הנושאים החמים
חיים הביט בשעונו בבהלה. השעה רבע לאחת עשרה. אין מצב בפקקים האלה שאספיק להגיע למתחם ב.ס.ר. הלקה את עצמו ששוב לא חישב נכון את הזמן.
הוא החליט לחתוך לרחוב הצדדי ולהחנות את רכבו. לפי החשבון אם ירוץ ברגל יספיק להגיע בזמן. ואכן, בשעה היעודה כבר עמד נושם ונושף מול המזכירה. מה לעשות? ככה זה כשיש ארבעה פיות להאכיל בלי עין הרע, וגם הבנק רוצה לנגוס קצת. הוא מוכרח להתקבל.
אבל חיים לא התקבל לעבודה.
אולי תחשבו שהוא לא מוצלח בתחומו, אולי אין לו השכלה מתאימה?
ממש לא. הסיבה הייתה שהוא הגיע סמוק ומיוזע, עם הנשמה ביד...
יש אומרים כי הרושם הראשוני הוא הקובע, והרי אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני...
תוך שלושים שניות, כך אומרים המחקרים, המראיין מחליט. הולך אחר נטיית לבו שאומרת לו האם המרואיין התקבל או לא. תשע דקות הנותרות, הן בסך הכל כדי לשכנע את המוח למה הלב צודק. לו היה חיים מגיע לפני הזמן, מסדיר את נשימתו ומעביר ריענון על פניו, אולי הריאיון היה נראה אחרת. לפחות היה מודיע על איחור. בכל זאת הוא לא בראיון עבודה לרכבת ישראל.
דבר המומחה: לפני ראיון תמיד בדקו כמה זמן תארך לכם ההגעה למקום, וקחו פור של רבע שעה לפני.
אם אתם ממש, אבל ממש לחוצים, תעשו נסיעת מבחן יום קודם, וכך תכירו את הדרך וכמה זמן היא נמשכת .
ככה תוכלו להתארגן על עצמכם, להיכנס מחויכים עם ביטחון. ואם קרה שאחרתם, הודיעו למזכירה, שלא יחשדו בכם שאתם מאחרים סידרתיים.
שלומי, בין עבודות כבר חצי שנה, מנצל לא רע את ימיו כמובטל. את הבוקר המאוחר הוא פותח עם מדור הדרושים. שולח פה ושם קורות חיים. וממשיך לים. הגלים עושים לו טוב.
בוקר אחד צלצול הטלפון קטע את שגרת יומו הנוחה. על הקו הייתה מזכירה ששאלה האם הוא מוכן להגיע לראיון עבודה בעוד שעתיים. העצלות שאפפה אותו גרמה לו לנמנם עוד קצת על החוף. כשהתעורר בבהלה גילה שהזמן בעוכריו. מפה לשם, בלי לחשוב הרבה, הגיע לבניין רב קומות שבו ממוקם המשרד. החולצה גולשת ברישול מעל מכנסיו, כפכפים לרגליו. כשהביט בעצמו במראה בעת שעלה במעלית ייסר את עצמו במחשבות, למה לא דחיתי את הראיון בכמה שעות? בדרך למשרד צפה באנשים לבושים בצורה מוקפדת, פוסעים במסדרונות בחולצות לבנות בוהקות. אבל זהו, אין דרך חזרה. מיותר לומר ששלומי לא זכה לעבודה. בדרך חזרה חשב לעצמו במרירות, אוף, אילו לפחות זה היה ראיון עבודה למשרת מציל...
דבר המומחה: הפרטים הקטנים זה אנחנו, על כן בררו קודם והתלבשו לפי רוח מקום העבודה. אם ביום יום הנכם רגילים ללכת בחולצה צבעונית, ובמשרד הזה מסתובבים בחולצה לבנה, כמובן שמראיין ישים לב לפרט הזה. אם התקבלתם לראיון עבודה בתור חשמלאי, אל תגיעו בחליפה ובעניבה. ובפן הרחב, בכל מקרה, תגיעו בלבוש מכובד וסולידי.
הופעה מוזנחת ומרושלת במיוחד יוצרת מיידית דחייה אצל המראיין. אז אל תגיעו לראיון עבודה כמו בדרך לים.
אגב, בדרך כלל מגיעים אליהן רק בסוף, אבל גם אם הן נראות לכם פרט שולי – אל לכם לזלזל בהן. שימו לב לנעליים שאתן נועלים, סגורות מצוחצחות, חלילה לא נעלי בית.- הראה לי את בגדיך ואומר לך מי אתה...
כשדוד הגיע למשרדי אא.א.א. פרסום בע"מ היה באמתחתו כל מה צריך בכדי להתקבל למשבצת הקופירייטר. חשיבה מחוץ לקופסה, תיק עבודות מהולל, והרבה הרבה אמביציה כדי להיות חלק מהמשרד שחלם עליו שנים. בראיון עם מנהל המשרד, איש מכובד ושופע אהבה עצמית, הכביר דוד בשבח עצמו ארוכות. מהר מאוד גלש לסיפורים על אוזן אטומה מצד מנהליו, על משכורת שלטעמו הייתה כחושה, ועל חוסר הערכה לאורך השנים. המנהל הנהן בראשו, תנועה שדוד פירש כאות השתתפות, ושאל אותו את השאלה המפורסמת: היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
דוד שהרגיש משוחרר, כמעט ידיד נפש של המנהל הסימפטי, צחק ואמר: "בכיסא שלך"... המנהל חייך בחמיצות.
דבר המומחה:
דוד מתאים למשרד ככפפה ליד ביום חורפי. במשרד פרסום מחפשים בדיוק מוח חריף כזה, שמפצח כל בריף על תחילת הבוקר כבדרך אגב. אך פגיעה קלה בכנף האגו של המנהל, והשמצות על מקום העבודה הקודם, הנחיתו אותו מחוץ למשרד.
כמה מילים של פרגון על המעסיק הקודם, ותשובה כמו "אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים גדל ומתפתח בחברה בתפקיד שכולל יותר אחריות עם שכר מתגמל", היו עושים את העבודה.
אז זכרו, כשיושבים מול מראיין, לא יושבים על ספת הפסיכולוג. שקלו את התשובות והיו ממוקדי מטרה.
כדי שלא תחמיצו את הריאיון הבא, קבלו עוד כמה טיפים:
ראיון עבודה הוא עסק די מלחיץ שגורם לנו להתבלבל ולהתנהג באופן שונה ממה שהתכוונו. אז קחו כמה טיפים.
לפני הראיון תבדקו אילו שאלות עלולות להוות מוקש. הכינו את התשובות מראש למקרה שכנראה יבוא.
שאלה מתקילה: "האם פיטרו אותך מהמשרד הקודם?" חשוב להיות כנים, אבל תוכלו לומר: "עזבתי את מקום עבודתי עקב שחיקה ורצון להתקדם שלא נענה והשפיעו על איכות העבודה, דבר שגרם לפרידה הדדית בהסכמה מוחלטת"... יש פה משהו לא נכון? הכל נכון, רק יש פה מסגור מחדש במקרים אחרים, ניתן לטעון כי "אמנם פוטרתי, אך למדתי מכך והסקתי את המסקנות הרלבנטיות". תשובה שמשדרגת אתכם לאנשים בוגרים, רציניים, לוקחים אחריות. עוד הרווחתם. ואל תשכחו באותה נשימה לשלב דברים חיוביים על מקום העבודה הקודם. בכלל יצאתם גדולים.
בראיון עבודה חשוב להיות כנים וישרים. אמינות היא אחד הפרמטרים היותר חשובים בעבודה. כדי להרשים לפעמים אנשים נוטים לשנות מן האמת. גם אם נראה לכם שאין סיכוי בעולם שהמראיין יגלה את האמת, אל תיקחו את הסיכון הזה. סוף דבר הכל נשמע.
מראיינים מקצועיים יכולים בקלות לזהות את השקר בשפת הגוף שלכם, מה שיהפוך אתם ללא אמינים ויפסול כל סיכוי להתקבל לעבודה.
עוד נושא מלחיץ הוא ציפיות השכר שלכם. גם כאן צריך לדעת איך לא לדרוך על המוקש. כששואל המראיין לאיזה שכר אתה מצפה? אז החזירו את הכדור לצד שלו, וכמו יהודי טוב שאלו: "איזה שכר אתם חשבתם להציע?" כדי שלא תיפלו במלכוד של ציפיות גבוהות או נמוכות מדי...
ליתר ביטחון בררו בעוד מועד מה הוא השכר המקובל וציינו אותו עם תוספת הגיונית לצורך משא ומתן. במקרה שמציעים לכם שכר נמוך יותר, הגיעו להסכמה עם המעסיק שתקיימו שיחה בנוגע להעלאה בעוד חצי שנה.
עוד משהו קטן... אתם מאלה שמחוברים בכל רגע לפלאפון?
ראיון עבודה הוא פגישה רצינית לכל דבר, כבו אותו. מועמד שעונה לשיחה בטלפון הנייד במהלך הראיון מביע זלזול במראיין. שום מראיין לא יאהב את הסיטואציה שבה הוא ממתין ובינתיים נאלץ להקשיב לשיחה עם האשה שמזהירה לא לשכוח להוציא את אבי מהמעון. שכחתם? הטלפון צלצל במהלך הראיון ? אל תענו. כבו מייד והתנצלו.
התכוננו לראיון היטב. ומלבד לכסוס ציפורנים ולהביט בשעון המזדחל נסו ללמוד על המקום. בדקו באתר של החברה או אספו כל מידע אחר מבפנים. נסו להכיר את המקום, את הפעילות שלו, את המשרה המוצעת לכם. כך תראו רציניים. ובכלל, טוב שתדעו לקראת מה אתם הולכים.
כיהודים נזכור שאנו מאמינים שפרנסה משמים וכל ראיון שלא הצליח מקרב אותנו לראיון שאחריו נתקבל בהצלחה לעבודה. אנחנו רק עושים את ההשתדלות.
פרנסה טובה, ובקלות!
הוא החליט לחתוך לרחוב הצדדי ולהחנות את רכבו. לפי החשבון אם ירוץ ברגל יספיק להגיע בזמן. ואכן, בשעה היעודה כבר עמד נושם ונושף מול המזכירה. מה לעשות? ככה זה כשיש ארבעה פיות להאכיל בלי עין הרע, וגם הבנק רוצה לנגוס קצת. הוא מוכרח להתקבל.
אבל חיים לא התקבל לעבודה.
אולי תחשבו שהוא לא מוצלח בתחומו, אולי אין לו השכלה מתאימה?
ממש לא. הסיבה הייתה שהוא הגיע סמוק ומיוזע, עם הנשמה ביד...
יש אומרים כי הרושם הראשוני הוא הקובע, והרי אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני...
תוך שלושים שניות, כך אומרים המחקרים, המראיין מחליט. הולך אחר נטיית לבו שאומרת לו האם המרואיין התקבל או לא. תשע דקות הנותרות, הן בסך הכל כדי לשכנע את המוח למה הלב צודק. לו היה חיים מגיע לפני הזמן, מסדיר את נשימתו ומעביר ריענון על פניו, אולי הריאיון היה נראה אחרת. לפחות היה מודיע על איחור. בכל זאת הוא לא בראיון עבודה לרכבת ישראל.
דבר המומחה: לפני ראיון תמיד בדקו כמה זמן תארך לכם ההגעה למקום, וקחו פור של רבע שעה לפני.
אם אתם ממש, אבל ממש לחוצים, תעשו נסיעת מבחן יום קודם, וכך תכירו את הדרך וכמה זמן היא נמשכת .
ככה תוכלו להתארגן על עצמכם, להיכנס מחויכים עם ביטחון. ואם קרה שאחרתם, הודיעו למזכירה, שלא יחשדו בכם שאתם מאחרים סידרתיים.
שלומי, בין עבודות כבר חצי שנה, מנצל לא רע את ימיו כמובטל. את הבוקר המאוחר הוא פותח עם מדור הדרושים. שולח פה ושם קורות חיים. וממשיך לים. הגלים עושים לו טוב.
בוקר אחד צלצול הטלפון קטע את שגרת יומו הנוחה. על הקו הייתה מזכירה ששאלה האם הוא מוכן להגיע לראיון עבודה בעוד שעתיים. העצלות שאפפה אותו גרמה לו לנמנם עוד קצת על החוף. כשהתעורר בבהלה גילה שהזמן בעוכריו. מפה לשם, בלי לחשוב הרבה, הגיע לבניין רב קומות שבו ממוקם המשרד. החולצה גולשת ברישול מעל מכנסיו, כפכפים לרגליו. כשהביט בעצמו במראה בעת שעלה במעלית ייסר את עצמו במחשבות, למה לא דחיתי את הראיון בכמה שעות? בדרך למשרד צפה באנשים לבושים בצורה מוקפדת, פוסעים במסדרונות בחולצות לבנות בוהקות. אבל זהו, אין דרך חזרה. מיותר לומר ששלומי לא זכה לעבודה. בדרך חזרה חשב לעצמו במרירות, אוף, אילו לפחות זה היה ראיון עבודה למשרת מציל...
דבר המומחה: הפרטים הקטנים זה אנחנו, על כן בררו קודם והתלבשו לפי רוח מקום העבודה. אם ביום יום הנכם רגילים ללכת בחולצה צבעונית, ובמשרד הזה מסתובבים בחולצה לבנה, כמובן שמראיין ישים לב לפרט הזה. אם התקבלתם לראיון עבודה בתור חשמלאי, אל תגיעו בחליפה ובעניבה. ובפן הרחב, בכל מקרה, תגיעו בלבוש מכובד וסולידי.
הופעה מוזנחת ומרושלת במיוחד יוצרת מיידית דחייה אצל המראיין. אז אל תגיעו לראיון עבודה כמו בדרך לים.
אגב, בדרך כלל מגיעים אליהן רק בסוף, אבל גם אם הן נראות לכם פרט שולי – אל לכם לזלזל בהן. שימו לב לנעליים שאתן נועלים, סגורות מצוחצחות, חלילה לא נעלי בית.- הראה לי את בגדיך ואומר לך מי אתה...
כשדוד הגיע למשרדי אא.א.א. פרסום בע"מ היה באמתחתו כל מה צריך בכדי להתקבל למשבצת הקופירייטר. חשיבה מחוץ לקופסה, תיק עבודות מהולל, והרבה הרבה אמביציה כדי להיות חלק מהמשרד שחלם עליו שנים. בראיון עם מנהל המשרד, איש מכובד ושופע אהבה עצמית, הכביר דוד בשבח עצמו ארוכות. מהר מאוד גלש לסיפורים על אוזן אטומה מצד מנהליו, על משכורת שלטעמו הייתה כחושה, ועל חוסר הערכה לאורך השנים. המנהל הנהן בראשו, תנועה שדוד פירש כאות השתתפות, ושאל אותו את השאלה המפורסמת: היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
דוד שהרגיש משוחרר, כמעט ידיד נפש של המנהל הסימפטי, צחק ואמר: "בכיסא שלך"... המנהל חייך בחמיצות.
דבר המומחה:
דוד מתאים למשרד ככפפה ליד ביום חורפי. במשרד פרסום מחפשים בדיוק מוח חריף כזה, שמפצח כל בריף על תחילת הבוקר כבדרך אגב. אך פגיעה קלה בכנף האגו של המנהל, והשמצות על מקום העבודה הקודם, הנחיתו אותו מחוץ למשרד.
כמה מילים של פרגון על המעסיק הקודם, ותשובה כמו "אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים גדל ומתפתח בחברה בתפקיד שכולל יותר אחריות עם שכר מתגמל", היו עושים את העבודה.
אז זכרו, כשיושבים מול מראיין, לא יושבים על ספת הפסיכולוג. שקלו את התשובות והיו ממוקדי מטרה.
כדי שלא תחמיצו את הריאיון הבא, קבלו עוד כמה טיפים:
ראיון עבודה הוא עסק די מלחיץ שגורם לנו להתבלבל ולהתנהג באופן שונה ממה שהתכוונו. אז קחו כמה טיפים.
לפני הראיון תבדקו אילו שאלות עלולות להוות מוקש. הכינו את התשובות מראש למקרה שכנראה יבוא.
שאלה מתקילה: "האם פיטרו אותך מהמשרד הקודם?" חשוב להיות כנים, אבל תוכלו לומר: "עזבתי את מקום עבודתי עקב שחיקה ורצון להתקדם שלא נענה והשפיעו על איכות העבודה, דבר שגרם לפרידה הדדית בהסכמה מוחלטת"... יש פה משהו לא נכון? הכל נכון, רק יש פה מסגור מחדש במקרים אחרים, ניתן לטעון כי "אמנם פוטרתי, אך למדתי מכך והסקתי את המסקנות הרלבנטיות". תשובה שמשדרגת אתכם לאנשים בוגרים, רציניים, לוקחים אחריות. עוד הרווחתם. ואל תשכחו באותה נשימה לשלב דברים חיוביים על מקום העבודה הקודם. בכלל יצאתם גדולים.
בראיון עבודה חשוב להיות כנים וישרים. אמינות היא אחד הפרמטרים היותר חשובים בעבודה. כדי להרשים לפעמים אנשים נוטים לשנות מן האמת. גם אם נראה לכם שאין סיכוי בעולם שהמראיין יגלה את האמת, אל תיקחו את הסיכון הזה. סוף דבר הכל נשמע.
מראיינים מקצועיים יכולים בקלות לזהות את השקר בשפת הגוף שלכם, מה שיהפוך אתם ללא אמינים ויפסול כל סיכוי להתקבל לעבודה.
עוד נושא מלחיץ הוא ציפיות השכר שלכם. גם כאן צריך לדעת איך לא לדרוך על המוקש. כששואל המראיין לאיזה שכר אתה מצפה? אז החזירו את הכדור לצד שלו, וכמו יהודי טוב שאלו: "איזה שכר אתם חשבתם להציע?" כדי שלא תיפלו במלכוד של ציפיות גבוהות או נמוכות מדי...
ליתר ביטחון בררו בעוד מועד מה הוא השכר המקובל וציינו אותו עם תוספת הגיונית לצורך משא ומתן. במקרה שמציעים לכם שכר נמוך יותר, הגיעו להסכמה עם המעסיק שתקיימו שיחה בנוגע להעלאה בעוד חצי שנה.
עוד משהו קטן... אתם מאלה שמחוברים בכל רגע לפלאפון?
ראיון עבודה הוא פגישה רצינית לכל דבר, כבו אותו. מועמד שעונה לשיחה בטלפון הנייד במהלך הראיון מביע זלזול במראיין. שום מראיין לא יאהב את הסיטואציה שבה הוא ממתין ובינתיים נאלץ להקשיב לשיחה עם האשה שמזהירה לא לשכוח להוציא את אבי מהמעון. שכחתם? הטלפון צלצל במהלך הראיון ? אל תענו. כבו מייד והתנצלו.
התכוננו לראיון היטב. ומלבד לכסוס ציפורנים ולהביט בשעון המזדחל נסו ללמוד על המקום. בדקו באתר של החברה או אספו כל מידע אחר מבפנים. נסו להכיר את המקום, את הפעילות שלו, את המשרה המוצעת לכם. כך תראו רציניים. ובכלל, טוב שתדעו לקראת מה אתם הולכים.
כיהודים נזכור שאנו מאמינים שפרנסה משמים וכל ראיון שלא הצליח מקרב אותנו לראיון שאחריו נתקבל בהצלחה לעבודה. אנחנו רק עושים את ההשתדלות.
פרנסה טובה, ובקלות!
