זה תמיד מתחיל פתאום, ברגע אחד של תשוקה או רצון, או חלום או הזיה, יש כאלה שמתכננים את זה המון זמן מראש.
אך אצל רובם זה פשוט קורה וביום בהיר אנשים זוכים לתואר, בעל עסק במדינת ישראל.

לא תמיד החצוצרות זוכות להריע, והפילהרמונית לא עומדת דום ומצדיעה, אבל כן זה קורה ועם התואר הנכסף, מוצא עצמו אדם בתוך קלחת עסקית, כשהוא מחזיק (בלי שום ספק) במוטו של תשוקה ואהבה אמיתית, לעסק שלו, למקצוע שלו, ולאופן העבודה.

עד.... שהסיפור הזה מתחיל להיסדק, ועם הקושי ועם האתגרים,נעלמת לה אט אט התשוקה האמיתית, והמטרה לשמה נפתח העסק מתחבאת לה בינות לעננים ועוד כל מיני ססמאות שנאמרו בפאתוס, ונקראו מילה במילה כחלק ממגילת העצמאות, נעלמות להן עם הקושי או המכשול הראשון אאוצ'.

אז בואו, אגלה לכם סוד כמוס, אנשים לא אוהבים לדבר על זה, אבל בשביל להצליח בעסק צריך לעבוד, קטע לא?

ולפעמים זה אומר לעבוד קשה מאד ולשלם מחיר... אצל העצמאים כלום לא מגיע על מגש של כסף, וגם לא פלסטיק. יש מקרים שצריך לירוק עליהם דם עד שיוצא משהו, יש תזוזות ותנודות והכרות עם דברים חדשים שלא ידעתם על קיומם.
יש דברים שכשכירים נראים מובן מאליו ומהמקום העצמאי נראים כשרשרת האלפים הצרפתיים כשהם מושלגים. תחשבו, לא פשוט להיות בו זמנית אדונים לכסף, לזמן, לחלומות,לא טרוויאלי שאחד (מר בעל העסק שמו) אמור לתכנן אסטרטגיות, לשווק ולמכור.

"תסבירי לי", טוענת לי אחת עם עסק מדשדש מינוס, "אין קיצור דרך למה שאתם קוראים בשפה (המעצבנת!!!) שלכם שווק?"
"ובכלל" היא מוסיפה עם מבט רושף בעיניים, "אני שונאאאאת למכור, אין מישהו שיוכל לעשות את זה במקומי"?
"את לא מבינה שזה לא בשבילי כל הסיפור הזה?", "אני טובה בעסק שלי בלי כל הדברים המיותרים האלה מסביב"

זו שיחה אמיתית למקרה שתהיתם, והיא אופיינית עד כאב.
בעל עסק שלא מפנים שחלק מהגיים זה לעבוד ולשווק ולמכור, איך בדיוק הוא רוצה שיישאר שרידים ממה שהוא הגדיר כעסק שלו?

ואם במספרים עסקינן, בערך 30 אחוז מהעסק- זה המקצוע, ועוד 70 אחוזים שלמים (אל תתפסו אותי על המספר), שייך לכל העולם מסביב, שאמור להניע ולהחזיק את העסק, בעל עסק שלא חושב שצריך לעבוד ולא מבין שזה חלק מהפואנטה, נתון בבעיה אמיתית, קיומית ופסיכולוגית.

לא תמיד ניתן לראות את זה מידית, אבל לאורך זמן, חוסר פרואקטיביות, ואי השקיה, יגרמו לצמח לנבול בלי להשאיר זכר.

אז מה, אני תוהה ביני לביני, כשמאן דהוא מתקשר ומבקש עזרה בעסק, כי למען ה', מאיפה הוא יביא את הלקוח הבא מחר בבוקר :(

וכשהוא שומע את מה שיש לו לעשות בשביל זה,הוא בורח עם זנב מקופל בין הרגליים, כי לא נראה לו שייך שבעסק גם עובדים...

האם אני הבעייתית שזה נשמע לי מוזר?
לא חבל על מה שהושקע עד היום?

הפעם המסקנה שלי היא חד משמעית, בשביל להצליח בעסק מוכרחים לעבוד וקשה. (פסדר מנטלית, לא ביקשתי שתשטפו רצפה, סבבה?) ומי שלא מוכן לעשות את זה, לא יכול לבא ולבקש עזרה כי הוא לא מוכן לעזור לעצמו, הוא מפספס את מהות העסק ובכלל את העסק!!!

נשמע קשוח?!

הנה כמה טיפים קטנים בכדי להתמודד עם מה שאתם לא אוהבים לעשות

1. הרחבת המודעות ע"י למידה ממנטורים או מעסקים אחרים שהצליחו ביג טיים.
2. לשים מוזיקה אהובה כשעושים משהו שלא אוהבים.
3. לחשוב על המילה לא כמתנה הגדולה ביותר בשבילכם.
4. לעשות "מדיטציה" או ספורט- זה גורם לאדרנלין שיהפוך אתכם לפעילים ערניים ויעילים.
5. להקיף את עצמכם באנשים שהשיגו משהו בחיים חיוביים ויזמים ולא דופקים כרטיס 9-4 ועוד יש להם מה לומר...



שמחתי לעזור:)