אִי-מָּהוּת

מה בעצם תפקידי כאמא?

התשובה לשאלה הזו נמצאת דווקא במילה עצמה, *"אמא".*

מה זה אמא?
אי של מה.

האמא היא אי, חוף מבטחים, רחם עוטפת ושמורה היטב, שם הילד רצוי תמיד, דרכה הוא מגלה את מהותו, את *ה"מה"* שלו.

התפקיד שלי כאמא הוא להיות אי של מהות, אי של משמעות לילד שלי.
כשאני מצליחה להיות שם כל כולי עבור הילד שלי כשהוא צריך אותי - אז הוא מצליח להתהוות, לגלות את עצמו ואת פנימיותו, להצליח להביע את הפנים שלו - אל החוץ.

והוא ילך ויחזור וילך ויחזור,
בכל פעם שהוא יצטרך שוב את חוף המבטחים,
שהוא יצטרך להרגיש קצת על אי בודד רק שלו,
הוא יחזור אליי. ואני אהיה שם כדי לאפשר לו את זה.

אחד הזכרונות החזקים שלי כילדה קטנה הוא שאני עומדת בסלון, אמא שלי המדהימה ביותר בעולם יושבת על הכורסא מולי, ואני עושה לה הופעה, שרה ורוקדת ומזייפת חופשי להנאתי.... וואווו איך שאני שיגעתי אותה! הכרחתי אותה לשבת עד שאסיים

והיא - לגמרי איתי! 100% שלי, לא מאיצה בי. בלי טלפון כמובן... בלי הסחות דעת. נותנת לי להתהוות בשקט.
הרגע הזה צרוב בזיכרון שלי, ביחד עם רגעים דומים אחרים, מפני שהם עזרו לי לחשוף עוד חלק בעצמי, *לגלות עוד חלק במהות שלי* , להבשיל ולהפוך לאדם בוגר שיודע (רוב הזמן

) מי אני, *ומי אני לא.*

אנחנו יודעים שהיקשרות חזקה ובטוחה בין ההורים לילד - בונה את הילד שנים רבות קדימה, לכל חייו. היא משפיעה על כל הקשרים שיהיו לו בחיים.
מדוע?
כי הקשר עם ההורים הוא המצפן הפנימי של הילד

והוא זה שעוזר לילד לחלץ מעצמו את מהותו. וכשעושים את זה טוב - אנחנו מצליחים להגיע למימוש הפוטנציאל המלא של הילד שלנו.

אז למה רבים מאיתנו ממשיכים עדיין בסדרי משמעת, כללי התנהגות, ענישה וסדרים שפשוט לא עובדים?

אמא מקסימה שאני מלווה אמרה לי לא מזמן: אני מרגישה שהגישה ההיקשרותית שומטת לי את הקרקע מתחת לרגליים. כל מה שהורגלתי אליו כל החיים, משמעת עם חוקים שחייבים להתקיים, היררכיה ויחסי כוחות - כל זה בכלל לא רלוונטי. אני צריכה לבנות את עצמי מחדש!

וזה נכון. העובדה שרבים מאיתנו גדלו בבתים ובמסגרות לא היקשרותיות, לצד אורח החיים המערבי האינטנסיבי, התחרותי וההישגי שהגיע וחלחל בכלל המגזרים - כל אלה יצרו מצב כזה שבו הרבה הורים לא סגורים על המצפן הפנימי שלהם. אבל הבשורה הטובה היא שאנחנו יכולים לכוון אותו מחדש!

אני מזמינה אתכן לשאול את עצמכן:
מה סדר העדיפויות שלי בחיים?
איך הייתי רוצה שהחיים שלי ייראו?
מה במציאות שלי צריך להשתנות?
מה נותן לי כוח? מה ממלא אותי?
ממה אני נמנעת?
מה תוקע אותי?
מה מפחיד אותי?
מה מרגיע אותי?

הבירור העצמי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ליצירת בית היקשרותי שתומך בהתפתחות הטבעית של הילד שלנו. הוא אולי הצעד הראשון שמביא אותנו לעשות סוויצ' בראש, לעמעם רעשי רקע, ולהתחיל להתחבר באמת ללב של הילדים שלנו.

וככה - נהפוך להיות אי אמיתי של מהות ואהבה עבורם.

נכתב על ידי שירלי אורמוביץ , מדריכת הורים בגישה ההיקשרותית ומטפלת זוגית בגישת EFT- Emotional Focused Therapy

Reactions: <Mordesign, מוריופ, avrahamsh ועוד 12 משתמשים

על המחבר

S

shirlyk

שירלי אורמוביץ | אמא ל 4 מתוקים, מנהלת מעון, מדריכת הורים בגישה ההיקשרותית, מטפלת זוגית בגישת EFT - Emotional Focused Therapy ומדריכת הנקה.