משעממים, ויש פס צבע נוסף לחיזוק הנראות על המדף, אבל עדיין האחידות שולטת.
בהדס-פלוריס, הלכו על מה שעובד- לא משנים. זה ניכר בכל הקטגוריה, אבל אפילו במוצר המקביל לאלטמן לילדים
גם כאן יש דובי חמוד, אבל הוא לא קרוב לרמת האריזה של אלטמן. מעניין לעשות ניסוי על הילדים ולבחון מה הם רוצים יותר.
אחידות זה כמובן לחלשים ויש גם ג'ירפות:
הדס. למרות התחרות בשוק האריזות הן די גדולות, ובשלב כלשהו עברו משימוש בפונט נרקיס לפונט פחות ברור. העיצוב נשאר כמעט אותו דבר כבר הרבה מאוד שנים וחבל.
משככי כאבים
כיוון שחלק ניכר ממשכי הכאבים הם ללא מרשם (אם לא כולם) הרי שזו קטגוריה תחרותית, וכמוה העיצוב בענף. כיוון שמי שמגיע לקנות משככי כאבים מגיע עם כאב ראש, מרבית היצרנים נזהרים מאוד שלא לשנות הרבה את האריזה. עם זאת, מרבית האריזות בולטות במדף. אחת הבולטות ביותר היא קומודקס של דקסלף שמשתמשת בהובלת עין נכונה, צבעים נכונים ופונט חזק (אלמוני צר), וגם יישור לשמאל כמקובל בקטוגירה שעובד פשוט טוב. שאפו.
אבל לדקסל יש גם תרופות אחרות, כאלה שנופולות לכמעט כל הקלישאות של עיצוב תרופה:
אורון נטוי ב-2 משקלים (כבד וקל) + ספייסר לפורטה.
אדקס. צילום: אתר אי-פארמה.
גם דקסמול נופל לחלק מהקלישאות, אבל לא לכולן. לפחות כאן הוא בצבעים הרבה יותר נורמליים ובולטים מהצבעים שלו על המדף.
נורפן. הצהוב-כתום-אפור יחד עם הנקודה המזוהה לאורך כל סדרת המווצרים, עוזרים מאוד לזהות אותו על המדף. בכללי, העיצוב של משככי הכאבים הוא חזק, וככה גם המיתוג שלהם - צבעים חזקים, פונטים חזקים ודימויים חזקים - כמו בפרסומת הזו לאופטלגין של טבע:
ושנזכה לבריאות איתנה ולא להצטרך את כל זה, ו"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך", ושהטירוף הזה כבר יגמר.
