מדור עם כיתוב8.jpg

העצמה שבניתוק

ליל שישי סוער עם נתן גלנט: פעם שאלתם איש שירות לקוחות, מה יותר קשה מלהחזיק לקוח זועם על הקו? מיכאל ילמד אתכם מהו הצעד הבלתי אפשרי, בשיחת עבודה.
נכתב ע"י נתן גלנט · ‏31/5/18 ·
  1. נתן גלנט
    קחו אוויר, חבר'ה, יש לי הרבה מה לומר לכם, שבו בשקט ואל תפריעו, תודה.
    אני נציג טלפוני בחברה סלולרית, ועכשיו אני אדבר.
    אתם פשוט תקשיבו, ולא תקבלו זכות לתגובה.

    כן כן, פשוט תקשיבו. תגידו כן כן, בקול שֵׁרותי כזה, קול מלא אמפטיה והבנה ונכונות, וכשאגמור לשפוך את המשא שלי - אנתק עליכם את השיחה, כי זה מה שאתם שווים.

    ובכן, נתחיל מההתחלה.
    שמי מיכאל.
    עליתי מגרוזיה לפני 17 שנה, אבל אתם הישראלים לא תשכחו לי לעולם את הפשע הזה, שנולדתי בארץ אחרת ושיש לי מבטא שונה משלכם, הצברים הישראליים.

    אני שומע עד היום את הדחיה שלכם. אתם מתקשרים, וברגע שאתם שומעים את המבטא שלי אתם מגמגמים ומבקשים נציג אחר, או מנתקים לי בפרצוף ומקווים בלב הרע שלכם שכשתתקשרו שוב פעם תגיעו לנציג אחר, או שאתם פשוט מדברים אליי כאילו עליתי אתמול לארץ ועברית שלי גרועה.

    עכשיו תורי לדבר.
    אני מיכאל, ואני גרוזיני.

    עליתי לארץ, בהתחלה ניקיתי חדרי מדרגות, ובהמשך גם דירות, ולפעמים גם ווילות של עשירים.
    אחרי כמה שנים נמאס לי, ורציתי עבודה מכובדת, אז עברתי לעבוד במוקד שירות הלקוחות של קל-פון.
    טעיתי, זאת עבודה נוראה ואיומה, ואני שמח שעזבתי.

    אסור לי לספר איפה המוקד נמצא, אבל אף אחד לא יכול לאסור עליי לספר שהייתי נוסע כל בוקר לרחוב האלמן 9 בירושלים, עולה שתי קומות, ויוצא משם אחרי 8 שעות, תבינו מזה מה שאתם רוצים.

    כן, תבינו. לפחות תנסו להבין.
    אל תהיו כמו הלקוחות שפשוט לא מבינים.
    אני מסביר, והם לא מבינים. אני מסביר שוב, והם ממש לא מבינים.
    שואלים אותי שוב ושוב:
    אבל למה חודש שעבר ירד לי 37 שקל במקום 35.
    לך תסביר! לך, נראה אותך.
    אני מסביר לאט, ובסבלנות. החבילה שלך, אדוני, עולה 35 שקל. אבל התקשרת לכמה מספרים שמתחילים באחד תשעה מאות, ולכן שילמת על כל דקה עוד חצי שקל.

    נראה לכם שההסבר מתקבל?
    מה פתאום.
    וויכוחים, עצבים, טרוניות.

    איך אמר לי אתמול לקוח מעצבן במיוחד?
    תקשיבו, זה מקומם.
    "אתם חברה של גנבים, ואתה חתיכת גנב, והלוואי שיפטרו אותך, גנב"
    כמובן שרציתי לצרוח עליו כמו שצריך, אבל לא, אסור לי.

    בחוזה העבודה שלי כתוב שאם אני מנתק שיחה עם לקוח, לא רק שאני מפוטר מייד בלי שום תנאים או שימוע, אלא החברה באופן אישי תתבע אותי על סך של 7000 שקל.
    כן כן, 7000 שקל, בגלל העוול הגדול של לתת לבנאדם חוצפן בחזרה על הראש.

    אפשר לחשוב כמה כבר משלמים לי על העבודה הקשה שלי, אבל זה עניין אחר.
    שמעתי שבכל החברות האחרות זה כמו אצלנו בקל-פון, ואולי אפילו יותר גרוע.

    הלקוחות גומרים אותי. התלונות, הכעס, הוויכוחים.
    כל היום רק מציקים. מבקשים החזרים, זיכויים, צועקים עליי כאילו אני חייב להם משהו.
    תירגעו, אני לא חייב לכם כלום, ולא גנבתי בחיים שלי אפילו שקל אחד, עוד מאז שהייתי ילד קטן ורעב בגרוזיה.

    לא, אתם לא תדברו עכשיו.
    אתם תמשיכו להקשיב לי.
    כולכם.
    תקשיבו.

    אתמול היה היום האחרון שלי בקל-פון.
    הכל התחיל בזה שעניתי לשיחה. זו הייתה סתם שיחה, לא מיוחדת בשום כיוון, אבל אני כותב אותה כדי שתבינו את המרמור שלי.
    שוב פעם שמעתי את הטון המאשים הזה, הכעוס, כאילו שאני באופן אישי עשיתי איזה עוול. חיז'מאייס.

    השיחה נשמעה מהצד שלי בערך כך:
    "...אתה בעצם אומר לי שהחבילה שלי עולה 35 שקל, כן? אבל אני זוכר בפירוש שמתי שהצטרפתי לחבילה הזאתי לפני שנה, המחיר שלה היה 23 שקל, כן? והנציג אמר לי שאחרי שנה המחיר עולה לשלושים שקל, כן? הלו - איך אמרת שקוראים לך, מיכאל?, אתה איתי מיכאל? - ואחרי שנה אני מגלה שהמחיר נהיה פתאום 35 שקל.
    אתם חצופים וגנבים ושקרנים, מיכאל.

    התקשרתי אליכם, ואתם אמרתם לי שהמחיר הוא 30 שקל ולא 25, והייתה טעות בחשבונית. שניה, מיכאל, תן לי להשלים משפט, אבל בסוף החודש שוב פעם יורד לי 35 שקל! התקשרתי שוב פעם, ומה עניתם לי אז?
    חוצפנים. עניתם לי שהמחיר באמת 35 שקל, אבל בחודשיים הראשונים אחרי שנה המחיר נתקע על 30 שקל...
    אתם גנבים שלא מהעולם הזה. טפו.

    "לכן עכשיו אני רוצה שתנתק אותי הרגע מהחברה הגנבים שלכם, מיכאל. הרגע הזה תנתק אותי, ואם אני חייב לכם עוד כסף קחו אותו הרגע, ואל תעיזו לחייב אותי יותר בשקל.

    "איך אמרת קוראים לך, מיכאל?
    זה מיכאל או מיכאיל?
    לא משנה, הבנת מה שאמרתי?
    שמעת?
    כתבת לך?

    "תדע לך שלא רק אתם מקליטים את השיחה, גם אני מקליט אותה.
    הכל מוקלט, מיכאל. נגמרו הימים שעשיתם מה שאתם רוצים, חוצפנים. אני אומר לך שהכל מוקלט. מצידי תגיד גם למנהל שלך.
    אם אתם מחייבים אותי חודש הבא במשהו, אפילו בשקל, אני תובע לכם את הצורה. ועכשיו.. חח... הנה לך, קח - -
    בום, הדגנרט ניתק לי בפנים.

    רתחתי.
    באמת, רתחתי.
    התפוצצתי.

    אחרי שאני יושב 7 שעות ורק שומע צעקות, השיחה הזו הייתה הנוצה ששברה את הגב של מיכאל.
    לה היה בה שום דבר מיוחד, וכבר היו לי שיחות קשות בהרבה, אבל משהו במוח שלי נשרף, אולי נתיך או משהו.
    בדקתי שאף אחד לא מסתכל, התקשרתי חזרה.
    הלקוח ראה את המספר של קל-פון, וענה לי בלגלוג:
    הרגע דיברתי עם אחד ממכם, עכשיו נזכרתם להחזיר לי שיחה? פסיכיים, עברו הרבה יותר משלוש שעות...

    השתקתי אותו, סיננתי בזעם:
    תסתום, דביל.
    הוא השתתק בהלם.
    מעולם שום נציג שירות לא דיבר אליו ככה.

    אבל אני החלטתי, אני גמרתי. סיימתי. אני מעדיף לנקות חדרי מדרגות, ולא לקבל את ההשפלות היומיות האלו.
    ואז, פשוט, אמרתי לו בבת אחת את כל מה שתמיד רציתי לומר.

    שפכתי לו על הראש את כל מה שאני חושב עליו, ועל כל החברים שלו. אמרתי לו שאני לא עובד אצלו, ושיפסיק לצעוק עליי כאילו אני רימיתי אותו.

    צרחתי עליו שגם אני חושב שחברת קל-פון הם נוכלים, אבל אני בסך הכל נציג שעונה לטלפונים ומקבל 33.7 ₪ לשעה, וגם זה אחרי שנה שלימה שקיבלתי בדיוק שכר מינימום.

    לקחתי שאיפת אוויר חזקה, והמשכתי לצעוק את כל מה שאני חושב.
    אני לא זוכר בדיוק, אבל עכשיו אני רגוע. הוצאתי כל מה שהיה לי בלב.
    צרחתי, ממש צרחתי, צרחות אימים.

    צעקתי וצעקתי, עליו ועל כל החברים שלו, ועל הזלזול שלהם בנציגי השירות, ועל זה שהם שוכחים שמיכאל או מישה או כל נציג אחר - הם בסך הכל אנשים רגילים לגמרי ולא המנכ"לים של חברת קל-פון, ועל הצורה הפוגענית בה הם מסיימים שיחות.
    ואז הגיע הרגע שכל כך חיכיתי לו.
    שאלתי אותו בשאגה:
    אתה עדיין שם?
    הוא ענה בקול רועד, כן. אני פה.
    לקחתי אוויר, אמרתי בצעקה:
    הנה לך!!!
    וניתקתי לו בפיצוץ את הטלפון בפנים.

    הנחתי את השפופרת, ופתאום שמתי לב שיש מסביבי שקט לא רגיל.
    הרמתי את הראש, וראיתי שכולם במחלקה מסתכלים עליי. חיוורים, שקטים.
    מנהל המשמרת התחיל ללכת לקראתי, עצר, חזר קצת אחורה, והשפתיים שלו קפצו בעווית מעלה, מטה, מעלה, מטה.

    ופתאום, בשקט שנוצר...
    כל המוקדנים התחילו...
    למחוא כפיים!

    מחיאות חזקות, רועמות, טאך, טאך, טאך.
    שוב ושוב, שוב ושוב.

    התחילו לזרוק עליי כדורי נייר, כל מיני חשבוניות מגולגלות.
    עטים, סוכריות, כוסות חד פעמיות מכווצות.

    התחילו שריקות, מחיאות כפיים, קולות.
    כל מיני עובדים שבחיים שלהם אפילו לא אמרו לי שלו, באו אליי, טפחו לי השכם, לחצו לי היד בחיוך ענק.

    מזווית העין ראיתי את מנהל המשמרת מסדר לעצמו את הנשימה.
    הוא התאושש לגמרי, ורץ אליי, אדום כולו, זועם, רותח, עם קצף בשפתיים.
    לא חיכיתי לשמוע מה יש לו לומר, פשוט רצתי החוצה, עלית על האופניים החשמליות שלי, ונסעתי.

    למחרת ראיתי בתיבת דואר שלי מכתב פיטורין מיידי.
    כי כן, לכולם מותר לצעוק עליי, אבל לי אסור להחזיר.

    לכן כתבתי את המכתב הזה, כדי שלפחות אתם תקשיבו לצעקות שלי.


    צפו באיורים הדהימים של הצייר האגדי @שי קיש iskish@etrog.net.il
    נציג  נתן גלנט.jpg נציג ב  נתן גלנט.jpg

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. מרחבית
    הכוונה שלי היתה להציג את שני הצדדים (אוהבת להבין את כולם...), ויותר מזה - התכוונתי להתייחס ולהצביע על שורש הבעיה שחייבים לפתור.
    הנציגים אכן סובלים שלא באשמתם (לפעמים כן, לפעמים לא מוכנים טיפה להתאמץ ומשדרים אדישות), הם בין הפטיש לסדן, והרבה דברים לא בידיהם. לא ממליצה לצעוק ולפגוע בהם. ממש לא.
    וכפי שהוצג יפה בכתבה - לפעמים הם סופגים כל-כך הרבה- ו..גם הם בני אדם!

    מצד שני רוצה להציע לנציגים לראות את מה שקורה בראש גדול יותר.
    לקוחות מגיבים בצורה לא נעימה לא (רק) כי הם רעים, בעלי מידות לא טובות ולא מבינים אתכם.
    הלקוחות לעיתים קרובות בעמדת מצוקה וחוסר אונים מול חברה שעושקת אותם, ושאתם הנציגים מייצגים אותה כלפי הלקוח.
    ולפעמים אתם נאלצים לעזוב את מקום העבודה כאילו באשמת הלקוחות, בעוד שזה באשמת ההנהלה שגוזלת ומרמה ושמה אתכם בתור בשר תותחים.

    חייבים פיתרון. למען הלקוחות ולמען הנציגים. פיתרון כולל. לא מספיק לחתור רק לפיתרון חלקי של: יחס יפה לנציגים - הגם שזה חשוב וראוי - אלא לחתור לפתרון הבעיה משורשה.
  2. kola
    הזדהתי עם הדברים שכתבה מרחבית
    וחבל שמנסים להפוך את הכוונה
    היא כתבה שהנציגים כן אשמים כיוון שהם מייצגים חברה של גזלנים ועושי עוולות
    ואם אין דרך להגיע למנהל הגזלן, הם כן אמורים לחטוף!
    כמובן שאין להכליל את כל החברות
    אבל אם זה מה שמרגיש הלקוח מול החברה, מותר לו להביע את זה מול הנציג שמייצג את החברה!
      דן הלמדן אוהב/ת את זה.
  3. מרחבית
    הבעיה האמיתית היא שמנהלים רבים (לא כולם!) עושים עוולות, גוזלים, לא עומדים במילה שלהם, לא מספקים ידע בסיסי - ושולחים את הנציגים שלהם לעמוד מול הלקוחות בלי שום פיתרון אמיתי.
    זה לא מצדיק להתייחס בגסות לנציגים! ממש לא!
    אלא שהתלונות צריכות להיות מופנות למעבידים שיוצרים את המציאות ההזויה הזו. בכוונה תחילה.
    כי גם אם כולם יהיו מהיום והלאה מעודנים ונחמדים ונימוסיים, הבעיה הבסיסית - של התחבאות המנהלים מאחורי נציגים שאין להם לא סמכויות ולא ידע - לא תיפתר. והלקוחות ימשיכו להיגזל, לא לקבל אינפורמציה בסיסית ולא מענה הוגן מינימאלי.

    נציגים לא יכולים להתמקד רק בבעיה האישית שלהם ולדאוג לפתרונה, ולא להבין שיש כאן בבסיס בעיה של חוסר שירות מינימלי לציבור שמשלם מכספו ופעמים רבות אין לו דרך כלשהי לקבל את זכויותיו הלגטימיות, כולל השבת כספו הגזול.
    ואם הם עובדים בחברה מושחתת, אולי כדאי להם לעזוב, ולא רק ולא בעיקר בגלל הלקוחות.

    סיפור לדוגמא: היתה לי תעודת אחריות על מוצר יקר. קרתה תקלה במוצר, והנציגה טענה שזה לא כלול באחריות. אמרתי לה שכן, רשום לי בפירוש בתעודת האחריות. היא התעקשה שלא, אך לא ידעה להסביר למה. שלחתי את התעודה בפקס להוכחת העניין, והיא המשיכה לעמוד על שלה בלי כל הסבר. בסוף יצא המרצע: כך המנהל אמר. ביקשתי לדבר עם המנהל. לא, הוא לא מדבר בעצמו. בשביל זה יש נציגות(!).
    לא אלאה אתכם בפרטי הסיפור. אני מדגישה שוב: אני נגד להתנפל על נציגות! שמעתי גם אני מאחת שהיתה נציגה על תלאותיה, וכמה זה קשה ופוגע כשמתנפלים עליה בזמן שהיא כלל לא אשמה, ולמעשה היא בין הפטיש לסדן!
    אפשר לעמוד על שלנו בלי להתנפל. ובלי מילים לא ראויות!

    אך הנציגים צריכים להבין, שהם מייצגים את החברה מול קהל הלקוחות, ואם הם משאירים את קהל הלקוחות בחוסר אונים מוחלט, בתשובות לאקוניות שלא אומרות כלום ולא עוזרות כלום, שמשאירות את הלקוח הגזול או הזקוק לעזרה או לבירור - בלי שום דרך לקבל איזהו מענה נורמלי - הם בסיכון. גם אם הם לא אשמים. (ולפעמים הם כן. יכלו לעשות יותר, ולא 'בא' להם). ומוטב שהזעם שלהם יופנה לאותם מנהלים שבכוונה תחילה יוצרים את המצב הזה!
    1. נתן גלנט
      הוא אשר אמרנו. אין דרך להגיע למנהל, והנציגים לא אמורים לחטוף את הכעס של הלקוחות.
    2. קריצה
      את חושבת שנציג שחטף על הראש ולא תמיד בצדק יתאמץ יותר מהנוהל הרגיל, ממש לא....
      היום רוב המוקדים הם מוקדי מידע חיצוניים מנהל מוקד לא תמיד יכול לעזור יותר מהנציג ואם רוצים מנהל של החברה בדר"כ במוקד נורמלי זה חזרה עד 48 שע'
  4. קריצה
    חזק!
    יש לי חברה שעובדת במוקד זה נשמע בדיוק ככה
    הולכת לשלוח לה שתצחק קצת
    עצוב כמה שזה נכון, ולמי שמפקפק יש גם חרדים שצועקים
    יש גם את המשפט הקבוע ''זה לא אישי נגדך אבל...''
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.
  5. הסכת ושמע
    הבעיה גדולה הרבה יותר
    כמו ש @מ.ש. כתב/ה
    חלק מאלו שנותנים שירותי טלפון לא מכירים את המערכות שלהם
    אני לא מדבר עכשיו על חברות גדולות שעונים לך תוך 3 דק' אבל בשביל לקבל שירות אתה יכול להמתין 45 דק'
    מעבירים אותך מאחד לשני והשני לשלישי

    שבוע שעבר התקשרתי לחברה מסויימת לקבל שרות עבור מוצר באחריות ענו לי תוך 2.5 דק'
    ואחרי זה הגיע סדרה של שאלות אימות עד כאן הכל בסדר
    ואז הועברתי לתמיכה מרחוק ובמידת הצורך נשלח טכנאי.....
    ואז המתנה של 25 דק' על מנגינת רקע
    ואז כאילו הכל מהתחלה שלום חברת... מדברת....
    עניתי שוחחתי איתך לפני 25 דק' ואני עדיין ממתין לשרות ותמיכה מרחוק..........
    עד שלא צרחתי עליהם ואיימתי לתביעה (השיחה מוקלטת) אחרי 35 דק' מתחילת השיחה קיבלתי טכנאי.....
    עכשיו תגיד שזה לא מרגיז....
    לא מדובר על מיכאל/מכאיל
    לתשומת לב מנהלי חברות ענק שלא גורסים אותנו.....
      kola, תודה רבה! ו-נתן גלנט אוהבים את זה.
    1. נתן גלנט
    2. הסכת ושמע
      ממש לא
      מדובר בחברה אחרת

      עריכה:
      די דומה ל'לינק' אבל קצת שונה ומעצבן
      תודה רבה! ו-נתן גלנט אוהבים את זה.
  6. מ.ש.
    והמשך להודעה הקודמת....

    וממילא, מי שצריך לספק מידע כמו רובוט.
    אבל לצערי, נתקלתי באנשים, שהיו צריכים לתת לי תמיכה טכנית- (בכל נושא שהוא)
    והם פשוט לא הבינו מילה ממה שהם אמרו.
    זה נראה כאילו יש להם תוכנה, שמחפשת תשובות לפי מילות מפתח.
    פעם אחת אמרתי לנציגה, את מבינה שמה שאת עונה לי , לא קשור בכלל למה שאני שואלת.
    והיא, בלי להתבלבל אומרת לי, לא אני לא מבינה בנושא הזה, אבל זאת התשובה!!!
    ולעניינו, ברור שאני שוללת מכל וכל, צורת דיבור לא יפה או מזלזלת, כי בכל אופן הם בני אדם,
    אבל שמתי לב, שבהרבה מקומות, אם אני לא דורשת בצורה תקיפה, או מאיימת בעזיבה או משהו כזה, שום דבר לא זז!!!!
    לדוגמא בחברת גולן, הייתי בחבילה של 10 ש"ח לקו נוסף.
    עברתי לשבוע וחצי לחבילה אחרת( חבילת חול) והנה, אני רוצה לחזור לחבילה המקורית, והם אומרים לי, מצטערים, אי אפשר עכשיו להצטרף לחבילה הזו, היא הייתה עד זמן מסוים.
    -שום בעיה, תנתקו אותי הרגע מהקו, ותבדקו את השיחה הקודמת, שבה אמרתם לי בפירוש שאפשר לחזור!
    אמרתי אולי בצורה תקיפה, אבל מאד מכובדת, ותוך חצי שעה הם חוזרים אלי, מלאי התנצלויות, שבטח,
    סליחה, לא שמנו לב שאפשר, מייד יחזירו אותך לחבילה הקודמת וכו...
    בקיצור נושא מעניין למחשבה, לכל מי שמעסיק עובדים בשירות לקוחות....
      הסכת ושמע אוהב/ת את זה.
    1. הסכת ושמע
      "בקיצור נושא מעניין למחשבה, לכל מי שמעסיק עובדים בשירות לקוחות...."
      ולפעמים זה לא מעניין אותם
      העיקר שתוך 3 דק' יענו לך........
    2. נתן גלנט
      בדרך כלל כאשר נציג תמיכה טכנית עונה, יש לנו תחושה שלא משקרת תוך 2-3 שניות האם הוא הולך לעזור לנו, או לא.
      בד"כ התחושה ההיא צודקת מאין כמוה.

      ועל כל 10 נציגי תמיכה טכנית, יש אולי 1 רציני, מומחה, חנון אמיתי, שפותר את הבעיות בשניה.
      הסכת ושמע אוהב/ת את זה.
  7. פיגי 122
    הפספוס הגדול שלך שהיום זה לא מיכשוולי אלא נשים חרידיות שגם לפאמים יודעים מי זה הצועק כי להם מופיע פרטי המתקשר
      שיר1, הסכת ושמע ו-נתן גלנט אוהבים את זה.
  8. מ.ש.
    סליחה שאני אומרת...
    אבל לדעתי, אולי הטלפנים לא באמת אשמים, אשם מי שמעסיק אותם!!!!
    אל תעסיקו אנשים שלא מבינים מה שמדברים איתם!!!!

    מתארת פניה ממוצעת שלי למרכז הארצי לתחבורה ציבורית.
    זה נשמע בערך כך:

    שלום, רציתי בבקשה לברר על קו X שנוסע מ-Y לZ.
    מתי יש לי אותו בסביבות השעה H?
    נציגה: רגע רגע, איזה קו.
    טוב, אני חוזרת שוב על מספר הקו.
    נציגה: רגע, מאיפה לאיפה?
    ואני שוב חוזרת
    אז היא אומרת לי, טוב הקרוב יוצא לך עוד חמש דקות.
    מי ביקש את האוטובוס הקרוב????
    בקשתי בשעה ספציפית!!!

    זה תמיד היה קורה, כשזה היה נציג/ה ערבי/ה.
    פעם, הייתי פשוט מנתקת מייד, ומתקשרת שוב, מקווה בכל ליבי שהפעם יעלה בגורלי נציג שיבין את מה שאני מדברת.
    היום אני כבר לא עושה את זה מהסיבה הפשוטה שהם פשוט לא מעסיקים אנשים כאלו!
    ברגע שעונים לי, אני כבר יודעת אם את השיחה הזו, אני אגמור תוך חצי דקה,
    או שהיא תקח בממוצע 3-4 דקות (!)
    אם ה'הלו' האו במבטא ערבי(גרוזני, במקרה הזה) אני פשוט נאנחת, ומחכה לשיחה מעצבנת,
    כזו שדורשת שניים מקרא ואחד תרגום, על כל מילה שלי.
    והנושא הוא, שזה לא רק לי, ולא מידי פעם.
    הייתי יכולה להוציא ספר עב כרס, מכל הסיפורים שלי, על שירות לקוחות כזה או אחר.

    וסתם לשם השעשוע, סיפור שקרה לאחותי.
    היא הייתה צריכה מרפאה שנותנת שירות מסוים.
    היא התקשרה לשירות לקוחות של הקופה, ושאלה איפה יש לה הכי קרוב לבית.
    הנציגה (הערביה, כמה מפתיע...) אומרת לה, אני בודקת, הנה הנה, אה,
    יש לי ב... שייח ג'ארח....
    לא משנה, שזה רחוק מרחק של יותר מחצי שעת נסיעה, אבל זה עוד נושא...
    אחותי אומרת לה, לא אני צריכה קרוב לבית, אני גרה בX
    טוב טוב, אני בודקת לך, אה, יש לי בשועפת!!!
    מקסים, למה לא???
    חבל שהיא לא הציעה לה משהו בסג'עייה, עם הסעות חזור בחינם, ישר על טיל....
    מה בקשו ממכם????
    לחפש מרפאה קרובה לכתובת מסוימת???
    באמת צריך להיות גאונים!
      kola, הסכת ושמע ו-נתן גלנט אוהבים את זה.
  9. ט תהילה
    יפה,
    אבל הייתי מצפה לכתיבה נקיה יותר.
    לא חכם לכתוב עם כל מה שעולה בראש
    החכמה היא לכתוב בצורה מעודנת ועדיין להעביר את המסר

    יש מילים ממש דוחות
      חיו'ש, kola ו-אביחי בס אוהבים את זה.
  10. ישראל פרדס
    כישרון של כתיבה. ;)
      נתן גלנט אוהב/ת את זה.