הנושאים החמים
לפעמים יש מצב שהדפוס מבקש לשטח קובץ. זה קורה בעיקר, כאשר גופנים מסוימים לא מודפסים אצלו היטב, וזה עלול לקרות גם בעבודות עם אפקטים בעלי שקיפות, שלא מתבטאים טוב בהדפסה.
יש דפוסים שמנסים לפתור את הבעיה לבד. אין לי מושג איך הם עושים זאת, אבל כשהם עושים זאת, פעמים רבות כל האותיות שאמורות להיות ווקוטריות לחלוטין, הופכות למפוקסלות.
מתוך מאות עבודות, זה קרה לי 3 פעמים. באחד מהם הדפוס לקח מיד אחריות ונתן לי הסבר מקצועי איך זה התרחש. מאידך בשני הפעמים הנוספים, (שלמרבה הפלא אירעו באותו הדפוס על אף שהזהרתי את הלקוח לא ללכת לשם), הדפוס טוען ש'אני' לא סגרתי קובץ נכון... שלחתי אותו להביע מחאה אצל שאר הדפוסים לעשרותיהם, שהוציאו מהקבצים שלי עבודות לתפארת על אף שזה היה סגור לא כמו שהדפוס התּוֹקל חושב לנכון.
חשוב לציין, שכהיום המושג "סגירה לדפוס", הוא מושג פשוט. כל קובץ שנשלח לדפוס דרך אינדיזיין יש לייצא אותו על הגדרת press quality, עם בליד 5 מ"מ, פלוס סימוני חיתוך שמוגדרים במרחק 5 מ"מ, (ולא כמוגדר באינדיזיין בברירת המחדל 2.117 מ"מ, כי אז הסימונים ישובצו בתוך שטח הבליד), והכל בא על מקומו בשלום.
בנוסף, בספרים או חוברות, כדאי לשנות את הגדרת הבליד של השוליים הפנימיים ל־0. לא ברמת הקובץ, אלא רק בהגדרות בעת היצוא.
הגדרות סטנדרטיות אמורות להיראות כך:
יש דפוסים שמנסים לפתור את הבעיה לבד. אין לי מושג איך הם עושים זאת, אבל כשהם עושים זאת, פעמים רבות כל האותיות שאמורות להיות ווקוטריות לחלוטין, הופכות למפוקסלות.
מתוך מאות עבודות, זה קרה לי 3 פעמים. באחד מהם הדפוס לקח מיד אחריות ונתן לי הסבר מקצועי איך זה התרחש. מאידך בשני הפעמים הנוספים, (שלמרבה הפלא אירעו באותו הדפוס על אף שהזהרתי את הלקוח לא ללכת לשם), הדפוס טוען ש'אני' לא סגרתי קובץ נכון... שלחתי אותו להביע מחאה אצל שאר הדפוסים לעשרותיהם, שהוציאו מהקבצים שלי עבודות לתפארת על אף שזה היה סגור לא כמו שהדפוס התּוֹקל חושב לנכון.
חשוב לציין, שכהיום המושג "סגירה לדפוס", הוא מושג פשוט. כל קובץ שנשלח לדפוס דרך אינדיזיין יש לייצא אותו על הגדרת press quality, עם בליד 5 מ"מ, פלוס סימוני חיתוך שמוגדרים במרחק 5 מ"מ, (ולא כמוגדר באינדיזיין בברירת המחדל 2.117 מ"מ, כי אז הסימונים ישובצו בתוך שטח הבליד), והכל בא על מקומו בשלום.
בנוסף, בספרים או חוברות, כדאי לשנות את הגדרת הבליד של השוליים הפנימיים ל־0. לא ברמת הקובץ, אלא רק בהגדרות בעת היצוא.
הגדרות סטנדרטיות אמורות להיראות כך:
דפוס מקצועי ועדכני יעשה עבודה מצוינת מקובץ כזה. אבל יש דפוסים שנמצאים אי שם, או שאין להם ידע טכני ומקצועי נדרש, וכשהם מבקשים לשטח קובץ, מה הם הפתרונות?
יש 4 פתרונות, כאשר האחרון מבניהם יעיל גם לבעית השקיפות שצוינה לעיל.
הפתרון הראשון, שאני יצטט אותו בשם אומרו, ידידי @אברהם, שרב ידיו ועשיר ניסיונו בתחום העימוד והפקות דפוס:
נכתב ע"י אברהם:
אולם פתרון זה לא תמיד אפשרי מכמה סיבות, ואז צריך למצוא פתרונות חילופיים.
* * *
הפתרון השני: הפיכת כל האותיות לעקומות. במילים פשוטות: להרוג את הטקסט.
ניתן לעשות זאת בקובץ ה־PDF או כבר בקובץ האינדיזיין. אולם חשוב להדגיש, כי כאשר עושים זאת בקובץ האינדיזיין, יש לעשות זאת על קובץ העתק ולא על קובץ המקור, אחרת לא יהיה ניתן אח"כ לבצע שינויים בטקסט.
בקובץ ה־PDF מבצעים זאת באקרובט, ע"י כניסה ל: כלים > הפקת דפוס > תצוגה מקדימה של שיטוח, וסימון ה'ווי' באופציה 'המר את כל המלל לקווי מתאר'. (בגרסת אקרובט שבאנגלית יש לנווט בהתאם).
בקובץ האינדיזיין ניתן לבצע זאת לפי המוצע להלן בפתרון השלישי, ולבחור שהפעולה תחול על כל הגופנים.
כמובן שפעולה זו תגדיל את משקל הקובץ מאד משמעותית.
* * *
הפתרון השלישי: הפיכת האותיות של הגופן הבעייתי בלבד לעקומות.
פתרון זה מתבצע בקובץ האינדיזיין, (כזכור על קובץ העתק ולא על קובץ המקור), באמצעות סקריפט של @יידישע קאפ המאפשר לעשות פעולה זו על גופן ספציפי בלבד. ניתן לשמור את הסקריפט חינם מכאן, וניתן לראות אודות הסקריפט כאן. כמובן שא"א לחזות מראש איזה גופן יעשה את הבעיות, אולם זה טוב כאשר עוברים על העתק שמש ורואים בעיה ספציפית.
* * *
הפתרון הרביעי: לתת לאינדיזיין הוראה בעת היצוא, להפוך את כל הטקסט לעקומות. כמובן שההוראה תבוא לידי ביטוי רק בקובץ ה־PDF שיופק בעת היצוא, ולא תשפיע על קובץ האינדיזיין עצמו שישאר 'חי'.
פתרון זה יפתור גם בעיות שקיפות, וכן יגרום לקובץ שיכיל רק את מה שרואים בו מול העיניים בשכבה העליונה.
לא ישארו בקובץ תת־השכבות, הנמצאות בדר"כ בשערים, רקעים או טקסטורות שנמצאים בקבצים שנבנו באילוסטרייטור ומיובאים לאינדיזיין. וזוהי מעלה נוספת, אם כי גם פעולה זו תשפיע על הגדלת נפח הקובץ.
על דרכי הפעולה של הפתרון הרביעי במאמר הבא.
למושגים נוספים סביב עימוד ספר והכנתו לדפוס, ניתן לראות כאן.
* * *
