הנושאים החמים
מחקרי הבינה המלאכותית זוכים להיקפי השקעות שרק הולכים וגדלים. כיום הבינה המלאכותית הינה בעלת אינטליגנציה נמוכה מאד ביחס להלך מחשבתו של אדם ממוצע, יש כאלו המדמים אותה לאינטלגנציה של בעלי חיים מהרמה הנמוכה ביותר.
מרטין פורד, מחבר הספר
"Architects of Intelligence"
ראיין יותר מ20 מומחים התחום הבינה המלאכותית ברחבי העולם ובדק מולם את ההערכה לזמן בו נגיע לשלב שהבינה המלאכותית תתחרה ביכולת החשיבה של בני האדם. התוצאות בסקר הקטן הוכיחו כי אולי בשנת 2029 לכל הפחות תגיע הבינה המלאכותית ל50 מיכולת החשיבה האנושית. תווך הזמן הגבוה ביותר שניתן בתוצאות הסקר הוא שנת 2200 כשהממוצע עומד על שנת 2100. זאת במידה ואכן הפיתוחים הטכנולוגים יגיעו לידי מעשה וימשיכו בהתפחות מתמדת ומואצת, הכוללת יכולת לפתור בעיות שלא ניתן להן כל פתרון בעשורים האחרונים.
בפרקים הקודמים במדור, הצגנו את מבחן האינטילגנציה המודד את היותו של מחשב בגדר 'בינה מלאכותית'. מסתבר כי למרות שכוח העיבוד של המחשבים המודרניים שובר את יכולות המוח האנושי, כפי שהוצג בניסויים בהם ניצחו מערכות בינה מלאכותית אלופי שח אנושיים, לא היו אלו מכונות שחושבות: הן רק קראו את מפת המשחק ובחרו תגובה מתאימה במהירות; די בכך שהיריב היה מבצע משהו שלא נכלל ברשימת המקרים שתיעדה התוכנה, והיא היחתה כושלת.
התוכנות יודעות לפעול בהתאם לסיטואציה, אך לא להבין מה הן עושות ולא ברור כיצד יצליח המדע לגשר על פני התהום הזו
זאת, ניתן לבחון למשל בתכנת התרגום של גוגל: translate.google
המביאה רעיונות תרגום שלעיתים רחוקות מהמשמעות הנכונה של המשפט. בעיקר בצירוף שתי מילים ויותר, בגלל התייחסותה הפשטנית לתרגום המילולי.
(אתגר: הביאו לנו כמה שיותר צירופי מילים אשר מקבלים תרגום 'חסר שכל' בתכנת התרגום של גוגל).
התהום בין היכולת לפעול והיכולת לבצע את הפעולה לאור מה שאנו מכנים "השכל הישר" אף גדולה יותר; לדברי פורד, חלק מהמומחים מאמינים שזה אפשרי ורק שאלה של זמן ומאמץ, בעוד אחרים רואים בכך ניסיון תפל - וכלל לא רואים טעם בללמד מכונות לפעול בצורה זו או להבין לוגיקה סימלית.
אפשר לדמות זאת ליכולת ללמד יצור אנושי בעל הפרעה תקשורתית קשה כיצד להגיב בסיטואציות שונות. אם למשל נלמד אותו להקשיב למנגינה ולא רק למלל הנאמר לו, לא נוכל ללמד אותו את כל הסיטואציות האפשריות כולל כאלו שמביעות מלל חיובי אך טון שלילי. או מורכבות יותר, בהן השפה המקומית רגילה להשתמש בביטויים שלילים בנימה ביקורתית, אך הלך הרוח הינו חיובי ומפרגן.
לסיכום, תכנות הבינה המלאכותית העכשוויות, יכולות להיות יעילות, מהירות מאוד, ומתאימות ללקוחות, אך הן לוקות ב'בעית תקשורת' קשה, המבוססת על חוסר יכלתן ליצר ידע וללמוד את השטח כמו תינוק בעל חושים בריאים ותקינים המתפתח מעת לעת. כאמור, גם התוכנה הכי חכמה יודעת בשלב זה לפעול רק לפי רשימת תגובות מוכנה מראש, ובבואה להתמודד עם סיטואציה חדשה תפסיד לאדם - ולפעמים גם לקוף.
מרטין פורד, מחבר הספר
"Architects of Intelligence"
ראיין יותר מ20 מומחים התחום הבינה המלאכותית ברחבי העולם ובדק מולם את ההערכה לזמן בו נגיע לשלב שהבינה המלאכותית תתחרה ביכולת החשיבה של בני האדם. התוצאות בסקר הקטן הוכיחו כי אולי בשנת 2029 לכל הפחות תגיע הבינה המלאכותית ל50 מיכולת החשיבה האנושית. תווך הזמן הגבוה ביותר שניתן בתוצאות הסקר הוא שנת 2200 כשהממוצע עומד על שנת 2100. זאת במידה ואכן הפיתוחים הטכנולוגים יגיעו לידי מעשה וימשיכו בהתפחות מתמדת ומואצת, הכוללת יכולת לפתור בעיות שלא ניתן להן כל פתרון בעשורים האחרונים.
בפרקים הקודמים במדור, הצגנו את מבחן האינטילגנציה המודד את היותו של מחשב בגדר 'בינה מלאכותית'. מסתבר כי למרות שכוח העיבוד של המחשבים המודרניים שובר את יכולות המוח האנושי, כפי שהוצג בניסויים בהם ניצחו מערכות בינה מלאכותית אלופי שח אנושיים, לא היו אלו מכונות שחושבות: הן רק קראו את מפת המשחק ובחרו תגובה מתאימה במהירות; די בכך שהיריב היה מבצע משהו שלא נכלל ברשימת המקרים שתיעדה התוכנה, והיא היחתה כושלת.
התוכנות יודעות לפעול בהתאם לסיטואציה, אך לא להבין מה הן עושות ולא ברור כיצד יצליח המדע לגשר על פני התהום הזו
זאת, ניתן לבחון למשל בתכנת התרגום של גוגל: translate.google
המביאה רעיונות תרגום שלעיתים רחוקות מהמשמעות הנכונה של המשפט. בעיקר בצירוף שתי מילים ויותר, בגלל התייחסותה הפשטנית לתרגום המילולי.
(אתגר: הביאו לנו כמה שיותר צירופי מילים אשר מקבלים תרגום 'חסר שכל' בתכנת התרגום של גוגל).
התהום בין היכולת לפעול והיכולת לבצע את הפעולה לאור מה שאנו מכנים "השכל הישר" אף גדולה יותר; לדברי פורד, חלק מהמומחים מאמינים שזה אפשרי ורק שאלה של זמן ומאמץ, בעוד אחרים רואים בכך ניסיון תפל - וכלל לא רואים טעם בללמד מכונות לפעול בצורה זו או להבין לוגיקה סימלית.
אפשר לדמות זאת ליכולת ללמד יצור אנושי בעל הפרעה תקשורתית קשה כיצד להגיב בסיטואציות שונות. אם למשל נלמד אותו להקשיב למנגינה ולא רק למלל הנאמר לו, לא נוכל ללמד אותו את כל הסיטואציות האפשריות כולל כאלו שמביעות מלל חיובי אך טון שלילי. או מורכבות יותר, בהן השפה המקומית רגילה להשתמש בביטויים שלילים בנימה ביקורתית, אך הלך הרוח הינו חיובי ומפרגן.
לסיכום, תכנות הבינה המלאכותית העכשוויות, יכולות להיות יעילות, מהירות מאוד, ומתאימות ללקוחות, אך הן לוקות ב'בעית תקשורת' קשה, המבוססת על חוסר יכלתן ליצר ידע וללמוד את השטח כמו תינוק בעל חושים בריאים ותקינים המתפתח מעת לעת. כאמור, גם התוכנה הכי חכמה יודעת בשלב זה לפעול רק לפי רשימת תגובות מוכנה מראש, ובבואה להתמודד עם סיטואציה חדשה תפסיד לאדם - ולפעמים גם לקוף.
