שיפי חריטן, בת 34 נשואה ואם לשלושה, אשת תקשורת מזה עשור. צבעונית מאוד, חיה בעולם משל עצמה ומודה על כך להקב"ה יום יום: "כי זה למעשה בנה את מי שאני והביא אותי למקום שאני חיה בו, בחיבור ישיר לה' מבלי לבדוק מה יגידו".

שיפי מוכרת לכם וודאי מכמה וכמה במות שלא ניתן להתעלם מהן בתקשורת החרדית והכללית. ביניהם אתר 'חדרי חרדים', תפוצת התקשורת הדיגיטלית 'בחזית לאישה', רדיו 'קול חי' ועוד, בהם היא משמשת ככתבת ועיתונאית בהתנהלות עצמית.

הגעתי עד הלום: "בעשר אצבעות, בצעדי צב ובטיפוס איטי תוך כדי הגשמת מטרה שלב אחרי שלב. כל פעם למדתי עוד חלק והעזתי בעוד כיוון, וכששאלו אותי: את כותבת על זה ועל זה? מיד אמרתי כן, גם אם לא היה לי שמץ של מושג בנושא".

רגעים קשים מנשוא: "ימים בהם מגיעים לפתח הדסק ים אסונות ואת צריכה לכתוב על תינוק שנפטר, ילדה שנפצעה, ילדה שנשרפה, ילד שטבע, אישה שעברה התעללות, ילד אומלל... וברגעים האלו את רוצה לרוץ למקומות הלימודים של ילדייך, להוציא אותם משם ולחבק חזק מבלי לעזוב".

השגחת אלוקים: "היתה לי עסקה שדחיתי בצורה לא מקצועית, ושלא בכוונה. יום אחד התמוטטתי ואושפזתי עם לחץ תת גולגולתי נמוך. כשיצאתי מבית חולים החלטתי לעשות ריסטארט ולפטר כמה לקוחות שהיה לי רע איתם. נזכרתי בעסקה שדחיתי והצטערתי כי היא היתה טובה. באותו יום שהחלטתי לעשות לעצמי טוב ולהיפטר מהלקוחות הלא טובים, האישה מהעסקה ההיא יצרה איתי קשר ושאלה: אולי בכל זאת תרצי שניפגש? אמרתי לה שאני רוצה ומאז עבדנו יחד שנה מדהימה. ראיתי פה את יד ה' בכל מובן".

עסקה שהפתיעה: "כשהפכתי לעצמאית, מישהו מאוד מנוסה אמר לי שכדי לקבל חמשה לקוחות טובים, אני צריכה לפגוש 25, ואני אמרתי שאם אני מכוונת מטרה והקב"ה איתי, אני אפגוש 5 לקוחות והם יסגרו לי את הפינה. בשנה הראשונה זה אכן מה שהיה. הופתעתי לטובה".


הבעל שלצידי: "ארל'ה, בעל חברה להובלות מוצרי חשמל. צעיר ברוחו וזורם עם כל השטויות שלי, וגם עם הדברים הרציניים. מאמין בכל מה שאני עושה ומפרגן, תוך כדי שנותן לי חופש מלא וזה לא מובן מאליו".

הורות בשבילי היא: "אחריות מרגשת. מרגע שהפכתי לאמא, נושא האחריות שתמיד היה חזק אצלי, התעצם. פתאום את מבינה שזה משהו שלא ייגמר בשום מצב ובשום צורה. זה לנצח. מפחיד מצד אחד ומרגש מצד שני".

הקשר היחודי שלי לה' :"מחזיר אותי לשאלה הקודמת, כי מאז שאני אמא, הקשר איתו התעצם. אני אומרת לו יום יום: אתה ואני שותפים, יש פה ילדים לגדל, אז בבקשה ממך – תהיה נוכח. זכיתי להכיר את הקב"ה בגיל 31 בעקבות שיעור שהתוודעתי אליו ומאז הוא קבוע אצלי אחת לשבוע כבר שלוש שנים, התחזקתי מאוד באמונה כי הבנתי פתאום מה זה בכלל ה'... אפילו שאני ילדת בית יעקב... מאז אני מדברת איתו כל היום ועל הכל, אפילו על חניה! יש לי אבא מדהים בשמים ואני פשוט יכולה לעצור באמצע היום שלי משהו ולצעוק: 'אבא, אני אוהבת אותך'".


עסק מוצלח: "עסק שהבעלים שלו מבין שהוא לא צריך לעשות מה שהוא לא יודע".

התקווה כדי לגדול: "זה נשמע קצת מדי רוחני, אבל זה מה יש: להגדיל את המהות. להיות נכונים לקבל שפע, איך? בעיקר לחשוב במה אני טוב ולהשקיע שם, ולא להסתכל על אחרים ולחפש את רעתם. תמיד להיות בעין טובה על האחר ולבקש מה' בשבילי".

דיגיטל: "אני חיה בדיגיטל. כמעט לא יודעת משהו אחר".


יצירתיות:"אני יצירתית כל יום מחדש. אני מייצרת תוכן על בסיס יומי, ואוי ואבוי אם לא אכניס שם יצירתיות."

טובים ונהנים: "היו טובים – כי כך זה נהנה וזה עוד יותר". "קחו אחריות על החיים: אם אין אני לי – אף אחד לי"


כרטיס ביקור

הבוקר שלי: אחרי הדברים הרגילים של יהודיה כשרה ושליחת הילדים, נר לרבי ישעיה בן ר' משה ותפילה קצרה. ומשם יום עבודה.
תפקיד בבית: אמא פולניה. הכל תחת חסותי.
השבת שלי: משפחה, שקט, שינה, שירים לנשמה.
שיר/זמר שאני אוהב לשמוע: זה קצת מצחיק אבל אני שומעת הכל. יכולה לשמוע הכי חסידי הארד קור, שירים באידיש, אני אוהבת שירים שנוגעים בי ומרגשים אותי. בגזרה החסידית מאוד יש שיר שנקרא 12 השבטים, יכולה לשמוע אותו הלוך חזור, קומזיץ שירי שבת, אגב, לוקח את הכל בהליכה. גיטרה מישהו?
סוג מחשב: לא מבינה בזה. העיקר שעובד.
צבע אהוב: סגול
מרגש אותי: שלמדתי לקבל מחמאות ולהאמין להן.
הפנאי שלי: קריאה, חברות, כתיבה אישית לעצמי.
דבר שהייתי שמח לקבל למשרד: אקווריום ענק על כל הקיר, בתנאי שמישהו יטפל בו קבוע.
דבר שהייתי רוצה לתת ולמי? יותר זמן פנוי מעבודה למשפחה.

תמונה אחת שווה:


IMG-20190901-WA0015.jpg


"אם דיברנו על צבע סגול, דברים שמרגשים אותי ולמדתי לקבל מחמאות- הנה תמונה ממתנה שחברתי פיבי עיצבה לי אישית, ועד עכשיו זה מונח אצלי בבית בגאון".