הנושאים החמים
''אני לא אוהבת את העבודה שלי''. נכנסה אלי שני.
''ברוכה הבאה למועדון, התכבדי לשבת עמנו, כל העובדים שאינם מרוצים''.
''את רצינית? יש עוד אנשים חוץ ממני?''
אז כן.
רוב העובדים אינם מרוצים מסיבה, זו או אחרת מעבודתם. ישנם עובדים שאוהבים את אופי העבודה, אך המסגרת מעיקה עליהם.
קשה להם לסיים כל יום בשעה ארבע וחצי, מכביד להם לבוא הביתה ושוב לשבת בענייני העבודה בערב, מעיק עד בלתי אפשרי לעבוד עם בוס קשוח ולא מתפשר.
יש אנשים שהמסגרת מאירה להם פנים, אך אינם מתחברים לאופי העבודה וחולמים על משהו אחר, משהו שיכניס אותם לאופוריה, שיעניק להם סיפוק ומימוש עצמי ובינתיים אין להם אפשרות לשנות את הסטטוס שלהם.
"חברה שלי אמרה לי: 'את צריכה להילחם לעבוד במשהו שאת אוהבת'. היא צודקת?" שואלת שני.
היא צודקת והם צודקים. חשוב מאד עד קריטי לאדם לחוש מיצוי יכולות. זה נותן לו מרץ וכוח של עשייה.
אז איך עושים את זה?
חשבת פעם מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
זהו החזון.
אל תגנזו את החלומות. חדדו ככל האפשר את הרצון הפנימי שלך וזקקו לרעיון ישים.
עכשיו בחנו כמה העבודה, כרגע, משרתת את החזון.
הכל עניין של הגדרה אישית.
אם את מטפלת בילדים ורוצה להיות מזכירה, העבודה אינה מקדמת אותך למטרה. מצד שני, יתכן שתגדירי לעצמך פסק זמן בו תהיי בעבודה זו, תוך שאת מתקדמת למטרה שלך באמצעים אחרים, כגון: התנדבות בארגון בתחום זה כדי לרכוש ניסיון בתחום הרצוי.
לטיפוסים אמנותיים, אבל לא רק, קשה עד בלתי נסבל, לפעמים, לעבוד בעבודה רוטינית וסיזיפית, אך חוסר הברירה גורם להם לעבוד כך, כשהשינוי אינו נראה באופק והתסכול בהתאם.
כדאי ואפילו חובה להמשיך בעבודה עד להסתמנות נוספת באופק.
ניתן להגדיר כעבודה עצמאית תחום אחר ונחשק המעניק אדרנלין ומתאים לאופי ולחזון ולאט ובדבקות לרכוש מיומנות, לקוחות ומוניטין.
בשלב מסוים, רק כאשר המציאות של שני העבודות במקביל נהפכת לבלתי אפשרית, אפשר לחשוב על עזיבת מקום העבודה הקבוע לטובת הירתמות טוטלית לעבודה העצמאית.
על שתי עבודות קבועות במקביל- בפעם הבאה בעז"ה.
''ברוכה הבאה למועדון, התכבדי לשבת עמנו, כל העובדים שאינם מרוצים''.
''את רצינית? יש עוד אנשים חוץ ממני?''
אז כן.
רוב העובדים אינם מרוצים מסיבה, זו או אחרת מעבודתם. ישנם עובדים שאוהבים את אופי העבודה, אך המסגרת מעיקה עליהם.
קשה להם לסיים כל יום בשעה ארבע וחצי, מכביד להם לבוא הביתה ושוב לשבת בענייני העבודה בערב, מעיק עד בלתי אפשרי לעבוד עם בוס קשוח ולא מתפשר.
יש אנשים שהמסגרת מאירה להם פנים, אך אינם מתחברים לאופי העבודה וחולמים על משהו אחר, משהו שיכניס אותם לאופוריה, שיעניק להם סיפוק ומימוש עצמי ובינתיים אין להם אפשרות לשנות את הסטטוס שלהם.
"חברה שלי אמרה לי: 'את צריכה להילחם לעבוד במשהו שאת אוהבת'. היא צודקת?" שואלת שני.
היא צודקת והם צודקים. חשוב מאד עד קריטי לאדם לחוש מיצוי יכולות. זה נותן לו מרץ וכוח של עשייה.
אז איך עושים את זה?
חשבת פעם מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
זהו החזון.
אל תגנזו את החלומות. חדדו ככל האפשר את הרצון הפנימי שלך וזקקו לרעיון ישים.
עכשיו בחנו כמה העבודה, כרגע, משרתת את החזון.
הכל עניין של הגדרה אישית.
אם את מטפלת בילדים ורוצה להיות מזכירה, העבודה אינה מקדמת אותך למטרה. מצד שני, יתכן שתגדירי לעצמך פסק זמן בו תהיי בעבודה זו, תוך שאת מתקדמת למטרה שלך באמצעים אחרים, כגון: התנדבות בארגון בתחום זה כדי לרכוש ניסיון בתחום הרצוי.
לטיפוסים אמנותיים, אבל לא רק, קשה עד בלתי נסבל, לפעמים, לעבוד בעבודה רוטינית וסיזיפית, אך חוסר הברירה גורם להם לעבוד כך, כשהשינוי אינו נראה באופק והתסכול בהתאם.
כדאי ואפילו חובה להמשיך בעבודה עד להסתמנות נוספת באופק.
ניתן להגדיר כעבודה עצמאית תחום אחר ונחשק המעניק אדרנלין ומתאים לאופי ולחזון ולאט ובדבקות לרכוש מיומנות, לקוחות ומוניטין.
בשלב מסוים, רק כאשר המציאות של שני העבודות במקביל נהפכת לבלתי אפשרית, אפשר לחשוב על עזיבת מקום העבודה הקבוע לטובת הירתמות טוטלית לעבודה העצמאית.
על שתי עבודות קבועות במקביל- בפעם הבאה בעז"ה.
