הנושאים החמים
מי שמכירה אותי מקרוב, יודעת שכחלק מעבודתי, אני מבקרת הרבה בבית פרוג.
אתמול, הייתי צריכה להגיע למקום לפגישה עם חלק מהצוות ועל הדרך התיישבתי אצל המזכירה
להמתין לשאר בני המפגש.
פתאום ניכנס למשרד חיים דיקמן, מנכ"ל פרוג. הפנים שלו היו חיוורות, ומי שמכיר אותו, יודע שהוא אדם מאיר פנים
בצורה לא רגילה, ובטח לא מאלו מעכירים את האוירה עם תחושות לא טובות.
ואז הוא נישען על הקיר וכמעט בכה.
הוא סיפר על תלמידה בבית פרוג שהבת שלה חלתה במחלה הנוראה
"התלמידה הזו יצאה לפגרה כדי לסעוד את הבת שלה, ועכשיו היא חזרה" הוא סיפר.
ציפינו לשמוע ממנו שב"ה, הכל חזר לקדמותו.
אבל הסוף היה נורא.
"הבת שלה נפטרה, היא היתה בת שלוש".
כאן הרכנו כולנו את הראשים. אוי אלוקים, כמה צער!!!!
"ואתם יודעים מה הכי כואב לי? (נכון שהכל ביידי שמים, אבל א.כ. ) לא במעט מקרים, אנשים נפטרים בגלל חוסר השתדלות כספית"....
אני לא אדם של התרמות, אין לי אחוזים אצל עזר מציון, וגם לפרוג אין שום טובת הנאה מהקמפיין
רק לב טוב ושותת דם, שרוצה להציל חיים הניע את טובי וחיים להרים את הקמפיין הזה.
לצערי, לפני כחודשיים, כשפגשתי בחיים וטובי בכניסה לבית פרוג, גילתי אותם....
בוכים.
בדמעות ממש.
זה הרגע בו הם בישרו לנו כי האחיין שלהם נפטר. בחור בן 17 שחלה במחלה במוח, הצליח לשרוד איתה 7 שנים
אך לא היה מענה רפואי לבעיה שלו.
ברגע הזה, הבינו חיים וטובי, שאם יש כל כך הרבה חולים שלא ניתן להציל, כי המצב שלהם מסובך והטיפול בו עלול להיות מוות מיידי, אז....
חובה להציל את אלו שכן יש להם סיכוי!!!!
ואלו שיש להם סיכוי, הם מאות, ואלפי חולים יהודים, שאין מספיק דגימות מח עצם מתאימות להם.
מסתבר שבסין, יש את מאגר מח העצם הגדול ביותר לחולים הזקוקים לו
אבל אפילו אחד, לא מתאים ליהודים. מאחר ויהודים הם העם המעורב ביותר מבחינת מוצאים.
נניח שמרוקאי מתחתן עם תימניה או פולני עם אוקראינית- צריך למצוא בשביל הילד שלהם מח עצם במיוחד מהזן שלהם.
וכאן הקושי הגדול.
כשחיים בירר איך כן ניתן להציל חיים של חולים, הוא גילה שעזרה כספית למאגר מח העצם היהודי, הוא אחד הדברים הכי קריטיים כעת כדי להציל את חייהם של מאות חולים, שהמצב הסופני שלהם, יכול להתהפך, והם יקבלו חיים.
אני חושבת שאם מישהו מאיתנו רוצה לשמח, או להוקיר טובה קטנה ולהיות שותפה עם הבית הזה, שכולנו ניתרמים/ות ממנו יום ולילה- זו העת.
להיות שותפ/ה אמיתי למהלך הזה, ולהגיע יחד ליעד, שבעז"ה ייתן לנו כף זכות ביום הדין- של הצלת חיים.
היעד עוד רחוק לצערי, מי שהציץ יכל לראות שלא הגענו אפילו לרבע מהסכום הנדרש.
אנא ממך, בקשה אישית ממני, תלחצו על הקישור, ותעשו אפילו משהו קטן, למען הצלחת המבצע.
https://www.ami.org.il/partners/ab/ab18/ct-dickman/
אתמול, הייתי צריכה להגיע למקום לפגישה עם חלק מהצוות ועל הדרך התיישבתי אצל המזכירה
להמתין לשאר בני המפגש.
פתאום ניכנס למשרד חיים דיקמן, מנכ"ל פרוג. הפנים שלו היו חיוורות, ומי שמכיר אותו, יודע שהוא אדם מאיר פנים
בצורה לא רגילה, ובטח לא מאלו מעכירים את האוירה עם תחושות לא טובות.
ואז הוא נישען על הקיר וכמעט בכה.
הוא סיפר על תלמידה בבית פרוג שהבת שלה חלתה במחלה הנוראה
"התלמידה הזו יצאה לפגרה כדי לסעוד את הבת שלה, ועכשיו היא חזרה" הוא סיפר.
ציפינו לשמוע ממנו שב"ה, הכל חזר לקדמותו.
אבל הסוף היה נורא.
"הבת שלה נפטרה, היא היתה בת שלוש".
כאן הרכנו כולנו את הראשים. אוי אלוקים, כמה צער!!!!
"ואתם יודעים מה הכי כואב לי? (נכון שהכל ביידי שמים, אבל א.כ. ) לא במעט מקרים, אנשים נפטרים בגלל חוסר השתדלות כספית"....
אני לא אדם של התרמות, אין לי אחוזים אצל עזר מציון, וגם לפרוג אין שום טובת הנאה מהקמפיין
רק לב טוב ושותת דם, שרוצה להציל חיים הניע את טובי וחיים להרים את הקמפיין הזה.
לצערי, לפני כחודשיים, כשפגשתי בחיים וטובי בכניסה לבית פרוג, גילתי אותם....
בוכים.
בדמעות ממש.
זה הרגע בו הם בישרו לנו כי האחיין שלהם נפטר. בחור בן 17 שחלה במחלה במוח, הצליח לשרוד איתה 7 שנים
אך לא היה מענה רפואי לבעיה שלו.
ברגע הזה, הבינו חיים וטובי, שאם יש כל כך הרבה חולים שלא ניתן להציל, כי המצב שלהם מסובך והטיפול בו עלול להיות מוות מיידי, אז....
חובה להציל את אלו שכן יש להם סיכוי!!!!
ואלו שיש להם סיכוי, הם מאות, ואלפי חולים יהודים, שאין מספיק דגימות מח עצם מתאימות להם.
מסתבר שבסין, יש את מאגר מח העצם הגדול ביותר לחולים הזקוקים לו
אבל אפילו אחד, לא מתאים ליהודים. מאחר ויהודים הם העם המעורב ביותר מבחינת מוצאים.
נניח שמרוקאי מתחתן עם תימניה או פולני עם אוקראינית- צריך למצוא בשביל הילד שלהם מח עצם במיוחד מהזן שלהם.
וכאן הקושי הגדול.
כשחיים בירר איך כן ניתן להציל חיים של חולים, הוא גילה שעזרה כספית למאגר מח העצם היהודי, הוא אחד הדברים הכי קריטיים כעת כדי להציל את חייהם של מאות חולים, שהמצב הסופני שלהם, יכול להתהפך, והם יקבלו חיים.
אני חושבת שאם מישהו מאיתנו רוצה לשמח, או להוקיר טובה קטנה ולהיות שותפה עם הבית הזה, שכולנו ניתרמים/ות ממנו יום ולילה- זו העת.
להיות שותפ/ה אמיתי למהלך הזה, ולהגיע יחד ליעד, שבעז"ה ייתן לנו כף זכות ביום הדין- של הצלת חיים.
היעד עוד רחוק לצערי, מי שהציץ יכל לראות שלא הגענו אפילו לרבע מהסכום הנדרש.
אנא ממך, בקשה אישית ממני, תלחצו על הקישור, ותעשו אפילו משהו קטן, למען הצלחת המבצע.
https://www.ami.org.il/partners/ab/ab18/ct-dickman/
