אנשים ללא מסכות / שיחה על-מונית 6

"תאמין לי אתה", הודיע לי נהג המונית, חרדי חביב בגיל העמידה. "אם לא הייתי צריך כסף הייתי נשאר בבית".

"גם אני", אמרתי לו ונזכרתי בערגה בלימוד הטלפוני עם המחשב והשוקוצ'ינו המושקע של החל"תניקית.

"אנשים לא מתחשבים ולא נזהרים. הפסיקו לרחוץ ידיים לובשים את המסכה על הסנטר, אם בכלל. איך אתה מסביר את זה?"

זעתי על מקומי באי נוחות, שולף בזהירות את המסכה מכיס החליפה, ממלמל לעצמי, "כן בהחלט, זה לא בסדר, אני רק הורדתי בגלל התפילין ושכחתי להחזיר, אתה יודע ככה זה".

"וואלה לא. לא מבין את זה", כך בכעס, "מילא אם זה היה כל אחד לעצמו שידבקו אינשא-ללה אבל זה מזיק לאחרים מה עם 'חב לאחריני'?.

כשמתחילים איתי בפלפולים זה להילחם איתי במגרש הביתי. "זה חשש, לא ברי הזיקא, קבעתי. לא מדובר בחולים או בחייבי בידוד שהם בסיכון גבוה, זה רק 'קדש עצמך במותר לך' כדי לשמור על שליטה בהדבקות".

"נו? וחשש היזק מותר?"

"חס וחלילה, אבל בדרגא כזו רחוקה שמי אמר שאני חולה ואם כן מי אמר שאדביק ואם אדביק מי אמר שאזיק, זה כבר יותר מספק ספיקא".

"אבל זה ספק ספיקא בפיקוח נפש, זה קולא דאתי לידי חומרא, מחללים שבת על אחוזים כאלו של חשש נפשות".

"זה לא באמת פיקוח נפש, גם משפעת אנשים מתים וחוץ מזה כל זמן שמערכת הבריאות מתפקדת אין סיבה לדאגה בכלל", שלפתי מהזיכרון ציטוט של איזה פרופסור שלגלג על הפאניקה, "אז האחוזים הרבה יותר נמוכים".

"תגיד לי אתה נורמלי?", רשף בכעס ומילא את מסכת השקף בנתזי רוק, "איפה אתה חי??? אתה מודע לנתונים? אתה מודע למה שקורה בעולם? אתה מודע לזה שהפרופסור שציטטת שינה את דעתו עשרה פעמים לפני מה שהתקשורת ששה לשדר?".

"נו נו", אני לא אוהב שמתקיפים אותי, "כל אחד והרבנים שלו".

"יש רב שנתן הוראה שלא ללבוש מסכה?"

"לא נראה לי, אבל יש כאלו המזלזלים בהוראות".

"לא מאמין שיש רב שיודע את הסכנה ומזלזל במקום שיכולים רבים להנזק ואם תמצא אחד כזה זה מעורר סימני שאלה".

'תמימות של בעלי-בתים', חשבתי לעצמי. "אתה יכול לעצור לי כאן?"

"בשמחה", סינן ועצר את המונה, "רק לסיום הייתי אומר לך משהו שאתה כנראה לא יודע"

"דבר באזני עבדך", אמרתי תוך כדי שליית מטבעות מהכיס הקדמי.

"יש ביאור הלכה מפורש שאומר שצריך להכריח אדם ללבוש מסכה כדי שלא ידבק הוא עצמו ואפילו במקום שאין המגפה בחוזק. אם לעצמו כך לאחרים על אחת כמה וכמה".

"מוזר, איפה זה כתוב?"

"ביאור הלכה סימן תקנד סעיף ו' ד"ה במקום חולי", שלף יחד עם העודף.

"תודה",אמרתי והלכתי למצוא איזה חילוק דחוק שישאיר את המסיכות בראדין.
About author
שיילה
כתיבה חדה ומקצועית לכל מטרה - תסריטאות - קופירייטינג
ahron5727 @ gmail.com

תגובות

אין כזה ביאור הלכה, זה סילוף דבריו.
הרוצה יעיין שוב ויראה שאין קשר כלל ועיקר.
יעויי"ש דבמקום אשר המגיפה דאז (כולירע) אינה בזעם, אדם הרוצה לצום מותר לו אך מצד ונשמרתם לנפשותיכם צריך להכריחו כמאמר הביאור הלכה שם, ללבוש הקאמפער (מסכה) שלא ינזק, ואם במקום שהמסכה היא רק כדי שלא ינזק הוא חובה להכריחו על אחת כמה וכמה במקום שהוא חב לאחריני, ואם יבוא מר ויאמר דהכולירע שאני דשכיח הזיקא טפי, זה אינו משום דהדין כן אף כדי לשמור ולהקדים רפואה למכה דלא יתכן לומר דלאחר ההיזק חיוב הזהירות טפי מלפני הנזק במקום שהוא עומד לבא בידוע ודו"ק וק"ל.
 
ושוב אני חוזר ואומר, זה סילוף, תקרא את הביאור הלכה עד הסוף. ואם עדיין לא תבין
אאלץ להסביר לך.
 
זה לשון הביאור הלכה מתחילתו ועד סופו:
עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי) ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם ח"ו יש ליועצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע עכ"ל: וזה ביאור דבריו, היות ויש סכנה לצאת לרחוב במיוחד כשצם, על כן עליו לצאת כאשר יש באפו ומול פיו עשב [אולי סוג של מנטה כזה], עשב כזה שמסייע לצם, כמו שאנחנו עושים ביום כיפור, שמריחים כל מיני דברים כדי להתחזק, או שזה סוג של עשב שעזר לאנשים בזמנם לא להדבק במחלה, עכ"פ הרי לא יוכל האדם לשאת את העשב כל הזמן בידו מול אפו ופיו לכן מייעץ לו בעל הפתחי עולם לשים סוג של קומפרוסר כדי שהעשב יהיה מול אפו כל הזמן. אבל אין כאן שום קשר לנידון דידן.
 
נערך לאחרונה ב:
ושוב אני חוזר ואומר, זה סילוף, תקרא את הביאור הלכה עד הסוף. ואם עדיין לא תבין
אאלץ להסביר לך.
תודה שנאלצת :)
העשב אינו להתחזק אלא כדי לא להדבק שאז האמינו שהמחלה (כולירע) עוברת בריח רע כפי שניתן לראות מכתבי תלמידי האר"י ומדברי רעק"א.
וכדבריך אין באמור לעיל כדי לומר שהחפץ חיים אמר שחובה ללכת עם מסכת קורונה. ממש לא. רק מוכח משם שחובה על האדם לשמור על בריאותו וכופין על כך, וקל וחומר על בריאות אחרים!
 
ממק"א:
נכתב ע"י סערצע:
'מיאט"ע' ט"ס הוא (כבר בס' פתחי עולם סי' תקנד סוסק"י), וצ"ל 'מייענטע' (כ"ה לנכון בשו"ת דברי נחמי' ר"ס מא ובשו"צ צ"צ או"ח ר"ס קי), דהיינו עשב המנטה (הנק' גם נענע).
'קאמפער' הוא 'קומפרס', כמובן.
נכתב ע"י סערצע:
בכפ"ח גל' 1861 (י"ב בסיוון תש"פ) ע' 30 הע' 1, כתב ר' מנחם שי' ברונפמן (בתיקונים הכרחיים):
[חתיכה קאמפער:] רבים טעו לחשוב שמדובר על חובת עטיית מסכה, בפרשם את "חתיכת קאמפע[ר]" כחתיכת בד. ואולם כמעט ודאי שזו טעות. כוונת אדמו"ר הצ"צ איננה לעטיית מסכה כדי להגן מפני הנגיף. במשפט "חתיכת קאמפער ועשבי מיי[ע]נטע" הוא הוא מתכוון לקמפור מנטה, שגם היום משתמשים בו ברפואה טבעית ומייחסים לו סגולות שונות לטיפול בכאבי ראש, במיגרנות ועוד. תודה להרה"ג הרב נחום גרינוולד [שליט"א] שחידדני בהבנה המדויקת של דברי הצ"צ.
ולדידי לא ברירא הכי, שהרי כך הוא לשון הצ"צ: "ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קטנה קאמפער ומעט עשב מייענטע", היינו שחלקם לשניים - 'קאמפער' לחוד, ו'עשב מייענטע' לחוד. וילע"ע.
מלבד זאת, במחכ"ת, מה הקשר בין הרגעת כאבי־ראש למניעת הדבקה בחולירע־כולירה (רח"ל)?!
 
ממק"א:מלבד זאת, במחכ"ת, מה הקשר בין הרגעת כאבי־ראש למניעת הדבקה בחולירע־כולירה (רח"ל)?!
האמונה אז הייתה שסכנת הכולירע נעשית ע"י ריח רע או לפחות מחמירה תסמינים זהו ציטוט מתוך 'מצבות מדברות'
הממשל התורכי ראה בכולרה מחלה מדבקת, העמיק את ההסגר על המגיעים לירושלים ואסר למכור ירקות, חרזנים הבקיאים בחנופה עזרו לו בכך. ראשי הציבור תבעו כי השלטונות יכריזו שכל בני העיר ימנעו מלגרום ריח המזיק לחולה כמו ריח אשפתות וריח נבלה וטינופת "ואם יעבור איזה אדם מהם יענישו אותו ולקנסו כי חס-וחלילה נפש הוא חובל והוא כשופך דמים רחמנא ליצלן", הזהירו להרחיק ממקום החולה כל ריח רע כמו ריח בשר צלוי או מבושל או ריח דגים חיים, מבושלים ומטוגנים וכן ריח הירקות הנרקבים.
 
אכן, אך שם נטען כי מדובר ב'קומפור־מנטה', כיון שמשתמשים בו ברפואה הטבעית.
למה הינו משמש ברפואה הטבעית? להרגעת כאבי־ראש ומיגרנות, ולא למניעת הדבקה. הריח הטוב, לעומת זאת, קיים בשיח הנענע בכללוֹ, ואינו מוגבל לקומפור לבדו.
 
עתה נכתב במק"א:
נכתב ע"י דבי אליהו:
אכן, הקאמפער הוא הקמפור ואיננו כלל וכלל מסכה. ומה שכתבו לומר שמדובר בקמפור-מנטה לא הוא שקמפור לחוד ומנטה לחוד.
במחצית המאה הי"ט, בזמן מגיפת הכולרה השלישית באירופה, קבע הנמן - אבי ההומאופטיה - שהקמפור מביא מזור לשילשולים שהם הסימפטום העיקרי של הכולרה. וקביעה זו פשטה בכל רחבי אירופה והגיעה עד הצמח צדק.
ומה שכתב הצמח צדק שיש לאדם להסגר בביתו, איננו כדי שלא יפגוש אנשים (מה שאנו קוראים בידוד) אלא כדי שלא ינשום אויר חוצות. שכך חשבו קדמונים בטעות שהמגיפות בכלל ומגיפת הכולרה בפרט עוברות דרך מיאזמה שהוא אויר רע. ובאמת הכולרה עוברת דרך מים מזוהמים ולא באויר ולא במפגש עם אנשים.
ומסתברים הדברים.
 
האם המסכות יעילות או מזיקות?
יש לציין שבארגון הבריאות העולמי לא מגדירים את חבישת המסכה כחובה, אך קבעו לאחרונה באופן מוחלט כי ההדבקה בקורונה היא הדבקה טיפתית.

במשרד הבריאות בישראל קבעו בשל כך כי מסכת פה-אף מקטינה מאוד את הסיכון להידבק ולהדביק, משום שהיא מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף.

מצד שני, כפי שניתן לראות בסרטון של ארגון הבריאות העולמי, הארגון אומר כי מי שלא משתעל או סובל מסימפטומים כמו חום ונזלת, לא צריך לחבוש מסכה ואף להפך – משום שהמסכה עלולה להוות גורם הדבקה אם משתמשים בה לא נכון. המסכה אף עלולה לגרום תחושה מדומה של ביטחון. למעשה, בארגון הבריאות העולמי מדגישים כי המסכה חיונית רק למי שחולה או מטפל בחולים.
 
אני מציע ללכת עם מזכה על ה"סנטר".
כך גם מצייתים לגדולי ישראל שאמרו ללכת עם מסכה.
וגם לא מקבלים קנס.
ובעיקר !!!! לא ניזוקים מזה.

למה יש גל שני ???
כי כולם הולכים עם מסכות ולא נשמרים.
תורידו את המסכות, ותתחילו לשמור על מה שצריך.
בעיקר 2 מטר.

תחשבו חזק לפני שאתם מגיבים את מה שמכרו לכם, ואת מה שהחברים וכוווולם אומרים.
לא סתם ד' נתן לכן מח ולב, יש להשתמש בשכל האנושי ולא בשכל של החברים, וק"ו לא עם השכל של החילוניים אוכלי נו"ט, שחוץ מטמטום המח, רק הכלכלה מעניין אותם.

יודע אני שהרבה שאינם משתמשים בשכל שלהם יגיבו מיד, וישפכו ממוחם (זה כבר כלי שני) ומבטנם את המצטבר לאחרונה, וקטני השכל יגיבו אפילו תגובות נזהמות (כלל אמרו, כשמוציאים נשק חם זה אות ומופת כי הבנאדם הוא חלשלוש), עכ"ז בעלי השכל מדברים ומגיבים תמיד רגוע ונינוח ובעיקר ענייני.
 

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

לוח דרושים

Article information

נכתב ע"י
שיילה
צפיות
1,102
תגובות
23
Last update

More in מגזין

למעלה