הנושאים החמים
קניתי מקלדת חדשה !!
אני חייב לבדוק אם כל המקשים עובדים, אמרתי אני לא סתם ילחץ על כפתורים,
אכנס למאמרים של פרוג ואנסה את מזלי ...
אז ככה...
על מה נדבר ?!
קצת על בין הזמנים ?!
אולי אתם המרכזניקים לא מודעים אבל לנו הצפונים אין באמת בין הזמנים, "החופש הגדול" הוא מסע מפרך הכרוך בכאבי גב כרוניים, הובלת מיטות ומזרונים, טלפונים מהשוכרים הנחמדים שבאו לנפוש בביתנו והמזגן מקרר עד 17 מעלות ולא 16, הבריכה היא 40 ס"מ ולא 50, ועוד כהנה וכהנה...
כשאני מסתובב במושב שלי (אני גר באור הגנוז), מידי כמה דקות אני מסובב את ראשי כדי לנסות לראות האם על החולצה מאחורה מודפס "מודיעין" מחמת שאלות בלתי פוסקות מאורחים...
יש את השאלות הרגילות "איפה כאן הסופר?" או "איפה הבית כנסת?", יש כאלה שמחליטים להיות בין רגע אנשי נדל"ן "כמה עולה לבנות כאן בית? כמה עולה שטח?", יש כאלה שמחליטים להיכנס לכיס שלנו ולדעת במדויק כמה אנחנו מרוויחים מכל ההשכרות , ויש את השאלות המסובכת כמו "מה זה אומר שהמושב שלכם שתופי ? באמת אתם מתפללים ספרדים ושכנזים בייחד? מה אין שני בתי כנסת?
ואני הבחור הנחמד שמנסה לעשות הכנסת אורחים כמו שאבות אבותי היו, מסביר לאט על ה'שיתופי', שרק עשר משפחות שייכות לזה,
ועל התפילות שממילא כולם חוזרים בתשובה כאן וההברה החסידית לא בדיוק שייכת גם לאשכנזים, כי אשכנזי שגדל בקיבוץ וחוזר בתשובה התפילה שלו נשמעת "בוירויך אויתה ה' "... בקיצור לא בדיוק כמו כל חסיד אשכנזי נורמטיבי.
אני לא רוצה שישמע מקולי שאני מתלונן על האורחים, נהפוכו!!
חודש אחד בשנה הישוב המנומנם שלנו סוף סוף מתעורר לחיים, יש אנשים ברחובות, שירים, רעשי גלגלי המזוודות נשמעות בכל מקום, מכל בית שני מיתמר עשן של מנגל המפזר ריחות של סטיקים ומדליק פחמים טבעי. במשך השנה הישוב ריק ושומם אין נפש חיה בחוץ, משעה 7 בערב הרחבות ריקים, ואם יש את הבדיחה הידוע על העיר אלעד שמישהו ניסה להתאבד ונשכב על הכביש ובסוף מת מרעב, אז אצלנו לא צריך לשכב על שום כביש השעמום פשוט הורג אותך.
אז לסיכום בפעם הבאה שאתם מגיעים לנופש בישוב הקטן והחמוד שלנו, קחו בחשבון לא לקנות בית על בסיס שבוע של בין הזמנים אחד, תבואו לשבוע באמצע חודש טבת כזה, מילה שלי אתם מקצרים את הנופש אחרי יומיים.
נ.ב. כל המקשים של המקלדת אכן עובדים...
אני חייב לבדוק אם כל המקשים עובדים, אמרתי אני לא סתם ילחץ על כפתורים,
אכנס למאמרים של פרוג ואנסה את מזלי ...
אז ככה...
על מה נדבר ?!
קצת על בין הזמנים ?!
אולי אתם המרכזניקים לא מודעים אבל לנו הצפונים אין באמת בין הזמנים, "החופש הגדול" הוא מסע מפרך הכרוך בכאבי גב כרוניים, הובלת מיטות ומזרונים, טלפונים מהשוכרים הנחמדים שבאו לנפוש בביתנו והמזגן מקרר עד 17 מעלות ולא 16, הבריכה היא 40 ס"מ ולא 50, ועוד כהנה וכהנה...
כשאני מסתובב במושב שלי (אני גר באור הגנוז), מידי כמה דקות אני מסובב את ראשי כדי לנסות לראות האם על החולצה מאחורה מודפס "מודיעין" מחמת שאלות בלתי פוסקות מאורחים...
יש את השאלות הרגילות "איפה כאן הסופר?" או "איפה הבית כנסת?", יש כאלה שמחליטים להיות בין רגע אנשי נדל"ן "כמה עולה לבנות כאן בית? כמה עולה שטח?", יש כאלה שמחליטים להיכנס לכיס שלנו ולדעת במדויק כמה אנחנו מרוויחים מכל ההשכרות , ויש את השאלות המסובכת כמו "מה זה אומר שהמושב שלכם שתופי ? באמת אתם מתפללים ספרדים ושכנזים בייחד? מה אין שני בתי כנסת?
ואני הבחור הנחמד שמנסה לעשות הכנסת אורחים כמו שאבות אבותי היו, מסביר לאט על ה'שיתופי', שרק עשר משפחות שייכות לזה,
ועל התפילות שממילא כולם חוזרים בתשובה כאן וההברה החסידית לא בדיוק שייכת גם לאשכנזים, כי אשכנזי שגדל בקיבוץ וחוזר בתשובה התפילה שלו נשמעת "בוירויך אויתה ה' "... בקיצור לא בדיוק כמו כל חסיד אשכנזי נורמטיבי.
אני לא רוצה שישמע מקולי שאני מתלונן על האורחים, נהפוכו!!
חודש אחד בשנה הישוב המנומנם שלנו סוף סוף מתעורר לחיים, יש אנשים ברחובות, שירים, רעשי גלגלי המזוודות נשמעות בכל מקום, מכל בית שני מיתמר עשן של מנגל המפזר ריחות של סטיקים ומדליק פחמים טבעי. במשך השנה הישוב ריק ושומם אין נפש חיה בחוץ, משעה 7 בערב הרחבות ריקים, ואם יש את הבדיחה הידוע על העיר אלעד שמישהו ניסה להתאבד ונשכב על הכביש ובסוף מת מרעב, אז אצלנו לא צריך לשכב על שום כביש השעמום פשוט הורג אותך.
אז לסיכום בפעם הבאה שאתם מגיעים לנופש בישוב הקטן והחמוד שלנו, קחו בחשבון לא לקנות בית על בסיס שבוע של בין הזמנים אחד, תבואו לשבוע באמצע חודש טבת כזה, מילה שלי אתם מקצרים את הנופש אחרי יומיים.
נ.ב. כל המקשים של המקלדת אכן עובדים...
