מדור עם כיתוב14.jpg

הלך טיול...

"איתמר כמעט ולא עצם עין כל הלילה מרוב התרגשות, הוא התהפך במיטתו תוך שהוא מנסה בכל הכח לתפוס תנומה אך לשווא. ועם זאת, בהגיע השעה בה היה עליו לקום,...
נכתב ע"י ידידיה חבר · ‏26/6/18 ·
  1. ידידיה חבר
    ידיד נפש

    קם בבוקר מתפלל
    מסיים ויושב אוכל
    הכל שגרה הכל זורם
    'נס'? נשמע צורם.

    לפתע הראש כואב הגרון נפוח
    הולך לרופא, מעט מתוח
    עוד בדרך הכאב חולף נעלם
    מרגיש מצויין, הכל מושלם

    'נס' מהרהר, כבר לא צורם
    את ידו חש בעורקי זורם
    שמחה, שגרה, צרה, ותמיד
    על ניסים שבכל יום להודות נקפיד

    . . .


    חבר מחבר I הלך טיול


    * את התשובה יש לשלוח לאישי בלבד. אפשר לציין כאן ששלחתם.

    קשה לקבוע כמה זמן חיכה איתמר לטיול הזה. אבל מה שבטוח הוא, שלא מעט זמן, שנים בוודאי. כנראה שזה עוד החל במחצית שנותיו הראשונות בת"ת.

    זה לא היה סתם עוד טיול.

    כמו רובם וכולם של תלמודי התורה, גם בת"ת 'שגב התורה' בו למד איתמר נסעו התלמידים אחת לשנה לטיול שנתי. אלא שב'שגב התורה' לא היו מן המהדרין בלהדר על פתחי הנחלים וראשי הצוקים, ובכל כיתות הת"ת נסעו התלמידים לטיול בן מחצית היום בלבד, טיול שלא כלל בתוכו אטרקציות מרחיקות לכת, תרתי משמע.

    למעט כיתה ח'.

    בכיתה ח' הטיול הוא משהו אחר לגמרי. לגמרי. הנהלת הת"ת, המכירה במאמציהם הכבירים של תלמידי כיתה ח' המשקיעים בלימודם לקראת המבחנים לישיבות הקטנות, מעוניינת לתגמל את התלמידים על התמדתם והשקעתם. והתגמול שהת"ת בחר להעניק - הוא הטיול.

    הטיול - המתפרש על פני יום שלם, החל מעלות השחר וכלה בחצות ליל, נערך בסוף החורף בואכה ראשית האביב. בזמן זה, שבו התלמידים סיימו להיבחן לישיבות, ובו הם זקוקים להרפיה רצינית, הוא גם הזמן האידיאלי לטייל בצפון. מזג האוויר מאוזן בדרך כלל, הנחלים שופעים ממי החורף שחלף, ומעל הכל - החרמון, שממתין להם בעונה זו כשהוא גדוש בלבן הלבן האהוב.

    החרמון - הוא לא רק פסגת ההר הגבוה בישראל, אלא גם פסגת טיולם של תלמידי כיתה ח' בת"ת 'שגב התורה'. למרות שבמהלך הטיול הם צועדים נחל או שניים, מתפללים בקברי צדיקים, ואפילו מקנחים בשייט לילי בספינה בכינרת, אין ספק שפסגת הטיול הוא החרמון.

    בחרמון הם נוסעים ברכבל, משקיפים על ארצנו הקדושה והיפה, והכי נהנים ללחום מלחמות שלג בעוז ובגבורה, מפרקים בכך את עצביהם המתוחים מאימת המבחנים לישיבות על הפתיתים הרכים והנעימים למגע.

    • • •

    איתמר, שהיה הבן החמישי לאחר ארבעה בנים, ידע היטב על הטיול עליו שמע מאחיו הגדולים, וכבר משנותיו המוקדמות בת"ת ציפה לו בכיליון עיניים.

    כעת, משהתקרב הטיול הנכסף, גברה התרגשותו וחצתה שיאים חדשים. הטיול היה בראש מעייניו, ואיתמר לא פספס ולו הזדמנות אחת להזכיר אותו ולשוחח עליו. יותר מחודש לפני הטיול כבר החל איתמר בהכנות לקראתו, מוודא שלא יחסר ולו פריט קטנטן ושולי.

    המעיל, נעלי ההליכה, התרמיל, המשקפת, הפנס, הכובע, ועוד חפצים רבים, היו חלק מהרשימה שהלכה והתארכה ככל שהתקרב מועד הטיול, כשכל פריט זוכה לבדיקה מעמיקה על מצבו ומידת התאמתו. הגיע שלב בו הקניות לטיול הכפילו בכמה כפולות את מחיר הטיול עצמו, אבל הוריו של איתמר, הגם שלא נחשדו כבזבזנים, כמעט ולא העירו על כך דבר. הם ידעו כמה עמוק שוכן הטיול בליבו של הנער.

    • • •

    ובסוף, בסוף, זה בא.

    איתמר כמעט ולא עצם עין כל הלילה מרוב התרגשות, הוא התהפך במיטתו כמו מקק מורעל, תוך שהוא מנסה בכל הכח לתפוס תנומה אך לשווא. ועם זאת, בהגיע השעה בה היה עליו לקום, לא היה רענן ממנו. הוא התארגן בשניות ממש, וכמעט אץ רץ אל עבר הת"ת.

    ברגע האחרון לפני שיצא, הספיקה אמו לעכב אותו, ולחדד באזניו את כללי הבטיחות הנדרשים. אמנם איתמר נחשב לילד זהיר בהחלט, אבל היא חששה שבלהט הטיול הוא ישכח את עצמו, וחלילה הוא עלול להסתכן במעשים פזיזים.

    רק כשנחה דעתה לאחר שראתה שהוא זוכר היטב את כל הכללים ששיננה באזניו, שחררה אותו לדרכו, כשמטבע לצדקה בתיקו, ותפילותיה מלוות אותו בדרכו.

    • • •

    מחצית השעה לאחר חצות נחת איתמר בבית.

    מלוכלך כדבעי, עייף עד אחרון נימיו, וגרונו ניחר מההתרגשות ומזעקות הצהלה. אבל עיניו היו כבויות.

    אמו, שידעה לזהות את תחושותיו של בנה מקילומטר, הבחינה מיד שהוא לא מרוצה. אבל לא היה צורך ברגישותה המיוחדת, כל מי שרק הביט בו יכול היה לראות זאת. הנער היה מצוברח לחלוטין.

    בתחילה הוא לא ניאות לשתף אותה בתחושותיו, כיאות לבן העשרה בראשית שנות ההתבגרות, ואף ניסה לטעון שהטיול היה מקסים. רק משהבין שאף אחד לא קונה באמת את טענותיו, הוא התחיל לפרט את מה שאירע בקול מריר.

    כל הטיול דווקא חלף עליו בנעימים, הוא נהנה מכל רגע, והאווירה הייתה מקסימה. אלא שאת פסגת הטיול הוא החמיץ. בשל סיבה כלשהי הוא נאלץ להישאר באוטובוס, בעוד חבריו נהנים בכל רגע באתר החרמון.

    את ההחמצה הזו לא שכח איתמר במשך שנים רבות.

    בתמונה הבאה מצולמת הסיבה שבגללה החמיץ איתמר את הביקור בחרמון - זהו את המצולם!
    קרדיט צילום לצלמת @ספירית


    IMG_7834.png

    . . .


    יש לי מושג!

    המילים שלנו היום, הן: 'קונסטרוקציה' ו'קונסטלציה'.

    קונסטרוקציה - פירושה 'מבנה'. המינוח נלקח מתחום האדריכלות, שם הוא משמש בעיקר בנוגע לשלד, ונלקח בהשאלה למבנה ושלד גם בהקשרים רבים נוספים.

    קונסטלציה - מילה הלקוחה ממדע האסטרונומיה, ופירושה קבוצת כוכבים. בהשאלה משמשת המילה כתיאור למצב או מערך המורכב מגורמים שונים המשפיעים על כלל המצב או המערך. כדוגמת המשפט 'קונסטלציה פוליטית מורכבת'.

    תגיות מאמרים

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. א-ירושלמית
    שלחתי באישי
      ידידיה חבר אוהב/ת את זה.
  2. ידידיה חבר
    תשובה לחידה הקודמת: משפחת הדודים הרי הגיעה לפני שהמשפחה חזרה למלון. סביר להניח שהם לא הותירו את בן הדוד הצעיר לבדו בלובי עם כל המזוודות.

    סליחה על העיכוב בהעלאת התשובה.
      הערש, סטודיו מנטה ו-קווי מתאר אוהבים את זה.
  3. קווי מתאר
    נשמח לפרסום הפתרון לחידה הקודמת.
    תודה!
      הערש ו-ידידיה חבר אוהבים את זה.
  4. סטודיו מנטה
    מה לגבי תשובה לחידה הקודמת? איפה היא מתפרסמת?
      הערש, ידידיה חבר ו-wald אוהבים את זה.
    1. ידידיה חבר
      נשכח...
      יתוקן בל"נ תיכף.
      הערש אוהב/ת את זה.
  5. עט להשקיע
    שלחתי באישי
      ידידיה חבר אוהב/ת את זה.
  6. יוסף שחק
    ידידיה, אתה אוהב לכתוב על טיולים ונופש, הא?
      ידידיה חבר אוהב/ת את זה.
    1. ידידיה חבר
      בעיקר אוהב לבצע אותם, אבל איך שלא זה העונה...
      הערש אוהב/ת את זה.
  7. תמימה
    למה להגיב פה? אמרו לכם תשובה באישי, לא?
    1. ידידיה חבר
      נכון מאד!!!
      הערש אוהב/ת את זה.