הנושאים החמים
לפני כמה חודשים פורסם באתר פשקוויל ראיון מרתק עם האיש והמוח מנחם הלפרט, האבא של "חבורת תרי"ג
אחד המוטיבים שהוא חזר עליו שוב ושוב, במילים ברורות או ברמיזות מטושטשות, הוא היכולת שלהם (שלו ושל שותפו אריאל ברמן. ושל כל הצוות, בעצם.) ליצור-
ולגנוז.
במילותיו-"אנחנו גונזים יותר ממה שאנחנו מפרסמים, ואנחנו מפרסמים המון."
משה ארלנגר, חלק מהצוות שם, פירט יותר "הביקורת העצמית מאוד גבוהה והיכולת לחתוך כל הזמן בבשר החי לא מובנת מאליה. התהליך שלנו הוא כזה: לבדוק, לחקור, ליצור, לכתוב – ולגנוז."
מבחינתי, למחוק את כל הראיון ולהשאיר את המשפט הזה.
גאוני, אמיתי, נכון, מדויק, מקצועי. מטורף.
היכולת הזאת של למחוק/לגנוז/להכניס למגירה/לקבור בארכיון/להשליך למיחזורית או להטביע בנהר, איך שתבחרו, מבחינתי- יוצרת את ההבדל בין מוכשר, שבדכ סתם מפמפם, ופשוט לפעמים הולך לו-ליוצר אמיתי.
יש לי כישרון? מצוין. אני יוצרת איתו? מעולה.
וכאן המבחן-
האם אני חושבת שהמוצר שלי מושלם?
במילים אחרות-הגעתי לטופ, או שיש לי לאן להתקדם?
כשאני מכירה בזה שיש לי תמיד לאן להתקדם, ומאמינה ביכולת שלי ליצור מוצר (פוסט, מאמר, סיפור, כתבה, ג'ינגל, מודעה, קמפיין, תוכנה, ציור, שיר, וכו...) טוב יותר, מדוייק יותר, משובח יותר ונוגע בשיאים חדשים אני מרוויחה בכמה חזיתות-
ראשונה מרוויחה הענווה שלי... אני לא מושלמת. יש לי עוד לאן להתקדם.
אחריה תרוויח היצירתיות שלי והאמון שלי בעצמי שאני מסוגלת ליותר, יש לי עוד מה ליצור ולהוציא, לא יבשתי.
ואחרון ירוויח המוצר עצמו.
ברוב מוחלט של המקרים הוא יהיה טוב יותר מההוא שלפניו. אותו יצרתי כשאני מיומנת יותר, יש בי תובנות רבות יותר לגביו, אני ברורה יותר בכיוון ובמטרה שלי ומביאה תוכן שמתלבש מדוייק יותר על הקהל שאליו הוא מיועד...
שווה? כנראה.
שכנעתי? מקווה.
סיימנו? לא.
רגע.
לא סתם אני מתאמצת כל כך להסביר למה זה חשוב ומביאה כל טיעון שיכול לשכנע...,
לגנוז משהו שיצרתי,
לפרק משהו שבניתי,
למחוק ולהתחיל מהתחלה-זה קשהההה!!!
אוהו כמה קשה.
זה מגיע לפעמים לרמה של חיתוך בבשר החי.
יוצר משקיע חלק מעצמו ומאישיותו בתוך היצירה שלו. למחוק אותה זה למחוק מהאישיות שלו, וזה-לא קל, נכון?
זה חלק ממך, חלק מהאגו שלך, זה משהו שעבדת עליו וזה גם הזמן שהקדשת לו, והרבה פעמים, נקשרת אליו ברמה רגשית.
ככה לנתק?
אהה. הרבה פחות פשוט ממה שזה נשמע...
מסובך, אה?
טוב, מה לעשות. ככה זה בחיים.
דברים טובים באים בקושי...לכו לעבוד.
סתם,
יש לי אלרגיה קשה לכל החכמים והמקצוענים האלה שמסבירים לך למה כדי להשתנות, ואיך זה יעשה לך טוב, והחיים שלך יתהפכו, ונכון לא קל, אפילו קשה, אבל שווה, מומלץ, אתה עוד תודה לנו. משהו.
אומרים, והולכים הלאה לשתות קפה עם מרשמלו וקצפת.
הסברתם בטוב טעם ודעת מה כדאי לעשות, הראיתם הבנה והזדהות מיוחדת עם הקושי, שכנעתם שזה כדאי, וזהו? אמבטיה חמה ולמיטה?
לא יפה להשאיר אנשים להתמודד לבד! מינימום אנושיות, משהו!
אז אני כידוע אנושית ונדיבה מאוד (וענוותנית, בעיקר)
והנה לכם. טיפ שעזר לי לשבח את המוצרים שלי, בלי לחתוך לעצמי בבשר החי (כי לו זה היה חותך בשומן, מזמן הייתי עושה את זה...)
אל תמחקו,
אל תשברו,
אל תזרקו,
אל תנפצו,
אל תשרפו,
אל תורידו באסלה.
הניחו את המוצר הראשוני לידכם, והתחילו מהתחלה.
זה הסוד.
לפרט יותר? בכיף.
ציירתם ציור? הניחו אותו לידכם, התבוננו בו, קחו דף חדש וציירו מהתחלה.
כתבתם מאמר? הישארו באותו מסמך פתוח, קראו את מה שכתבתם, אנטרו חמש-שש פעמים ליצור מרווח ברור, והתחילו לכתוב שוב.
בניתם מודעה? השאירו אותה על המסך (או הדפיסו והניחו מול העיניים), התבוננו בה, פתחו עמוד חדש והתחילו מהתחלה.
הקלטתם תשדיר? הקשיבו לו, שמרו כסקיצה ראשונה והקליטו מהתחלה.
ורק כדי להבהיר-כל זה מדובר עוד לפני שיפוצים ותיקונים, אותם תעשו על המוצר השני, השלישי או הרביעי שיצא. תלוי כמה אומץ וסבלנות יהיה לכם...
הבנתם את הרעיון? יופי.
מה זה עוזר?
אהה.
לא את כל הסודות אפשר לגלות. יש דברים שאפשר להבין רק אם מנסים אותם בפועל (מהז'אנר של 'כשתגדל תבין'...)
אז לכו לבצע ותבינו את התועלת.
שתפו במסקנות.
אחד המוטיבים שהוא חזר עליו שוב ושוב, במילים ברורות או ברמיזות מטושטשות, הוא היכולת שלהם (שלו ושל שותפו אריאל ברמן. ושל כל הצוות, בעצם.) ליצור-
ולגנוז.
במילותיו-"אנחנו גונזים יותר ממה שאנחנו מפרסמים, ואנחנו מפרסמים המון."
משה ארלנגר, חלק מהצוות שם, פירט יותר "הביקורת העצמית מאוד גבוהה והיכולת לחתוך כל הזמן בבשר החי לא מובנת מאליה. התהליך שלנו הוא כזה: לבדוק, לחקור, ליצור, לכתוב – ולגנוז."
מבחינתי, למחוק את כל הראיון ולהשאיר את המשפט הזה.
גאוני, אמיתי, נכון, מדויק, מקצועי. מטורף.
היכולת הזאת של למחוק/לגנוז/להכניס למגירה/לקבור בארכיון/להשליך למיחזורית או להטביע בנהר, איך שתבחרו, מבחינתי- יוצרת את ההבדל בין מוכשר, שבדכ סתם מפמפם, ופשוט לפעמים הולך לו-ליוצר אמיתי.
יש לי כישרון? מצוין. אני יוצרת איתו? מעולה.
וכאן המבחן-
האם אני חושבת שהמוצר שלי מושלם?
במילים אחרות-הגעתי לטופ, או שיש לי לאן להתקדם?
כשאני מכירה בזה שיש לי תמיד לאן להתקדם, ומאמינה ביכולת שלי ליצור מוצר (פוסט, מאמר, סיפור, כתבה, ג'ינגל, מודעה, קמפיין, תוכנה, ציור, שיר, וכו...) טוב יותר, מדוייק יותר, משובח יותר ונוגע בשיאים חדשים אני מרוויחה בכמה חזיתות-
ראשונה מרוויחה הענווה שלי... אני לא מושלמת. יש לי עוד לאן להתקדם.
אחריה תרוויח היצירתיות שלי והאמון שלי בעצמי שאני מסוגלת ליותר, יש לי עוד מה ליצור ולהוציא, לא יבשתי.
ואחרון ירוויח המוצר עצמו.
ברוב מוחלט של המקרים הוא יהיה טוב יותר מההוא שלפניו. אותו יצרתי כשאני מיומנת יותר, יש בי תובנות רבות יותר לגביו, אני ברורה יותר בכיוון ובמטרה שלי ומביאה תוכן שמתלבש מדוייק יותר על הקהל שאליו הוא מיועד...
שווה? כנראה.
שכנעתי? מקווה.
סיימנו? לא.
רגע.
לא סתם אני מתאמצת כל כך להסביר למה זה חשוב ומביאה כל טיעון שיכול לשכנע...,
לגנוז משהו שיצרתי,
לפרק משהו שבניתי,
למחוק ולהתחיל מהתחלה-זה קשהההה!!!
אוהו כמה קשה.
זה מגיע לפעמים לרמה של חיתוך בבשר החי.
יוצר משקיע חלק מעצמו ומאישיותו בתוך היצירה שלו. למחוק אותה זה למחוק מהאישיות שלו, וזה-לא קל, נכון?
זה חלק ממך, חלק מהאגו שלך, זה משהו שעבדת עליו וזה גם הזמן שהקדשת לו, והרבה פעמים, נקשרת אליו ברמה רגשית.
ככה לנתק?
אהה. הרבה פחות פשוט ממה שזה נשמע...
מסובך, אה?
טוב, מה לעשות. ככה זה בחיים.
דברים טובים באים בקושי...לכו לעבוד.
סתם,
יש לי אלרגיה קשה לכל החכמים והמקצוענים האלה שמסבירים לך למה כדי להשתנות, ואיך זה יעשה לך טוב, והחיים שלך יתהפכו, ונכון לא קל, אפילו קשה, אבל שווה, מומלץ, אתה עוד תודה לנו. משהו.
אומרים, והולכים הלאה לשתות קפה עם מרשמלו וקצפת.
הסברתם בטוב טעם ודעת מה כדאי לעשות, הראיתם הבנה והזדהות מיוחדת עם הקושי, שכנעתם שזה כדאי, וזהו? אמבטיה חמה ולמיטה?
לא יפה להשאיר אנשים להתמודד לבד! מינימום אנושיות, משהו!
אז אני כידוע אנושית ונדיבה מאוד (וענוותנית, בעיקר)
והנה לכם. טיפ שעזר לי לשבח את המוצרים שלי, בלי לחתוך לעצמי בבשר החי (כי לו זה היה חותך בשומן, מזמן הייתי עושה את זה...)
אל תמחקו,
אל תשברו,
אל תזרקו,
אל תנפצו,
אל תשרפו,
אל תורידו באסלה.
הניחו את המוצר הראשוני לידכם, והתחילו מהתחלה.
זה הסוד.
לפרט יותר? בכיף.
ציירתם ציור? הניחו אותו לידכם, התבוננו בו, קחו דף חדש וציירו מהתחלה.
כתבתם מאמר? הישארו באותו מסמך פתוח, קראו את מה שכתבתם, אנטרו חמש-שש פעמים ליצור מרווח ברור, והתחילו לכתוב שוב.
בניתם מודעה? השאירו אותה על המסך (או הדפיסו והניחו מול העיניים), התבוננו בה, פתחו עמוד חדש והתחילו מהתחלה.
הקלטתם תשדיר? הקשיבו לו, שמרו כסקיצה ראשונה והקליטו מהתחלה.
ורק כדי להבהיר-כל זה מדובר עוד לפני שיפוצים ותיקונים, אותם תעשו על המוצר השני, השלישי או הרביעי שיצא. תלוי כמה אומץ וסבלנות יהיה לכם...
הבנתם את הרעיון? יופי.
מה זה עוזר?
אהה.
לא את כל הסודות אפשר לגלות. יש דברים שאפשר להבין רק אם מנסים אותם בפועל (מהז'אנר של 'כשתגדל תבין'...)
אז לכו לבצע ותבינו את התועלת.
שתפו במסקנות.
