[המאמר מובא במסגרת מחקר שנעשה על ידי בנושא הגרידים ורובו זה תרגום של תכנים מאנגלית]
גרידים בעיצוב אינטרנט וממשק משתמש כיום
האם שמתם לב פעם שאנחנו גרים בגריד? גרידים בעצם מגדירים אותנו בכל תחום של החיים החל מסידור הפיקסלים על המסך בו אנחנו מסתכלים ועד לארגון הערים האורבניות בהן שוכן רוב העולם. המערכת הויזואלית הזו של חציית קווים אנכיים ואופקיים קובעת את צורתם של יותר דברים ממה שרוב הציבור שם לב.
אין פלא, באמת, שאנחנו מוצאים את עצמנו כל כך נעולים בגריד שכן אנו גם מעצבים בגריד. מהימים הראשונים של עיצוב לפרינט, מאות שנים לפני שהמונח "עיצוב גרפי" היה קיים, הגריד עזר לסייע לבתי הדפוס לסדר את פריסות העמודים שלהם.
קצת על ההיסטוריה של הגריד
סביר להניח שמערכת הגריד העתיקה ביותר הייתה משהו שדמה לגריד קו הבסיס: קווי עזר הנמשכים על כתבי יד עתיקים שסייעו לסופר ביצירת טקסט ישר ומרווח באופן שווה. ניתן למצוא גרידים של עמודות פשוטות במגילות ים המלח, שם שימשו לארגן טקסט לגושי קריאה בתוך מסמך ארוך ומגולגל.
כ- 1500 שנה לאחר מכן אותו עיקרון הועבר בקלות לבית הדפוס המערבי המוקדם, לדוגמא, תנ"ך גוטנברג - הספר המערבי הראשון המודפס בסוג "תבנית זזה "movable type"" - משתמש בגריד של שתי עמודות.
עיתונים מסוף המאה ה -19 ותחילת המאה העשרים הרחיבו את השימוש בגרידים של עמודות גדולות, מכיוון שרצו למקסם את כמות המידע שיכול להכנס לגיליון של נייר עיתון. ללא עמודות, הקווים היו ארוכים מדי וקשים למעקב.
גריד במאה העשרים
מולר-ברוקמן מסביר שמערכת גרידים החלה להיות יותר מעניינת בתחילת המאה העשרים, שאז מעצבי אוונגרדים שעבדו או הושפעו מתנועות כמו באוהאוס ודה סטיל החלו להתנסות יותר בפריסה. הוא דחף את גבולות הגריד על ידי יצירת מערכות גריד מודולריות וסיבוביות.
אחת התובנות החשובות ביותר של מולר-ברוקמן היא שהצלחת הגריד אינה תלויה רק באופן מיקומם של אלמנטים בתוכה אלא גם במיקום הגריד עצמו ביחס למסגרת שלו, לקונטיינר. כיום, בעיצוב לפרינט, המסגרת מתייחסת לדף, ובעיצוב אינטרנט או ממשק משתמש, מתייחס בד"כ לחלון הדפדפן. במהותן, רשתות גריד החלו כמערכת לארגון טקסט, וכך הן נשארות גם היום.
מספר מדהים של אפשרויות נוצרות באמצעות המערכת המודולרית שפיתח מולר-ברוקמן, ואת ההשפעה של עבודתו ניתן לראות בעיצוב גרפי והרבה אתרים כיום. לדוגמא: אנו יכולים לראות גרסה דיגיטלית של המערכת המודולרית של מולר-ברוקמן בעבודה באתר של עיתון הגרדיאן (גם אם ללא קו היישור):
הגריד המודולרי של גרדיאן
מולר-ברוקמן אפילו בחן את היישום של מערכות גריד על חללי תלת מימד, ומערכות גריד השפיעו באופן משמעותי על עיצוב חללי התצוגה ועל עיצוב פנים ארגוני.
במחצית השנייה של המאה ה -20, מעצבים רבים יותר הפכו למייצגים נודעים של מערכות גריד. קחו למשל את מאסימו ויגנלי ואת ווים קרובל. ויגנלי העדיף מערכות גריד מודולריות קפדניות בשל אינספור עיצובי הספרים שלו כמו גם בעבודותיו על חומרי מידע ציבוריים. קרובל מוזכר במיוחד בגלל הטיפוגרפיה מבוססת הגריד שלו.
ויגנלי פיתח מערכת גמישה זו של יוניגריד "Unigrid" לשירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב, המותאמת למגוון רחב של גדלי מסמכים ופורמטים.
ווים קראול השתמש במערכות גריד כדי לפתח גופנים ניסיוניים.
גרידים בעיצוב אינטרנט וממשק משתמש כיום
האם שמתם לב פעם שאנחנו גרים בגריד? גרידים בעצם מגדירים אותנו בכל תחום של החיים החל מסידור הפיקסלים על המסך בו אנחנו מסתכלים ועד לארגון הערים האורבניות בהן שוכן רוב העולם. המערכת הויזואלית הזו של חציית קווים אנכיים ואופקיים קובעת את צורתם של יותר דברים ממה שרוב הציבור שם לב.
אין פלא, באמת, שאנחנו מוצאים את עצמנו כל כך נעולים בגריד שכן אנו גם מעצבים בגריד. מהימים הראשונים של עיצוב לפרינט, מאות שנים לפני שהמונח "עיצוב גרפי" היה קיים, הגריד עזר לסייע לבתי הדפוס לסדר את פריסות העמודים שלהם.
קצת על ההיסטוריה של הגריד
סביר להניח שמערכת הגריד העתיקה ביותר הייתה משהו שדמה לגריד קו הבסיס: קווי עזר הנמשכים על כתבי יד עתיקים שסייעו לסופר ביצירת טקסט ישר ומרווח באופן שווה. ניתן למצוא גרידים של עמודות פשוטות במגילות ים המלח, שם שימשו לארגן טקסט לגושי קריאה בתוך מסמך ארוך ומגולגל.
כ- 1500 שנה לאחר מכן אותו עיקרון הועבר בקלות לבית הדפוס המערבי המוקדם, לדוגמא, תנ"ך גוטנברג - הספר המערבי הראשון המודפס בסוג "תבנית זזה "movable type"" - משתמש בגריד של שתי עמודות.
עיתונים מסוף המאה ה -19 ותחילת המאה העשרים הרחיבו את השימוש בגרידים של עמודות גדולות, מכיוון שרצו למקסם את כמות המידע שיכול להכנס לגיליון של נייר עיתון. ללא עמודות, הקווים היו ארוכים מדי וקשים למעקב.
גריד במאה העשרים
מולר-ברוקמן מסביר שמערכת גרידים החלה להיות יותר מעניינת בתחילת המאה העשרים, שאז מעצבי אוונגרדים שעבדו או הושפעו מתנועות כמו באוהאוס ודה סטיל החלו להתנסות יותר בפריסה. הוא דחף את גבולות הגריד על ידי יצירת מערכות גריד מודולריות וסיבוביות.
אחת התובנות החשובות ביותר של מולר-ברוקמן היא שהצלחת הגריד אינה תלויה רק באופן מיקומם של אלמנטים בתוכה אלא גם במיקום הגריד עצמו ביחס למסגרת שלו, לקונטיינר. כיום, בעיצוב לפרינט, המסגרת מתייחסת לדף, ובעיצוב אינטרנט או ממשק משתמש, מתייחס בד"כ לחלון הדפדפן. במהותן, רשתות גריד החלו כמערכת לארגון טקסט, וכך הן נשארות גם היום.
מספר מדהים של אפשרויות נוצרות באמצעות המערכת המודולרית שפיתח מולר-ברוקמן, ואת ההשפעה של עבודתו ניתן לראות בעיצוב גרפי והרבה אתרים כיום. לדוגמא: אנו יכולים לראות גרסה דיגיטלית של המערכת המודולרית של מולר-ברוקמן בעבודה באתר של עיתון הגרדיאן (גם אם ללא קו היישור):
הגריד המודולרי של גרדיאן
מולר-ברוקמן אפילו בחן את היישום של מערכות גריד על חללי תלת מימד, ומערכות גריד השפיעו באופן משמעותי על עיצוב חללי התצוגה ועל עיצוב פנים ארגוני.
במחצית השנייה של המאה ה -20, מעצבים רבים יותר הפכו למייצגים נודעים של מערכות גריד. קחו למשל את מאסימו ויגנלי ואת ווים קרובל. ויגנלי העדיף מערכות גריד מודולריות קפדניות בשל אינספור עיצובי הספרים שלו כמו גם בעבודותיו על חומרי מידע ציבוריים. קרובל מוזכר במיוחד בגלל הטיפוגרפיה מבוססת הגריד שלו.
ויגנלי פיתח מערכת גמישה זו של יוניגריד "Unigrid" לשירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב, המותאמת למגוון רחב של גדלי מסמכים ופורמטים.
ווים קראול השתמש במערכות גריד כדי לפתח גופנים ניסיוניים.