היכל הנגינה הגבוה, איך נבואה שעריך?

לא זכיתי, או לא עלה בגורלי אם תרצו, להיות מ"אנשי התעשיה" של יוצרי המוזיקה, לא החסידית ולא היהודית.
אני רק איש פשוט שמדי פעם זוכה להתרומם לצלילי המוזיקה השמימית היהודית, אם זה במה שמכונה "מוזיקה חסידית", אם זה בנוסחי קרליבך ודומיהם, ואם זה בשאר הנוסחים והסגנונות כולם אהובים ומרוממים.

אבל למרות - ואולי בגלל - כל זה, כשאני שומע לאחרונה שוב ושוב שאלות בנושא, במגוון וריאנטים, אך כולן נעות סביב המחשבה כביכול מוזיקה, היא מקצוע נרכש כמו נהיגה. פשוט לומדים, עוטשים תאוריה, ו- זהו אנחנו בפנים.

מבקש לשתף אותכם בתגובה שניסחתי, חלקה כבר הובאה כאן על דפי האתר, אך אנצל את במת המאמרים המכובדת כדי לשתף אצכם, ולשמוע את דעתכם, אם כאנשים פשוטים ואם כאנשי מקצוע.

כל הגישה של "איך עושים את זה"
זו שאלה כל כך לא נכונה - ואם מישהו עם ידע יאמר זאת אולי אפילו מזלזלת בעולם הנגינה הגבוה.
לפני הכל, בשונה מהמקובל, לכל אחד יכול "ליפול" לחן טוב, מדי פעם. וכל אחד בדגש על כולנו. גם זייפנים כרוניים ואנשים שהקשר ביניהם למוזיקה רחוק כרחוק הסופרן מהבס יכולים למצוא ניגון, לחן, ואולי אפילו רק איזו "תנועה" מזדמזמים להם בראש.
בעלי כשרון מוזיקאלי שיש להם גם כושר יצירה יכולים להלחין, בתדירות יותר גבוהה, וגם לנסות להגיע לזה, ובעיקר - יותר קל להם להוציא את זה מהראש אל המקלדת (מלשון קלידים, כמובן) או אל הנייר.

אבל למעט כמה "ענקי יצירה" כמו יוסי גרין, עיקר הלחנים, גם של המלחינים הקבועים והמוכרים, לא מגיעים "לפי הזמנה" אלא ברגע של השראה, מסיבות משמחות או מצערות או סתם ברגעים טובים או מרוממים, "הויכע צייטן" לחסידים שבינינו...
אגב גם גרין ומלחינים מסוגו מספרים רבות על לחנים ש"נפלו להם".

כמובן, שלא מה שנופל לראש המלחין יגיע כמו שהוא לאוזנינו. אחרי הנפילה הראשונית, של החלק העיקרי, מתיישבים, לעיתים עם הזמר המיועד, ולעיתים לבד או עם ידיד למוזיקה, לעבוד על הלחן. מוסיפים חלק, מורידים ומעלים "קנייטשים" כאלו ואחרים, עד שהלחן יכול לצאת לדרך.
כמובן שפעמים רבות גם הלחן שכבר "עבדו עליו" לא הוא הלחן שיצא לציבור, כי יהיו שינויים כאלו ואחרים.
אם כן (בניגון למדני), יוצא שהגישה "איך עושים את זה" כלל לא רלוונטית.

רק אעיר, שכמובן שיש מה ללמוד, וישנם בתי ספר רבים למוזיקה, ואגב, בהקשר לדימוי הנהיגה שהובא לעיל - גם במוזיקה יש תאוריה. אלא, שלרוב לא תלמדו בהם "איך עושים את זה" אלא "איך עושים את זה -כשעושים- באופן נכון".

מקווה שהועלתי.

אשמח להערות, תגובות, דוגמאות והוכחות מכל מי שיקרא את הפוסט המתומצת הזה.
על המחבר
ח
חמצוץ, מתמחה דנדש מהניילונים בכתיבה, יכולת שנחבאה הרבה שנים שמנסה להגיע כעת לידי ביטוי...
אשמח מאד לכל הכוונה, ייעוץ הערה וגערה וכמובן גם ביקורת בונה.
בפרטי, או כאן כתגובה...
אה, רגע, איך שכחתי, גם לכל איזו עבודת סטאז' ונסיון, כמובן, אפשר לפנות...

תגובות

אכן, ברשותי מספר רב של לחנים, (שאין לי מימון כרגע להוציאם לאור), חלקם התנגנו על האורגן במצב פסנתר עם אקורדים בסיסיים בלבד, חלקם בשעת איכות עם חבר על גיטרה, וחלקם בשירה בפה בשעת מוזה של שירה, כמובן שהם עוברים שיפוץ, פתיח אחר, פזמון שונה, אקורדים יותר מדוייקים, וכו' אגב שמעתי מחבר שהכיר מלחין שבאיזה שלב הלחנים שלו ירדו מאיכותם, כששאלו בנימוס מה השתנה, ענה לו הלה: בטח, למדתי תאוריה, באופן מקצועי, עכשיו הכל חוקי, מוסר השכל: הכשרון הטבעי דוקא הוא המייחד את האדם.
 
מסכימה מאוד מאוד, כאחת שחשוב לה מוזיקה איכותית מעצבן אותי הלחנים הרדודים(וגם הזמרים...)
אגב, בתור אישה, ש לי מה לעשות עם לחנים?
וגם איך אדע אם הם 'שוים'? כי הרי בתור המלחינה הם שלמות.
ואם כך, אני מבינה גם את המלחינים ההם....
 
לדעתי את האיכות של נגינה/יצירה/לחן צריך למדוד בעיקר בעינים מקצועיות ולא על פי המדד עד כמה הציבור "קונה" את זה.
יש לחנים משוגעים ומטורפים ותת רמה שהצליחו למכור אותם לציבור ושרים אותם בכל החתונות, אבל הם זולים ומכוערים. כמו שהיו.

חכמת המוזיקה היא מדע מדויק שנלמד באוניברסיטאות במשך שנים, ואין בו קיצורי דרך (זאת אומרת מי שמקצר דרך התוצר שלו יהיה בהתאם).
 
לדעתי את האיכות של נגינה/יצירה/לחן צריך למדוד בעיקר בעינים מקצועיות ולא על פי המדד עד כמה הציבור "קונה" את זה.
יש לחנים משוגעים ומטורפים ותת רמה שהצליחו למכור אותם לציבור ושרים אותם בכל החתונות, אבל הם זולים ומכוערים. כמו שהיו.

חכמת המוזיקה היא מדע מדויק שנלמד באוניברסיטאות במשך שנים, ואין בו קיצורי דרך (זאת אומרת מי שמקצר דרך התוצר שלו יהיה בהתאם).
תוצר ברמת לחן- לא נכון!
אגב, ר' יוסף משה כהנא מ"לחיים טיש", המפק הגדול במוזיקה החסידית, לא יודע תוים!
 
אגב, בתור אישה, ש לי מה לעשות עם לחנים?
לכאורה האפשרויות הם או לשיר לנשים בלבד, או למכור/לתת לזמרת וכו'
לגבי מכירת לחנים לזמרים זה לא שונה מגברים שמלחינים, רק שאת הסקיצה שמקליטים כדי לשלוח לזמרים צריך שגבר ישיר כמובן. חוץ מזה אני לא רואה הבדל.
אם אני זוכר נכון ראיתי שיש נשים שמכרו לחנים לזמרים ידועים.
 
לדעתי את האיכות של נגינה/יצירה/לחן צריך למדוד בעיקר בעינים מקצועיות ולא על פי המדד עד כמה הציבור "קונה" את זה.
יש לחנים משוגעים ומטורפים ותת רמה שהצליחו למכור אותם לציבור ושרים אותם בכל החתונות, אבל הם זולים ומכוערים. כמו שהיו.
זה מאוד פשוט העניין- אנשים שלא מבינים במוזיקה לרוב רוצים דברים פשוטים. מוזיקאים לרוב רוצים דברים יצירתיים ומעניינים. זה הרבה פעמים לא הולך ביחד.
אם אתה רוצה שהחומר שלך יעבור טוב לציבור שרובו לא מבין גדול, אתה צריך להישאר פשוט. נכון שזה פשוט, אבל זה מה שהם רוצים.
אנשים בתעשיית המוזיקה יודעים איך לדבר לשפה של הקהל, שכמו שאמרנו רובו לא מבין גדול ו... לא יאהב שיר בקצב סווינג. לא יאהב שתעשה יותר מדי אקורדים ג'אזים שהם לא מכירים, לא יאהב שיהיו מילים מוזרות בשיר וכן הלאה על זה הדרך. אנשים אוהבים את המוכר והפשוט ולא מחפשים שיאתגרו אותם. אתה מוזיקאי ודווקא רוצה להאתגר ולכן תהנה ממוזיקה בקצב מחודש [לא רק דיסקו בלדות ורוק] שיר שמתפתח בצורה מפתיעה, ושיש שם אקורדים מעניינים.
אם אתה אומר לעצמך "מה זה השירים האלו, לא מצאו משהו יותר טוב?" התשובה היא, למה שאתה קורא טוב, לאו דווקא הם יקראו טוב...
טוב לך זה מוזיקלי ויצירתי, טוב להם זה מה שמוכר ושקל לציבור לבלוע.

אמר לי את זה מוזיקאי מ"התעשייה" בצורה הכי פשוטה: "אתה רוצה להלחין בשביל החצי אחוז מוזיקאים, או בשביל שאר הציבור?"
אותו מוזיקאי עובד בתעשיית המוזיקה ומנגן ומקדם את המוזיקה הפשוטה, הוא גם חלק מוועדת הפלייליסט של קול חי.
וכמה לא מפתיע- לעצמו הוא מלחין שירים בסגנון מורכב, ושומר אותם לעצמו בבית.
 
אהממממ....
לא הכי נכון, עיין ערך מרים ישראלי, שהתחילה את דרם לחנים, רק אחר כך כתמלילנית.
התשובה רק מוכיחה את נכונות דברי (לדעתי בכל אופן...)
אישה אחת(!!!!!!!) הצליחה לעשות את זה.
ואני מדברת עכשיו אחרי תקופה ארוכה של בדיקת הנתונים והאפשרויות העומדות בפני כאישה מוזיקאית בכלל וחרדית בפרט.
יש, לא אומר שאין בכלל, אבל מוגבלות ומעטות בצורה מעוררת תסכול.
 
לא חושבת שיש לחן 'מכוער'. זה עניין של טעם. ועל טעם וריח...וכו'.

ולא ניראלי שלחן בא רק ברגע של השראה...לפעמים לחן טוב בא אחרי עבודה קשה.

אין מה 'להצטער' על יכולתינו ה'מוגבלות' בתור נשים בתעשיית המוזיקה. הצניעות היא הכבוד שלנו, ואין זה אומר שהחלומות אמורים להצטמצם לגודל של כמה קליפות שום.
(לי עצמי יש חלומות גדולים. בטוחה שעם הכלים הנכונים אני אגשים אותם בע"ה)
בהצלחה!
 
(לי עצמי יש חלומות גדולים. בטוחה שעם הכלים הנכונים אני אגשים אותם בע"ה)
אמן!!
הצניעות היא הכבוד שלנו
נכון. ואז?
יכולתינו ה'מוגבלות' בתור נשים בתעשיית המוזיקה
למה מוגבלות במרכאות? את חושבת שהן לא מוגבלות?
אין מה 'להצטער'
שמחה בשבילך שאת לא מצטערת
נראה לי ש "אין מה" זה קצת גורף מדי
 

אולי מעניין אותך גם...

למה אנחנו כל כך אוהבים טריוויה?
כי מי מאיתנו לא אוהב תחרויות? ושזה כולל הנאה וסיפוק גדול ודרך מצויינת ללמוד דברים חדשים ומרתקים - איך אפשר שלא לאהוב?! מחקרים גילו שלמשחקי...
תחרות "הלוח המנצח": המודעה "יוצאת לחופשי" נבחרה למקום הראשון * הוגרלו שלושת הזוכים בתחרות
לא פחות מ- 4813 גולשים השתתפו בתחרות הייחודית לדירוג מודעת הרחוב הטובה ביותר מבית 'גיל גרופ' ואתר 'פרוג' * ההגרלה נערכה במסגרת פודקסט מומחי פרסום...
איך נפלתי מקומה 48
סיפור אישי, חויה קשה שהביא לי סטאז לימוד גדול
אשכול על ידי עושי המלאכה - קומיקס
5.00 star(s) 4 דירוגים

לוח אירועים

הצטרפו לקורס משתלם מבית פרוג
והתקדמו למקצוע מתגמל ומבטיח!

הסטורי של פרוג

לחץ להגדלה

המספרים של פרוג:

337,452

משתמשים נכנסו לפרוג בחודש האחרון

671

משתמשים מבקרים ברגע זה באתר

4,986

הודעות נכתבו בממוצע ליום בחודש האחרון

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח דרושים

לוח הסעות ושליחויות

למעלה
לשיחת ווטסאפ עם בית פרוג
צ'אט בווטסאפ בנושאי יעוץ לימודים, פדגוגיה ומזכירות
היי, אפשר לדבר איתנו, אנחנו כאן!