אז מה למדת? מה את עושה היום? יש לך מקצוע? יש לך תואר?
יש כל כך הרבה מה ללמוד, להסתחרר מהמבחר: תכשיטנות, אומנות, פאנות, קאוצי'נג, CBT, יעוץ נישואין, הילינג, קונדיטוריה, שזירת פרחים, משחק במה ועוד ...

האם את מאילו שיודעות במה לבחור וממש נמשכת למשהו מסוים?
או שאולי את הולכת (או הלכת בזמנו) לפי הטרנד התקופתי?

אולי את עדיין מתלבטת ולא בטוחה מה הכישרון שלך, מה מושך אותך, ומה בסופו של דבר הכי משתלם מבחינה כספית.
אולי את מאלו שעובדות במשרה אותה את לומדת/למדת תוך כדי עבודה בשטח, וככל שהזמן עובר את מתייעלת ומקבלת את הניסיון.
ואולי את עקרת בית.
אמא.
אמא במשרה מלאה, מנהלת את בית ומשפחה, ולא עובדת...

לא מהבית ולא מחוץ לבית, לא כשכירה ולא כעצמאית, לא במשכרות גבוהה ולא במשכורת לא כל כך גבוהה...
רוב הנשים היום עובדות, מכורך המציאות.

אבל נניח שאת מאילו שלא עובדות. ולא כי עדיין לא מצאת עבודה ואת לא מחפשת בנרות הכנסה נוספת.
איך את מרגישה ששואלים אותך "מה את עושה?"

??

נכון את לפעמים מקבלת את ההרגשה שלהיות "סתם" אמא, זה בזבוז...
חבל על הזמן שלך, על הכישרונות שלך, המיצוי העצמי הבלתי מנוצל, היכולות שלך לתרום לסביבה ולאנושות בכלל.

מה, סתם להיות אמא?
אם את כן מרגישה גאווה בהיותך "רק אמא" את מרגישה סיפוק שמחה מימוש עצמי, אז נהדר לך ואשרייך!

אבל אולי תוכלי באמת להסביר איפה, ובמה מתבטא הסיפוק שלך.
בהכנת ארוחות בוקר צהריים וערב לבעלך ולילדים?
בכיבוס הבגדים גיהוצם קיפולם והחזרתם לארונות?

בארגון הבית באופן כללי?
בקבלת את פני הילדים בשובם מיום לימודים?
בדאגה לרווחתו של כל אחד ואחד מבני הבית?

ב"לשים אותם לישון" בנחת עם קריאת שמע לפני השינה?

לא, באמת שאני לא מבינה.

אני רואה פאניות שכ"כ אוהבות לסרק את הפאות של הלקוחות שלהן,
אני רואה מתכנתות יושבות שעות מול המחשב ומפצחות קודים בקריאות גיל ומאותגרות כשנמצא באג.
אני רואה את הלהט בעיניים של מורות וגננות המלמדות ומחנכות את בנותינו לתורה ולמעשים טובים
ואני רואה את סוכנות הביטוח וסוכנות השיווק המאושרות, עם הצלחה של כל מכירה.

את זה אני מבינה, זה סיפוק, זה שמחה. זה תועלתי.
ואת, מה? את רוצה להגיד לי שילד שבע, זה מה שעושה לך טוב. חיוך של ילד? ועוד הילד שלך??

ואני אסביר לך עוד יותר מזה, הרי כולן אמהות, הנשים העובדות הן אימהות בדיוק כמוך,
והן ראויות להערכה כי הן עושות גם וגם, מה שהן יכולות, מותרות על מה שאפשר ומעגלות פינות, כי באמת
אי אפשר הכל.

אז למה את לא מרגישה רע ששואלים אותך "מה את עושה?" ואת עונה "אני עקרת בית"
מה להיות "אמא" זה מקצוע? מכובד?

אולי אם היית מקבלת משכורת או תלוש בסוף חודש, אז הייתי מבינה, ואולי אפילו הייתי מעריכה.

כי ככה זה, לימדו אותי להעריך דברים מדידים, הצלחות בשטח ועבודות שמתגמלות מידית.
אבל את יודעת מה, בעצם, החברה שיצרה את ה"דירוג" למקצועות השונים, לא יכולה לתגמל את מקצוע ה"אימהוּת".

כי אי אפשר לספור את השעות ואי אפשר לתמחר את ה"שרות" ואין כלים גדולים מספיק למדידת הערך, שאמא אחת מספקת ל"חברה"!


פסי דבלינגר – עצמה אימהית
03-6192194 .050-4127928.
<באופן זמני לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>