לפני מספר שבועות נשאלתי על ידי אחת מסבתות/דודות במשפחתנו איזה רכב מומלץ. ניצלתי את ההזדמנות לראות מה זה הדבר הזה שמאות אלפי ישראלים מוכנים לרכוש כל שנה במיטב כספם: רכב חדש מהניילונים.

ראשית, בחנתי את אולם התצוגה - האם הוא מסדר את מכוניותיו בחניון או באכלסון - כמו בחלון ראווה? איך מתייחסים ללקוחות שבאים - האם עוקבים אחריהם? האם מראים להם דברים? רכב הוא אחת מהקניות היקרות ביותר, ולכן מעניין לראות את את תהליכי המכירה הנלווים אליו. לא התעכבתי בכך הרבה, כי יש משימה להספיק: למצוא את הדגם שיתן הכי הרבה תמורה לסכום המוקצב.

קודם כל - התרשמתי שההשקעה בסלון הפנימי של מכוניות היום, גם בטווח המחירים נמוכים (יחסית לרכב חדש) יש מכוניות מושקעת מאוד. עידן הייצור ההמוני הוזיל המון פרטי אבזור קטנים, והתחרות בין היצרנים - כמו כל שוק חופשי - הוסיפה אביזרי בטיחות שפעם לא חלמנו עליהם כמו בלימה אוטונומית, שמירה אקטיבית על נתיב (כלומר, המחשב מכוון את ההגה למרכז הנתיב. לבד. גם בירידה ממחלף או כשהכביש מתעגל), מספר עצום של כריות אוויר גם בכלים זולים יחסית (6 ואפילו 10 כריות אוויר!), ועוד המון אבזור נוחות ובטיחות. גם מספר הקרוסאוברים (=רכבים מוגבהים ללא הנעת ארבע על ארבע) התקרב ליותר ממחצית הדגמים באולם התצוגה.

נתמקד היום הוא במה שמעצבים צריכים לדעת בתש"פ: איך לעצב סביבה נוחה למשתמש, ונעקוב אחרי האבולוציה של הדאשבורדים לרכב. כמובן שלא נתחיל בשחר ההיסטוריה (הסובארו DL / וולבו סטיישן של הרב'ה בת"ת), אלא נלך לכלים יחסית מודרניים, מהסוג שיש לחלקנו בחניה, ונראה איך המסך השתלט על תפעול הרכב והרכב בכלל:


KiaCeedActive_cruscotto.jpg
דאשבורד של קיה סיד, תשע"ב/ 2012 - טיפה לפני עידן הסמארטפונים.

מה שהתרגלנו שיש באוטו זה מסך פשוט לרדיו, מזגן סטנדרטי ללא בקרת אקלים, כפתורי שליטה על ההגה, מד מהירות עד 240 קמ"ש במרכז ומסביו מד דלק ומד סל"ד.
ההבדל היחיד בינו לבין רכב מהעשור הקודם הוא הכפתורים על ההגה ומסך שמראה את חום המנוע במרכז הדאשבורד.
למעלה יש גם מסך קטן שמראה מה השעה, מה הטמפרטורה בחוץ, האם הדלתות פתוחות וזהו בערך.

אז מה יש לנו כאן? שני מסכים, קטנים, לא צבעוניים אלא LCD פשוטים לכמה הגדרות ברכב ולרדיו.

אבל, באולם, שם חלק ניכר מהמכוניות המוצגות שם לא דומות לרכבים שנהגתי בהם לאחרונה - עם פלסטקיה שחורה משעממת ופשוטה ומסך בסיסי ל-Waze על בסיס פלאפון מהעשור הקודם. המסכים החדשים באיכות גבוהה, תופסים את מירב הדאשבורד, ולא רק זה: אין יותר מסך קטן לקילומטרים בתחתית הדאשבורד, אלא מסך גדול שמציג המון נתונים על הרכב - ואפשר לבחור מה להציג בו. צג הסל"ד נעלם לחלוטין מהרכב, ובמקומו מופיע רק מד מהירות.

רק לפני שנתיים-שלוש, המסכים תפסו חלק קטן יותר ובעצם החליפו את הרדיו ברכב, ואפילו בכלי מתקדם כמו קיה נירו ההיברדי (והאהוב עליי):
Kia_Niro_-_wnętrze_(MSP16).jpg
קיה נירו, תשע"ו / 2016: המסך של המולטימדיה עולה למעלה וגדל (מ-5 אינץ' ל-7 אינץ'), מתחתיו כפתורי ניווט בסיסיים למסך, מתחתיו בקרת אקלים מפוצלת (שפותרת את הבעיה הוותיקה בעולם: לנשים יותר קר מאשר לגברים). צילום :Jakub "Flyz1" Maciejewski, ויקימדיה.

כמה מסכים יש?
במרכז ההגה: מסך (אפשר לראות בו ש-2 הדלתות השמאליות פתוחות), משמאלו - שליטה במערכת ההיברידית (שלפי הלמ"ס כ-19% מהמכוניות שעלו לכביש בשנה שעברה היו היברידיות), מימן - מד מהירות. יש מסך למולטמדיה שכולל גם את תצוגת המזגן (טמפרטורה, לאן ברכב המזגן יפנה, האם יכניס אוויר מבחוץ או לא)

בקיצור, כמו שהבנתם - יש לנו באוטו הרבה יותר דברים מאשר לפני זה. זה קשור לזה שברכב יש פתאום המון מחשבים והמון מידע ומערכות, מה שגורם לעודף נתונים שצריך להציג אותם, ואי אפשר להציג את כולם יחד. כמה נתונים? בואו נלך אחורה:
זה התחיל בתוספת מזגן ורדיו עוד ברכבים הישנים- לפני כמה עשרות שנים. המשיך בשנות הנונ"ים (1990) ה- Abs ומחשבי הזרקת הדלק הגיעו לרכב שלנו. בתחילת שנות הסמ"כים (2000) הרכב כולו מוחשב, ובמוסך יש חיבור - כמו usb - שמתחבר למנוע הרכב ומקבל ממנו דיווחי תקלות, וכמובן כל הנורות בדאשבורד.

בעשור האחרון נוספו לרכב שלנו המון דברים:
חיישנים למצב האוויר בצמיגים (TMPS); בלוטוס' עם חיבור לפלאפון הסלולארי, הגדרות נעילת ילדים בדלתות, ביטול כריות אוויר, מזגן, חיישני גשם ותאורה ועוד.
יש לנו מסך שהוא פלאפון לכל דבר ועניין - מתחבר לפלאפון הפרטי שלנו בבלוטוס'. יש לנו כפתור התנעה (במקום המפתח המסורתי) - בחלק מהמכוניות היקרות אפשר להיכנס לרכב עם הסמארטפון בלבד, ויש המון מערכות בטיחות.

אז מה עושים? מסכים. אאודי הציגה כבר ב-2014 (כנראה) חזון לאיך הדאשבורדים ברכבים שלה יראו:

11834138305_92a13c25e1_k.jpg

מד הדלק ומד חום המנוע החשובים נמצאים למטה, מעליהם בעיגול מד הסל"ד ומד המהירות. הכי חשוב זה הדרך והמפה, והיא מוצגת על פני כל הדאשבורד. יש גם שעה, מזג אוויר, מהירות מותרת, מרחק מתחילת הנסיעה, קישור להגדרות, סמל שמכווה שהפלאפון מחובר ועוד המון דברים.

את החזון הזה הגשימו ברוב החברות, ואני צופה שבקרוב מרבית המכוניות שלנו יראו קרוב יחסית לטסלה הזו:

20417639184_4473dff15b_b.jpg
טסלה, עם ה-AutoPilot: הכל על מסך עם מערכת הפעלה שאומרים שהיא דומה לApple. מעניין לראות. צילום:
harry_nl, Flicker

כך למשל רנו מגאן החל מהעדכון האחרון תעבור למסך ימני גדול, שיכיל אתהטלפון, המזגן, הגדרות לשל הרכב:
multimedia-main_ig_w1200_h675.jpg

כמו כן, בנוסף למסכים, גם האווירה ברכב תשתנה. לא נראה יותר מנורה אחת במרכז תקרת הרכב לכל הנוסעים גם במכוניות פשוטות יותר (בעיקר במזרח) יש כבר תאורת אוווירה: לד מחליף צבעים. אתם נוסעים בנסיעת לילה רגועה ורוצים שהילדים ירדמו? תאורה כחולה או ירוקה תהיה ברכב. העברתם למצב ספורט? גוונים אדומים וסגולים יפציעו ברכב, הדאשבורד יראה כמו מטוס קרב ואתם כמו טייסים. כשתתקרב המשטרה, הרכב יקבל הודעה מהוויז ויחליף את האורות הפנימיים באוטו לכחול כדי שתנהגו רגוע יותר, וכשהמשטרה תעבור הרכב שלכם יוכל לחזור להיות מטוס הקרב שרציתם שיהיה.

כל הדברים הטובים האלה אפשריים כי יש באוטו המון מחשבים (כמה עשרות ברכב פשוט, והרבה יותר מכך ברכבי יוקרה), וכמובן - כי זה מאוד מאוד זול. תאורת אווירה ברכב יכולה להעלות את מחירו בדולרים בודדים, ולעשוות רושם רב על הקונים באולם התצוגה. כמו כן, היא ניתנת להוספה גם לדגמים שכבר מיוצרים מספר שנים ברצף (דגם רכב מיוצר לרוב בין 4 ל-8 שנים עם שינויים קלים), וככה ניתן לרענן רכב שבדרך הטבע היה אמור להיות להפסיק להיות משוווק.

כרגע, מרבית הדברים שדיברתי עליהם נמצאים ביוקרה או ברכבים החדשים. אבל אל דאגה: השוק החופשי מוריד את כל המנגנונים האלה גם למכונוית הפשוטות בליסינג, אלה שמתגלגלות גם אלינו בסוף. הניסיון אומר שמרבית מערכות הבטיחות והנוחות מגיעות ליוקרה, וכעבור 3-4 שנים נמצאות במכוניות הביניים, ככה שדי מהר הם ישבו גם אצלכם בחניה (ובפקק). חלק מהמערכות חוסכות בזיהום אוויר, וככה הן מועילות גם למי שנושם את הפקקים ולא רק יושב בהם. תאורת אווירה למשל קיימת כבר היום בחלק מהאוטבוסים הסיניים הנוסעים בישראל, וגם בחלק מהאוטובוסים התיירותיים. מערכות בטיחות מתקדמות שהוזכרו בתחילת הכתבה יש במעל 65% מהמכוניות העולות על הכביש, ומכונית עם בלימה אוטונמית לא תעשה תאונה ולא תתנגש בנו: המחשב יעצור אותה לפני זה.

כמו הרכב, גם הטלפון שלנו השתנה...
Model500Telephone1951.jpg
טלפון של פעם (צילום ProhibitOnions , ויקפדיה האנגלית) ושל היום: - המסך משתלט על עוד ועוד אחוזים משטח הסמארטפון. ניתן לראות שרק המצלמה קצת מפריעה לגודל המסך, וכל השאר לא. צילום: Alex Neman, ויקמדיה



1920px-Samsung_Galaxy_S10,_Tunjungan_Plaza_6,_Central_Surabaya.jpg



בקיצור:
ככל שעובר הזמן המסכים הם חלק יותר ויותר משמעותי מחיינו, ולכן מי שידע לשלוט במסכים (ובמחשבים) ישלוט בעתיד.

לכן חשוב שכולנו נדע להתעסק עם העולם הדיגטלי, וכמובן - לעצב אותו. למעצבים שעושים את זה יש שם גדול בתחומי ההיטק - מאפייני חווית משתמש/ממשק משתמש, אבל החיבור לתאורת אווירה, שליטה במסכים וכו' מגיע לכל מקום: לבית החכם, לרכב, לטלפון, למכונת הכביסה, לעזרים רפואיים בבתי החולים (טוב, שם הוא כבר כמה עשרות שנים) ובקרוב כנראה גם למקרר ולאמצעים נוספים, וכמובן החנויות הדגיטליות מבוססות וויקומרס שמחליפות את החנויות הרגילות ברכבי הערים.

אגב, לשאלתכם: לאחר הסיבוב התקשרתי לשואלת וסיפרתי לה על הממצאים ומה אני חושב. השואלת החליטה לרכוש עוד מאות ודבר שהיה לה, רק יותר חדש. הפשוט והמוכר הוא האהוב שמאז נוספו לו עוד כמה פונקציות, וכמובן מסך יותר גדול, מזגן בשורה השניה לטובת הנוסעים ועיגוני Isofix לטובת הנכדים הנוסעים בכסאות-תינוק באוטו.

אני חזרתי לספר לכם שהרכב שלנו הולך להיות יותר ויותר פשוט ובטיחותי מצד אחד, אבל גם יותר ויותר מוסבך בשנים הבאות פשוט כי הוא יכול להציג לנו המון מידע. זה הזמן ללמוד Ui/ux, ולעצב במסך שלכם את הרכבים הבאים, בפרט לאור הצלחתה של תעשיית האוטו-טק המקומי. היתרון הגדול: אנחנו אנשי המסך, והמסך נכנס לכל מקום. אם נדע לסדר אותו נכון - נוכל להיכנס איתו בנחת לכל מקום. שתהיה לנו נסיעה טובה.