תמונת-מבית-הכנסת.jpg

הפונט שנעלם מבתי הכנסת: "אורון"

אחת האותיות העבריות הנפוצות ביותר במיתוג, דפוס, ברודקאסט ושלטים היתה גם בבתי הכנסת ו...נעלמה משם.
נכתב ע"י יצחק למפרט · ‏31/10/19 ·
  1. יצחק למפרט
    במהלך תפילת הימים הנוראים בבתי הכנסת הוותיקים של פתח תקווה, ראיתי הרבה מאוד טיפוסי אות: החל מאותיות הסידורים והמחזורים הישנים, חלקם בני עשרות שנים; האותיות על הפרוכות המיוחדות של ימי הרחמים והחגים המעוצבות במיוחד, וחלקן ותיקות יותר מהפרוכות הרגילות המתבלות מהאבק והזמן, וכמובן האותיות המודרניות המעטרות את המחזורים החדשים של מתפללי בית הכנסת הצעירים ומנייני קירוב.

    גם קירות בתי הכנסת עמוסים באותיות מסוגים שונים של הקדשות ופסוקים שונים מתקופות שונות שחלקם חקוקים באבן בעבודה ידנית וחלקם אותיות יצוקות במתכת שאת רובם לא ניתן להשיג היום, וחלקם חודשו על ידי חברות הפונטים השונות (ביניהם האות "סעידה", שהיתה תלויה בבית הכנסת בו התפללתי רוב ילדותי והיא ראויה לפוסט נפרד). מי שגר בערים וביישובים הדתיים החדשים לא זוכה לכל אלה, שכן היום גם חיתוך השיש נעשה לרוב במחשב והפונטים החקוקים בו הם עבודת מכונה, ככה שהיום אפילו הטיפוגרפיה על המצבות עשויות מאותם הפונטים שיש לנו בקטלוג במשרד.

    בטור הזה, רציתי לכתוב על אחד הפונטים שנכחדו מקירות בתי הכנסת שלנו, והמעניין הוא שבכלל לא שמנו לב שהגיע לשם: פונט אורון.

    רובנו מכירים את הפונט "אורון" כאות המותג של אורנג' (לפני שנהייתה "פרטנר" ועברה לפונט סימפלר) וחברות אחרות במשק, אבל מסתבר שהוא עשה קריירה בלוחות הזכרון הקטנים שהיו מקבלים את המילה "שמור" עד שנפטר פלוני ממיטת חוליו, או בין השבעה לשלושים שבנו הסדיר את התשלום על המקום בלוח לגבאי.

    תמונת-מבית-הכנסת.jpg

    הפונט "אורון" ב-2 ההקדשות הראשונות מימין ובהקדשה התחתונה משמאל, לצד הפונט "מרים" זו גירסת מרים מודרנית לא המקורית של רפאל פרנק (ראה ל׳ ו-ש׳), דוד וגרסא מסוימת של דרוגולין בהקדשות האחרות. צולם בבית הכנסת ברחוב רמב"ם פינת נחלת צבי בפתח תקווה.


    פונט אורון עוצב על ידי אשר אורון עוד לפני מלחמת ששת הימים. אותיותיו יצאו לראשונה (בגיליונות לטרסט - אותיות מעתק של חברת ״ארטא״) בשנת תשכ"ו (1966) ונבנו בהתאמה לפונט יוניברס הלועזי של המעצב השוויצרי Adrian Frutiger, שאחראי על רבים מהפונטים שאנחנו מכירים היום - ביניהם:Méridien, Avenir וכמובן Frutiger ורבים וטובים אחרים. הפונט יוניברס יצא כעשור לפני כן (תשט"ו), ואשר אורון הלך בעקבותיו.



    20191024_175944.jpg
    שלט זה בגופן אורון (שלט חוצות בפתח תקווה) | צילום: עצמי


    ההתאמה לפונט הלועזי והרצון לייצר מספר משקלים (דבר מסובך למדי באות העברית המסורתית המורכבת מקווים אופקיים עבים וקווים אנכיים דקים) הכריחה את אשר אורון לעשות את הקווים האופקיים והאנכיים באותו עובי, בדומה לפונט "מרים", וכן לעגל את כל מה שאפשר בפונט. כך קיבלנו את המ', הפ' וה-ט) הייחודיות לגופן אורון בעקבותיו הלכו מעצבים רבים בעיצובי פונטים מאוחרים יותר. גם אותיות נוספות קיבלו עיגול עם הקריאה העברית (מימין לשמאל) על מנת לבדל את אורון מרעהו הלועזי (למשל הס׳ וה-ש׳). פרוט פירוט נרחב במאמר בחוברת "אות היא לעולם
    ".


    בצלאל.jpg
    דף אותיות אורון בגירסה של בצלאל (סוף שנות ה-70) ודוגמאות האות במחשב עם תמונת המעצב פרופ׳ אשר אורון, מהבלוג של עודד עזר ומכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל (בגירסה הממוחשבת חל שינוי קטן במבנה האות ץ׳. כמו כן, אורן מודגש היה כבר בלטרסט. אחר כך, בפונט במחשב, נוסף משקל נוסף וה״מודגש״ הפך ל״שחור״ ).


    עוד כמה מאפיינים שיש ב"אורון" ביחס ל"יוניברס" זה הניסיון להיות מערכתי ולתת משפחה של משקלים (ואכן לאורון יש גרסה צרה, רחבה ונטויה) וכמוהו גם אורון העברי. גם המשקל הנטוי של יוניברס וגם המשקל הנטוי של אורון יותר דומים לפונט המקורי בהטיה ממוחשבת עם תיקונים קלים נדרשים מאשר למשקל שתוכנן מראש להיות נטוי - וזאת בכוונה. גם יוניברס המקורי פורסם עם משקלים כמספרים, וסה"כ עם 21 מספרים. אורון העברי במסטרפונט היום מכיל כ-16 משקלים (חמישה משקלים פחות מיוניברס, שכן בפונטים עבריים כמעט ולא מקובל לעשות גרסא חצי-צרה אלא גרסא צרה ורחבה, וגרסת המשקל הצר של "אורון" היא ביניהם).

    mini_magick20150915-31135-1cdlxcz.png Remy_Peignot_Univers_specimen_1964.jpg
    המשקלים איתם שווק "יוניברס" במקור. משמאל: צילום החוברת המקורית. מימין: שחזור מודרני וברור יותר.

    ואיך הוא הגיע לבתי הכנסת? אז יש לי תשובה אבל היא רק חלקית. בהיות "אורון" פונט המקדש את קלות הקריאה על פני כל שיקול עיצובי אחר, אך טבעי שעם יציאתו לשוק החליף את "מרים" שכיכב בלוחות זכרון אלו לפניו, בהיותו יותר מודרני ממנו. המשותף לכל בתי הכנסת בהם נתקלתי בו הוא השימוש במשקל הרגיל והדק בלבד, מה שגורם לו להיות קל עוד יותר ופחות פוגע בעיצובו של לוח הזכרון כולו, בניגוד לפונט מרים המרובע יותר ובעל נוכחות גדולה יותר מאשר פונט אורון.

    [עריכה: ירוחם אסטרייכר שעבד בחברת 'שלוח מפעלי הנצחה' בירושלים כתב לי בתגובה למאמר הזה אכן הפונט הזה כיכב שם מסיבה אחרת - הפונט הזה היה הכי טוב מבחינת תזוזות מכונת החריטה. כלומר, הפונט היה בנוי טוב שהמחרטה נוסעת בפחות חזרות ופחות קווים.
    שים לב שמדובר בפונט של קו אחד , בשונה מפונט 'דוד' למשל שמורכב מארבע קווים על כל אות, או פונט פרנקריהל הידוע בעולם התורני אלא שהוא מורכב משמונה קווים, כלומר כל אות נוצרת משמונה סיבובים של המחרטה לעומת אות אורון...]

    לסיכום:
    איתנו מאז: תשכ"ו, 1966.

    דו לשוני: עם הפונט "יוניברס". ניתן לומר שהוא תואם גם לערבית: univers next

    ot_oron_5.jpg
    למעלה – פונט אורון עם יוניברס של פרוטיגר. למטה – פונט נרקיס בלוק עם הפונט הלטיני פוליו. (הדוגמה מתוך המאמר של אשר אורון בחוברת "אות היא לעולם" כפי שהופיעה באתר "טיפוגרפיה עברית") אורון בחר לעצב את האותיות מקבילות לאותיות lower-case בניגוד לנרקיס שעיצב לפי אותיות uppercase

    ניקוד: בשני משקלים - קל ובינוני יש ניקוד מלא. בשאר לא.

    משקלים: משפחה רחבה מאוד. כיום זמינים המשקלים: קל, רגיל, בינוני, שמן, שחור, מודגש. יש גם משפחה צרה ב-4 משקלים וכן שני משקלים נטויים ואורון מרוחב עם 5 משקלים, סה"כ 16 משקלים.

    אופי: אות סן סריפית קריאה מאוד, כמעט שקופה, המבוססת על צורות גיאומטריות אך אינה מזוהה עם צורה גיאומטרית כלשהי באופן במובהק.

    פרופורציית אות: באזור ה-3.5:4 - כלומר היא לא אות רחבה במובהק אבל גם לא אות צרה - אלא אות ביניים.


    gitam-tomatos.jpg
    "אורון" במודעות לשופרסל.

    התאמה למסכים: בעבר כיכבה המון בטלוויזיה בישראל, ואמורה להיות טובה בברודקאסט. במסכים טרם נתקלתי בשימוש בו באתרי אינטרנט, אך מבדיקה ראשונית נראה שהפונט על אף המאפיינים הבסיסים המותאמים מאוד למסכים (כמו עובי קב אחיד, מרווחים ומאפיינים נוספים), אינו מותאם לשימוש כטקסט רץ באתרים, שכן המרווח בין האותיות הגופן אינו מותאם למסך אלא להדפסה בלבד.

    עובד טוב ב: כמעט כל דבר. המטרה של הפונט היא להשתלב בכמעט כל עיצוב אפשרי, תוך מינמום תשומת לב. כמובן שאם תגדילו אותו באופן משמעותי תקבלו גם עושר צורני שכיף להסתכל עליו, אבל בעקרון - המטרה של הפונט היא להיות שקוף ככל האפשר לטקסט שכתוב בו.


    Untitled-2.jpg
    הפונט "אורון" על שלט רחוב בפתח תקווה. הרחוב על שם סבא-רבא שלי, ממקימי העיר


    על אותה משבצת: כל מה שתואם ונבנה לפי האותיות הלועזוית והסגנון השווצרי. ראש וראשון הוא "נרקיס חדש" של צבי נרקיס (שהוא גם האבא של פונט Arial; ייתכן שיעשה קאמבק עם הדיגיטציה החדשה של יאנק יונטף), וגם פונטים נוספים וביניהם: "אפק" של אאא, שבעייני הוא ממש גרסת מסך של "אורון", פלוני (אאא) סימפלר (הגילדה - מיכל סהר) ששניהם עוצבו בהתאמה לאות הלועזית, אך הם בפרופורציות רוחב וגובה אחרות מ"אורון", מטאור (מסטרפונט), אריקה סנס (פונטף), שנבנה על מנת להתאים לפונט הלועזי Gil Sans של אריק גיל ורבים אחרים.


    ot_oron_6_1200.jpg
    הפונט "אורון" מול הפונט יוניברס, מתוך מצגת על הפונט "אורון" מהאתר של מסטרפונט.

    במקרה הזה "על אותה משבצת" - למעט אפק ו"נרקיס חדש" זה לא אומר שהם ממש דומים, אלא אומר שהם מותאמים מאוד ללועזית, עשויים מרוחב-קו אחיד, ומשאיפה לגופן שתופס כמה שפחות תשומת לב שאפשר- כזה שאינך אמור להבחין בצורתו בעת הקריאה. מורכב מצורות גיאומטריות, אך לא מבטא רעיון צורני (כמו מרובע, משולש, עיגול או שילוב של כמה מהם).


    נגישות: הפונט "אורון" הוא בסדר מבחינת הנגישות, לא יותר מזה. בקריאה שוטפת של אדם עם לקות ראיה כנראה שהוא יצליח כי אנחנו נוטים להשלים את המילה גם כשלא כל האותיות ברורות לגמרי. האותיות הבעייתיות הן בעיקר פ ו-ף (על החדשנות שבהם ניתן לקרוא בבלוג קווים ונקודות - במקורות). כן דווקא הפ' שיצרה את המהפכה של הפונט הזה, בגלל ההתעגלות הלא ברורה עד הסוף. הספרות הסגורות (6,9,8) נראות פחות נבדלות אחת מהשניה, אבל עדיין הן בסדר.


    1212.jpg
    לוגו בנק לאומי ב"אורון" ו"יוניברס". עיצוב: אלי גרוס, מתוך מדריך העיצוב של בנק לאומי, תשמ"ג (1983)

    תודה למאיר סדן, צביקה רונזברג, מרג' בורשטיין (פינת הנגישות), יגאל זורע (שגם תרם הערות רבות ומספר תמונות למאמר), ינון נעם שפירא, צחי קנטור ורבים אחרים שסייעו למאמר

    בנוסף, העיר לי על גרסת הטיוטא של הטור הטיפוגרף מאיר סדן, ששלח לי קישור למאמר של צבי נרקיס באותו קובץ שבו כתב אשר אורון על אורון - "אות היא לעולם" (המאמר לקריאה כאן) את ההערה הזו:
    מעניין בעיני במאמר זה שנרקיס מתעלם לחלוטין מקיומה של אות ״אורון״, אבל מתייחס לאותם מקורות שאורון התבסס עליהם (בראש ובראשונה אות univers של פרוטיגר) - כנראה שבהתעלמות מכוונת זאת, נרקיס מביע ביקורת על אורון, ובעיצובה של ״חדש״ הוא מדגים כיצד היה מעצב בעצמו את ״אורון״ לו היה חושב על כך לפניו, יותר מעשור לפני כן...

    מנגד, אורון במאמרו נותן קרדיט לנרקיס על אות ״בלוק״ שכבר הייתה קיימת ובשימוש כשהתחיל לעבוד על האות שלו, ומזכיר גם אות עגולה שעיצב ירחמיאל שכטר עבור חברת ״אל על״ ולא האריכה ימים. ״נרקיס חדש״ יצא במקור ב-8 משקלים ורוחבים, כך שגם מבחינת ״כמות״ נראה ששאף ״לנצח״ את משפחת אורון המקורית בעלת 4 המשקלים (גרסאות הצר והרחב עוצבו מאוחר יותר).

    עוד מספר מהערותיו המחכימות נוספו בטור עצמו, ועל כך תודתי לו.


    arizot_apple006.gif
    לוגו תפוחי "בראשית" מרמת הגולן בפונט "אורון". נראה טוב גם בפרוסמות שלהם במדיה.

    מקורות:
    50 שנה לאורון / הבלוג קווים ונקודות
    אות היא לעולם – פרופ׳ אשר אורון – עיצוב כתב עברי חדש / מתוך הבלוג הלשכה טיפוגרפיה עברית
    ויקיפדיה האנגלית, בה יש המון מידע על "יוניברס" וחבריו לסגנון, כמו גם על המעצב.
    המצגת על הפונט "אורון" מאתר מסטרפונט (דורשת הפעלת "פלאש" בדפדפן...).

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. אות הכיכר
    בשונה מפונט 'דוד' למשל שמורכב מארבע קווים על כל אות, או פונט פרנקריהל הידוע בעולם התורני אלא שהוא מורכב משמונה קווים, כלומר כל אות נוצרת משמונה סיבובים של המחרטה לעומת אות אורון...]
    ליתר דיוק דוד מורכב מ3 קווים ופרנקריהל 4 קווים
    1. יצחק למפרט
      אולי המחרטה שלך יותר משוכללת :), זה מה שהוא כתב - אני לא מהתחום של המחרטות.. :)
  2. אליסיה הזמנות
    קרמפצ'וקץ
    (מחמאה בשפת אליסיה)
      יצחק למפרט מודה על התגובה.
  3. אליסיה הזמנות
  4. מוטי בוקסבו
    קופ"ח כללית גם משתמשים בפונט אורון, לא?
    1. יצחק למפרט
      אכן. גם קופ"ח כללית משתמשת באורון. גם בלוגו וגם בפרסומים שלה.
      מוטי בוקסבו מודה על התגובה.
  5. דאבל אימפקט
    מעניין ומחכים!
    רק לראות את הגופנים האלה מוכיח שעיצוב קלאסי ונכון תמיד רלוונטי.
      Natan Galant ו-יצחק למפרט מודים על התגובה.
    1. Natan Galant
      גם באדריכלות. מבנים שתוכננו עם מחשבה על נוחיות הדיירים - נעימים גם אחרי מאה שנה. לעומתם, כל מיני שיכונים חדשים במרכז הארץ שנמכרים במחירים הזויים ונבנים מתוך שיקולי כספיים נטו...
  6. 5127109
    אם כבר בטיפוגרפיה בבתי כנסת עסקינן, זה המקום לעשות מחאה על זה שעושים בית כנסת מפואר מאין כמוהו, ואת הפסוק על ארון הקודש עושים ב"דיוד" של גוטמן (גרסת הוורד החינמית). זה פשוט לא מתאים.
    כמו כן, לא כל פונט ראוי לשמש בקודש מכמה סיבות.ואכ"מ.
    1. דאבל אימפקט
      דווקא מעניין לשמוע למה...
      יצחק למפרט ו-fix מודים על התגובה.
  7. Natan Galant
    תענוג צרוף לקרוא את ההשקעה שלך, מר למפרט!
    תודה רבה!!
    (וברגע שכתבת פתאום נפל לי האסימון למה עושה לי רע לראות את הפונט: כמובן, החשבוניות מאורנג' עם כל השטיקים... ועליהם מודפסת תמיד בפונט הזה איזו סיסמה נבובה באותיות ענק, מלאת הבטחות שמתפוגגות ברגע שפותחים את המעטפה ומגלים את כל התרגילים והחיובים הכפולים למיניהם)
      5127109 ו-יצחק למפרט מודים על התגובה.