בס"ד

אמא,
המילה המיוחדת הזו, שמגיעה לך ממני ביושר
לפני יותר מעשרים שנה זכיתי להכיר וזה היה מעט מידי
את גידלת את בעלי ונתת לו כל מה שיכלת
חינכת אותו בצורה הטובה ביותר והקנית לו קניני רוח
הכשרת אותו בכל בחינה שיוכל להיות הבעל הטוב ביותר בשבילי
ואבא מושלם לילדים שלנו
אמא, זכיתי להכיר אותך
זכיתי לראות את מעשייך הטובים
לחוות את הווי הבית הגדול שניהלת
לראות את הדאגה שלך לכל אחד
להנות מהכנסת אורחים מושלמת
כשהגענו אליך לשבת, היינו מקבלים אשל מלא.
ידעת מה כל נכד אוהב לאכול ודאגת שהמאכל האהוב לו יהיה על השולחן
ואנחנו לא היינו האורחים היחידים שלך
היית משקיעה בבישול לשבת את כל מה שיכולת.
ודאגת שלא יהיה מישהו לא מרוצה ליד השולחן
כל מי שהגיע לבית בין לביקור קצר או לשבת וחג קיבל הצעת מרק חם או לפתן קר
תמיד היה לך משהו לתת.
את לעצמך לא היית צריכה הרבה. הסתפקת במועט שבמועט
אבל בשביל האורחים היית מכינה הכל.
היו לך מפעלי חיים שהקמת. בלי ארגון גג או צוות מתנדבים
עשית הכל ביעילות בחריצות בשקט ובצניעות אופיינית
בזמן מגורכם בבאר שבע, היית דואגת למלווים של החולים שאין להם אוכל בבית החולים
בישלת והגעת לבית החולים לתת למלווים אפשרות לאכול אוכל כשר למהדרין
הבית היה פתוח לכל אורח מזדמן
הכנסת הביתה אורחים שנקלעו לבאר שבע מכל מיני סיבות
אנשים שאבא היקר היה מביא מבית הכנסת
אלמנות שגרות בסביבה והיו נהנות לשבת איתך לארוחה חמה ואוזן קשבת
אנשים קשי יום שאצלך היתה להם פינה חמה
היית עוסקת בקרוב רחוקים
עוד לפני שקמו כל הארגונים
וגם אם הם היו בשטח, זה לא משנה. לך היה את מפעל החיים שלך
לימדת כלות חילוניות והדרכת אותן איך להקים בית בישראל
אשת חיל מי ימצא, היית חרוצה כל הבית מלא ברקמות ומקרמה שסרגת הנכדים זכו, סרגת לכל אחד סוודר ללידה. דאגת שהתפרים יהיו בצד החיצוני של הבגד לנוחות מירבית של התינוק.. שבת חורפית אחת הגעתי בלי ציוד מתאים, נתת לי שאל סרוג יפה ואמרת שיש לך עוד ואין צורך שאחזיר לך. שאלתי מאיפה זה, ענית בפשטות שזה מעשה ידיך.
הלשון שלך היתה נקיה. מעולם לא שמעתי ממך לשון הרע. את לא חשבת על אף אחד רע.
רכילות היתה מחוץ לתחום. התעניינת בזולת רק לצורך עזרה.
מה שלא סיפרתי לך לא ידעת. לא חיטטת ולא חפרת. ואני מאמינה שכמו כל אדם עלי אדמות, גם לך היתה סקרנות פשוטה. אבל מעולם לא מצאתי אותה אצלך.
ראית מעלת כל אדם גם אם לא הלך בדרכך או בצורת השקפתך
הכבוד שלך לילדים וידיעת המעמד שלך במשפחה היה תחום גדול בפני עצמו
מעולם לא הרגשתי שיש לי שוויגער במושג השלילי. לא התערבת לנו בחינוך או בכל נושא אחר.
וכששאלתי אותך איך לנהוג עם ילד, ולנסות להנות מניסיונך העשיר, אמרת לי בפשטות, אני רק הסבתא. את יודעת מה צריך לעשות
הייתי צריכה לשכנע אותך שזו לא התערבות בחינוך. זה רק נטילת עיצה מהזקנים ומניסיון חיים
למדתי ממך לכבד את הילדים שלי. לתת להם כלים ואת הבחירה איך להשתמש בכלים האלו
היית אי של רוגע ושלווה. לא העלית טונים ותמיד שלטת בעצמך.
זוכרת פעם שהיה משהו שמוציא כל אדם שפוי מדעתו. את ישבת עם שפתיים סגורות וחיכית שהדרמה תעבור. זה לא היה קשור אליך ולא ראית טעם להתערב
בכל סיטואציה כזו התפללתי שגם אני אדע להתגבר וכמוך להבליג ולא להתערב בדברים שלא קשורים אלי.

התפילות שלך אמא, מותר לקנא ברוחניות נכון?
כשאבא נפטר והילדים אמרו קדיש, הרגשת צורך להצטרף אליהם
אבל כמובן לא יכולת, אז במקום לומר קדיש, היית עונה אמן יהא שמי רבא
בשביל זה היית הולכת לבית הכנסת שלוש פעמים ביום
שחרית מנחה וערבית. להשתתף במנין ולענות אמן לקדיש
גם כשהגעת להתארח אצלנו, חיפשת איפה יש עזרת נשים פתוחה. והלכת בגשם ובשמש
יומיים לפני שהלכת מאיתנו, עוד הלכת לבית הכנסת ובאמצע הדרך כוחותיך לא עמדו ל וחזרת הביתה
אהבת תורה אצלך היתה מושג.
לאבא היה ארון ספרים מרשים עם ספרים יקרים שלא נמצאים בכל אוצר ספרים
אחרי הפטירה של אבא, הדבקת מדבקות על הספרים וניהלת גמ"ח בלי שם
אברכים הגיעו לשאול ספרים, ובזכותך ובזכות הסדר המופתי זיכית אברכים ולומדי תורה הגיע לספרים המיוחדים האלו. גם את זכית ללמוד. למדת הלכה עם אבא בכל ארוחה וארוחה וככה המשכת. בכל ארוחה שישבת ליד השולחן, פחת קיצור שולחן ערוך ולמדת הלכה. הספר היה מונח במדף והגיע לשימוש שלוש פעמים יום.
שולחן שבת היה שולחן של דברי תורה. אחרי שהאוכל חולק שאלת מה הרב אמר בדרש. שמעת את הדברים והוספת עליהם משלך או שהיו לך שאלות נכנסנו לדיונים השקפתיים
שמעת שיעורי תורה תמידים כסדרם. גם אחרי שעזבת את באר שבע היית ממשיכה לחזור לשם לשיעורים הקבועים שלך. בזמן הקורנה, השיעורים עברו להיות במרחב הקולי, קיבלת הוראות כניסה למדת את המערכת והצלחת ללמוד גם בצורה הזו. בגופך ממש יצאת להתריםאנשים לטובת הכולל לעילוי נשמתו של אבא. זה היה סיבוב שבועי אחר כך חודשי. בסיבוב את דאגת לדבר עם ידידים וקרובי משפחה, לשאול אום אם אפשר להגיע לביקור, ובערב היית מגיעה מדברת משמחת אותם בביקור ובסוף מתרימה לטובת הכולל. אני חושבת שבסיבובים האלו זכית כמה דברים כמו ביקורי חולים לשמח קשישים ומעל הכל גרמת לעילוי נשמה של אבא ע"י התרומות שהתקבלו וניתנו לאברכים עמלי תורה.
לא ויתרת לעצמך וקיימת מצוות בכל הכח. בראש השנה היית עומדת מתחילת חזרת הש"ץ ועד אחרי קדושה. גם בזמן חולשה עשית את זה
כל התנהלותך היתה עשיה. ובתקופה האחרונה בכית על הזמן שאת לא יכולה להיות פילה מחמת החולשה. חיפשת דרכים לחזק את עצמך שלא כל פעולה תפיל אותך למיטה
אצילותך ניכרה בכל מהלך בחייך. בהילוכך האיטי בקולך השקט
כל מי שפגש בך ציין את ההוד שהקרנת
היית מגיעה לשמחות אצל כל המשפחה המורחבת. השתתפת מכל הלב
הכרת את כל האחים והאחיות של החתנים והכלות שלך
בכל פעם שנפגשנו שאלת אותי מה עם ההורים, מה עם אחותי שיש לה תאומים ואיך היא מסתדרת איתם.
אם מישהו לא הרגיש טוב במשפחה, היית מתקשרת כל יום לדרוש בשלומו. הצעת עזרה ובדקת אםיש פתרונות לבעיה. תמכת בנו בכל דרך שיכולת וכל הזמן שאלת ובדקת מה עוד צריך ואפשר לעשות
שמחת בכל אירוע שהיה ועשית מאמצים ושעות נסיעה כדי להגיע לומר מזל טוב. גם כשמדובר בנכד של מחותנים
כשהיו בריתות בשעת בוקר מוקדמת, היית מגיע מבעוד ליל כדי להספיק להגיע לשמחה
או שיצאת באשמורת הבוקר לנסיעה ארוכה. אין דבר שהיה מונע ממך להתאמץ מה שחשבת שנכון לעשות, עשית בכל מחיר
עוד זכית לרקוד בחתונה שבוע וחצי לפני פטירתך
רצינו לחגוג לך יומולדת אמא
לא ידענו באיזה צורה נעשה את זה
איך יהיה לך הכי נח ושמח
רצינו להרוות אותך נחת. אבל לא להקשות
התלבטנו בין אירוע ביום הגדול או להיפגש בשבת יחד כל הנשואים
הסכמת שנגיע אליך לשבת.
אבל אחרי כמה ימים אמרת שאין לך כח וכל זוג יגיע לבד.
ביקשת שלא נקבע מקום למסיבת חנוכה כי זה יהיה גדול עליך
יום הולדת 90 =צ'
מתאים לך להגיע לגיל הזה.
כולך צידקות ורצון לעשות רצון בוראך
הגעת אמא. בצלילות מיוחדת. בדרך המושלמת שלך
הגענו כולנו
איחדת אותנו בבית החולים. בקריאת שמע ישראל וה' הוא האלוקים
לא רק אנחנו הגענו ליום ההולדת
מאות מלווים הגיעו לחלוק לך כבוד אחרון
צאתו של צדיק משאירה רושם
מתפללת שנוכל לקחת אפילו מעט ממה שהותרת לנו
לדבוק במשהו אחד ולקחת לנו לצידה
ויהא זה לעילוי נשמתך הטהורה
מתגעגעת כבר מעכשיו.

ת.נ.צ.ב.ה.​