ממש כאן ועכשיו באלו הרגעים
הנה הגיעו הימים
של אחרי החגים
שתמיד כל דבר דחינו אל אלו הזמנים.
בימי החגים עצמם רגעים נטעננו בכל מיני דברים
היו רגעים גדולים מהם שאבנו התרוממות לכל החיים
והיו רגעים חווינו כל מיני חויות פחות נעימים
אבל בכללי היינו מעל הקרקע טפח או טפחיים

כעת נכנסים לשגרת החיים
ולשלל גווני אתגרים,
דיאטה ומשטר האוכלים
מחוייבויות השתדלות לפרנסה ולסגור המינוסים
לסדר בבית את כל התיקונים
לעשות את כל השיפוצים
ועוד כל מיני מחויבויות שונות חיצוניים
כל אחד כמתנת שמיים ותוכנית אישית
של בורא כל העולמים
שרוצה רק להיטיב..

כל אלו החלקים
ברובד החיצוני מתקיימים
מה עם הנפש פנימה? חווה שגרה מייסרת ומורכבת ומאיימת כפי החוויות והאתגרים


מה יתן כוחות לעמוד בכל הדברים?
מה יפיח תקווה מול כל אכזבות העבר הווה ועתיד?

בא רק ניזכר כי אותו "אתה בחרתנו" שבחר בנו מכל העמים וקדשנו במצוותיו ורוממנו וכו'
הוא אותו אחד של "אתה חוננתנו" ומבדיל בין קודש לחול וברא את השגרה המשימה של חורף ארוך מעובר עם טרדות הפרנסה וכל האתגרים האפרוריים המאתגרים והלא קלים והוא הוא מחכה לנו שנקרא אליו והוא יענה

והלואי ואזכה להתחבר לזה באמת