הנושאים החמים
פעמים רבות אני נתקלת בתהיות של בנות חמודות
שסיימו לאחרונה לימודי תקש"ח
ותוהות תהייה עמוקה: מאיפה, למען השם, מתחילים??
לצערי אני רואה סביבי מידי הרבה בנות ששמו זמן, אנרגיה וכסף
למדו מקצוע - אבל לא מספיק ידעו איך להיכנס לשוק העבודה,
ואת התוצאה העגומה תראו בפעם הבאה שתקחו את הילד מהצהרון.
אני לא מזלזלת, חלילה, בגננות או סייעות או צהרוניות. להיפך.
במקומות כאלה צריכות להיות רק בנות שלמדו גננות, שאוהבות את התחום הזה, מתאימות לו ובחרו בו.
לא מישהי שהתפשרה על עבודה בצהרון, כי לא הצליחה למצוא עבודה בתחום שאותו היא למדה,
והיא נמצאת שם כולה מרירות ותחושת החמצה
אני לא מתיימרת לתקן את המצב הזה.
חלקי הקטן בעניין הוא לשתף אתכן מניסיוני בכמה טיפים,
מקווה שזה יעזור לכן לקבל קצת כיוונים לקפיצה למים
קדימה לשפשופים
הכי חשוב למצוא עבודה באיזשהו משרד, דפוס, סטודיו, מקומון - לא משנה מה.
לא ממליצה לצאת לעצמאות על ההתחלה. קודם כל העצמאות לא מתאימה לכל אחת.
שנית, חייבים לצבור ניסיון לצד מעצבים מנוסים יותר, לפני שמתחילים לרוץ לבד.
לכן, המלצתי היא למצוא עבודה מסודרת כגרפיקאית שכירה,
ובמקביל לקחת עבודות פרטיות.
כל עבודה פרטית כרגע היא גם שפשוף בשבילך - וגם עוד תוצר טוב לתיק העבודות.
איזו עבודה לקחת?
כל עבודה כרגע כדאית, גם אם היא לא כיפית, או לא שווה.
העבודות הראשונות הן שלב שבו לומדים באופן מעשי בשטח לא רק לעצב, אלא את כל המכלול מסביב:
לומדים לנהל פרויקט, להתמודד עם קולגות, עם בוס,
ועם דרישות של לקוחות - שזה חשוב לא פחות.
בלימודים אם לא בא לך צהוב את לא שמה צהוב.
אם התמונה לא מסתדרת את מחליפה באחרת.
בעבודה אמיתית אין עיגולי פינות כאלה. הלקוח רוצה דוקא צהוב.
עכשיו נראה אותך מצליחה לעצב לו מודעה שתיראה טוב, שתענה על הדרישות המקצועיות,
שתכיל צהוב כי הבנאדם אוהב בננות, מה לעשות, וגם לגמור איתו יפה ובחיוך.
לכן, למרות שהעבודות הראשונות לא הכי שוות או לא כיפיות, הן כדאיות.
מקסימום אם תראי שמקום העבודה באמת לא מתאים לך, תמיד אפשר לעזוב.
בינתים צברת עוד שורה בקו"ח, ועוד ניסיון בשטח.
לא להתפנק. מקבלים אותך - לכי.
תחשבי שזה פשוט המשך של הלימודים, רק שבניגוד ללימודים,
על זה את לא משלמת אלא משלמים לך..
אולי סכומים מבאסים בהתחלה, אבל זה ישתפר עם הזמן
אם כבר דיברנו על קו"ח
תשקיעי בקורות חיים ברורים, יפים, ועם טוויסט מעניין שילכוד את העין.
אפשר לקבל השראה כאן
גם תיק עבודות זה חשוב: מאורגן, מעוצב, נעים לעין.
לא צריך שיהיה עומס מטורף. עדיף מעט עבודות איכותיות מהרבה בינוניות.
מה הכי מתאים לי?
המילה הקטנה 'עיצוב' כוללת תחתיה מגוון עצום של תת-תחומים.
איך תגלי מה הנישה שהכי מתאימה לך?
מעצבת יכולה לעסוק במיתוג. או בעימוד ספרים. או בפרסום.
או בשילוט. או בפרוספקטים. או באלבומים דיגיטליים.
או באריזות. או בעיצוב קירות. או בכריכות לספרים.
או בעיצוב אתרים. או אפליקציות. או בכלל עריכת מדיה ווידיאו.
יש היצע אדיר של נישות, כל אחת יותר כיפית מהשניה,
ורק צריך למצוא את הבידול הייחודי שלך
כדי שהלקוחות שמתאימים לך ידעו להגיע אליך.
איך מוצאים בידול?
רק בשטח, בלייב, אפשר באמת לגלות מה הכי מתאים.
זה אחד הדברים שרק ההתנסויות הראשונות יכולות לתת.
הרבה פעמים גרפיקאיות חושבות שהם רוצות לעסוק במשהו מסוים -
נגיד, בלימודים היה לך כיף לעצב מודעות,
אבל אולי תגלי שאת ממש טובה בבאנרים מונפשים?
בלימודים נותנים טעימה מהכל, אבל רק בשטח רואים באמת מה מתחבר לך.
ספרי לי על זה
ספרי לחברות ומשפחה שאת עוסקת בעיצוב,
אל תשכחי לפרט מה זה אומר, מה את יודעת לעשות
(הרבה פעמים אנשים לא יודעים מה נכלל תחת הכותרת 'עיצוב')
בקשי שיפנו אליך מי שעשוי להתעניין בשירותים שאת מציעה.
לא להתבייש להזכיר את עצמך מפעם לפעם. לאנשים יש זיכרון של דג.
ואם כתבת להם מייל לפני חודשיים,
זה ממש לא אומר שהם יזכרו אותך עכשיו אם מישהו ישאל אותם על מעצבת.
לא לעבוד בחינם
לקוח שמקבל משהו בחינם, לא מעריך אותו.
לא חובה לשלם דוקא בכסף. אפשר לצבור הרבה ניסיון על ידי שת"פים.
סיפרה לי קולגה אלופה שהיא בזמן הלימודים עשתה המון שת"פים מעולים, והיא לא מתחרטת על זה.
למשל, מיתגה קוסמטיקאית וקיבלה בתמורה כמה טיפולי פנים
הפוינט הוא: שתהיה הדדיות. תן וקח.
מתי לא כדאי לעבוד בתשלום?
עם משפחה אוכלים קובה, או קוגל, או צ'יטוס. לא עובדים.
בכל זאת הם רוצים שתעצבי להם? אז שיהיה ברור לשני הצדדים שזה ללא תשלום.
ואם מדובר בעבודה רצינית שהם בכל מקרה מתכוונים לפנות למעצבת בשבילה, והם מעדיפים לשלם לך?
מעולה. הכיני להם הצעת מחיר מפורטת, כתבי מה המחיר המלא, וצייני מתחת מה המחיר למשפחה.
לא נורא שיצחקו עליך. עדיף לצחוק מאשר לבכות בסוף מעצבים
אף פעם לא להפסיק להתקדם
אם את מתכננת להיות עצמאית, תתחילי לצבור ידע ולהיכנס לעניינים.
דבר אחד זה לעצב, ודבר שני ושונה לגמריי זה לנהל עסק.
תתחילי לקרוא חומרים על ניהול עסק, ניהול זמן, שיווק, מכירות...
ממליצה בחום על התכנים של יעל פיינגולד (באמת לא יודעת למה אני לא מקבלת אחוזים)
וגם בלי קשר לעסק עצמאי - הישארי בעניינים.
הירשמי לתכנים למעצבות - למשל המגירה, הפורמה ועוד.
שוטטי באתרים של משרדי פרסום גדולים כדי לפתוח את הראש.
תעקבי אחרי עבודות של טובים ממך וקבלי השראה.
כל הידע נמצא במרחק קליק, וכמעט הכל אפשר להשיג מסונן ומוגה ומדויק לציבור שלנו.
בזבוז לא לנצל את זה.
התנהלי מקצועית
הצעת מחיר כתובה (ולא מחיר בשלוף בטלפון, שאחר כך תתחרטי עליו)
חוזה קצר מסודר בצמוד להצעה - לא צריך 12 דפים עם מיליון סעיפים מאיימים.
כמה שורות ברורות שמסכמות את העיקר יספיקו.
כדאי גם מקדמה לעבודות שהתמחור שלהן הוא בערך מ300 שח ומעלה.
כמה מקדמה? כמה שנראה לך. בין 30%-50% זה סביר.
כשלקוח משלם סכום, אפילו קטן, בהתחלה, הוא יותר מחויב לתהליך. מה שנקרא דמי רצינות
וכמובן, לעולם לא משחררים קובץ איכותי לפני שהלקוח שילם.
הוא לא מוצא את הטלפון? שכח את הסיסמה של הבנק? נאבדו לו הצ'קים? רק בעלה יודע איך עושים העברה?
תאמרי בנעימות: "הכל בסדר. אני אחכה בסבלנות. ברגע שיבוצע תשלום, הקבצים אצלך במייל."
לא כי אנשים הם שקרנים, אלא כי כשהקובץ אצלך הלקוח רודף אחריך, כשהקובץ אצלו - את רודפת אחריו.
הכלל הזה תקף בלקוחות חדשים או בעייתיים.
כמובן אם את עובדת עם לקוח תקופה מסוימת, והוא תמיד מתנהל כמו שצריך,
משלם יפה ובזמן - אפשר לעגל פינות אם חייבים
קבעי את הגבולות שלך
הגדירי מהן שעות העבודה שלך, ומהי צורת התקשורת המקובלת עליך.
את מאנשי הטלפונים? אולי מעדיפה מיילים?
תבהירי את כל זה במייל מסודר (קצר, לא להפחיד אנשים) עם תחילת העבודה.
לא להתבייש לדבר על כסף
אין לי מה לפרט עוד מעבר לכותרת הדיי ממצה.
אם קשה לך עם המילה "כסף" תגידי תשלום, תגידי מחיר,
העיקר לא להשאיר ללקוח שטחים אפורים. שהכל יהיה ברור לשניכם -
מה את נותנת, כמה זה עולה, מה כלול ומה לא כלול.
כלי שממש עוזר לתמחורים
איך משיגים את הלקוחות הראשונים?
אומרים שהכי קשה זה להשיג את עשרת הלקוחות הראשונים.
אחר כך - זה מתחיל לעבוד מפה לאוזן.
עכשיו נשאלת שאלת המיליון דולר, מאיפה מוצאים את העשרה האלה?
פני לבעלות סטודיואים או משרדים קטנים, ספרי להם על עצמך
(במייל קצר, עם כותרת מעניינת שתתפוס את העין, וצרפי כמה עבודות ממש טובות)
הציעי את עצמך כפרילנסרית לתגבור בזמני עומס,
או בקשי שיעבירו אליך עבודות שקטנות עליהם.
אנשים בדרך כלל שמחים לעזור למעצבות מתחילות.
אל תתביישי להזכיר את עצמך שוב מפעם לפעם.
כך אנשים יתחילו להכיר אותך, ותבני לעצמך לאט לאט קהל לקוחות.
כשתרגישי מוכנה לצאת לדרך עצמאית - כבר יהיה לך גב.
(אם כמובן יתחשק לך. אולי תמצאי עבודה טובה במקום טוב,
אז לא דחוף להיות עצמאית. העצמאות בפירוש לא מתאימה לכל אחת.)
פרסום, פרסום, פרסום:
תעלי עבודות, תשתפי, תראי מה את עושה.
תמצאי את הפלטפורמה שנוחה לך, ועופי על זה.
הרבה מהלקוחות הראשונים שלי הגיעו דרך עבודות ששיתפתי בפרוג.
אל תחששי להתיעץ ולבקש ביקורת בונה
בכל דרך וצורה שמתאימה לך.
להעלות לפרוג, לבקש ממורות / מעצבות חוות דעת על עבודות,
ולבוא עם ראש פתוח ונכונות לקבל. אפשר ללמוד המון מהדרך שאחרים עברו.
הדבר הכי קשה הוא
לעשות את כל זה
כי ככה העולם הזה בנוי והשתדלות חייבים לעשות.
ועדיין לזכור ולהאמין שלא זה מה שיביא לך את ההצלחה.
והמבחן של כל אחת (במיוחד עצמאיות) הוא להצליח להאמין בזה באמת, כל יום:
לא הכישרון שלי, לא העינים הכחולות ולא הנחמדות המסחררת
הם מה ששולח לי לקוחות ופרנסה.
רק סיעתא דשמיא לכולכן.
רעיה | סטודיו מנטה
שסיימו לאחרונה לימודי תקש"ח
ותוהות תהייה עמוקה: מאיפה, למען השם, מתחילים??
לצערי אני רואה סביבי מידי הרבה בנות ששמו זמן, אנרגיה וכסף
למדו מקצוע - אבל לא מספיק ידעו איך להיכנס לשוק העבודה,
ואת התוצאה העגומה תראו בפעם הבאה שתקחו את הילד מהצהרון.
אני לא מזלזלת, חלילה, בגננות או סייעות או צהרוניות. להיפך.
במקומות כאלה צריכות להיות רק בנות שלמדו גננות, שאוהבות את התחום הזה, מתאימות לו ובחרו בו.
לא מישהי שהתפשרה על עבודה בצהרון, כי לא הצליחה למצוא עבודה בתחום שאותו היא למדה,
והיא נמצאת שם כולה מרירות ותחושת החמצה
אני לא מתיימרת לתקן את המצב הזה.
חלקי הקטן בעניין הוא לשתף אתכן מניסיוני בכמה טיפים,
מקווה שזה יעזור לכן לקבל קצת כיוונים לקפיצה למים
קדימה לשפשופים
הכי חשוב למצוא עבודה באיזשהו משרד, דפוס, סטודיו, מקומון - לא משנה מה.
לא ממליצה לצאת לעצמאות על ההתחלה. קודם כל העצמאות לא מתאימה לכל אחת.
שנית, חייבים לצבור ניסיון לצד מעצבים מנוסים יותר, לפני שמתחילים לרוץ לבד.
לכן, המלצתי היא למצוא עבודה מסודרת כגרפיקאית שכירה,
ובמקביל לקחת עבודות פרטיות.
כל עבודה פרטית כרגע היא גם שפשוף בשבילך - וגם עוד תוצר טוב לתיק העבודות.
איזו עבודה לקחת?
כל עבודה כרגע כדאית, גם אם היא לא כיפית, או לא שווה.
העבודות הראשונות הן שלב שבו לומדים באופן מעשי בשטח לא רק לעצב, אלא את כל המכלול מסביב:
לומדים לנהל פרויקט, להתמודד עם קולגות, עם בוס,
ועם דרישות של לקוחות - שזה חשוב לא פחות.
בלימודים אם לא בא לך צהוב את לא שמה צהוב.
אם התמונה לא מסתדרת את מחליפה באחרת.
בעבודה אמיתית אין עיגולי פינות כאלה. הלקוח רוצה דוקא צהוב.
עכשיו נראה אותך מצליחה לעצב לו מודעה שתיראה טוב, שתענה על הדרישות המקצועיות,
שתכיל צהוב כי הבנאדם אוהב בננות, מה לעשות, וגם לגמור איתו יפה ובחיוך.
לכן, למרות שהעבודות הראשונות לא הכי שוות או לא כיפיות, הן כדאיות.
מקסימום אם תראי שמקום העבודה באמת לא מתאים לך, תמיד אפשר לעזוב.
בינתים צברת עוד שורה בקו"ח, ועוד ניסיון בשטח.
לא להתפנק. מקבלים אותך - לכי.
תחשבי שזה פשוט המשך של הלימודים, רק שבניגוד ללימודים,
על זה את לא משלמת אלא משלמים לך..
אולי סכומים מבאסים בהתחלה, אבל זה ישתפר עם הזמן
אם כבר דיברנו על קו"ח
תשקיעי בקורות חיים ברורים, יפים, ועם טוויסט מעניין שילכוד את העין.
אפשר לקבל השראה כאן
גם תיק עבודות זה חשוב: מאורגן, מעוצב, נעים לעין.
לא צריך שיהיה עומס מטורף. עדיף מעט עבודות איכותיות מהרבה בינוניות.
מה הכי מתאים לי?
המילה הקטנה 'עיצוב' כוללת תחתיה מגוון עצום של תת-תחומים.
איך תגלי מה הנישה שהכי מתאימה לך?
מעצבת יכולה לעסוק במיתוג. או בעימוד ספרים. או בפרסום.
או בשילוט. או בפרוספקטים. או באלבומים דיגיטליים.
או באריזות. או בעיצוב קירות. או בכריכות לספרים.
או בעיצוב אתרים. או אפליקציות. או בכלל עריכת מדיה ווידיאו.
יש היצע אדיר של נישות, כל אחת יותר כיפית מהשניה,
ורק צריך למצוא את הבידול הייחודי שלך
כדי שהלקוחות שמתאימים לך ידעו להגיע אליך.
איך מוצאים בידול?
רק בשטח, בלייב, אפשר באמת לגלות מה הכי מתאים.
זה אחד הדברים שרק ההתנסויות הראשונות יכולות לתת.
הרבה פעמים גרפיקאיות חושבות שהם רוצות לעסוק במשהו מסוים -
נגיד, בלימודים היה לך כיף לעצב מודעות,
אבל אולי תגלי שאת ממש טובה בבאנרים מונפשים?
בלימודים נותנים טעימה מהכל, אבל רק בשטח רואים באמת מה מתחבר לך.
ספרי לי על זה
ספרי לחברות ומשפחה שאת עוסקת בעיצוב,
אל תשכחי לפרט מה זה אומר, מה את יודעת לעשות
(הרבה פעמים אנשים לא יודעים מה נכלל תחת הכותרת 'עיצוב')
בקשי שיפנו אליך מי שעשוי להתעניין בשירותים שאת מציעה.
לא להתבייש להזכיר את עצמך מפעם לפעם. לאנשים יש זיכרון של דג.
ואם כתבת להם מייל לפני חודשיים,
זה ממש לא אומר שהם יזכרו אותך עכשיו אם מישהו ישאל אותם על מעצבת.
לא לעבוד בחינם
לקוח שמקבל משהו בחינם, לא מעריך אותו.
לא חובה לשלם דוקא בכסף. אפשר לצבור הרבה ניסיון על ידי שת"פים.
סיפרה לי קולגה אלופה שהיא בזמן הלימודים עשתה המון שת"פים מעולים, והיא לא מתחרטת על זה.
למשל, מיתגה קוסמטיקאית וקיבלה בתמורה כמה טיפולי פנים
הפוינט הוא: שתהיה הדדיות. תן וקח.
מתי לא כדאי לעבוד בתשלום?
עם משפחה אוכלים קובה, או קוגל, או צ'יטוס. לא עובדים.
בכל זאת הם רוצים שתעצבי להם? אז שיהיה ברור לשני הצדדים שזה ללא תשלום.
ואם מדובר בעבודה רצינית שהם בכל מקרה מתכוונים לפנות למעצבת בשבילה, והם מעדיפים לשלם לך?
מעולה. הכיני להם הצעת מחיר מפורטת, כתבי מה המחיר המלא, וצייני מתחת מה המחיר למשפחה.
לא נורא שיצחקו עליך. עדיף לצחוק מאשר לבכות בסוף מעצבים
אף פעם לא להפסיק להתקדם
אם את מתכננת להיות עצמאית, תתחילי לצבור ידע ולהיכנס לעניינים.
דבר אחד זה לעצב, ודבר שני ושונה לגמריי זה לנהל עסק.
תתחילי לקרוא חומרים על ניהול עסק, ניהול זמן, שיווק, מכירות...
ממליצה בחום על התכנים של יעל פיינגולד (באמת לא יודעת למה אני לא מקבלת אחוזים)
וגם בלי קשר לעסק עצמאי - הישארי בעניינים.
הירשמי לתכנים למעצבות - למשל המגירה, הפורמה ועוד.
שוטטי באתרים של משרדי פרסום גדולים כדי לפתוח את הראש.
תעקבי אחרי עבודות של טובים ממך וקבלי השראה.
כל הידע נמצא במרחק קליק, וכמעט הכל אפשר להשיג מסונן ומוגה ומדויק לציבור שלנו.
בזבוז לא לנצל את זה.
התנהלי מקצועית
הצעת מחיר כתובה (ולא מחיר בשלוף בטלפון, שאחר כך תתחרטי עליו)
חוזה קצר מסודר בצמוד להצעה - לא צריך 12 דפים עם מיליון סעיפים מאיימים.
כמה שורות ברורות שמסכמות את העיקר יספיקו.
כדאי גם מקדמה לעבודות שהתמחור שלהן הוא בערך מ300 שח ומעלה.
כמה מקדמה? כמה שנראה לך. בין 30%-50% זה סביר.
כשלקוח משלם סכום, אפילו קטן, בהתחלה, הוא יותר מחויב לתהליך. מה שנקרא דמי רצינות
וכמובן, לעולם לא משחררים קובץ איכותי לפני שהלקוח שילם.
הוא לא מוצא את הטלפון? שכח את הסיסמה של הבנק? נאבדו לו הצ'קים? רק בעלה יודע איך עושים העברה?
תאמרי בנעימות: "הכל בסדר. אני אחכה בסבלנות. ברגע שיבוצע תשלום, הקבצים אצלך במייל."
לא כי אנשים הם שקרנים, אלא כי כשהקובץ אצלך הלקוח רודף אחריך, כשהקובץ אצלו - את רודפת אחריו.
הכלל הזה תקף בלקוחות חדשים או בעייתיים.
כמובן אם את עובדת עם לקוח תקופה מסוימת, והוא תמיד מתנהל כמו שצריך,
משלם יפה ובזמן - אפשר לעגל פינות אם חייבים
קבעי את הגבולות שלך
הגדירי מהן שעות העבודה שלך, ומהי צורת התקשורת המקובלת עליך.
את מאנשי הטלפונים? אולי מעדיפה מיילים?
תבהירי את כל זה במייל מסודר (קצר, לא להפחיד אנשים) עם תחילת העבודה.
לא להתבייש לדבר על כסף
אין לי מה לפרט עוד מעבר לכותרת הדיי ממצה.
אם קשה לך עם המילה "כסף" תגידי תשלום, תגידי מחיר,
העיקר לא להשאיר ללקוח שטחים אפורים. שהכל יהיה ברור לשניכם -
מה את נותנת, כמה זה עולה, מה כלול ומה לא כלול.
כלי שממש עוזר לתמחורים
איך משיגים את הלקוחות הראשונים?
אומרים שהכי קשה זה להשיג את עשרת הלקוחות הראשונים.
אחר כך - זה מתחיל לעבוד מפה לאוזן.
עכשיו נשאלת שאלת המיליון דולר, מאיפה מוצאים את העשרה האלה?
פני לבעלות סטודיואים או משרדים קטנים, ספרי להם על עצמך
(במייל קצר, עם כותרת מעניינת שתתפוס את העין, וצרפי כמה עבודות ממש טובות)
הציעי את עצמך כפרילנסרית לתגבור בזמני עומס,
או בקשי שיעבירו אליך עבודות שקטנות עליהם.
אנשים בדרך כלל שמחים לעזור למעצבות מתחילות.
אל תתביישי להזכיר את עצמך שוב מפעם לפעם.
כך אנשים יתחילו להכיר אותך, ותבני לעצמך לאט לאט קהל לקוחות.
כשתרגישי מוכנה לצאת לדרך עצמאית - כבר יהיה לך גב.
(אם כמובן יתחשק לך. אולי תמצאי עבודה טובה במקום טוב,
אז לא דחוף להיות עצמאית. העצמאות בפירוש לא מתאימה לכל אחת.)
פרסום, פרסום, פרסום:
תעלי עבודות, תשתפי, תראי מה את עושה.
תמצאי את הפלטפורמה שנוחה לך, ועופי על זה.
הרבה מהלקוחות הראשונים שלי הגיעו דרך עבודות ששיתפתי בפרוג.
אל תחששי להתיעץ ולבקש ביקורת בונה
בכל דרך וצורה שמתאימה לך.
להעלות לפרוג, לבקש ממורות / מעצבות חוות דעת על עבודות,
ולבוא עם ראש פתוח ונכונות לקבל. אפשר ללמוד המון מהדרך שאחרים עברו.
הדבר הכי קשה הוא
לעשות את כל זה
כי ככה העולם הזה בנוי והשתדלות חייבים לעשות.
ועדיין לזכור ולהאמין שלא זה מה שיביא לך את ההצלחה.
והמבחן של כל אחת (במיוחד עצמאיות) הוא להצליח להאמין בזה באמת, כל יום:
לא הכישרון שלי, לא העינים הכחולות ולא הנחמדות המסחררת
הם מה ששולח לי לקוחות ופרנסה.
רק סיעתא דשמיא לכולכן.
רעיה | סטודיו מנטה
