shutterstock_621414416 (1) copy.jpg

הרוצח השקט - טור אישי וכואב

היוצרת והמפיקה מרים ברזל בטור אישי על העתקות סרטים, כנסו והיחשפו כיצד נראים הדברים מהזוית של מפיקת סרטים. כיוון שבפרוג משתמשים בעלי מקצוע ונותני...
נכתב ע"י מרים ברזל · ‏25/6/19 ·
  1. מרים ברזל
    זה זמן רב שאני חושבת אם להעלות את הנושא החשוב הזה, ומכיוון שאני שומעת שלא מעט אנשים אינם מודעים לנזק שהם עושים ולעגמת נפש העצומה ונזק הכספי האדיר הנגרמת לשני..החלטתי שהגיע הזמן.

    אז בואו ואתאר לכם תיאור קצר על איך זה עובד ואיך זה נראה מהצד של המפיקות.
    ותאמינו לי שמה שתקראו כאן יהיה הכי אמיתי כי זה נכתב מדם ליבה של מפיקה.

    > וכך זה מתחיל..
    יושבת מפיקה שהיא סה"כ אישה/אמא/רעיה שרוצה להתפרנס, והדרך שהיא בחרה בה הוא ליצור.
    ליצור יצירה.
    =
    זה מתחיל ברעיון לעלילה. הרעיון לא לוקח יום או יומיים, זה לוקח לפעמים כמה חודשים בשביל להגיע לרעיון (רק רעיון..כן?).

    ואז מתחילים לבנות עלילה. שעות, ימים ולילות בשביל לבנות עלילה בת שעתיים וחצי.

    > אתם יודעים כמה זמן לוקח לבנות עלילה?
    עלילה שיהיה בה גם מסר, עלילה שאת מתפללת לה' כל יום כל רגע שיכתיב לך את המילים הנכונות, שהשחקניות יבצעו את התפקידים בדיוק כמו שאת הרגשת את זה, שהעלילה תהיה עוצמתית ותגע בנפש הצופות, שתהיה גם מרגשת אבל לא עצובה, גם מצחיקה אבל לא קיצ'ית. גם שיהיה בה מתח אבל במידה,שיהיה מרתק, מסקרן, מפתיע מפעים והרשימה עוד ארוכה..

    7-8 חודשים

    שבהם יושבים המפיקה, התסריטאית, והאנשים מסביב שמוכרחים להתייעץ ולהיעזר. שיחות כמעט יומיות, מאות מיילים, אלפי "ווצאפים", מעלים, מורידים, כותבים, מוחקים, מתרגשים וסוף סוף ברוך ה' יש עלילה ואפשר לצאת לפעולה.

    > תרצו לדעת מה עומד מאחורי צמד המילים: "לצאת לפעולה"?
    אז ככה, זה אומר שמתחילים לחפש לוקיישנים מתאימים, נסיעות ארוכות, המון ביורוקרטיה, איסוף אנשי צוות, פגישות, אישורים, נסיעות לחו"ל במידה ואין בארץ את הלוקיישנים הדרושים או אם העלילה מתרחשת במדינה מסוימת אנחנו משתדלים לצלם בה או לפחות מה שהכי קרוב ואפשרי.

    > השלב שמגיע אחריו הוא הליהוק.
    שעות של דיונים, מחשבות, אודישנים וחיפוש אחר השחקניות המתאימות
    (בהזדמנות זו, אכתוב לכן שאתן מהממות והלוואי ויכולתי ללהק את כולכן). אבל זה כמובן בלתי אפשרי וכשמחפשים דמות מסוימת היא צריכה להיות הכי מסוימת שיש. בדיוק כפי שהמפיקה דמיינה. לא פחות.

    אבל אני כרגע לא רוצה לסטות מהנושא, ונחזור לנושא שאני רוצה לכתוב לכן עליו.

    כשיש את כל הקאסט יוצאים סוף סוף לצילומים. זה בד"כ אחרי כמעט
    שנה של עבודה אינטנסיבית.

    מצלמים בסביבות ה- 18 ימים בארץ ובחו"ל. כל יום צילום הוא12 שעות ולפעמים יותר, בחום, בקור, בגשם ובשלג, מאפרים, מלבישים, מסתרקים, מתאמנים, בוכים צוחקים נופלים קמים.. המון תעצומות נפש מצד השחקניות ובעיקר בעיקר מצד המפיקה שהכל על הראש שלה. המפיקה שכשהיא חוזרת הביתה יש לה גם בית ילדים משפחה והפקה מטורפת שהיא שוב לקחה על עצמה בפעם המי יודע כמה. אחרי מליון פעמים שהבטיחה לעצמה שזאת תהיה הפעם האחרונה.

    22279718_1480904238659812_6975065909470879324_n copy.jpg

    עלילה בת שעתיים וחצי - אלפי שעות עבודה. אחד הסרטים המפורסמים של מ. ברזל

    הקשיים, המתח והעבודה הבלתי הגיונית הזאת, ובנוסף לקשיים הפיזיים והנפשיים בלהוציא לאור פרויקט כזה, יש גם "הרפתקאה כספית" מטורפת, הלוואות, משכנתאות וכו' שמדיר שינה מעיניה.

    > חשבתם שאחרי הצילומים סיימנו?
    אז לא, מרגע זה מתחיל פרויקט העריכה.

    1000 שעות עריכה.

    1000 שעות של ישיבה מול מחשב בשביל לערוך את הסרט. כל משפט או מבט או תגובה יכולה לשנות את אופי העלילה (העורכים בקהל יבינו).

    אני יכולה להמשיך ולתאר לכם את העבודה שיש סביב הפקת סרט אבל זה בלתי אפשרי..


    ואתם יודעים למה אני כותבת את כל זה?

    בשביל המשפט הבא שתקראו.

    אחרי שנה ורבע של עבודה מטורפת כ"כ כשהסרט ברוך ה' מוכן והשקענו בו את נשמתנו, אנחנו רוצים סוף סוף לנשום לרווחה, לקצור את הפירות.. אבל אז לפעמים, בטעות.. ממש בלי ששמנו לב הוא נופל לידיו של רוצח.

    רוצח
    מישהו או מישהי שהסרט הגיע לידיו.

    זה יכול להיות מורה שהיא רכזת תכניות בבית ספר, זה יכול להיות מדריכה בבתיה שהבטיחה, נשבעה וחתמה שהסרט לא יועתק, זה יכול להיות הטכנאי או הבחור שמפעיל את הסרט בזמן האירוע.

    אבל היא או הוא לוקחים ומעתיקים את הסרט.

    ומעתיקים לאחרים, ואחרים מאחרים, וחברה מוסרת לחברה, ובת דודה לבת דודה, ושכנה לשכנה, ומכיתות לכיתות, והוא עובר בין קבוצות והוא מוקרן במסיבות.

    ואתם יודעים מה קורה אז? רוצחים אותו. וגם את לב היוצר / היוצרת.....

    ואז את מבינה שכל העבודה שעבדת ועמלת במשך כ"כ הרבה זמן ירדה לטמיון. שלא תוכלי יותר להתפרנס ממנו לעולם!

    שגנבו אותך. גזלו אותך. פשעו בך. רצחו את יצירתך. ואת כ"כ כאובה שאת לא מסוגלת לשמוע מחמאות על היצירה שלך. אנשים פונים אליך בלי סוף (הרי יש להם אותו בבית) מתקשרים לומר לך כמה את מוכשרת וכמה הסרט מדהים אבל כל משפט כזה חותך לך את הלב. רוצח אותו.

    כל משפט כזה גורם לך לכאב כ"כ חד שאת כבר לא מסוגלת לחשוב על היצירה הבאה שלך.

    ואז את צריכה המון כוחות נפש ואמונה חזקה מאוד בשביל לקום שוב על הרגליים.

    אנסה לתאר לכם את זה כך, תארו לכם שגנב פורץ לביתכם וגונב לכם את החפץ הכי יקר שיש לכם. את היהלום שלך. ומאותו רגע החפץ הזה נגנב עוד אלפי פעמים. ומגיע לכל הבתים. ואז זה כאילו שהוא נגנב מאות אלפי פעמים.

    והכאב הוא אינסופי. מאות אלפי פעמים.

    מאותו יום, כבר אין לך אפשרות לעשות הקרנה לקהל הרחב, כי כל הקרנה עולה הרבה כסף.. אולם, הגברה, מסך, פרסום, אבל אנשים לא יבואו. הרי יש להם אותו בבית. הם "גנבו" אותו. אין להם צורך לצאת מהבית ולשלם למפיקה בכניסה לאולם. הם רואים אותו בחינם.

    זהו, אין לי הרבה מה להוסיף.

    רציתי לתת לכם הצצה למה שקורה למפיקה שגנבו לה את יצירתה.

    ותאמינו לי, שאפילו חצי מהכאב האמיתי לא נכתב כאן.

    ובעצם גם אין סיום למה שנכתב כאן כי אני בטוחה שיש כמעט לכל אחד/ת מכם/ן סרט אחד במחשב שלכם שהוא לא שייך לכם.

    ואני בטוחה שרב הקוראים או הקוראות לא יגשו עכשיו למקלדת ויעשו delete. בעצם? אולי כן.. הלואי..

    אני רוצה להאמין שיש גם אנשים טובים בינינו.
    בוא/י, יש לך סרט "גנוב" בבית ברגע זה? מחק/י אותו מיד. תפסיק/י להיות רוצח.

    והרי "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". וכולנו רוצים ועושים סגולות ותפילות לחיים טובים וישועות, ושוכחים את העיקר...

    תזכרו שמאחורי כל סרט או יצירה יש לב של אדם.

    תנו לנו כח להמשיך ליצור.
    שתפו אותי בצעד שעשיתם
    תהיו אנשים טובים, שתפו כמה שיותר כדי שהעולם ידע!

    מ. ברזל

    תגיות מאמרים

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. bbr
    לא מבינה למה אנשים כל כך מזדעזעים מהמילה 'רוצח'
    השפה שלנו במילא מבטאת כל דבר בהגזמה.
    אם מישהי מעלה תמונה / יצירה אומנותית / יצירה ספרותית ועוד כהנה ומגיבים לה: את מטורפת, מהמם, משגע...
    אף אחד לא משתולל ומגיב : תתביישי לך, למה את חושבת שהיא מטורפת, למה את חושבת שהיא הפכה את כולנו למשוגעות, נכון?!
    זו השפה שלנו, וצריך להתמודד עם המציאות, והביטויים היום הם מוקצנים לכל הדעות.
    אבל כשמטיחים לנו את האמת הכואבת בפרצוף, ולומר לנו: 'אתן גנבות וגזלניות' כבר ממש לא מזיז לנו, אז צריך לטלטל אותנו עם רצח, כדי שינוע בנו משהו.
    ואז במקום להבין שצריך לעשות משהו עם הכאב המטורף של המפיקות אנחנו מתגוננות אם איזה מילה שהיא אמרה שלא לטעמנו, סוג של מנגנון הגנה.

    מה שהיא לא תעשה לא יהיה טוב, אם היא תכתוב בעדינות, אף אחד לא יתייחס, כמו שלא מתייחסים למה שכתוב בפתיחים של הסרטים, ואם היא כותבת את דם ליבה, ואת תחושותיה הקשות, אז במקום לקחת לתשומת ליבנו ולכתוב מחקתי, ואיך אפשר להעביר אלייך תשלום כדי לא לרצוח אותך, אנחנו משתוללות על מילה שלא נראית לנו....
      בירה לבנה ו-מהנדסת עוגות מודים על התגובה.
    1. undo
      אם כבר נפתח כזה דיון על מילה בודדת, אולי באמת הגיע הזמן לנרמל את השפה שלנו, למחוק כמה מילים מהלקסיקון, ואת המילים מתחום ספרי המתח - להשאיר לזה.
      יש לנו שפה כל כך עשירה, חבל שלא ננצל אותה (לדוגמא "מטורף" שלעיל, אמורה לתאר דבר שהשתבש, לא דבר מיוחד במינו).
  2. Tweenset
    לגבי הרצח הנזכק כאן שוב ושוב - גם חז''ל המשילן את המלבין פני חברו כרוצח.
    משמע אפשר להרצח גם אם לא ניטלה הנשמה.
    יש כל מיני סוגים.. אחד מהם זה להשקיע את תמצית הנשמה ביצירה והיא נגזלת..
    זו לא סתם גזילה.
    ואל תשוו פריצה לבית לדבר כזה.
    זו נטילת הנשמה!
    מושקע בזה הרבה יותר זמן מהריון מצוי, כמו לידת ילד שמתארכת ומתארכת.. ואז פתאום מישהו נוטל אותו.
    הכותבת סך הכל ניסתה להעביר לנו את תחושותיה.. וכנראה ששימוש במילה "נגזל" או "נעשה לי עוול" לא ביטא את האין אונים מול עושק שהציבור נותן לו יד.
  3. ג'וניור
    לא יודע אם העתקתי סרטים או לא. אבל מעולם לא קראתי כזה מונולוג עצוב ומשכנע. מה שצריך זה פשוט לכתוב אותו בכל מקום ולהביא זאת לידיעת הציבור. זה לא חכמה רק לפרסם ''גזל להעתיק'' אדרבה בואי ותכתבי את זה בכל מקום אפשרי. תני לציבור להבין אותך ולא לחשוב שאת מיליונרית שעושה עליהם קופות...
  4. undo
    לא. ברוך השם לא העתקתי מימי סרט. ולא שאני לא אוהבת לצפות בסרטים.
    ובכל אופן - רצח זה רצח, וגזל זה גזל.
    תשאלו משהו ממשפחת נפגעי פעולות איבה שעבר גם פריצה בביתו.
    בעצם אל תשאלו, אתם תדעו לבד את התשובה.
      רפ, ללושקה, נועה אחת ו-5 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  5. Nechami my
    עצתי היא שתבני אתר שהכניסה אליו רק למנויים בתשלום לפי חודש. לכל מנוי יש את השם משתמש והסיסמא שלו, ובאתר הזה תעלי את הסרטים שלך. כל סרט חדש שיוצא את מעלה רק אחרי שסיימת סבב הקרנות אחד לפחות! ובקשר להדלפות מצד המפעילים בפועל את הסרטים, אולי לעשות אתר נוסף עם כניסה רק לשם משתמש אחד עם סיסמא, ויש את הסיסמא לכל מי שמפעיל, ואת יכולה לעקוב מתי נכנסו לאתר עם השם משתמש הזה..
      yac, נועה אחת ו-תמר21 מודים על התגובה.
  6. רוחי ברג
    מעניין עם כל האלה שנזעקו לגבי כל מיני ביטוים שונים במאמר וכל אחד וזעקתו הוא,
    האם הם ברובם מהמעתיקים או שלא.
    האם זה כל אלו שהפריע להם השימוש במילה הזו כלפיהם?
    נקודה למחשבה.
      מנהל מדיה ו-קץ הפלאות מודים על התגובה.
    1. יוסף שחק
      ההודעה הזו מדגימה לנו נפלא מדוע אסור היה לכתוב "רוצח" בפורום ציבורי.
      לא כולם מבינים שמדובר בדיון גרידא,
      ויש כאלו הגוררים את השיח למשפט שדה עם האשמות המבוססות על השערות.
      כאן בדיוק טמונה הסכנה.
    2. ששונית
      מעולם לא העתקתי סרט.
      מעולם לא ולעולם לא.
      השימוש במילה רצח הוא פסול.
      גם כשנעשקתי על ידי בן בליעל בסכום אסטרונומי שבמשך שנים רבות אנו משלמים חובות מאותו עושק, מעולם לא חשתי נרצחת ומעולם לא כיניתי אותו רוצח.
      בעולם של 2019 יש אינפלציה של מילים.
      בעיות הפכו לתופעות וגניבות הפכו לרצח
      מי שמשתמשת במילה הזו, כנראה מעולם לא נרצח לה מישהו.
      וזו גם תגובה ל @מ. י. פרצמן
      y&m, Ruty Kepler, דג סלומון ו-2 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  7. NBR
    כואב לקרוא שזה המצב.
    רק רוצה לתת זווית נוספת, כאחת שעובדת על חומרים של תאגיד דיסני, לפני שנחשפתי לקצה קצהו של מידע על הפרויקט בטח ובטח לגישה לקבצי עבודה פתוחים, החתימו אותי על חוזה בן 16 (!) עמודים באנגלית צפופה, שהמשתמע מהם הוא שאם והיה ועל ידי גם דרך צד 50 הועלה לכל מדיה שהיא בנט סרטון, תמונה או אפילו משפט שעדיין לא הותר לפירסום ע"י חברת דיסני (ומי שמכיר מדובר בהרבה תתי משרדים ומאות מחלקות ואישורים) אני באופן אישי יכולה לעמוד לדין על סכומים אסטרונומיים שלא ידעום אבותינו.
    לא שהיתה לי כוונה לעשות את זה, אבל ברור שזה מעלה את רמת ההרתעה ל100%. וזה שלב בסיס בכל עובד חדש שנכנס למערכת.
    (אם פה הזכירו שיש אנשי צילום ועריכה שיכולים להפיץ, אז בפרויקט בסדר גודל שאני מתעסקת איתו יש בערך 300 איש בכמה נקודות בגלובוס שעובדים ביחד על אותו פרויקט ולכולם גישה לקבצים כך שבשניה זה יכול להיות מופץ...) והמציאות מוכיחה שזה עובד.

    אולי זוהי אפשרות שכדאי למפיקות לשקול, אין קבלה של קבצים מקוריים ללא החתמה על חוזה שמחייב את הרכזת או המפעילה או איש הקשר בסכום המלא שעלה הפרויקט למפיקה + כל הרווחים העתידיים שהיא תכננה לעשות מכך, והיה אם יתגלה שהקבצים או חלקיהם הועתקו אפילו לאדם אחד, או הועלה לנט בכל צורה שהיא ללא שרות.
  8. Tweenset
    כואב מאד לקרוא!!
    תוך כדי זה מעלה לי תהיה, האם אין דרך לקצר את הזמן? את גודל ההשקעה?!
    אני בטוחה שרעיון בלבד לא חייב לקחת כל כך הרבה זמן..
    כדאי לחשוב על זה.
    זה יכול לחסוך הרבה.

    לעצם הענין: אני קצת תמהה על כל הענין הזה.
    השקעה כל כך גדולה, אלפי ועשרות אלפי שעות, שלא לדבר על סכומי הכסף הענקיים שכל הסיפור הזה עולה.
    ואיך בכלל הסרט ניתן להעתקה?!
    איך למרכזות/מורות הוא מגיע בכלל כעותק?
    הן רוצות להתרשם? יפה מאד. זה חומר שאינו עובר.
    את מוזמנת לבוא לצפות אצלי.
    אם את רוצה דווקא אצלך, נקבע שעה ומישהו מטעמי יבוא להקרין אותו בציוד שלי.
    הוא בכלל לא אמור להגיע לידיים של אף אחד!
    מספיק זוג ידיים אחד!!! כדי להעביר אותו באלפי עותקים הלאה..
    אז איך אפשר בכלל לסמוך על מישהו אחר כשההשקעה כל כך גדולה?!
    בפרט מרכזות שלכאורה אפשר הכי לסמוך עליהן, כי הן אמורות להיות מודעות, אבל כנראה שהן חושבות שאם הבאת להן אז להעתיק למחשב האישי בבית לא יקרה כלום.. ויש להן אחיינית שיודעת שאצל הדודה אפשר לראות את הסרטים הכי שווים.
    וברגע אחד היא מחליטה להעתיק הכל לעצמה
    וכבר מעבירה רק לחברה הכי טובה.. שמעבירה לבת דודה.
    ועד שהמפיקה קולטת שהסרט שלה מסתובב הוא כבר כמו נוצות ברוח.

    זה צריך להתחיל מהתחייבות של כל העוסקים במלאכה לא להעביר אף חומר שבידיהם הלאה!
    כולל העורכת ( מומלץ שכל עורכת תערוך רק חלק מהסרט.. ואז לחבר יחד את החלקים לבד)
    והטכנאים בכלל - או לשלוח מישהו מטעמך ממשפחתך הקרובה שיקרין
    וכמובן לחסום את הציוד מהעתקה במידת האפשר
    כמו שאישיות עשירה מאד או מפורסמת מאד משקיעה באבטחה.
    אין מה לעשות, זה חלק בלתי נפרד.
    וזה כמובן לא מכשיר את השרץ
    אבל לצפות מהציבור להבנה שזה גזל ושהם לא יעתיקו - קצת נאיביות..

    גילוי נאות : מעולם לא צפיתי אצלי במחשב באף סרט, ולא היה אצלי סרט של אף מפיקה.
  9. מ. י. פרצמן
    לכל אלו שמוחים על השימוש בביטוי הרצח,
    מן הסתם מעולם לא נרצחתם.
  10. דג סלומון
    כי אני בטוחה שיש כמעט לכל אחד/ת מכם/ן סרט אחד במחשב שלכם שהוא לא שייך לכם.
    ככה ??? מהיכן ההיתר לחשוד ברבים ??
    אני דווקא בטוח שלרובנו אין.
    מבלי לזלזל בעגמת נפש הגדולה והנזק העצום שנגרם למפיקה מאלו שכן מעתיקים, ומבלי להצדיק את מעשיהם, עדיין לא צריך להתבטא בכזאת הכללה מאשימה ופוגעת על ציבור יקר וקדוש.
    ואני בטוחה שרוב הקוראים או הקוראות לא יגשו עכשיו למקלדת ויעשו delete. בעצם? אולי כן.. הלואי..
    שוב את בטוחה בקלקלתם ובחוסר יושרתם של רוב הקוראים והקוראות.
    חבל, כל המאמר שכתבת מטרתו לגרום למיעוט המעתיקים לעשות 'דליט'. וזה בהחלט היה עשוי להשפיע עליהם. עד שהגיעו למשפט הזה. אה, היא בעצמה אומרת שהיא בטוחה שרובם לא ימחקו. אז למה שאני יהיה הצדיק היחיד שימחק.
    אני רוצה להאמין שיש גם אנשים טובים בינינו.
    אני לא רוצה להאמין שיש אנשים שאינם מאמינים שיש גם הרבה מאד אנשים טובים בינינו.

    נ.ב. ניכר שהדברים נכתבו מתוך כאב לב עמוק, אך לטעמי הביטויים חצו את הגבולות ובעיקר ההכללה היתה מוגזמת ורחוקה מן האמת.