עוד פרק בסדרת ההבאה לדפוס שכל גרפיקאי חייב ללמוד, והפעם: מדוע הצבעים יצאו שונים כשעברנו להדפיס ברוטציה? פרק משלים על ההבדלים בין דפוס שטוח ודפוס בגלילים וגם הפתעה – אין הבדל בשיטת ההדפסה בין גלילים לגיליונות בודדים. אז למי לא משתלם להדפיס במכונת רוטציה שמסוגלת להדפיס בשעה אחת מאה אלף גיליונות? • פרק יבש, מקצועי וטכני מבית 'גיל פרינט', שיחסוך לגרפיקאים הרבה ויכוחים עם לקוחות | הפרק הרביעי



בקיץ האחרון נפל דבר בישראל. אחד מבתי הדפוס הגדולים ביותר נקלע לקשיים חמורים והדבר השפיע בתוך תקופה קצרה על הענף כולו. נבהיר, זה כבר שנים רבות שהתחרות המטורפת בענף שחקה את הרווחיות והותירה שולי רווח כמעט בלתי אפשריים שגרמו לדפוסים ישנים להיסגר, להימכר, להתמזג או לקרטע. אך האירוע האחרון פגע דווקא בדפוס רוטציה מהגדולים בענף והציב שוב זרקור אל תעשיית הדפוס בגלילים.

בפרק הקודם עסקנו בהתפתחות עולם הדפוס מימי גוטנברג עד ימינו אך לא הספקנו לבאר את ההבדל המהותי בין דפוס שטוח ודפוס רוטציה. בקורס המבוא להבאה לדפוס קיים פרק ייעודי לנושא הזה שכן יש לו משמעות לאופי העבודה והתוצר הסופי. וכפי שכבר למדנו בפרק הראשון, סוף הדפסה בעיצוב תחילה. כלומר, על המעצב/ת לדעת כיצד תודפס העבודה וממילא כיצד יש להתייחס אליה בעבודת העיצוב.

דפוס שטוח כשמו כן הוא, מודפס על גיליונות נייר שטוחים בדומה למדפסת הקלאסית שכולנו מכירים בין אם מדובר במדפסת לייזר, הזרקת דיו או כל שיטה אחרת. למכונת הדפוס מחסנית נייר ענקית עליה מניחים משטח ובו גיליונות נייר בגודל מסוים (משמינית ועד גיליון) והגרייפר צובט-שואב את הנייר אל קרביה של המכונה שם יפגוש בלוח או הלוחות שיצמידו לו את הדיו-צבע בהתאם למה שמוטבע עליהם. לפרטים אודות הלוחות ושיטת הדפסה זו המכונה 'אופסט', נא עיינו בפרק הקודם.

בסיום המסלול ייפלטו הגיליונות המודפסים למחסנית ריקה וייערמו זה על זה להמשך התהליך. כלומר, או להדפסת הצבע/ים האחר/ים (מיעוט המכונות), או להדפסת הצד השני במקרה של מכונה שאינה הופכת את הנייר בעצמה (רוב המכונות) או לשלבי הגימור השונים החל מחיתוך וקיפול וכלה באיסוף, סיכות, דבק ושאר לכות והשבחות. כל התהליך נעשה תוך שימוש בערימות של גיליונות בודדים שצריכים להמתין לייבוש בהתאם לסוג הנייר, כמות הדיו ומזג האוויר!

shutterstock_1091983496 (Medium).jpg


השימוש בגיליונות נייר "שטוחים" בדפוס אופסט הוא עדיין הנפוץ ביותר בעולם ולא רק בזה המערבי. מאידך, הוא מוגבל ביכולתו הכמותית. כלומר, גם המכונה המתקדמת ביותר אינה מסוגלת לעמוד בקצב המטורף של מכונות הרוטציה כפי שיוסבר להלן.

דפוס הרוטציה שהחל את דרכו לפני הרבה מאוד שנים (לפחות מאה וחמישים שנה), מבוסס גם הוא על אותם עקרונות של דפוס האופסט ולמעשה הוא גם זה שעומד ביסוד הדפוס השטוח, כלומר, זהו גליל תופי אליו מצמידים את הלוח (את גלופת ההדפסה). אלא שכיום רווח השימוש במילה דפוס רוטציה עבור מכונות הדפסה בעלות יכולת הדפסה מהירה שמסוגלות לבצע במקביל שורה ארוכה של עבודות גימור עד לרמה של אריזה אוטומאטית לפי ספירה. זו הסיבה המרכזית לכך שהדפסת עיתונים וכל הדפסה בכמויות ענק נעשית ברוטציה.

מכונות רוטציה הן מכונות יקרות במיוחד הן לרכישה והן לתפעול. זמן הניקוי וההכנה של מכונה כזו הוא יקר ואין בישראל (לפחות לא מה שידוע לנו) מכונה אחת ששובתת. רוב בתי הדפוס ברוטציה פועלים בשתי משמרות ויותר למרות מהפכת הדיגיטל. עם זאת, לדפוס רוטציה יש גם חסרונות. הוא יקר מאוד לכמויות קטנות, ומה לעשות, בשל המהירות הוא פחות איכותי לעבודות רבות. הוא יהיה אידיאלי לעיתונים שיעטפו בהם דגים ביום המחרת, אך הרסני לעבודות אמנות שאמורות לשרוד זמן ממושך ולשמור על אחידות וחדות צבע.

גם אם תיאורטית אפשר לומר שמכונת רוטציה מסוגלת להדפיס על כל סוג ומשקל נייר היא תתקשה להתמודד עם ניירות עבים במיוחד ובתי דפוס ברוטציה מעדיפים לא להתעסק בעבודות מורכבות שעלולות "לתקוע" את המכונה לשעות יקרות במיוחד. הדבר נובע מכך שמכונות אלו עושות שימוש בגלילי נייר ענקיים (דוגמת נייר טואלט לפילים), שמפיקים ולקוחות אינם מסוגלים או מעוניינים לרכוש בעצמם. ההבדל המרכזי בין שתי שיטות הדפסה אלה בא לידי ביטוי במשל המפורסם אודות הסוס הצעיר והסוס הזקן. שניהם עלולים לטעות בדרך... אך זה הצעיר ידהר למרחקים ויגדיל את טעותו במהירות ואילו הזקן אמנם יטעה אך בקושי יתקדם וטעותו תהיה קטנה יותר וקלה יותר לתיקון. המשל פועל גם לכיוון השני, כלומר לתיקון הטעות. לצעיר הדוהר יהיה קל יותר לגמוע מחדש את המרחק שעשה בטעות ואילו הזקן יזחל את דרכו לדרך המלך.

כלומר, נכון אמנם שישנם לא מעט חסרונות בדפוס רוטציה, אך הוא זול יותר משמעותית פר יחידה בכמויות גדולות. נכון אמנם שמחיר יחידה בדפוס שטוח יהיה גבוה יותר, אך גם איכות העבודה תהיה טובה יותר. אגב, בית הדפוס שהוזכר בתחילת הפרק היה ידוע כמי שהצליח במשך שנים לשמור על איכות הדפסה גבוהה למרות ההדפסה בגלילים. אולי זו הסיבה שנקלע לקשיים?

כך או כך, כל מי שעיניו בראשו, יתאים את עיצוב העבודה למכונת ההדפסה. לא ניתן לצפות שעיטורים עדינים ומשחקי אחוזים ברשתות יצליחו לצלוח את מהירות ההדפסה של מכונת ההדפסה בגלילים. אינו דומה עיצוב שמיועד למגזין כרומו איכותי ע"ג נייר לבן מבריק 135 גר' לעיצוב עיתון יומי המודפס על גבי נייר עיתון מצהיב במשקל 52 גר'.

רוצים לבדוק איזו שיטה מתאימה ומשתלמת לכם יותר? אצלנו, ב'גיל פרינט' תוכלו לקבל את כל המידע הזה ועוד הרבה יותר. בשמחה, במאור פנים, כדי שהלקוח שלכם יידע שכדאי לו לעבוד אתכם ולא עם אלפי גרפיקאים וגרפיקאיות אחרים.

רוצים לדבר? חייגו 077-8049665 או בקרו באתר שלנו.

--

בטור הבא: עידן חדש הולך ונעלם. מהפכת הדפוס הדיגיטלי סיימה את דרכה והיא מפנה את מקומה לעולם התלת־ממדי ולדפוס האינדיבידואלי.

--
לפרקים הקודמים:

"הבאה לדפוס", מי צריך את זה בכלל? - פרק ראשון
נייר שתיין, נייר שמנמן ומעצב מקצוען - פרק שני
מהבלט הלחוץ אל האופסט השטוח - פרק שלישי