20201213_205421_optimized.jpg


בס"ד

שוב צלפה בנו הרוח, קרה וקשוחה. לועגת ללא רחם.

שוב הגעתם לבקר, מתיזים טיפות מלוחות בהתנשאות בולטת. טורחים להדגיש עד כמה אנו הקנים, יבשים ועלובים.

תמשיכו, תמשיכו, סנובים שכמותכם, רגילים להדר ותהילה. התאורה הנוצצת המשתקפת בכם רק מדגישה את העולם המוזר. עולם השקר.

תמשיכו לגאות, להשמיע קול. תמשיכו להתנשא.
אנחנו פה מוטלים על הקרקע. גמורים וחסרי אונים. עלובים כל כך ונתונים לעיניים סקרניות של עוברי דרך.

שלא כמותכם, אין לנו לאן לברוח במשובה.

בניגוד אליכם, הנתונים בסערה תמידית, אנו שקטים. שלמים עם עצמינו.

ימים ארוכים נלחמנו בכם, עת נזרקנו מאניה גדושה מדי.

ימים ארוכים עמדנו בלב ים. סופגים את החבטות והבעיטות.

אתם המשכתם הלאה, מאושרים. בטוחים בניצחונכם. ואנו התעקשנו, נאמנים למטרתנו.

ביום שניצחתם אותנו, ידענו שתם עוד פרק.

ידענו שנוריד ראש למראית עין אך בליבנו תפעם התקווה. הציפיה הדרוכה לרגע האמת.

הרגע בו הניצחון הפנימי יקרין החוצה ויניס אתכם, רדודים שכמותכם הרחק, הרחק.

מוקדש בהערכה ובהערצה לכל אלו שנותנים את עצמם וכוחם להילחם למען כולנו